סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: נחום מוכיח מלכת האינדיפנדנט
 

 
 
בסופו של דבר אני מתגאה בזה שהכל עשיתי לבד וזה בעיניי הישג יותר מאשר של סרט שעובדים עליו המון אנשים והוא הולך בדרך הרגילה ומגיע למועמדות לאוסקר. במי שאני רואה מודל לאיך צריך לעשות את זה הוא הבמאי רוברט רודריגז, שעשה ניסויים על עצמו כדי לממן סרט עצמאי, כשכל משפחתו מככבת בו, וזכה בסאנדנס. זו בעיניי השאיפה"
מחר תעשה רוני קידר היסטוריה כאשר סרטה "ג'ו + בל" ייצג את מסלול הסרטים העצמאיים בהתמודדות בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בפרס אופיר. קידר מספרת על דרך החתחתים שהייתה צריכה לעבור כדי להגיע למעמד הזה


סוף טוב

היא הולכת לקבוע תקדים מיוחד במינו בטקס חלוקת פרסי אופיר, שיתקיים מחר בחיפה. רוני (ורוניקה) קידר היא הבמאית הראשונה שסרטה "ג'ו + בל" יהיה נציג מסלול הפרינג' בגמר קטגוריית הסרט הטוב, בצד חמשת סרטי המיינסטרים "העולם מצחיק", "למלא את החלל", "המשגיחים", "בלדה לאביב הבוכה" ו"רוק בקסבה".
 
אם להיות ריאליים, סיכוייה לזכות בפרס הסרט הטוב לא גבוהים במיוחד, אבל עצם ההתייצבות במעמד הזה מסמלת את העובדה שקולו של הקולנוע העצמאי, הלא מסובסד, בכל זאת מתחיל להישמע.

"זה ניצחון גדול בעיניי, בייחוד עם הסרט הזה שהגיע מכלום והדרך שהוא עשה ואיך שזה מסתיים עכשיו – זה ממש תוצאה שלא הייתי מאחלת לו סוף יותר טוב מזה", אומרת קידר.
 
מבחינתך זו אפילו סוג של נבואה שהגשימה את עצמה, כי אמרת לפני שנה בראיון שאולי צריכה להיות קטגוריה כזו, והנה יש, והנה את הראשונה שזוכה בה.
 
"דיברתי כבר די מזמן על כך שזה משהו שמרגיש נכון, למרות שככל שאני יודעת הוא לא מקובל בטקסי פרסי אקדמיה בחו"ל. אני לא חושבת שיש דבר כזה, אבל כאן אולי זה מתבקש בגלל שיש כבר לא מעט סרטים כאלה. אני לא יודעת אם ימשיכו עם זה כי כולם די מאוכזבים מזה השנה, משום שבעצם רק המנצח מרוויח משהו מהעניין.
 
"או.קיי, אז מכריזים על הסרט העצמאי הטוב ביותר, ויש לו את הכבוד של להיות מועמד לסרט הטוב ביותר, אבל זה משאיר הרבה סרטים אחרים בצד ואנשים אחרים מעוצבנים. אולי פשוט צריך ללמוד איך לעשות את זה נכון.
 
"אין לי שום רעיון איך לעשות את זה אחרת, אבל ההיגיון אומר שאו שיהיה טקס נפרד לסרט העצמאי, או שתהיה קטגוריה לסרט העצמאי שבה מכריזים על הזוכה בטקס עצמו, לאחר סבב א' וסבב ב'", אומרת קידר.
 
"כך היוצרים בקטגוריה הזו היו מרגישים שהם חלק מהעניין הזה, אולי לא הייתה תחושה שזה משהו קצת נחות, יחסית לשאר המועמדויות, כי בתום שלב א', רק סרט אחד עלה לשלב ב', והיו על כך תגובות נזעמות, שהגיעו גם אליי, שלא מתייחסים לסרטי העצמאיים חוץ מאשר לסרט שלי. אסור לשכוח שבשנה שעברה היו 12 סרטים עצמאיים והשנה 9. אני אולי מקרה קצת אחר אבל מרגישה חלק מהקבוצה הזו של אלה שלא מרגישים שהם מקבלים את מה שהם רוצים". 

גו-ובל-03.jpg 
"ג'ו + בל", צילום: יח"צ

"אני והקולנוע העצמאי נשארנו בחוץ"

עד כמה מסובך לדחוף סרט שלך ולהביא אותו למעמד הזה בלי תקציבים, תעיד הפנייה של קידר במייל לפני קצת פחות משלושה חודשים, בניגוד לנטייתה הטבעית, לחברי האקדמיה שצפו בסרטים עליהם התבקשו להצביע, בבקשה שייחשפו ל"ג'ו + בל".
 
"הבעיה היא שהרבה מאוד קשור ליח"צ", היא אומרת. עשיתי מאמצים לפנות לכל חברי האקדמיה, אבל אני לא יודעת למי מיוצרי הסרטים העצמאיים היה את הזמן לשבת ולהשקיע בזה כל כך הרבה זמן. וחברי האקדמיה לא יצפו בסרט שלך אם אין לך יחסי ציבור, אם לא שמעו עליך, אם לא קראו ראיונות איתך. לאנשים שאין כסף להפצה וליחסי ציבור אין כמעט סיכוי שחברי האקדמיה יצפו בסרט שלהם".

זה נשמע כמו מהלך קשה, כמעט חסר סיכוי, ליצור כאן סרט עצמאי ללא תקציב
 
"כן, אבל אני חושבת שהדברים עשויים לצמוח בעצמם. תראה את הישגי 'כלבת' במסע שלו בעולם, ותראה את נוני גפן (במאי הסרט "לא בתל-אביב") בלוקרנו. אלא דברים שבכל מקרה הולכים לקרות. זו תחושה אחרת וגאווה אחרת כשאוהבים את הסרט שלך בארץ, אבל מה שטוב הוא שאני יכולה לשלוח את הסרט שלי לסאנדנס ו'העולם מצחיק' יכול לשלוח, ובעיניהם אנחנו שווים, אז לפחות יש את זה כשההפצה בארץ בעייתית".
 
כשהתפרסמה רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר והתברר ש"ג'ו + בל" הוא הסרט השישי, ממסלול הפרינג', הגיבה קידר בפייסבוק בפוסט לא ממש שבע רצון. בין היתר היא כתבה שם: "אני והקולנוע העצמאי נשארנו בחוץ. בפרסומים, אם תשימו לב, מציינים חמישה מועמדים לסרט הטוב ומתחת 'נציג הפרינג' או 'זוכה בתחרות הפרינג' ושם הסרט לא צמוד לשאר הסרטים המכובדים, שזכו לסיוע וזכו להקרנות אקדמיה רבות. אני עדיין בחוץ וכל היוצרים העצמאים האחרים – גם. זה נחמד שהקולנוע הישראלי לוחץ יד, אבל זה רחוק מחיבוק וזה רחוק מאהבה וככה לא בונים משפחה".
 
קידר: "אני מהחדשים ועדיין לא יודעת איך זה עובד. אין מאחוריי מפיק, חברת הפקה וחברת הפצה ואני עושה את הדברים לבד ועם עזרת חברים שלי. אולי לא קראתי את התקנון אבל כשהגשתי את הסרט שילמתי 1,200 שקל כדי להגיש אותו. וכשהודיעו לי שזכיתי במסלול הפרינג' הגיעה בקשה לשלם עוד 1,200 שקל, על עוד הקרנה. זה נורא עצבן אותי, למרות שכולם צריכים לשלם.
 
"אלא שאני, לעומת שאר המועמדים, עומדת לבד, בלי חברת הפקה שתסבסד את ההקרנה הנוספת. ולי אין את הכסף הזה עכשיו, וברור לי שלא אזכה בפרס, ולשלם את ה-1,200 שקל האלה כשאני באותו מסלול פרינג' עצבן אותי, כי יש משהו שנראה לי פסול בעניין הזה. אני הייתי לקטורית בקרן רבינוביץ', אבל מעולם לא קיבלתי קרן.
 
"זה קשה מאוד לבן אדם שרק מתחיל, ועושה מלא תפקידים, ואני לא מפיקה ולא מפיצה. ואני בן אדם שכשמשהו לא בסדר בעיניו הוא תמיד יאמר את זה. אני בן אדם שמדבר בפייסבוק או מדבר בכלל, וזה חלק מהאופי הבעייתי שלי. אז יצא שזה נכתב קצת כועס, למרות שלא האשמתי אף אחד ספציפית. בסוף הלכו לקראתי בנושא הסכום לתשלום ההקרנה הנוספת ואני בסדר עם זה.
 
"בסופו של דבר אני מתגאה בזה שהכל עשיתי לבד וזה בעיניי הישג יותר מאשר של סרט שעובדים עליו המון אנשים והוא הולך בדרך הרגילה ומגיע למועמדות לאוסקר. במי שאני רואה מודל לאיך צריך לעשות את זה הוא הבמאי רוברט רודריגז, שעשה ניסויים על עצמו כדי לממן סרט עצמאי, כשכל משפחתו מככבת בו, וזכה בסאנדנס. זו בעיניי השאיפה".

גו-ובל-01.jpg 
"ג'ו + בל", צילום: יח"צ 
 
"השוק ההומו-לסבי מאוד חם ומחבק"

"ג'ו + בל" החל את המסע שלו ושל הכותבת-יוצרת שלו ב-2009. היא הרכיבה סיטואציה שבמרכזה ג'ו (קידר), מוכרת סמים בקטנה, שבעל כורחה נאלצת לקבל את בל (סיון לוי), בחורה בעלת נטיות אובדניות שהסתננה לדירתה. זו יורה בטעות למוות בחבר לשעבר של ג'ו, והשתיים נאלצות לברוח. במהלך מסע ההימלטות שלהן מתפתח ביניהן סיפור אהבה.

קידר, 28, היא בוגרת המחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. "סיימתי את הלימודים כשלרבים מהחברים שלי, שלמדו ב'מנשר' ובאוניברסיטת תל-אביב, יצא להיות פעם או פעמיים בקאן עם סרטיהם הקצרים, ואילו הסרטים הקצרים שעשיתי, 'קומדיה רומנטית' (עם הגר בן אשר וניתאי גבירץ) ו'זנב' (עם מאיה מרון ואוהד קנולר) לא התקבלו למסגרות האלה. הם הסתובבו בפסטיבלים, אבל לא באלה.
 
"החלטתי שאני עושה פיצ'ר, שלחתי אותו לקרנות ולא קיבלתי. הסרט היה בעצם מבוסס של סצנת קונפליקט של עשרה עמודים שכתבתי בשיעור תסריטאות, וכשחיפשתי ממה לעשות פיצ'ר החלטתי להרחיב את הסצנה הזו וסתו דייוויס כתב איתי את התסריט.
 
"הסיפור היה בהשראת 'תלמה ולואיז' עם דברים שמיועדים לשוק ההומו-לסבי שמאוד קל להיכנס אליו. כתבנו כל סוף שבוע, לאחר שהדראפט הראשון נכתב תוך עשרה ימים. התחלנו לחפש מפיקים. היו כאלה שהיו בפנים ואז נפלו ואחרי מפגשים עם עוד מפיקים שלא עשו שום דבר בעצם פניתי לקבוצת חברים ואמרתי להם שאנחנו עושים את זה לבד.
 
"את אמיר פישמן שלמד איתי לקחתי כמפיק וגם רון חיימוב, שצילם, למד איתי. לאחר שמונה חודשים של הכנות, שבהם גם ביקשנו כסף מחברים ואנשים, ויצאנו לצלם. בדרך נס לא היו יותר מדי בעיות בזמן ההפקה, ועשינו את הסרט ב-14 ימי צילום".
 
אף שאת חברת קהילה, לא חששת שכשאת מכוונת לשוק ההומו-לסבי את מגבילה את הקהל מתייגת את הסרט מגזרית?
 
"השוק ההומו-לסבי מאוד פתוח, חם ומחבק ואני יודעת מסרטים של חברים שלי שיש להם תהודה ויש להם סיכוי להגיע לחברות הפצה בעולם, שם השוק הזה מאוד מפותח. זה היה מטעמים מעשיים. זה היה חייב להיות סרט לסביות, כי אם הוא לא יתקבל לסאנדנס הוא יתקבל לכל הפסטיבלים הלסביים בעולם.
 
"גם לא ראיתי סרט לסביות טוב שנעשה בעולם, פרט ל'יצורים שמיימיים'. וצדקתי. באמת טסתי להרבה מאוד פסטיבלים וחיבקו את הסרט וקנו אותו והוא היה בעשרת הגדולים בדי.וי.די של ההומואים לסביות בארצות הברית. המחשבה הייתה שאיפשהו הסרט חייב להצליח".

גו-ובל-02.jpg 
"ג'ו + בל", צילום: יח"צ

פיצ'ר בלילה, קו-פרודוקציה בברלין  
  
 למה בעצם החלטת גם להפיק גם לביים וגם לשחק. זה לא קצת יותר מדי?
 
"זה בהחלט מספיק. אבל הבנתי כבר מההתחלה שאמנם אוכל להשיג מפיק בפועל, או חברים שיעזרו, אבל מפיק שיעשה הכל בחינם ויתחייב לכל כך הרבה זמן קשה מאוד למצוא. וגיליתי שאני ממש טובה במקצוע הארור הזה, אם כי אני שונאת להפיק.
 
"גם לשחק לא חשבתי בהתחלה, אבל לא מצאתי ליהוק מתאים, אבל ידעתי שכשסתו ואני קוראים את התסריט ביחד, אני יודעת איך ג'ו מתנהגת. ואחרי שבחרתי את סיוון והייתה כימייה מעולה בינינו החלטתי גם לשחק, מה גם שהיה לי ניסיון במשחק בכמה סרטים. ובמהלך העבודה התברר לי שאני מצליחה לביים תוך כדי זה שאני משחקת".
 
בדיעבד, התברר שלא רק בחו"ל אלא גם בארץ חיבקו את הסרט. תחילה בפסטיבל דרום, בו הוא הוקרן וזכה לתגובות אוהדות ולביקורות משבחות. אחר כך הוא השתתף בפסטיבל סרטי נשים ברחובות וקידר זכתה שם בפרס הבימוי. ולבסוף הוא הוקרן בסינמטק תל-אביב במשך שלושה חודשים.
 
"אבל זה לא קרה מעצמו. קידר לא הפסיקה לרגע לשלוח מיילים ועותקים של הסרט לפסטיבלים בארץ ובעולם, כדי לנסות להגיע לכל במה אפשרית, אחרי שקלטה שאלה חוקי המשחק. "בסאנדנס מאוד אהבו את הסרט שלי, וקיבלתי מהם אפילו מכתב המלצה", היא מספרת, "אבל אמרו לי שיש להם סרט לסבי איראני שנורא דומה, והם נאלצים לוותר עליי".

למרות גילה הצעיר, קידר, ילידת צהלה שגדלה בארצות הברית, עוסקת בעשיית סרטים כבר 12 שנים. היא בוגרת תיכון עירוני א' לאמנויות בתל-אביב במגמת תיאטרון. כבר כנערה היא כתבה וביימה הצגות, אחדות מהן הועלו בפסטיבל עכו. סרטים היא החלה לעשות בגיל 16.
 
"אמנם הייתי בעירוני א' במגמת תיאטרון, אבל התחלתי לצלם סרטים עם חברים שלמדו במגמה הזו, ונורא התחברתי לברק סתיו, הבן של מבקר הקולנוע יהודה סתיו, וזה בית שבו חיים ונושמים סרטים כל הזמן. התחלנו ברק ואני לעשות סרטים עם חברים, סתם בשביל הכיף. עשינו כל מיני דברים משעשעים, כמו סרט דוקומנטרי על מה זה יום רביעי, או סרט של מאחורי הקלעים של סרט שזכה באוסקר האמריקאי. וזה נדבק אליי, עד שהתחלתי ללמוד את הנושא בצורה מסודרת בבית ברל".
 
את לא הולכת למצות מחר את 15 דקות התהילה שלך ולהיעלם. אני מבין שיש כבר פרויקט חדש באופן, עם מפיק מכובד.
 
"אבל לפני כן - עשיתי סרט קצר בינואר, 'באני לאב', שישתתף בפסטיבל חיפה וברחובות, ועשיתי עוד פיצ'ר, 'סופעולם', שצולם בלילה אחד, סרט ניסיוני כזה, יותר של שחקנים מאשר של תסריט.
 
"וכן,המפיק מוש דנון אימץ אותי ואנחנו הולכים לעשות סרט בשם 'חמישה וחצי ימים בברלין', קו-פרודוקציה שיש לה גם מפיקה גרמנייה. זה יקרה מתישהו בגרמניה, בעזרת השם". 
 


למועדי מופעים >

20/09/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע