סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ריאיון
 
מאת: נחום מוכיח במאי של שחקניות
 

 
 
שני פרסי אופיר גרף "אחותי היפה" של מרקו כרמל לשתי השחקניות שלו: אוולין הגואל וריימונד אמסלם


לייט בלומר

משאלתו של מרקו כרמל התגשמה. אמנם סרטו "אחותי היפה" אחז במועמדויות בלא פחות מ-11 קטגוריות לפרס אופיר, אבל לא היו לו אשליות לגבי זכייה גורפת. "רציתי רק ששתי השחקניות שלי, אוולין הגואל וריימונד אמסלם, יזכו", הוא אומר. ואכן הגואל היא זוכת פרס אופיר בקטגוריית השחקנית הראשית ואמסלם קטפה את פסלון שחקנית המשנה. "הן עשו עבודה נפלאה והאינטראקציה ביניהן שהחלה כבר בשלב החזרות, הזינה את הסרט", מעיד כרמל. "השתמשנו בצילומים בדברים שעלו ביניהן בחזרות, שלא היו כתובים בתסריט".
 
כמי שהתחיל לביים בגיל מתקדם יחסית, מרקו כרמל הוא אמנם סוג של לייט-בלומר, אבל מדביק את הפערים עם עצמו במהירות. שנתיים חלפו מאז יצא סרט הבכורה שלו באורך מלא, "הסודות של מישל", כשהיה בן 44, והוא כבר מוסיף לרקורד סרט נוסף, "אחותי היפה". וגם עובד במרץ על שני פיצ'רים נוספים, הנמצאים בשלבי פיתוח שונים.
 
"זה לא שלא עשיתי שום דבר לפני זה, יש לי ברקורד כמה וכמה דברים כמו שאתה יודע", הוא אומר (ברשימתו כבמאי, בין היתר, "בלתי נתפס" עם נמרוד הראל, הסדרות "ילדי הים האדום", "החרצופים", "סיפורי סומסום", התכנית הסאטירית "הקיפודים", קלטות לילדים ועוד). "הייתי צריך לעשות אותם כדי להתפרנס, כדי להתייצב כלכלית. אבל בגיל 40, כשראיתי שכסף זה לא הכל בחיים, התחלתי לעסוק בחומרים שנורא חשובים לי".
 
בסרטו הראשון הצליח כרמל, יליד צרפת 1965 להורים ממוצא אלג'יראי-תוניסאי, להרים קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית ולגייס למענה שחקנים צרפתים מבוססים, רישאר ברי וגד אלמלה, ולצידם את יעל אבקסיס שלנו. "הסודות של מישל" היה מבוסס בחלקו על ההיסטוריה המשפחתית שלו.


אוולין הגואל ומרקו כרמל (צילום: שי מהלאל)

ב"אחותי היפה" הוא פיתח סיפור שמעוגן באורח החיים ובמסורת של המשפחה היהודית הצפון-אפריקאית, שאותה הוא מכיר מקרוב, וסגר מעגל עם שכונת נעוריו, כשצילם את הסרט באור עקיבא שאליה הגיע עם הוריו כשעלה לארץ בגיל 12. רוב הדמויות בסרט, מציין הבמאי, הורכבו על פי אנשים אמיתיים שהכיר שם ובקרית ים.
 
במרכז "אחותי היפה" משפחה מרוקאית בעיירה פרובינציאלית. ראמה (אוולין הגואל) מכורה לאמונות תפלות ולפולחנים סהרוריים. בעלה הבטלן רוברט (משה איבגי) הוא איש גס ואנוכי, המזלזל בה. לשניים בן, קובי (איתי תורג'מן), נער מתבגר בעל חוש מצוין לעסקים, שמפעיל חנות לממכר מוצרי פורנו מהאופנוע שלו, וחי בצריף משלו בחצר בית המשפחה. הוא מנסה לכבוש את לבה של רותי (רותם זיסמן), בתו של ראש המועצה הדתית, אך זו לא ממהרת להיענות לחיזוריו, בעיקר בגלל עיסוקיו.


אוולין הגואל ומשה איבגי, "אחותי היפה" (צילום: רן מנדלסון)

ראמה, אם המשפחה הדומיננטית, מחרימה ומנדה את אחותה היפה מרי (ריימונד אמסלם), בגלל שנישאה לעלי (נורמן עיסא), דייג ערבי. מרי שבריאותה רופפת מתה, לא מעט בגלל צער וייסורים בשל נידויה המשפחתי, וראמה נתקפת רגשי אשמה כבדים. חייה וחיי בעלה רוברט מתהפכים, כשרוחה של מרי מתחילה להופיע בתודעתם, בחלומותיהם ובחייהם שוב ושוב, כשמשאלה אחת בלבה – להיקבר לצד אמה בחלקת הקבר היהודית.
 
שילוב של ריאליסטי וסוריאליסטי
 
"גם הסרט הזה מבוסס על אלמנטים ביוגרפיים", מדגיש כרמל. "יש בו סיפורים של סבתות שסיפרו לי אותם וזו גם דרך החיים של סבתא שלי. דרך שיחות עם קיר והענקת מתנות לרוחות רפאים – היא התמודדה עם חיי היומיום שלה. זה גם מסע פרידה ומסע פנימה לתוך החרדות והתשוקות כלפי אנשים שלא נמצאים יותר בחיים שלנו. וגם זה חלק ממני ברמת הסיפורים האישיים, לחשוב על אנשים שכבר לא איתנו ועל תשוקות שכבר לא קיימות. זה איזשהו מסע שכולנו עוברים, עם אנשים שהלכו מאיתנו ונעלמו לנו".
 
אתה רואה בזה פולקלור או פולחן פגאני?
 
"הקטע הזה של לסגוד לקיר או העניין של לדבר עם המתים הוא בעיניי לא אלמנט של פולקלור או פולחן. זו דרך חיים של אנשים, שזה היה חלק מהיומיום שלהם. הם תפקדו בצורה נורמאלית לגמרי עם הילדים ועם המטלות היומיומיות, אבל כדי לטפל בפחדים ובקונפליקטים שלהם היה דיבור עם קירות. מבחינתי, ואני גם מציין את זה בסרט, הקיר הזה הוא הפסיכולוג שלה. זו דרך חיים, לא יותר".
 
ב"דבר הבמאי" אתה מציין ש'הנראטיב של הסרט נבנה על הפתגם של ר' אהרון מסטארסלי: "בטרם תדע את התהום, את השאול, את שאול התחתיות ואת שאול הייסורים שבאהבה, לא תדע אהבה". למה הכוונה?    
 
"הסרט עוסק בין היתר באהבה ללא גבולות, כזו הנעה בין החיים והמוות. כלומר, אנחנו נוהגים כל כך קשה עם עצמנו ועם האנשים סביבנו בשביל להגיע לאהבה הנכספת, והמשפט הזה אכן משקף את זה. בגלל זה כל אחת מהדמויות שלי בסרט, כל עוד היא לא תעבור את המסע הזה בשביל לגלות את האהבה שלה, היא לא תגלה אהבה. זה תהליך שכל אחת מהדמויות עוברת".
 
בנוגע ל"הסודות של מישל" אמרת לי שכבמאי של פיצ'ר ראשון היה עליך לעשות פשרות בתסריט ולקרב אותו למיינסטרים כדי לקבל מימון. גם כאן היה סיפור דומה?
 
"במקרה הזה הדברים היו שונים לגמרי, כי לא היו מעורבים כאן כל כך הרבה גורמים. בסרט ההוא היו שותפות חברות הפצה צרפתיות כבדות, שהיה להן חשוב שגד אלמלה, שנחשב לסטאר שם, לא יחרוג מהמיינסטרים שלו, ואני נאלצתי לוותר על הרבה דברים, וזה יצא סוג של סרט לכל המשפחה, באיזשהו מקום.
 
"ב'אחותי היפה' הדמויות עוברות את התהליך שהן צריכות לעבור. הורדתי את ראמה למקום הכי נמוך שאפשר להוריד אדם, בתקווה שיסלחו לה. לא התפשרתי. עברתי איתה תהליך שלם מבחינתי. וגם בסגנון לא התפשרתי, יצרתי שילוב של ריאליסטי וסוריאליסטי – ערבוב של כמה סגנונות. אני ודוד מנדיל, שייאמר לזכותו שהוא מפיק-על, הלכנו עד הסוף עם התמונה הקולנועית שראיתי".
 
נשים חזקות
 
אחת הדרמות המרכזית נוצרת בסרט בשל העובדה שמרי התחתנה עם ערבי
 
"במציאות שלנו, אם אשכנזי מתחתן עם קווקזית כבר מזה יש מלחמת עולם. אז על אחת כמה וכמה יהודייה וערבי. אבל הסרט הוא לא פוליטי. אתה לא רואה לא את היהודייה ולא את הערבי – אתה רואה בני אדם. כולם אותו דבר. ובכל זאת נאלצתי לצערי להרוג את מרי אחרי זמן קצר, כי במציאות שלנו זה בלתי אפשרי. רק דרך הכאב הם היו מסוגלים להגיע לחמלה ולגאולה ולכך שיהודים וערבי יכולים לשבת יחד שבעה על המת.

"הדמויות בסרט מדברות על השוני בינינו ובין הערבים. אבל מה אנחנו המרוקאים אם לא סוג של ערבים? אנחנו לא אוכלים, מדברים, מתפללים ונראים אותו דבר? גם בעולם הזה וגם בעולם הבא? זה בדיוק אחד לאחד. אותו אוכל, אותו סגנון, אותם בגדים שהיו להם".
 
במובן מסוים נכנסת כאן לנישה של פולקלור עממי מרוקאי שכבר ראינו בסרטים כמו "שחור" ובמידה מסוימת גם "שבעה".
 
"אפרופו 'שבעה', ב'אחותי היפה' כל התהליך שהדמויות עוברות זה בעצם סוג של שבעה. בסרט 'שבעה' במהלך האבל סוגרים חשבונות בתוך המעגל המשפחתי. אני רציתי לסגור חשבונות בתוך המעגל הפנימי. אבל אלה שני סגנונות שונים. 
 

"אחותי היפה" (צילום: רן מנדלסון)

"ב'שחור' יש את המנהגים ואת השחור, שהוא מה שנקרא ילודה מחדש, שאם אתה חי בצרות - אימא שלך צריכה ללדת אותך מחדש. מה שדומה בין שני הסרטים הוא שהנשים יותר חזקות מהגברים. הן אלה שבאמת פועלות, בזמן שהגברים הם כולה רעש וצלצולים. ולמרות הדמיון, כל אחד מביא את הסיפור האישי שלו, חנה אזולאי-הספרי את הסיפור שלה ואני את שלי".
 
17 שניות כמקוננת
 
הליהוק של אוולין הגואל לתפקיד הנשי הראשי מעניין ומסקרן
 
"כשעשיתי את 'הסודות של מישל' התסריט של 'אחותי היפה' כבר היה מוכן להפקה. יצא לי אז לראות את הסרט של אבי נשר 'סוף העולם שמאלה'. לאוולין יש שם סצנה של 17 שניות, על תקן מקוננת מקצועית. אמרתי לעצמי, יש לה פנים חזקות ויש לה את האנרגיות של ראמה. לאחר מכן שכחתי מזה. 
 

ריימונד אמסלם ואוולין הגואל, "אחותי היפה" (צילום: רן מנדלסון)

"אחר כך, כשהתלבטתי לגבי הדמות, צפיתי בה בעוד כמה דברים. ראיתי איך היא משחקת, את החן ואת ההומור שלה, ואמרתי שאת הקשיחות שכתובה בתסריט ישלימו החן וההומור שלה. היה ברור לי שהיא ראמה ועשיתי לה אודישן רק בשביל הפורמאליות. היא כבר הייתה סגורה אצלי, וידעתי שתיתן את הנשמה בתפקיד ראשי ראשון. ואלה פנים חדשות, לא עוד פעם רונית אלקבץ או חנה אזולאי-הספרי".
 
וריימונד היא פשוט אחת השחקניות המרשימות בארץ כעת
 
"אין ספק. היא מגנט אמיתי, אישה אצילה. באמת אחותי היפה! הרבה דברים שרואים בסרט נולדו ממה שעשינו בחזרות עם אוולין וריימונד. האינטראקציה ביניהן הייתה יעילה ומועילה לסרט. וגם איבגי היה מושלם לתפקיד רוברט. אני מאמין שאם אתה בוחר את השחקנים הנכונים, ובונה איתם את הדמויות - הן הופכות להיות שלהם. אני לא במאי אגו-מניאק שאומר להם מה לעשות. בסך הכל הם מביימים מילים וצריכים להכניס את העולם שלהם לתוך זה. ואם הם לא ירגישו שהם במאה אחוז בתוך הדמות, אז זה לא מעניין. התסריט כתוב רק כדי לאפשר להם להביא לתוכו את האופי ושפת הגוף שלהם".          
              


למועדי מופעים >

26/09/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע