סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2014 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח המלצות לפסטיבל הסרטים בירושלים
 

 
 
לקראת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, סקירה של שמונה סרטים מישראל ומחוצה לה


פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-27 בירושלים יושק הערב, בהקרנה המסורתית בבריכת הסולטן של סרט הפתיחה "נקודת איסוף", בבימויה של רוזלין בוש ובנוכחותה, בצד ז'אן רנו, מכוכבי הסרט, השחקנית רפאל אגוגו, הילד-שחקן הוגו לברדז והמפיק אלן גולדמן. הסרט עוסק בגורלם של יהודי פריז, לאחר שביולי 1942 אלפים מהם נעצרו, ובאופן קר ושיטתי הובלו לדרך של סבל וייסורים על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם, עד להשמדתם.
 
עד עתה הוענקו לזוכים בתחרות הסרט העלילתי הישראלי, במשך 21 השנה האחרונות, פרסי וולג'ין, אבל ג'ק וולג'ין, הנדבן מפילדלפיה, התומך באמנויות בכלל ובקולנוע הישראלי בפרט, הלך השנה לעולמו בגיל 94, ופסטיבל הסרטים של ירושלים מצדיע לו. את סבסוד הפרסים לזוכי תחרות הקולנוע הישראלי – בסך 150 אלף ₪ - תעניק מעתה משפחת חג'ג', לזכרו של רוברט ניסים חג'ג'.
 
פרט ליוצרי ושחקני "נקודת איסוף", יגיעו לפסטיבל כאורחיו, בין היתר, שחקני הסרט הרומני "יום שלישי אחרי חג המולד", מריה פופיסטאסו, מירלה אופריסור ומימי ברנסקו; כוכב הסרט הסיני "פרה", הואנג בו; במאי הסרט הברזילאי "מעבר לאיפנמה", בקו דראנוף; והבמאי קלוד לנצמן עם סרטו הדוקומנטרי "ד"וח קרסקי".
 
כבכל שנה יוצגו השנה בפסטיבל למעלה מ-200 סרטים חדשים, בקטגוריות שונות, כשגולת הכותרת היא מקבץ עבודות המגיע מפסטיבל קאן האחרון, בכלל זה זוכה "דקל הזהב" המפתיע מתאילנד, "דוד בונמה יכול לזכור את חייו הקודמים". לפניכם זרקור על מקבץ סרטים מייצג מסרטי הפסטיבל.
 
"נקודת איסוף" (צרפת 2010)

סרטה של רוזלין בוש. תחילה מתוארת שגרת היומיום של כמה משפחות יהודיות וילדיהן, בפריז הכבושה על ידי הנאצים. למרות הטלאי הצהוב ומגבלות נוספות שמוטלות עליהן, יהודי פריז עדיין חיים בשאננות ומאמינים שהגל העכור יעבור מעליהם מבלי להותיר נזקים כבדים. הילדים מנהלים את פעילותם היומיומית, בבית הספר ולאחר מכן בבתים ובמשחקים, גם לנוכח גל האנטישמיות הגובר, וראש אחד המשפחות (גד אלמליח) לא שועה לתחנוני אחת מבנותיו, הרואה את הנולד ומשתוקקת להגר מהמדינה כל עוד ניתן.
 
במקביל מתוארת תכניתם השקטה והחשאית של הכובשים להיעזר בצרפתים על מנת לעצור כמה שיותר יהודים, ובסופו של דבר להעבירם למחנות השמדה. בלילה אחד פושטים קלגסים צרפתיים משתפי פעולה על בתי יהודים, עוצרים ומובילים אותם לאצטדיון מקומי. שם מנסה הרופא המקומי היהודי (רנו) והאחות הלא יהודייה המסייעת לו (מלאני לורן) לטפל בילדים, בהם גם תינוקות, ולנסות להקל עליהם בכל דרך. לאחר מכן מועברים 13 אלף מיהודי פריז, בהם 4,000 ילדים, למחנה הסגר, ובסופו של דבר נלקחים לרכבות המובילות למקום שממנו לא חוזרים.     
 
מסתמך על סיפורים אמיתיים ועשוי במקצועיות ובמיומנות. אין מנוס מריגושים עזים.
 
"דוד בונמה יכול לזכור את חייו הקודמים" (תאילנד-צרפת-גרמניה-ספרד)

סרטו של הבמאי התאי אפיצ'אטפונג ויראסתאקיל, שזכה כאמור בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן. הדוד בונמה סובל ממחלת כליות קשה ויודע שימיו ספורים. הוא מזמן לחוותו המרוחקת שניים מבני משפחתו הקרובים, אחת מהם היא גיסתו שלא התראתה איתו זה זמן רב.
 
באחד הערבים, בעת ארוחת הערב, הם זוכים להתגלות מפתיעה. לשולחן מצטרפת תחילה רוחה של רעייתו המנוחה של דוד בונמה, ולאחר מכן בנו, שנעלם לפני שנים רבות וכעת מגיע בהתגלמות לא אנושית אף הוא, כחיה קדמונית שעירה. המעמד הזה הוא חלק מתהליך סיכום ופרידה מהחיים של הדוד, שבמהלכו ניסיון לסגור קצוות ולפתור סוגיות, בעיקר משפחתיות, לא פתורות בחייו.   
 
יצירה סטטית מאופקת, זורמת באיטיות מרובה, העוסקת בפולחן הפרידה מהחיים במזרח הרחוק. צריך הרבה סבלנות כדי לצלוח את הסרט הזה.
 
"יום שלישי אחרי חג המולד" (רומניה 2010)

סרטו של ראדו מונטאן. ריגוש מסעיר חדש פוקד את חייו של פול (מימי ברנסקו), איש עסקים בגיל העמידה בבוקרשט. הוא החל לנהל רומן יצרי לוהט עם רלוקה (מריה פופיסטאסו), רופאת שיניים סקסית, הצעירה ממנו בשנים רבות. כל זאת מתחת לאפה של רעייתו אדריאנה (מירלה אופריסור), אם בתם בת השמונה. חייו הכפולים יכולים היו להתנהל בבטחה אילולא אירוע בלתי צפוי.
 
לפני חג המולד מתכנן פול לקחת את בתו למרפאה של מאהבתו, כדי שתתקין לה גשר. עקב שינוי בתכניותיה, מגיעה גם אם הילדה אדריאנה למרפאה. המפגש הבלתי צפוי בין שתי הנשים בחייו של פול מעורר את קנאתה של המאהבת, ובינה ובין הגבר איתו היא מקיימת יחסים אסורים מתפתחת מתיחות. הוא מבין שיהיה עליו לקבל החלטה קשה, ולשאת בתוצאות האישיות הלא פשוטות הכרוכות בה.          
 
שרטוט נטורליסטי אמין של החיים המודרניים ברומניה העכשווית.

שלישי-אחרי-ענקית.jpg 
"יום שלישי אחרי חג המולד" (תמונת יח"צ)
 
"רהיטים זעירים" (ארה"ב 2010)

סרטה כבמאית-שחקנית של לנה דנהם. במרכז העלילה אורה (דנהם), צעירה מנהטנית בת 22, שלאחר לימודיה בקולג' חוזרת ללופט המשפחתי בטרייבקה. היא עשתה תואר בתיאורה של הקולנוע, שלא נראה שיכול לקדם אותה בחיים, צברה 357 כניסות לסרטון שלה ביוטיוב, ובאמתחתה גם אוגר לבן, שימיו ספורים. אמה היא אמנית דאון-טאון טיפוסית, המצלמת רהיטים זעירים ומציגה את צילומיה בתערוכות.
 
לאורה יש בעיה גם עם השמנת היתר שלה. היא מנסה להתמודד במישור החברתי עם חברה חדשה וחבר חדש המתנחל בבית. אורה, בחורה נבוכה בראשית תהליך הבחירות האמיתיות שלה בחיים, מנסה למשוך זמן, מתוסכלת מחוסר הקומוניקציה שלה עם אמה ועם אחותה המתבגרת ומנסה לשדרג את חיי הסקס שלה.
 
סרט אינדיפנדנט טרנדי, המטיל זרקור על חיי צעירים נבוכים בניו-יורק העכשווית.

רהיטים-קטנים-ענקית.jpg 
"רהיטים זעירים" (תמונת יח"צ)
 
"התגנבות יחידים" (ישראל 2010)

סרטו של דובר קוסאשווילי, על פי ספרו של יהושע קנז. הסרט מגולל את קורותיה של מחלקה בבה"ד 4, בסיס טירונות לג'ובניקים, בעלי בעיות בריאות ופרופילים לא קרביים, באמצע שנות ה-50, בראשית ימיה של המדינה. הדפוסים של הסדר והמשמעת הצבאיים עדיין לא גובשו, והחיילים הופכים לסוג של "שפני נסיונות" למפקדים הצעירים, המנסים ליצור מתכונות שיהפכו לפקודות קבע בצבא להמשך דרכו.
 
הסרט מתאר בעיקר את התמודדותם של החיילים, כל אחד והסיפור הפרטי שלו, כאשר הערכים שמנסים להנחיל להם, כמו "כור היתוך", "גיבוש" ו"כולם בעד אחד ואחד בעד כולם", נותרים ריקים מתוכן. החיילים, אחד מהם קיבוצניק שאפתן המנסה להיות קרבי, מנסים לתמרן גם בין חיי הצבא למערכות המשפחתיות והרומנטיות שהם מנסים לבנות כשהם בחופשה מהשגרה במדים. עם עוז זהבי, גיא אדלר, הדס מורנו, ליאל דניר, אסף בן שמעון, מיכאל אלוני.
 
הרבה מסצינות הסרט בנויות היטב, אבל הסך הכל מפוזר ולא ממוקד.

התגנבות-יחידים-ענקית.jpg 
"התגנבות יחידים" (תמונת יח"צ)
 
"גיא אוני" (ישראל 2010)

סרטו של דן וולמן, על פי ספרה הנודע של שולמית לפיד. עלילת הסרט מתרחשת בפלסטינה העותומנית, בשלהי המאה ה-19. פאניה, צעירה כבת 17, פליטת פוגרום, מגיעה ליפו עם בתה התינוקת, דודה המבוגר ואחיה הסובל מהפרעה נפשית. הם משתקעים באכסניה המקומית, לפני שימצאו לעצמם מקום להתיישב בו בארץ, ובחור מקומי בשם יחיאל מתחיל לחזר אחר פאניה.
 
בהיותה חסרת אמצעים מסכימה פאניה להינשא לבחור ולצאת איתו לביתו שבג'עוני, הוא גיא אוני, לימים ראש פינה. ביישוב המתהווה עובדים בכפיפה אחת יהודים וערבים, ונתקלים בקשיים רבים, כמו בצורת, רעב ועבודה סיזיפית שלא מותירה זמן לשום דבר אחר פרט לנסיונות הישרדות. בשל טראומת הפגרום שעברה ברוסיה, ובו איבדה את בני משפחתה, מתקשה פאניה לנהל חיי נישואין נורמליים עם יחיאל, ויחסיהם כמעט עולים על שרטון. אבל עם הזמן פאניה מתחזקת, עוברת שינוי ונקשרת למקום.
 
שרטוט יפה, עדין ואותנטי של חיי החלוצים-מתיישבים העבריים הראשונים בצפון הארץ במאה ה-19. תמר אלקן מצוינת.
 
"וביום השלישי" (ישראל 2010)

סרטו הראשון כבמאי של משה איבגי, שגם משחק בסרט. אוסף דמויות נעות בסהרוריות בעיר המושחתת והמנוכרת. חבר להקת חתונות (שרון אלכסנדר) שמוזיקת טראנס מכניסה אותו לטראנס. בעלים של פאב (איבגי) המואשם על ידי צעירים באונס סבתם וחוטף מכות. אישה (אפרת בן צור) שנמאס לה מהזוגיות עם בעלה בכלל ומהתא המשפחתי בפרט והיא מחפשת לברוח מכל העולם ומגיעה היישר לזרועותיו של חבר להקת החתונות. אישה (הילה פלדמן) המתפרנסת מהגשמת מאווייהם המיניים הביזאריים של לקוחות המזמינים אותה להגיע בתחפושות שונות. כל הדמויות, ואירועים חריגים בהתנהלות חייהם, מתנקזים לשיא אפוקליפטי.
 
איבגי כבמאי מצליח בעבודה נכונה עם אנסמבל שחקנים, אבל הסרט כולו יומרני ולא ממריא לשום מקום.
 
"אנדנטה" (ישראל 2010)

סרטו של אסף תג'ר. העולם המתועש מנוכר, ואיש כבר לא חולם בו. רק המפעל של מר טריי עדיין מוכר חלומות לציבור החרד והסובל מנדודי שינה. שרה היא החולמת האחרונה ששרדה, והיא מחפשת הסברים לחזיונות הליליים הביזאריים הפוקדים אותה. היא מגיעה למפעל החלומות, המקום היחיד שיוכל, אולי, לספק לה תשובות.
 
הגעתה מרגשת את מר טרייר, אשר זקוק לחולם חדש, מאחר שהוא אמנם עדיין משתמש בחלומותיו של חולם זקן הנמצא בקומה, אבל בזמן האחרון הפכו חלומותיו לסתמיים ומשעממים. אהובה של שרה, דידי, עורך עבור מר טרייר את החלומות. על מנת שגורלה לא יהיה כגורל הזקן השרוי בתרדמת, חייב דידי להצילה ולשחררה מהמפעל. הוא מסמם וחוטף אותה, אבל שרה נאלצת להתעמת עם השלכות חלומותיה על העולם האמיתי. עם שרה ארדלר, לירון לבו.
 
פרט לצורניות הפוסט מודרניסטית, הדי מעוצבת ומוקפדת, אין לסרט מה למכור. העלילה מנוכרת, לא מרגשת ולא קומוניקטיבית. אין עניין לציבור.



08/07/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות