סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח DVD ישראלי
 

 
 
כמה כותרים שיצאו בחודשים האחרונים על טהרת הכחול לבן ובראשם מארז חגיגי של פרקי "היומן" של דוד פרלוב, שניסרטים מצליחים של השנה האחרונה - "אביבה אהובתי" ו-"שלוש אמהות" וגם שני כותרים מוזיקליים – עפרה חזה בהופעה במונטריי  וסלסולי היובל. 
 


"דוד פרלוב – יומן 1973-1983"
שיווק והפצה: האוזן השלישית
 
הכל התחיל מרכישת מצלמה 16 מ"מ ומאכזבה מניסיונות ליצור קולנוע עלילתי-מסחרי. דוד פרלוב, קולנוען, איש הגות ומרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב בראשית דרכו של החוג לקולנוע, התחיל  ב-1973 לתעד את סביבתו הקרובה, לצלם מבעד לחלון ביתו ולקלוט את המתרחש בחוץ. אחר כך הפנה את עדשת מצלמתו פנימה, והיא קלטה את מירה רעייתו ואת שתי בנותיו התאומות, יעל ונעמי. אחר כך מסעו המצולם לוקח אותו לסקור הכל - מאירועים דרמטיים המתחוללים במדינה, כפרוץ מלחמת יום כיפור מבעד למסך הטלוויזיה, ועד חזרה למחוזות נעוריו בסן פאולו, ברזיל, וגם לפריז בה שהה תקופה. משם עוברת העין הפרטית של היוצר לתיעוד עבודתו כמרצה לקולנוע באוניברסיטה.
 
יש לפרלוב תשוקה אדירה ליומיומי, לטריוויאלי, לפרטים הפעוטים שמרכיבים את הפאזל הקיומי. אט אט, האני הפרטי והאני הציבורי מתערבבים, ורק זוויות המצלמה והראייה האישיות, הבוחנות והמגיבות, של היוצר הרגיש, הקשוב והמנתח, ממשיכות לעקוב, בשחור-לבן ובצבע, אחר האירועים האישיים והציבוריים, הגדולים והאגביים. פרלוב סקר הכול: מהפנימי-אינטימי-מציצני ועד הציבורי-לאומי, כשהתיעוד המדויק והאותנטי שלו לא רק חושף את עולמו התרבותי העשיר, כמו גם את חלקת אלוהים הקרובה שלו, המשפחה, החברים, סביבת המגורים, אלא גם נותן ביטוי להשקפת עולמו המיוחדת על העולם שסביבו. "לתעד את הבנאלי, את הפעוט, לא סיפורי בדים, לא עלילות. שום דבר מלאכותי, אפילו לא המלאכה האהובה עלי – התחבולה המקצועית". כך הגדיר פרלוב ז"ל את עבודתו.
 
ואכן, מדובר באחת מיצירות הקולנוע המעולות והנדירות שנעשו כאן, שהמכלול שלה משקף בפשטות סוג של התבוננות על עשור בהתנהלותה של מדינה ועל אנשים פרטיים בתוכה. לכך צריך להוסיף את פורמט המארז המכובד, מלאכת קודש שעשו אנשי האוזן השלישית. מארז הקרטון הקשיח מכיל שישה דיסקים בני 52 דקות כל אחד (כלומר, קרוב לשש שעות של צפייה מרתקת), עם עטיפה שונה לכל דיסק, המכילה אלמנט מצולם מאלה המופיעים בו. כן מצורף למארז ספר, המכיל מקבץ חומרים כתובים, משיר של נתן זך ידידו של פרלוב, דרך ניתוחי היומן על די אריאל שוייצר, טליה הלקין, דומיניק לוהר ואורי קליין, שאף מביא ריאיונות שערך איתו. כן מצורף דיסק המכיל תמונות סטילס של היוצר – אחת מאהבותיו-תחביביו המושבעים של פרלוב.
 
"אביבה אהובתי" – DVD מרובה בונוסים
שיווק והפצה: גלובוס יונייטד
 
מדובר באחד הסרטים הישראליים המושקעים ביותר גם בפורמט הדי.וי.די, שמספק ים של בונוסים למי שכבר צפה בסרט בקולנוע ורוצה לשחזר את הצפייה, ולקבל על הדרך עוד כמה וכמה פריטים מעשירים שונים. ונעבור לתוספות: איילת מנחמי, במאית בזכות עצמה ("עורבים", "אבא גנוב 3", "סיפורי תל אביב"), עשתה את ה"דה מייקינג אוף". היא מתעדת את תהליך ההפקה והצילומים של הסרט, ורשמיה באים לידי ביטוי בבונוסים של הסרט ב"עושים את אביבה אהובתי". עוד נכללים בתוספות הקליפ של שיר הנושא, "האביב שלי יגיע", בביצוע מירי מסיקה, סצינות שצולמו אך נקצצו בעריכה, וסגמנט מיוחד לנקודת הציון בה הגיע הסרט ל-300 אלף צופים. עוד תמצאו בבונוסים, כתבה שעשה ציון ננוס בזמנו לחדשות ערוץ 2, על הפרמיירה המיוחדת והמרגשת של הסרט שנערכה במקלט בטבריה, בתקופת המלחמה בלבנון, אז ספגה העיר מטחי טילים כזכור, וקטע בשם "אביבה בלוז", בו משתעשעים אנשי הצוות בשירה ובנגינה בעת אחת ההפסקות מהצילומים. כן במסגרת הבונוסים: הקטעים הרלוונטיים לסרט בטקס חלוקת פרסי אופיר, וקטע מיוחד בשם "המכתבים של אניטה", בו מדגימה רותם אבוהב את הטכניקה המיוחדת שלה להיכנס לדמות, באמצעות כתיבת מכתבים לכל אחת מהדמויות האחרות שלצידה. 
 
אין ספק שסרטו של שמי זרחין, הטברייני במקור, הוא אחד הטובים והאיכותיים שנוצרו כאן ב-2006, וגם צ`ופר בהתאם בשישה פרסי אופיר: הסרט הטוב ביותר (יחד עם "אדמה משוגעת"), הבמאי, השחקנית הראשית (אסי לוי), שחקנית המשנה (רותם אבוהב), התסריט והעריכה. זרחין עושה כאן סוג של מסע שורשים למקורותיו בטבריה, וסרטו ספוג נוסטלגיה ואהבה לעיר הצפונית, על שלל טיפוסיה ודמויות השוליים קשות היום החיות בה.
 
אביבה (לוי) היא מבשלת העובדת בבית מלון, ובזמנה החופשי כותבת סיפורים. אחותה אניטה (אבוהב) מפגישה אותה עם סופר תל אביבי ידוע, עודד (ששון גבאי) המתנדב לעבוד איתה על כתביה. הבעיה היא שאביבה לא יכולה להתמסר לנטיות הספרותיות שלה, שכן היא "מטופלת" בבעל מובטל (דרור קרן) ובשלושה ילדים, שניים מהם (דנה איבגי ואיתי תורג`מן) בני עשרה מורדים, כועסים וקצת שרוטים. פרט לכך היא נאלצת להרגיע את אמה המעורערת, שמדי פעם יש לה התקפים שונים של פנטזיות ונטיות אובדניות. כשעודד מציע לאביבה לשלם לה כסף עבור סיפוריה, בתנאי שהיא תוותר על הקרדיט, כלומר שהוא יוכל לפרסמם תחת שמו, מצוקתה הכלכלית גורמת לה להסכים ולקבל את התנאים. ייקח לה קצת זמן להבין שהיא עשתה טעות קשה.
 
מעבר לשרטוט אמין ורגיש של הדמויות הטברייניות, על שלל הקונפליקטים היומיומיים שהם מתמודדים איתם, נוגע הסרט באחד האלמנטים החשובים ביותר בנושא קרדיט על יצירה: מה שנקרא  - הקניין הרוחני. מסקנתו החד משמעית היא שוויתור על קרדיט על סיפור שכתבת (או כל יצירה אחרת) לטובת בצע כסף, כמוהו כהזניית המקצוע. "אביבה אהובתי" זוהי יצירה רגישה ומורכבת, בעלת רבדים רבים, וזרחין מטפל בה ביד אמן. לא להחמיץ.
                  
"שלוש אמהות"
שיווק והפצה: "גלובוס יונייטד"
 
סרטה המורכב של דינה צבי ריקליס נותן ביטוי, בין היתר, לאחת ה"טראומות" הקשות של המהות הישראלית - ההגירה. ההיעקרות ממקום אחד והתערות, או אי ההתערות, במקום אחר. וכל זאת, מזווית ראייה נשית-משפחתית.
 
שלוש אחיות, רוז, פלורה ויסמין, נולדות באלכסנדריה, מצרים, במשפחת אצולה המקורבת למלך פארוק. היום שלוש האחיות הן מבוגרות עריריות החיות יחדיו בישראל בדירה אחת, כשמאחוריהן משא כבד של חיים מוחמצים ברובם,  והסרט מביא נקודת ציון לאורך חייהן. כעת, פלורה יצאה לפנסיה מעבודתה כמיילדת, יסמין ממתינה להשתלת כליה ומצבה הרפואי חמור. רוז, זמרת מצליחה לשעבר, לא מוצאת את עצמה לאחר מות בעלה, ומתעטפת בשתיקה. בזו אחר זו מגיעות השלוש ל"חיים שכאלה", מקום בו הן פורשות את זיכרונותיהן, ומי ששומעת זאת היא רוחה, בתה של רוז, המתוודעת לראשונה לסיפורי חייהן המפותלים ולקשר הסימביוטי שביניהן. השלוש מנסות גם לאתר את בנה של אחת האחיות, שנמסר לאימוץ בנסיבות יוצאות דופן. בסופו של דבר יוצאות השלוש לאלכסנדריה, שם אמורה יסמין לעבור השתלת כליה.
 
צוות מפואר של שחקניות מגלם את האחיות בכל שלבי חייהן, ואת שאר הנפשות בחייהן: גילה אלמגור, מירי מסיקה, רבקה רז, ריימונד אמסלם, טרייסי אברמוביץ`, דנה זילברשטיין, טלי שרון, נטלי עטייה. את תפקידי הגברים בחייהן מאיישים יחזקאל לזרוב, עמוס תמם, יורם טולדנו, בני אבני ויורם חטב.
 
דיסק הדי.וי.די מכיל בונוסים סטנדרטים, כמו סצינות שהוצאו בעריכה, הקליפ "ברכת המלך", מאחורי הקלעים של הצילומים, אלבום תמונות ועוד.
             
"עפרה חזה – הופעה חיה בפסטיבל הג`אז במונטריי"
שיווק והפצה: "גלובוס יונייטד"
 
צובט עד כאב לראות היום את ההופעה הממגנטת  הזו, השייכת לתקופה שבה הייתה עופרה חזה במרומי האולימפוס. זמרת ישראלית שורשית שהשכילה לטפס ולפתח בכישרון רב קריירה בינלאומית משגשגת, שבשיאה הייתה מועמדת לגראמי (בזכות אלבומה "קריה"), שרה לפסקולי סרטים מובילים ("סחלב פראי", "המלכה מרגו", "נסיך מצרים", בו גם דיבבה את קולה של יוכבד) ועוד. 
 
כאן היא נותנת הופעה מלאה בפסטיבל הג`אז הבינלאומי היוקרתי במונטריי, שוויץ, ב-1990, שנתיים אחרי שפרצה תחילה בגרמניה ולאחר מכן בארה"ב, עם אלבומה "שדי", עם הלהיטים "אם ננעלו" ו"גלבי". חזה על הבמה בבגדי חינה מסורתיים, מוקפת בהרכב ג`אז עשיר ומבצעת בזה אחר זה את שירי שלושת אלבומיה הבינלאומיים המצליחים, "שירי תימן", "שדי" ו"רוח מדברית". היא דינמית ואנרגטי, מספרת מדי פעם באנגלית רהוטה על מורשתה והמקומות מהם נשאבת יצירתה.
 
בסך בכל 13 שירים, בהם "אסאלק", "פטה מורגנה", "דעפה", "שדי" ו"קדיש". חזה  אמנית גדולה בעלת קול צלול ייחודי, ופרפורמרית עם חוש קצב, תזמון וכריזמת במה, מובילה בבטחה את המופע מול קהל זר, שעוטף אותה בחום ואהבה, כמו בכל מקום בעולם בו הופיעה. חטיבת הבונוסים כוללת את הקליפים ל"סודות", "קופסת צבעים" ו"אני רוצה לעוף". שבע שנים לאחר מותה של עופרה, הדי.וי.די של ההופעה במונטריי הוא מזכרת חיה לאגדה שכנראה לעולם לא תגווע.

"אוסף סלסול ישראלי"
שיווק והפצה: "גלובוס יונייטד"

פעם, עוד בטרם היות "בטברנה" ו"ריח מנטה" (או בגלגול הנוכחי "מנטה ב-24") היה למוזיקה המזרחית-ים תיכונית בית חם. בית רשות השידור, שערכה באופן קבוע פסטיבל מסורתי בשם "דרור – למנצח שיר מזמור", במסגרתו ניתנה לז`אנר, שאברהם מור, אחד ממנחי האירועים בשנות ה-70 הגדיר כ"חגיגת זמר ישראלי בסגנון עדות המזרח", במת ביטוי מכובדת, למרות שעדין הייתה במעין גטו.

 תזמורת רשות השידור המקצועית ליוותה את האמנים המופיעים, ואת האירועים הנחו, בין היתר, דן כנר, רבקה מיכאלי עופרה סמואל ואברהם מור. הדי.וידי. מביא מבחר שירים מאותם ימים (בעיקר שנות ה-70, עדיין בשחור-לבן. שירים מראשית שנות ה-80 כבר מצולמים בצבע), כפי שהשתמרו בארכיון רשות השידור ו"גלובוס יונייטד" רכשה את הזכויות עליהם. תמצאו שם את השירים כפי שבצעו אותם בפסטיבל משה הלל (מגדולי הכוכבים של אותם ימים, כמו גם אורי שבח, שאינו מופיע בדיסק) עם מחרוזת המכילה את "חג לי", "יעקוב התמים" ו"לא הבל היופי, לא שקר החן". עליזה עזיקרי הנאה וניסים גרמה עם פאן לתלתלים, מבצעים את "כי רב להושיע", ראובן ארז את "סוד המזלות", עפרה חזה את "סבת המלכה", "שיר השירים בשעשועים" ו"אשאל". וכמובן זוהר ארגוב עם השיר שהפך אותו לכוכב על במחוזותינו, "הפרח בגני". אבל לצד כוכבי הז`אנר הקבועים והמתבקשים כאביהו מדינה, חיים משה, שימי תבורי, אלי לוזון, איתן מסורי, משה גיאת ואבנר גדסי, תגלו גם את עדנה לב להקת "שוקולד מנטה מסטיק", יזהר כהן, רוחמה רז ואפילו להקת "בצל ירוק 80". מסמך נוסטלגי מרגש, המכיל 26 שירים.

בבונוסים, אוסף שירים (13) בביצועים חדשים, כמו "שתי אחיות" (זהבה בן), "חידה את לי" (בר כהן), "בת הזמן" (חופני כהן), "אגדת שלום שבזי" (ליאל), "הפרח בגני" (שימי תבורי ואביהו מדינה) ואחרים.

 



23/04/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. עפרה חזה האחת והיחידה
דנה , רחובות (23/12/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע