סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח אינגמר ברגמן (2007-1918)
 

 
 
הבמאי השוודי הדגול, שנפטר אתמול, הותיר מורשת אדירה של סרטים איכותיים ויצירות מופת. ניכר שהוא היטיב להבין את נפש האישה   


קולנוע הגותי

למרות שהוא נחשב לאחד מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים, הסרטים שלו מעולם לא היו קלים לצפייה, ובוודאי שהיום יתקשה הצופה הממוצע לשרוד אותם. רובם היו איטיים, מורכבים וכבדים למדי. היו בהם הרבה מאוד דיאלוגים, והמון טקסטים. בדקות רבות מאוד בסרטיו אתה יכול לראות בעיקר ראשים מדברים. בראייה כוללת, אינגמר ברגמן היה הרבה יותר במאי של מילה מאשר יוצר של אימאג`ים ויזואליים, למרות שבשנות ה-60 הקולנוע שלו היה עדיין רווי דימויים חזותיים מעוררי מעוף והשראה (בסרטים כמו "החותם השביעי" ו"מעין הבתולים", למשל).
 
אבל כאמור, הדברים והמסרים המילוליים ששם התסריטאי-במאי בפי גיבוריו הקולנועיים, הפכו בהמשך למרכז הכובד שהחזיק את סרטיו. לא פלא שוודי אלן, במאי "פטפטן" בזכות עצמו, העריץ אותו, חושב עד היום שהוא הגדול מכולם, ואף יצר כמה סרטים כמחווה ליצירתו, כמו "רגשות", "ספטמבר", "אישה אחרת" ו"לפרק את הארי", שאלמנט מרכזי בו הועתק מסרטו של היוצר השבדי המחונן, "תותי בר".
 
ברגמן, יליד אופסלה, שבדיה, שהלך אתמול לעולמו בגיל 89 באיי פארו, שם התגורר בשנים האחרונות, ייזכר ללא ספק כאחד הבמאים ששינו את פני הקולנוע, הפכו אותו להגותי ולאינטלקטואלי יותר, ושמו מוזכר בנשימה אחת – ובצדק - עם אלה של גאוני קולנוע, שקידמו את המדיום, הטביעו את חותמם הענק בו ואף תרמו לדרכי מבנה חריגות ויצירתיות בו, כמו אקירה קורוסאווה היפני ופדריקו פליני האיטלקי.
 
ברגמן התחיל ליצור קולנוע ייחודי ומשפיע כבר בשנות ה-50, ועשור לאחר שהחל את פעילותו בתחום (שנות ה-40) הוציא לאקרנים את אחת מיצירותיו ההגותיות הגדולות ביותר, "תותי בר" (57`). סרטיו הבאים, "החותם השביעי", (57`), "מעין הבתולים" (60`), "פרסונה" (66`), "שעת הזאבים" (68`), והטרילוגיה "שתיקה" (63`), "בושה" (68`) ו"תשוקה" (69`), קיבעו את מעמדו כאחד הבמאים הגדולים והמשפיעים לא רק באירופה, אלא בעולם כולו.
 
סרטיו, והוא עשה יותר מ-50, עסקו בדרך כלל בבעיות קיומיות ובשאלות מוסר, בדידות ואמונה, והוא אימץ שיטת עבודה אינטואיטיבית, במסגרתה השחקנים הם שותפים מלאים ליצירה ויש להם את החופש להתבטא ולאלתר. "אין מדיום שיכול לחדור יותר טוב לתת-ההכרה שלנו כמו הקולנוע", התבטא ברגמן. "הוא נוגע ישירות ברגשות שלנו וחודר לחדרי הדמדומים של הנשמה".
 

"הקולנוע הוא כמו מאהבת יקרה ומתישה"


יצא לברגמן גם מוניטין של במאי ש"מבין נשים" ושידע לעבוד ברגישות רבה עם שחקניותיו, וליצור בעזרתן דמויות נשים מורכבות בסרטיו. "פרסונה", "שתיקה", "תשוקה" וגם "זעקות ולחישות" הן דוגמאות מובהקות לכך. השחקניות המועדפות עליו במשך שנים רבות היו ליב אולמן (איתה ניהל רומן ולשניים נולדה בת) וביבי אנדרסון.
 
ברגמן היה מועמד לאוסקר תשע פעמים אך מעולם לא זכה, וב-1971 הוענק לו בטקס האוסקר פרס אירווינג תאלברג על מפעל חיים. שנות ה-70 היו גם הן יצירתיות ופוריות מאוד בקריירה שלו, והניבו יצירות מופת  כמו "זעקות ולחישות" (72`), "תמונות מחיי נישואין" (73`), "חליל הקסם" (75`) ו"סונטת סתיו" (78`). בעשור שלאחר מכן הוא יצר את "מחיי המריונטות" (80`) ו"פאני ואלכסנדר" (82`), שלאחריו הכריז שהוא פורש מבימוי סרטים. ב-25 השנים האחרונות, ממש עד רגעיו האחרונים, התרכז ברגמן ביצירת סרטי טלוויזיה, בכתיבה ובבימוי לתיאטרון, בחיבור תסריטים ובכתיבת נובלות וביוגרפיות.
 
אבל למרות שבערוב ימיו עסק יותר בתיאטרון, אין ספק שהקולנוע הייתה אהבתו הגדולה. "התיאטרון הוא כמו האישה הנאמנה", התבטא. "הקולנוע לעומתו זו הרפתקה – כמו המאהבת היקרה והמתישה".
 
ואם כבר עוסקים בהתבטאויותיו, ברגמן היה לגמרי נטול קורקטיות פוליטית כשהתבקש להביע את דעתו ולא היסס לבטל בזלזול את אורסון וולס, למשל. "עבורי הוא תרמית", אמר. "הוא ריק, לא מעניין, מת. `האזרח קיין`, סרטם יקירם של המבקרים, שנמצא תמיד בפסגת טבלאות הסרטים הטובים ביותר שלהם. אבל אני חושב שהוא שעמום אחד גדול, וההופעות של השחקנים בו חסרות ערך. הכבוד הרב שרוחשים לסרטים מסוימים הוא בלתי ייאמן". גם מכישוריו של וולס כשחקן, ברגמן לא התרשם. "מעולם לא אהבתי אותו כשחקן, כי הוא בעצם לא שחקן", אמר. "בהוליווד יש שתי קטגוריות, של שחקנים ושל אנשים בעלי אישיות. לוולס הייתה אישיות יוצאת דופן, אבל כשהוא משחק את אותלו, הכול יורד לטימיון. לטעמי הוא סתם מקרקר. לדעתי, הוא יוצר קולנוע שהוערך יותר מדי".
 
וגם יוצר הקולנוע הצרפתי הנודע ז`אן לוק גודאר, לא נמלט משבט לשונו. "הסרטים שלו לא עושים לי שום דבר", אמר ברגמן. "הם בנויים לא נכון, לא אינטלקטואליים דיים, מתים לחלוטין, מצולמים באופן לא מעניין ומאוד משעממים. גודאר הוא יוצר משעמם, שעושה את סרטיו רק עבור מבקרי הקולנוע".
 
לעומת זאת, על הבמאים האמריקנים שצמחו בשנות השבעים היו לו רק מילים טובות לומר. "התרשמתי משפילברג, סקורסזה, קופולה וסטיבן סודרברג. לכל אלה יש מה להגיד. הם עושים את סרטיהם בתשוקה, ויש להם אידיאל וגישה לתהליך היצירה הקולנועי. סרטו של סודרברג `טראפיק` הוא מדהים בעיני, וגם אהבתי את הסרטים האמריקנים `אמריקן ביוטי` ו`מגנוליה`".

 

 

מקור התמונה: http://www.mundofree.com
                         



31/07/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. סרטים של אניגמר ברגמן
חדוה , ירושלים (25/02/2019)
3. בואנה...אתה אידיוט
החנג`ולר , (03/12/2007)
2. מוכיח דווקא צודק!
יעלי , תל אביב (02/08/2007)
1. מאמר רצוף טעויות ומביך
נועם , (01/08/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע