קולנוע - עולים השבוע: "טור פרידה" ועוד

"טור פרידה" סרטו המעולה והרלוונטי מתמיד של רוני ניניו, "אנטומיה של נפילה" בכיכובו של אנטוני הופקינס ועוד

"טור פרידה" (ישראל 2023) *****

דרמה. סרטו של רוני ניניו. העלילה מתרחשת במהלך סופשבוע בתקופה הקורונה ובשיאן של ההפגנות נגד ראש הממשלה בבלפור. כרמי (דרור קרן) הוא עיתונאי תל-אביבי מוכר הכותב טורי מערכת נגד הממסד. היחסים שלו עם אשתו דפנה (אילנית בן יעקב) עלו על שרטון והוא בדיוק שכר דירה כדי להעביר זמן מה לבד. יש לו בת מתבגרת, עלמה (כרמל בין) וילד אוטיסט, איתי (אדם גבאי), הנמצא בהוסטל. כרמי נוסע לבקר את בנו ובדרך אוסף את דפנה. לפני כן הוא פוקד את בית הוריו, כדי לאסוף מאמו (ג'יטה מונטה) עוגה עבור הנכד שלה. אביו נתן (יהושע סובול) מסתגר בחדרו ונראה כי קיימת מתיחות גם בקשר שבין הוריו. העורך שלו מודיע לו שגורמים קיצוניים הכניסו אותו לרשימת "בוגדים" ויש חשש שינסו לפגוע בו ובבני משפחתו. ואכן מסרונים מאיימים מתחילים להגיע אליו לטלפון הסלולרי. הבת עלמה נוסעת עם חברה להפגנה בבלפור וכרמי ודפנה לא שקטים, חרדים לשלומה, ונוסעים לירושלים כדי לנסות לאתר אותה. וכרמי גם חייב להעביר לעורך שלו בדחיפות טור נוסף של 400 מילה.80 דקות. טור פרידה

אם יש סרט העוסק, כמו סייסמוגרף בודק דופק או בוחן כליות ולב, במה שעובר על החברה הישראלית בשנים האחרונות – זהו הפרויקט הקולנועי המיוחד הזה. ברגישות רבה, תוך התמקדות במקרה פרטי של משפחה אחת החווה טלטלה, משרטט הבמאי רוני ניניו את פרופילו של עיתונאי המתנגד לשלטון, מפרסם טורי דעה ביקורתיים חריפים ומשלם על כך ביוקר. כרמי מוכנס בעל כורחו לרשימת אנשי תקשורת "בוגדים", ובד בבד מנהל קרב הישרדות משפחתי. הוא לקח פסק זמן מאשתו ושכר דירה משלו, אבל היא מצטרפת אליו בניסיון לאסוף מההוסטל את בנם האוטיסט, ותוך כדי גם ללבן את בעיותיהם. הוא מתמודד עם הוריו הלחוצים ובנוסף לכל בתם נסעה עם חברתה להפגנה בבלפור ודפנה והוא חרדים לשלומה. וכל זאת כשהקורונה באוויר וכשאיומים מרחפים מעליו ומעל בני משפחתו דרך מסרוני נאצה אינסופיים המגיעים אליו בווטסאפ. וגם ברחוב הם חשים איבה ועוינות.

טור פרידה, תמונה באדיבות טרנספקס, צילום: עופר ינוב

הסרט – שמוקרן בשחור/ לבן אקספרסיבי (ביטוי נאמן למאבק בחברה שלנו בין כוחות האור וכוחות השחור) – כל הזמן בתנועה. הגיבורים או נמצאים במכונית הנוסעת, או בקפיצות קטנות: לביקור אצל הילד בהוסטל, או להורים של כרמי, ואז בדרך לירושלים בניסיון לאתר את הבת עלמה. דרור קרן, הנראה לי, מבחינה פיזית וגם מבחינת הטמפרמנט, כבן דמותו של הבמאי - עושה תפקיד מעולה. הוא גם שותף לכתיבת התסריט. משחקו שקט וסוער בו-זמנית. הוא מאוד קר רוח בתגובותיו, אבל ניתן לחוש במדד הלחץ ההולך וגובר אצלו כשהוא נדרש לטיפול דחוף במשברים.

ניניו הוא במאי של אנסמבל. בין אם בעבודות התיאטרון שלו או בסדרות הטלוויזיה אותן ביים. מעניין מאוד לראות אותו כאן מנווט במקצועיות גם סרט אינטימי דל תקציב ועם מספר משתתפים קטן מאוד יחסית לעבודותיו האחרות. ניניו שילב בסרט, בתפקידי הורי הגיבור, שניים שהשתתפותם כאן אינם מובנת מאליה. ג'יטה מונטה, ששיחקה אצלו בסדרה "כבודו", בתפקיד אמו של כרמי. בקולנוע היא הופיעה לאחרונה ב"אינרציה" (2015), עליו חתום עידן חגואל, בו איישה את התפקיד הראשי אילנית בן יעקב, שגם תפקידה ב"טור פרידה" מצוין. את המחזאי יהושוע סובול ראינו לאחרונה בסרט "שעתו האחרונה של מר קול", שביים דורון ערן על פי המונודרמה של סובול. בשורה תחתונה, "טור פרידה" הוא עוד חוליה מרתקת בפילמוגרפיה של ניניו, המכילה גם את "המחצבה", "שחקנים" ו"היו לילות". "טור פרידה" הוא סרט אמיץ, נוקב, רלוונטי מתמיד. זהו שיקוף רנטגן של החברה הישראלית. חד, חריף, בלתי מתפשר .

"אנטומיה של נפילה" (צרפת 2023) *****

דרמה. סרטה של ג'סטין טרייה. סמואל (סמואל טיז) נמצא מת בשלג לאחר שנפל לכאורה מהקומה השלישית של בית העץ המבודד בו חי עם משפחתו, רעייתו סנדרה (סנדרה הולר), סופרת ממוצא גרמני, ובנם בן ה-11 דניאל (מילו מצ'אדו-גראנר), שסובל מראייה לקויה מאוד. חקירת המשטרה הראשונית מעלה תוצאות שמדובר ב"מוות חשוד", שלא ברור כיצד נגרם. האם זו תאונה, האם מישהו דחף אותו ואולי מדובר בהתאבדות. נפתח משפט לבירור נסיבות מותו של דניאל, בו מייצג את סנדרה עורך הדין וינסנט (סאוואן ארלו), חבר קרוב שלה ושל המשפחה. במהלך המשפט נפתחת תיבת פנדורה, א אם תרצו קופת השרצים של המשפחה. מתברר שסנדרה בגדה בבעלה עם נשים. מתברר שהיה ביניהם מתח גם על רקע הניסיון הכושל שלו להפוך לסופר בזכות עצמו. ובעיקר, תחושת האשמה שרדפה את סמואל בכל הקשור לתאונה שבה בנם דניאל כמעט איבד לחלוטין את מאור עיניו. 151 דקות. אנטומיה של נפילה

אנטומיה של נפילה, תמונה באדיבות New Cinema

ז'אנר הסרטים שכובד המשקל או גולת הכותרת שלהם הוא דיון משפטי – מוכר מאוד בהיסטוריה של הקולנוע. אבל כאן מדובר בסרט בית משפט מכונן ויוצא דופן, כמותו לא זכור לי שנים רבות. הבמאית המנוסה ג'סטין טרייה, שזהו סרטה השישי (הקודמים לא הוקרנו בארץ מסחרית), כתבה את התסריט עם ארתור הררי והתוצאה הסופית היא כרוניקה מפורטת מסעירה של תיבת פנדורה/ קופת שרצים, שנפתחת במלואה בדיוני בית המשפט בגרנובל. במהלכם אנחנו למדים על הקשר האינטימי שהיה לסנדרה עם נשים, על "קנאת הסופרים" שהייתה בינה ובין סמואל ועל התאונה שבה בנם דניאל כמעט איבד לחלוטין את מאור עיניו - סיבה למשקעים שהיו ביניהם. כל אלה ועוד לא מעט פרטים מוכמנים, בהם חדירה לאינטימיות המינית שבין השניים והקלטות סמויות שנמצאו בטלפון הסלולרי של סמואל - פורשים מערכת יחסים מאוד טעונה ומורכבת שהייתה קיימת בין השניים. ולכל אלה מאזין דניאל, בנם של המנוח והנאשמת על-תנאי, שלא היה מודע לחלק גדול מהעובדות שהוא שומע. מבחינה טכנית מעניין לציין שבתחילת הסרט הצילום הוא יציב, אבל משלב מסוים במשפט הוא משתנה וכולל זומים "עצבניים" ושוטים עם תנועות מצלמה רועדות ולא אחידות. מן הסתם, השינוי בסגנון נועד לשקף את הלכי הרוח המשתנים, קיצונית לפעמים, של הנפשות הפועלות במהלך המשפט. משחקה של סנדרה הולר ("אזור העניין") מצוין.

את התפקיד הזה כתבה טרייה במיוחד עבורה, אחרי שזו שיחקה אצלה בסרט קודם, ואף קראה לבת דמותה כאן סנדרה. הולר למדה צרפתית במיוחד עבור הסרט, והתפקיד שלה, כאישה ממוצא גרמני, משלב דיבורים בצרפתית ובאנגלית, כחלק מובנה בתסריט. והאלמנט הזה מוסיף אמינות ונטורליזם לסיפור. הסרט זכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, ורשם כמה תקדימים בהשתתפותו בתחרות האוסקר. הסרט הזה מציג בראש ובראשונה מופת של תסריט, אפוי ומגובש מכל צידיו, ועדיין מותיר מקום להפתעות ולטוויסטים בעלילה. גם הבימוי הרגיש, עם אצבע על הדופק בכל שלב, והמשחק של כל השחקנים - ראויים להערכה גדולה. "אנטומיה של נפילה" זוהי יצירת קולנוע מענגת ומרתקת.

"נפש אחת" (אנגליה 2023) ****

דרמה. סרטו של ג'יימס האוס. סיפורו הביוגרפי האמיתי של סר ניקולס "ניקי" ווינטון, איש מניות ובורסה בריטי שבחודשים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הציל 669 ילדים יהודים מציפורני הנאצים. ניקי (ג'וני פלין) טס לפראג בדצמבר 1938 וגילה שם עשרות ומאות משפחות שנמלטו מגרמניה ומאוסטריה מאימת הנאצים. לפני כן הנאצים השתלטו על אוסטריה ותבעו לעצמם גם את חבל הסודטים שבצ'כיה. מנהיגי בריטניה, צרפת ואיטליה הסכימו לתביעה, במחשבה שכך יוכלו למנוע מלחמה גדולה הרבה יותר. ואז החלה בריחה גדולה של משפחות יהודיות לפראג. הם חיו שם בתנאים מייאשים, ללא מחסה, ללא מזון, ותחת החשש שהפלישה של הנאצים תגיע אליהם. ווינטון מגלה עשרות ואפילו מאות ילדים חסרי אונים, חלקם יתומים, נמצאים בבתי מחסה בפראג, או פשוט מתגלגלים ברחובות.

הוא מחליט לעשות מעשה, משהו שנחשב בזמנו לאבסורדי ובעצם בלתי אפשרי. הוא מתחיל לארגן מבצע הרואי של ניסיון להעביר כמה שיותר מהילדים לאנגליה. המבצע שלו הופך להיות מירוץ מותח נגד הזמן. 50 שנה מאוחר יותר, ב-1988, ווינטון (אנתוני הופקינס) עדיין נרדף על ידי תחושה ורגשות אשמה שהוא לא הצליח להציל עוד ילדים. הוא מאשים את עצמו, עד שאירוע פומבי גורם לו לסוג של גאולה. עם הלנה בונהם קרטר, לנה אולין. 109 דקות. נפש אחת

נפש אחת, באדיבות בתי קולנוע לב

סיפור הסרט הוא לכאורה ריאקציונרי. ראינו סיפורי הצלה של קורבנות פוטנציאליים של הנאצים, הידוע שבהם "רשימת שינדלר". אבל הסרט הזה הוא שונה בכך שכבר לפני פרוץ המלחמה ממש מבין הגיבור, יהודי גרמני במוצאו את הצורך בפעולה דחופה. אף אחד לא דיווח לו שהגרמנים עומדים לפתוח במלחמה שמטרה מרכזית בה היא השמדת יהודי אירופה. ובכל זאת הוא מגיע לפראג ונחלץ לפעולה מהירה וזריזה, עד כמה שניתן, להצלת כמה שיותר ילדים יהודים. הוא עושה זאת בקור הרוח הבריטי המפורסם, כשהוא מסתייע בעוזרת היעילה שלו. המתח נבנה תוך כדי העלילה. הזמן קצר והמלאכה מרובה. צריך להשיג מימון, צריך לייצר לילדים רישיונות מעבר, צריך למצוא להם בתי מאמצים באנגליה, בתקווה שבסוף יוכלו להתאחד עם בני משפחותיהם שנותרו בצ'כיה.

ג'וני פלין נראה כווינטון הצעיר ממש בן דמותו של אנתוני הופקינס, ווינטון המזדקן. אותו מבט מבעד למשקפיים. אותו חיתוך דיבור. אותה הפנמת רגש. ו8שניהם עושים עבודה נהדרת בסרט. שחזורי שתי התקופות בהן מתרחש הסרט, סוף שנות ה-30 וסוף שנות ה-80 – מצוינים. לקראת סופו הסרט הופך למאוד רגשני ומרגש. ובצדק. אחרית דבר: המחברת העבה בה שמר ווינטון את תמונות, שמות ופרטי הילדים היהודים שהציל, הועברה ל"יד ושם". וניקולס ווינטון, שקיבל תואר סר מהמלכה, הלך לעולמו בשיבה טובה מאוד, בגיל 106. שם הסרט, "נפש אחת", מבוסס על הביטוי המקראי "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". זוהי עבודת קולנוע טובה, מדויקת וקולעת, המכבדת את דמותו ופועלו של סר ניקולס ווינטון. סרט ראוי בהחלט, המציג לעולם עוד פרשייה עלומה אודות הצלת ילדים יהודים מידי הנאצים.

"ארץ החטאים" (ארה"ב 2023) ***

דרמה. סרטו של רוברט לורנז. העלילה מתרחשב בכפר אירי מרוחק, לחופי הים, בשנות ה-70, תקופה בה משתוללת בדבלין ובשאר חלקי המדינה מלחמה עקובה מדם בין הקתולים והפרוטסטנטים. פינבר (ליאם ניסון) הוא מתנקש שיש לו בוס שמפעיל אותו. בעקבות שיחה עם אחד מקורבנותיו רגע לפני שהוא רוצח אותו, מחליט פינבר לנסות, כמוהו, להפסיק לרצוח ולנסות לעשות דברים טובים. פינבר מחליט לעסוק בגינון, כמו השכנה שלו ריטה (ניאם קוסאק), תחום שיוכל להרגיע את הטמפרמנט שלו. אלא שהוא מגלה שבן זוגה של שכנה אחרת שלו פוגע בה ובילדה הקטנה שלה ומחליט לסגור איתו חשבון. כתוצאה מכך מגיעה למקום אחותו, דורין (קרי קונדון), שהיא לוחמת במחתרת האירית, ובינה ובין פינבר תיפתח מלחמה עיקשת, שלא ברור כיצד תסתיים. 106 דקות. ארץ החטאים

ארץ החטאים, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

נפתח בחדשות הטובות. הנופים והאווירה של חופי צפון אירלנד הנידחים המצולמים בסרט הזה מקנים לו ארומה מיוחדת. גם חזרתו של ליאם ניסון למקורותיו האיריים. הוא מופיע סוף סוף בדמות הקשורה למקום ממנו בא. כפי שעשה בזמנו ב"מייקל קולינס". הוא גם כיכב ב"רוב רוי", אבל זה היה גיבור סקוטי. על יד. ועו'ד היבט חיובי: בין מפיקי הסרט אפשר לאתר את אהוד בלייברג ובנו אריאל. ניסון עושה עבודה סבירה, כמו גםשאר משתתפי הסרט, אלא שהבעיה הגדולה כאן נעוצה בתסריט. כבר על ההתחלה אנחנו רואים את פינבר משוחח עם אדם אותו הוא אמור להרוג מתוקף עבודתו כרוצח שכיר, וזה מציע לו לעשות מעשים טובים ואז יוכל למות, בבוא יומו, בשלווה ובמצפון שקט. פינבר מחסל אותו ומייד לאחר מכן מחליט להמיר את מדי המחסל באלה של גנן. קשה לומר שזה מהלך קולנועי אמין. וכאשר נכנסת לתמונה דורין (קרי קונדון), על תקן לוחמת מחתרת ה-IRA , לאחר שראינו דוגמית מפעילותה כטרוריסטית כבר בהתחלה, הניסיון הבוטה שלה לנקום את מות אחיה, והעימות מול פינבר – פשוט לא כל כך עובדים. אז נשארנו עם סרט בעל אטמוספרה אירית וניסון בתפקיד של אירי. וזה לא מספיק.

"גודזילה נגד קונג: האימפריה החדשה" (ארה"ב 2024)

פנטזיה. סרטו של אדם ווינגארד. המפלצות הפרהיסטוריות קונג הענק וגודזילה המפחיד ניצבות בפני איום נסתר בעולמנו, שמאיים על קיום המינים שלהם ושל היקום כולו. שתי המפלצות יצטרכו להתאחד למאבק משותף ויהיה עליהן לרדת לחקר המסתורין של אי הגולגלות, ומעבר לכך. וכאשר יגיעו לבסיס הקיום של כדור הארץ, הם יחקרו את קרב הטיטאנים הגדול, שאיחד את בני האדם עם המפלצות לנצח. עם רבקה הול, בריאן טיירי הנרי, דן סטיבנס, גרג האטון. 115 דקות. גודזילה נגד קונג: האימפריה החדשה