סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח היצירה נמשכת, התקציבים נעצרו
 

 
 

פרסום המועמדים לפרס אופיר מעיד על כך שהקולנוע הישראלי ממשיך להצטיין, אבל העיכוב באישור חוק הקולנוע מעורר חשש שבשנה הבאה לא יועברו תקציבים לקרנות התומכות ביצירה המקומית



שלוש מגמות

היו שכבר הספידו את הקולנוע הישראלי וטענו שאחרי פסגת ה"בופור" אנחנו צפויים כעת לנסיגה דרמטית בכמות ובאיכות הסרטים שייעשו כאן. אמנם עד עתה כבר יצאו למסכים השנה כמה סרטים שהיו יכולים אולי לאשש את הטענה הזו, כמו "זרים" ו"חיי אהבה", אבל אז באו בחירות האקדמיה למועמדים לפרס אופיר השנה, והוכיחו שגם מבחינת כמות (21 סרטים שהשתתפו בתחרות, מספר דומה לזה של השנים האחרונות) וגם מבחינת האיכות (אם לקחת את בחירת חברי האקדמיה כמדד), לא פחות מ-11 סרטים צברו מועמדויות שונות, ויש בהם לא מעט סרטים טובים וראויים. האקדמיה הבוחרת מונה כ-850 אנשי תעשייה, קצת יותר ממחציתם מצביעים בדרך כלל, כולל השנה, בשני שלבים. בשלב ראשון נקבעים חמשת המועמדים בכל קטגוריה, ובשלב השני, שיתקיים במהלך חודש אוגוסט, יתבקשו החברים להצביע על הזוכה בכל קטגוריה.
 
כשבוחנים את החמישייה המובילה בקטגוריית סרט השנה, נראה שצפויה התמודדות מרתקת בין שלושה סרטים, שונים לחלוטין זה מזה, ומבטאים שלוש מגמות מעניינות שבאו לידי ביטוי השנה. "איים אבודים", המוביל עם 14 מועמדויות ב-13 קטגוריות (לשחקן המשנה מועמדים שניים, אושרי כהן ושמיל בן ארי), הוא הלהיט התורן-הסרט המסחרי של השנה. הוא נעשה בתקציב של 2.5 מיליון דולר, ועד עתה צפו בו כבר מעל 150 אלף צופים. "שבעה", שצבר 13 מועמדויות (רונית אלקבץ וחנה אזולאי הספרי מועמדות בקטגוריית השחקנית הראשית, אבל קטגוריית המלחין היא היחידה שבה אין לו נציג), מייצג את המודל הקאמרי הסגור והצנוע, המבוסס על סיטואציות אנושיות. הסרט הופק בתקציב של קרוב למיליון וחצי דולר, ולא הוקרן עדיין בארץ, אם כי אף הוא זכה לביקורות טובות בפסטיבל קאן, עלה לא מזמן למסכים בצרפת, ובתוך שבועיים צפו בו כ-50 אלף צופים.
 
"ואלס עם באשיר" הוא היציאה הייחודית של השנה: סרט דוקומנטרי-אנימציה שזכה לחופן פרגונים ותגובות חיוביות כשהשתתף בפסטיבל קאן. תקציבו היה 2 מיליון דולר, ובארץ אמנם צפו בו רק 50 אלף צופים, אבל בצרפת הוא כבר חצה מזמן את הצופה ה-300 אלף. מועמדות אחת שלו מעוררת מחלוקת: יוני גודמן מועמד בקטגוריית צילום, כשלמעשה לא אחז מצלמה ביד אלא שימש כמאייר וכאנימטור הראשי בסרט. שיבוצו בקטגוריית הצילום בא כ"פיצוי" לסרט שבאופן טבעי לא יכול לצבור מועמדויות בקטגוריות כמו משחק, עיצוב תלבושות וכו`.
 
שני הסרטים הנוספים בחמישייה, "אצבע אלוהים" (תשע מועמדויות) ו"כמו אבא שלך" (ארבע מועמדויות), לא ייטלו כנראה חלק משמעותי בהתמודדות הצפויה כאן, בשלושה ראשים כאמור. צריך גם לשים לב למספר המועמדויות של "עץ לימון" (7, בדיוק כמו ל"ואלס על באשיר"). לקטגוריה הראשית – הסרט הטוב יותר - הוא לא נכנס, אבל ערן ריקליס מועמד כבמאי (על חשבון יגאל בורשטיין, במאי "אצבע אלוהים", המועמד כסרט). עוד נתון ראוי לציון הוא מועמדותו המפתיעה של "סוף שבוע בתל אביב" אף הוא בשבע קטגוריות, בכלל זה מרכזיות, כמו השחקן הראשי (שרדי ג`בארין), שחקן המשנה (שלמה וישינסקי), שחקנית המשנה (רוזינה קמבוס) והתסריט (עידו ויונתן דרור). אגב, בקטגוריית התסריט שישה מועמדים, בגלל מספר קולות זהים שקיבלו שניים.
 
שני מתמודדים זכו בשלוש מועמדויות אישיות כל אחד: משה איבגי המועמד בקטגוריית השחקן הראשי, בזכות "אצבע אלוהים" ו"חסר מנוחה", ובקטגוריית שחקן המשנה בעבור "שבעה". רונה דורון כמעט השתלטה על קטגוריית עיצוב התלבושות, בהיות מועמדת שלוש פעמים על עבודתה בסרטים "איים אבודים", "אצבע אלוהים" ו"עץ לימון".
 
גם בקטגוריה הדוקומנטרית קיים מגוון עשיר ומרתק של יצירות. "בית האהבה", של איילת ברגור, מגולל את סיפורה המופלא של באטה ברגר שבעת מלחמת העולם השנייה ניהלה בברלין בית שתפקידו לתסיר ולהבריח ילדים יהודים מגרמניה הנאצית לקריית ביאליק. "החיפושית", שזכה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב האחרון, מגולל את קורותיה של הפולקסוואגן הרעועה של הבמאי ישי אוריין. ב"חלום של אידיוט" מנסים הבמאים דני סירקין ועידו בהט להגשים את החלום של אביב של סירקין, האמן לב סירקין, ליצור פסיפס ענק של יונת שלום על קיר בית כלבו גדול בלב ירושלים. "ילדי השמש" של רן טל מביא את סיפור גידולם של ילדי מייסדי הקיבוצים, ברוח אידיאולוגיית "האדם החדש". ב"מוסר השילומים" מציגים גיא מרוז אורלי וילנאי-פדרבוש את חרפת מניעת כספי השילומים על ידי מוסדות מדינה שונים מניצולי השואה הזכאים, החיים מתחת לקו העוני. ב"תעלומת אריס סאן" מביאים דליה מבורך ודני דותן פרופיל של כוכב על מסוג אחר, עלייתו ונפילתו, בישראל של שנות ה-60 וה-70.
 
ולמרות שעל פניו נראה כאילו הפריחה של הקולנוע הישראלי נמשכת, מציין מרק רוזנבאום, יו"ר האקדמיה את דאגתו מכך שחוק הקולנוע ל-2009 לא רק שלא אושר, אלא שהמגעים בין מועצת הקולנוע לאוצר מתנהלים בעצלתיים, ותקציב המדינה אמור להיות מאושר באוקטובר-נובמבר. נכון לעכשיו, האקדמיה נתונה בחוסר ודאות לגבי ההקצבות להפקת סרטים, מטעם המדינה, לשנה הבאה. החשש הוא שבעוד האקדמיה פועלת להגדלת ההקצבה, לא רק שתתבצע המגמה ההפוכה, קיצוץ בתקציב, אלא שהוא בכלל לא יהיה יאושר בזמן. כמו כן, מציין רוזנבאום, חל עיכוב בהחלטות המועצה מאז ינואר 2008 ובידי הקרנות מצויים רק כ-80% מההקצבות המיועדות לקולנוע הישראלי לשנה זו. חוק הקולנוע הנוכחי, בהסדר שהושג עם האוצר לחמש שנים מאז 2003, עומד על 58 מיליון ₪, הכוללים הקצבות לקרנות העוסקות בהפקה (85%) והשאר מיועד לתמיכה בסינמטקים, בארכיון, באקדמיה לקולנוע ועוד. 



30/07/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע