קולנוע - פסטיבל קולנוע אוסטרי בסינמטק ת"א

הפסטיבל יתקיים במסגרת תרומה של עיריית וינה לחגיגות ה-100 של העיר תל-אביב

במסגרת תרומתה של עיריית וינה לחגיגות ה-100 של העיר תל-אביב יתקיים פסטיבל הסרטים "אוי וינה..." אוסטריה, בעיני קולנוענים אוסטרים מרכזיים, בסינמטק תל-אביב בין התאריכים 24-11 באפריל 2009.

פסטיבל הסרטים האוסטרים נוצר על ידי צמד האמנים הוינאים ritesinstitute (קארין שניידר ופרידמן דרשמידט) והאמן הישראלי טל אדלר, הפקה: אנה זוקה. 12 הסרטים שיוקרנו בפסטיבל משקפים את פניה של אוסטריה, בעיניהם של קולנוענים אוסטרים מרכזיים. על אף שהקולנוענים באים מתחומי עשייה וז`אנרים שונים, נדמה כי כולם מתבוננים בחברה האוסטרית ובוחנים את הזהות האוסטרית: את העבר, ההווה, הנסתר והסתירות בחברה זו.

בפסטיבל יוקרנו בין השאר סרטים תיעודיים העוסקים ביחס החברה האוסטרית למיעוטיה בעבר ובהווה וכן שלשה סרטים אילמים מתקופת הזוהר של הקולנוע האילם בוינה בשנות העשרים (בשיתוף עם פסטיבל הקולנוע היהודי בוינה וארכיון הסרטים האוסטרי).

את הפסטיבל יפתח סרטו של הבמאי קורט מאייר "השכנים האבודים של פרויד" (אוסטריה 2006), בהקרנת בכורה חגיגית בנוכחות הבמאי. בנוסף למאייר יגיעו לפסטיבל גם . קארני - במאי הסרט "סופו של פרוייקט נויבאכר" (אוסטריה 2007) ותומאס בלהאוזן - ראש חטיבת המחקר בארכיון הסרטים האוסטרי. הסרט "היהודי הנודד, חייו של תיאודור הרצל" ילווה במוזיקה חיה בביצועו של Mule Driver (פירוט בהמשך).

סרטי הפסטיבל:

השכנים האבודים של פרויד (אוסטריה 2006)

בימוי: קורט מאייר. הסרט משחזר את קורותיהם של שכניו של זיגמונד פרויד משנת 1938 ועד ימינו. בעוד פרויד וקרוביו הצליחו לעזוב את וינה בזמן, יותר מ-80 משכניו היהודים נשלחו אל מחנות הריכוז וההשמדה בשנים 1939-1942. לפני שהם נשלחו למחנות הם הועברו לכתובות שונות בוינה. הסרט מתחיל בברגאסה 19 – אתר קבוע במסלולו של כל תייר המגיע לעיר. זהו לא רק מקום לידתה של ה"פסיכואנליזה" – באופן אירוני זהו גם המקום בו הסרט מנסה לחשוף את "ההדחקה" של אומה שלמה במעורבותה בהשמדת יהודיה. (90 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית). הקרנה חד-פעמית. בנוכחות הבמאי קורט מאייר.

היהודי הנודד: חייו של תיאודור הרצל (אוסטריה 1921)

בימוי: אוטו קרייסלר. משחק: היינץ אלטרינגן, ארנסט באת`, יוזף שילדקראוט. הסרט ילווה במוזיקה חיה בביצוע – Mule Driver (הראל שרייבר) ואלון כהן, הם יעשו שימוש במוזיקה אלקטרונית וכלים אקוסטיים ביצירה שנכתבה במיוחד עבור ההקרנה בסינמטק. הסרט מספר את סיפור לידתה של הציונות ועל חייו של הרצל ומסופר כפנטזיה בסגנון "אי סובלנות" של גריפית` וסרטים דומים. הסרט משלב בין תיאורי אי הצדק, הסבל והעוולות שנעשו כלפי היהודים על פני דורות לבין שחזורים דרמטיים של רגעים חשובים בחייו של הרצל.(65 דקות, אילם עם מוזיקה, כותרות בגרמנית, תרגום לעברית).

סופו של פרויקט נוֹיבָּאכֶר (אוסטריה 2007)

הבמאי מרקוס י. קארני יוצא לטפל במחלת השכחה, הפרעה די מקובלת באוסטריה והכוללת את הדחקת האחריות האישית והלאומית בכל מה שנוגע לימי מלה"ע השנייה. ההכחשה במקרה שבפנינו קשורה לפעילות הנאצית של סבו וסבתו מצד אמו. סבתו התייחסה להשתקת העבר כאל אמצעי הישרדות ואילו אימו נקרעה בין הכרה באחריות על עובדות שאין עליהן עוררין ובין האהבה הטבעית שיש לבת אל הוריה. המצב הזה - ההכרח להשלים עם עוולות העבר ועם האחריות שהייתה לשארי בשר קרובים, טעון בערכים אתיים ובנקודת מוצא אמיצה ומוסרית, שסוע בין הרצון להדחיק והצורך לדעת - האיץ את קארני להקדיש שמונה שנים מחייו לעשיית הסרט. משך הזמן שבמהלכו הלכו לעולמן גם אמו וגם סבתו, שקד על איסוף קפדני של חומרים והבין כי לא ניתן לנעול כלום בשום ארון ועליו לתחוב את אפו גם לנושאים אישיים, כולל אפילו הפרידה של הוריו והשפעתה עליו. סיפור אחר סיפור, שכבה אחר שכבה - במבנה של אפוס אליפטי המתובל בתמונות משפחתיות - הולכות העלילות האישיות הלאומיות ומאבדות את הגבול שלכאורה מפריד ביניהן. התוצאה: סרט עמוק, גם מהבחינה הרגשית, שתובנותיו ילוו אתכם עוד זמן רב לאחר הצפייה. (74 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית. הקרנה חד-פעמית.

נקמה (אוסטריה 2008)

בימוי: בימוי: גץ שפילמן. משחק: יוהאנס קריש, אורסולה שטראוס, אנדריאס לוסט. על רקע עולם הדמדומים של וינה ואזורי הכפר של אוסטריה נפרש סיפור דרמטי על אשמה ונקמה.אלכס עובד כנהג עבור קונשני, איש עולם תחתון שמנהל בית זונות. הוא גם מנהל רומן סודי עם אחת הזונות - תמרה מאוקראינה. לא רק האהבה מחברת בין השניים. שניהם גם נחושים לעזוב את החיים האומללים האלה. הזמן להימלט מגיע כאשר קונשני מרשה לאחד החברים המפוקפקים שלו להתעלל בתמרה. אבל מכיוון שצריך כסף כדי לברוח, אלכס מחליט לשדוד בנק בעיר כפרית קטנה. הוא מכיר את האזור היטב. תמרה מרגישה שזה מסוכן מדי ומתחננת לפניו לוותר על התכנית. "גץ ספילמן מאזן באלגנטיות אלמנטים ארכאיים של אשמה, נקמה, אמונה וגאולה ומגיש מותחן מרתק", כותבת אליסה סימון מ`וראייטי`. סימון עוד משבחת את התסריט המפתיע, את המשחק הטוב של כל הצוות ואת האווירה הדחוסה והמיוחדת. הסרט היה מועמד לאוסקר השנה. (121 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית) הקרנה חד-פעמית.

עיר ללא יהודים (אוסטריה 1924)

בימוי: הנס קארל ברסלאואר. משחק: יוהאנס רימן, אויגן נויפלד, הנס מוזר, אנני מילטי. הסרט "העיר ללא יהודים" הינו אחד מהסרטים האקספרסיוניסטים האוסטרים המעטים ששרדו. מדובר בעיבוד לספרו הנבואי של הוגו בתאוור משנת 1922, המתאר עלייה של מפלגה פשיסטית לשלטון באוסטריה. הקנצלר החדש, אנטישמי פנאטי, מגרש את כל היהודים מוינה לקול מצהלותיהם של התושבים האוסטרים. אלא שאז מגיעה ההתדרדרות. החיים התרבותיים הופכים לדלים, בתי הקפה נסגרים ובמקומם פותחים מסבאות בהן מוכרים נקניקיות בלבד, הכלכלה בצרות, האינפלציה והאבטלה גואות... הספר האוטופי של בתאוור תוכנן כסאטירה וזכה להצלחה ענקית כשיצא. זמן קצר אחרי בכורת הסרט שהיה ללהיט גם כן, בתאוור נרצח על ידי חבר המפלגה הפשיסטית אוטו רוסטוק, אשר הפך לגיבורם של ההמונים האוסטרים ושוחרר מכלאו זמן קצר אחרי ההרשעה ברצח. ישנם מספר הבדלים מהותיים בין הספר לסרט. בסרט שינו את שם העיר מוינה לאוטופיה, והצמידו לו האפי-אנד. עדיין מדובר בסרט מרתק ונועז בהתחשב בתקופה בה נעשה. (80 דקות, אילם עם מוזיקה, כותרות בגרמנית, תרגום לעברית).

מבצע אביב (אוסטריה 2005)

בימוי: אנג`ליקה שוסטר, טריסטן זינדלגרובר. מותחן תיעודי על חקירה משטרתית ותהליך משפטי שננקטו כנגד מהגרים אפריקאים שנחשדו בשייכות לרשת הברחת סמים מניגריה. חוקים חדשים חוקקו ושיטות חקירה חדשות ננקטו על מנת להביא להרשעה. בסך הכל נעצרו כמאה אפריקאים במהלך מבצע חסר תקדים שעורר תלונות על גזענות משטרתית והרשעות שווא המוניות. הסרט מציב את השאלה: האם לנאשמים היה בכלל סיכוי לזכות למשפט הוגן? (94 דקות, גרמנית ואנגלית, תרגום לעברית ואנגלית). הקרנה חד-פעמית.

זה קרה כבר קודם (אוסטריה 2006)

בימוי: אניה סלומונוביץ`. משחק: ריינר הלבאוור, יוהאנס סטדלר, אנה ספארר. סחר בנשים הוא תופעה גלובלית וחוצת גבולות גם במאה ה-21. הסרט מחולק לפרקים שכל אחד מהם מבוצע על ידי שחקן אחר המגלם עד לתופעה. איש משטרת הגבולות מעביר את סיפורה של בחורה שעברה את הגבול והפכה לשפחה. אישה כפרית בגיל העמידה מספרת על אוקראינית שנישאה לגבר אוסטרי הכולא אותה בבית עם בתה. השלישית היא רקדנית שעם הזמן נאלצת להעניק שירותים מיניים. גם דיפלומטית ונהג מונית תורמים את סיפוריהם. כדי להעצים את הנושא החשוב שבו היא מטפלת דוחקת הבמאית את גבולותיו של השיח התיעודי. (90 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית). הקרנה חד-פעמית.

מזרח ומערב (אוסטריה/ ארה"ב 1923)

בימוי: סידני מ. גולדין, איבן אברמסון. משחק: אמי פלמיש, אויגן נויפלד, מלי פיקון. קומדיה רומנטית טובת לב על המפגש בין חיי השטעטל ליהודי מ"העולם הגדול". זהו אחד מסרטי היידיש החשובים בתולדות הקולנוע שדן בנושאים של מסורת מול התבוללות. מוריס בראון, מהמר ניו יורקי שמזמן שכח איך נראה סידור, חוזר לגליציה לחתונה משפחתית עם בתו המאוד אמריקאית מולי. מולי מוצאת שם את אהבתה בדמותו של בחור ישיבה שעוזב את עולם הדת ועובר לוינה כדי לזכות בליבה. הסרט מכיל סצנות קלאסיות של מולי פיקון מרימה משקולות ומתאגרפת, מאביסה את עצמה עד בלי די לפני כניסת יום כיפור וכו`. ( 88 דקות, אילם עם מוזיקה, כותרות ביידיש, תרגום לעברית).

צ`ייה סטויקה (אוסטריה 1999)

בימוי: קארין ברגר. הסרט הוא דיוקנה של האמנית הרומאנית (צוענייה) האוסטרית צ`ייה סטויקה בת ה-64. אחרי ילדות של נדודים, עם עליית הנאצים באוסטריה, נרצח אביה והיא ומשפחתה הועברו למחנות הריכוז וההשמדה בירקנאו וברגן בלזן. לאחר המלחמה היא התיישבה בוינה ועבודתה האמנותית הכוללת ציורים, שירים וספרים עוסקים בשואה של הצוענים. סטויקה מייצגת את הפתיחה של החברה הצוענית אל עולמם של ה- gadje – האחרים. דרך הביוגרפיה המרתקת של הגיבורה הסרט עוסק במפגש בין עולמות שונים שהיא מגלמת בדמותה: העולם המודרני מול המסורת הצוענית. הסרט עוסק בדימויים השונים של הרומא – החל מהרומנטיזציה של חיי הנדודים ועד לגזענות, רדיפה ואפליה. (90 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית). הקרנה חד-פעמית.

איכות הרחמים (אוסטריה 1994)

בימוי: אנדראס גרובר. משחק: אלפרידה איראל, מרב נינידזה, רודיגר פוגלר. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו בפברואר 1945 ליד מחנה הריכוז מאוטהאוזן. כ-500 קצינים סובייטיים שבויים מנסים להימלט מבלוק המוות. 150 מהם אכן מצליחים לברוח מהמחנה, ואז בהוראת האס.אס. מתחיל ציד אדם ברברי ואכזרי בהשתתפות אנשי הכפר הסמוך. רק מעטים מהנמלטים נשארים בחיים. הסרט מתמקד בסיפורם של מיכאיל וניקולאי המגיעים לחווה של משפחת קרנר וגברת קרנר משכנעת את בעלה לתת מחסה לשניהם.(105 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית) הקרנה חד-פעמית.

גורבט – רחוק מהבית (אוסטריה 2008)

בימוי: קינן קיליץ`. הם הגיעו לפני 40 שנה, הובאו למדינה כ"פועלים זרים". אנשים עם תקוות, פחדים ועם מועקה בלב, מתוך ידיעה שעזבו את מולדתם לתמיד. היום הדור הראשון של מהגרי העבודה מגיע לסיום שנות העבודה שלהם באוסטריה. מה היו חוויותיהם בזמן הזה ואיך הם מתמודדים עם המצב החדש: הזדקנות בארץ זרה. (120 דקות, גרמנית וטורקית, תרגום לאנגלית) הקרנה חד-פעמית.

היורשים (אוסטריה 1997)

בימוי: סטפן רוזוביצקי. משחק: לארס רודולף, סופי רויס, סימון שוורץ. סרטו של הבמאי סטפן רוזוביצקי שזכה אשתקד בפרס האוסקר על "הזייפנים" מתרחש בחווה בכפר אוסטרי בין שתי מלחמות העולם. הסרט עובד על שני מישורים – גם כאלגוריה וגם כדרמה פסיכולוגית והינו משל אפל הבוחן את שתי פניה של הרוח האנושית – הפן האמיץ והמנצח לצד צרות האופקים והקרתנות. בעל החווה נרצח יום אחד. העובדים חשים הקלה – המשטר הרודני שהוא הנהיג סוף סוף הסתיים. האיש היה קמצן ורשע, שאף אנס את הפועלות שלו. ואז מגיעה ההפתעה – מכיוון שלחוואי לא היו ילדים מסתבר לפי הצוואה שהוא הוריש אותה לפועליו. החופש והעושר הפתאומיים מעוררים קונפליקטים, כי עכשיו אין יותר בוס ואף אחד לא מקשיב לאחר. וגם בעלי החוות הסמוכות אינם מרוצים מהאספסוף שעלה לגדולה ונחושים להפילם בכל מחיר. (90 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית) הקרנה חד-פעמית.

לרכישת כרטיסים בטל` בקופת הסינמטק: 03-6060800.