סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: נחום מוכיח דבורה ממין זכר
 

 
 

איך עוברים מיצירת סיטקום טלוויזיוני בן 22 דקות לסרט אנימציה באורך מלא? למה דווקא  דבורים, ואיך עושים סרט למבוגרים ולילדים? ג`רי סיינפלד על יצירת האנימציה שלו, "כוורת בסרט" לאחר תום המולת יחסי הציבור.



טריפ בן ארבע שנים

האופן שבו התחיל להתגלגל הרעיון של סרט האנימציה "כוורת בסרט", היה דיאלוג חברי-מקצועי בין ג`רי סיינפלד (שחתום על כתיבת והפקת הסרט, וכן על דיבוב הדמות הראשית, בארי) וג`פרי קצנברג, מנכ"ל "דרימוורקס" והאיש שהרים לגבהים את מחלקת האנימציה שלה, לאחר שפרש בטריקת דלת צורמת מ"דיסני", שם היה מנהל בכיר. "ג`פרי ואני רצינו מאז ומעולם לעבוד יחד וחיפשנו הזדמנות לכך, וזה קרה. הדרך היחידה שבה אני ידע לעבוד היא כשאני יוצר את החומרים", הסביר סיינפלד כשביקר בארץ. "לקח לנו זמן למצוא את האלמנט הנכון, והדבורה לצורך העניין נראתה לי זן מעניין, מאוד אינטליגנטית, עובדת קשה, בעלת ערכים. מאוד דומה לישראלים...".
 
קצנברג: "עבורי, כמו עבור אנשים רבים שהיו מעריצים שפוטים של התוכנית הקאלטית של ג`רי במשך תשע שנים (1998-1989), לעבוד עם סיינפלד זה כמו להגשים חלום. ולמרות שאני בעסקי הקולנוע כבר 35 שנים, אני חייב לציין שחוויה דומה לזו לא הייתה לי. מטלטלת, מתגמלת ורצופה בצחוקים. אבל זה לה היה כל כך פשוט, ואני חושב שזה מדהים שג`רי הקדיש את עצמו במשך ארבע שנים רק לעשיית הסרט הזה, ואני יודע שזה ריגש את אנשי האולפן ואת 400 האמנים שעבדו איתו יום-יום. זה היה טריפ".
 
בסרט, בארי ב. בנסון (קולו של סיינפלד) שסיים לא מכבר קולג` לדבורים, שואף ליותר מאשר להיות עוד פועל במפעל הדבש הונקס, שבעירו ניו הייב סיטי. בארי מאתר הזדמנות לעזוב את הכוורת ומגלה עולם שעל קיומו כלל לא ידע. הוא פוגש בוונסה (קולה של רנה זלווגר), עובדת בחנות פרחים במנהטן, ופוצח איתה בשיחה, בניגוד לכללי הדבורים. השניים מתיידדים ובארי לומד בעזרת ונסה כל מה שצריך על מהותם של בני האדם. הוא מזועזע לגלות שכל אחד יכול לקנות דבש במכולת או בסופר הקרוב למקום מגוריו, ושלמעשה האנשים גונבים את התוצרת הייחודית של הדבורים ועושים עליה כסף. בארי מחליט להגן על עבודת הדבורים ולתבוע את המין האנושי.
 
ג`רי, איך הצלחת לעשות הסבה מיוצר טלוויזיה ליוצר סרט אנימציה?
 
"הלוואי והיה מקום כזה שבו אפשר לעבור הכשרה שכזו, הלוואי ומישהו יכול היה ללמד אותי איך לספר סיפור טוב, לשעשע קהל ולגרום לאנשים להתעניין בסרט אנימציה באורך מלא. גיליתי בעזרת ג`פרי שזה תהליך מרגש ללמוד לעשות אנימציה ולפענח איך ניתן לספר במדיום הזה סיפור בן שעה וחצי, שבכלל לא דומה לעשיית פרקים בני 22 דקות לסיטקום לטלוויזיה". 
 
איך קבעת מה יהיה אופיו של בארי, בן דמותך הדבורי בסרט?
 
"זה היה תהליך ארוך, שבסופו התהוותה הדמות שאפשר כעת לראות על המסך. דבורה ממין זכר עם מראה אנושי, אבל יש בה גם משהו קצת קריפי. היו המון ורסיות בדרך. הייתי מעורב בבניית האפיון של כל דמויות הדבורים, כבר מהשלבים הראשונים. הדמות לא קיבלה את צביונה הנוכחי כבר בהתחלה, זה היה תהליך. אבל אני מאוד מרוצה מהדמות של בארי בגלגול האחרון שלה".
 
בסרט אתה משתף כדמויות מצוירות את ריי ליוטה, ג`ון טרבולטה, לארי קינג וסטינג.
 
"כן, פניתי אליהם והם שיתפו פעולה בשמחה, גם בשימוש בדמויותיהם האמיתיות וגם בקולותיהם. זה היה כיף להיעזר בהם. בשואו-ביז אתה פוגש הרבה אנשים, והרעיןן הוא להתיידד איתם ואחרי זה לבקש מהם טובה. ככה זה עובד. את ריי ליוטה אני פוגש הרבה, בתכנית של לארי קינג התארחתי כמה פעמים וכן הלאה. אנשים בתעשייה אוהבים להופיע בסרט אנימציה. זה לא כרוך בעבודה רבה וזה כיף".
 
כאב טרי יחסית לילדים, חשבת עליהם כשעשית את הסרט?
 
"כשעשיתי את הסרט חשבתי רק על מה עשוי להצחיק. לא באמת חשבתי על הילדים שלי בהקשר זה, אבל אני מניח שהם תמיד נמצאים בתודעה. לא ידעתי מאלו בדיחות הם יצחקו, וכאשר הראיתי להם את הסרט הופתעתי ממה שהצחיק אותם. אחד הדברים שמרגשים אותנו במיוחד זו העובדה שהסרט עובד גם על ילדים, למרות שעשינו אותו בעצם כדי לשעשע את המבוגרים. אבל לסרט מגיעים בהמוניהם הורים וילדים כאחד, וזה הדבר האולטימטיבי שהיינו יכולים לשאוף אליו כשעושים סרט אנימציה, שמעוניין לפנות לכול הקהלים, ובמקרה הזה הצליח לנו".
 
מסתתר איזה מסר מאחורי מעשיית הדבורים הזו?
 
"המסר היחיד של הסרט הוא הרצון לעשות פאן ולהיות מצחיק. זה סרט שצריך ללכת אליו עם קרובים או חברים וליהנות. כמו בתכנית הטלוויזיה שלי, המסר שמאחורי הדברים קטן מאוד: ככלות הכול מדובר בדבורים...".
 
לגבי מועמדות אפשרית לפרס יוקרתי כלשהו ("גלובוס הזהב", "אוסקר") באחת הקטגוריות הרלוונטיות,  משיבסיינפלד, 53, בפשטות: "זה בכלל לא משהו שחשבנו עליו. הפרס הגדול ביותר שאנחנו יכולים לקבל הוא מהקהל. אם גרמנו לו לחיוך, עשינו את שלנו". לאלה המוצאים בדמויות "כוורת לסרט" דמיון לדמויות מ"סיינפלד", סדרתו המיתולוגית, משיב היוצר: "אם זה עוזר לכם ליהנות מהסרט, אז בבקשה. אבל אני עשיתי סרט שלא קשור בשום צורה ואופן ל`סיינפלד`". 
 
"ישראל תהייה פה לנצח"

בניגוד לתחושה שסיינפלד הוא איש של "עבודת צוות", מפתיע האמן בהצהרה אישית, בלתי משתמעת לשתי פנים. "העבודה המרכזית שלי, אותה אני עושה רוב הזמן, זה להופיע כסטנד-אפיסט, ולכך אין כל קשר לעבודת צוות, ולמעשה עד עתה לא היה לי צורך להתפשר על שום דבר, בכל הנוגע לאמנותי: נכון שכשמגיעים לעבודה עם ראשי אולפנים בהוליווד, ייתכן שהם יבואו ויאמרו, אנחנו רוצים שדבר זה או אחר יתבצע על פי דרכנו. אבל אם אתה מביא רעיונות מספיק טובים, לא ייווצר מצב שתצטרך להתפשר עם ראשי האולפנים על משהו. לא תמיד פשרה היא בלתי נמנעת". 

 האם אתה חושב לעשות את "סיינפלד, הסרט"?
 
"`סיינפלד` הייתה סדרת טלוויזיה וככזו היא עבדה הכי טוב. סרט הוא משהו שונה, בפורמט שלו ובאופיו, ואני מאוד שמח עם המעמד אליו הגיעה הסדרה בעיני הקהל והמעריצים, ולא אנסה להתחרות בזה באמצעות עשיית סרט". 
 
מה אתה חושב על ישראל של היום, אליה חזרת לאחר 37 שנים?
 
"כשהייתי כאן בפעם האחרונה, בגיל 15, ועבדתי בקיבוץ (סער), אף אחד לא היה מעוניין לפגוש אותי. הסתובבתי בשדות ואיש לא ביקש את חתימתי או להצטלם איתי, אז הסתפקתי בתצלום עם עצי בננה. מוזר שאפילו לא נפגשתי אז עם ראש הממשלה... אבל כעת המדינה צמחה בכל מובן. עולם העסקים כאן, האנשים, יופייה של הארץ. כעת ישראל נראית לי מדינה הרבה יותר בשלה ובוגרת מאשר בראשית שנות ה-70. אז היא הייתה הרבה יותר נתונה לזעזועים, וכעת היא נראית לי הרבה יותר יציבה, ושהיא תהייה כאן לנצח, למרות שעדיין יש לה בעיות. באמריקה אנחנו חוששים לפעמים לבטחונה של ישראל, חרדים מפני דברים שעלולים להתרחש ודואגים בקביעות לשלומה ולביטחונה, אבל כשאני נמצא כאן אני חש שהדברים רק יילכו וישתפרו, מבחינתה של המדינה".
 
כשהוא נשאל איזה מהרגעים בביקורו בארץ הרשימו אותו, הוא פורש רשימת מכולת: "אני לא יודע, זו שאלה קשה. אהבתי את הפגישה עם ראש הממשלה, אהבתי את הפגישה עם הנשיא פרס, מצדה, יד ושם, רמת הגולן, הגליל, תל-אביב, ירושלים, הכותל המערבי. אבל בעיקר אהבתי לפגוש אזרחים ישראליים. כשעשיתי שופינג פגשתי רבים, והם מתבוננים בי באופן שונה. בהרבה מקומות בעולם אליהם אני מגיע, אנשים מזהים אותי, אבל כאן אפשר לזהות את ההבעה במבט העיניים. זה מחמם את הלב ומאוד יפה".
 
ולגבי המפגשים עם ראש הממשלה, הוא שולף קטע שכמו לקוח מערב סטנד-אפ שלו. "המפגש עם אולמרט היה מצחיק. אני בכלל לא יודע איך הגעתי למעמד הזה, אבל אני חושב שלפוליטיקאים ולקומיקאים יש הרבה מן המשותף: אנחנו עושים הכול כדי לגרום לכך שאנשים יאהבו אותנו".


למועדי מופעים >

28/11/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע