סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קולנוע
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון סאלם פינת גורדון
 

 
 
החיבור בין להקת הרוק הכבד סאלם לבין בנות הרביעייה הישראלית למוזיקה עכשווית נשמע על פניו מופרך לגמרי, אבל על החיבור הזה בדיוק תתבסס הופעה חד פעמית שתתקיים לקראת סוף החודש במועדון התיאטרון. וזו בהחלט לא ההפתעה האחרונה בכתבה הזו


מן האדיבים והמנומסים במוזיקאי ישראל

תוך שהוא מרגיע ילד אחד ומבטיח ציור לילד השני, מנהל איתי זאב טננבוים, סולן להקת סאלם,את השיחה, והתנהלותה מזכירה לי את העובדה שבהכללה, בניגוד מוחלט לדימוי הבימתי והמוזיקלי האימתני שלהם - האנשים הכי עדינים, אדיבים, מנומסים ונחמדים שפגשתי בתעשייה, הם אנשי להקות המטאל והרוק הכבד.

"את חושבת ששוורצנגר הוא בנאדם אלים במציאות?", שואל טננבוים. "הוא מצטייר כאלים בתקשורת אבל מתחת לבגדים רוב הסיכויים שהוא בנאדם מאוד נחמד ועדין. את האגרסיה שלנו אנחנו מוציאים דרך המוזיקה אבל באני האמיתי שלנו אנחנו אנשים נורמלים שרחוקים מרחק אלפי שנות אור מלהיות אלימים, או לשבור ולהרוס דברים".

- אז איפה כן מתבטא המטאליזם שלכם?

"זאת דרך חיים. בין אם זה לבוש: אני עדיין מתלבש כמו ילד בן שש עשרה עם חולצות של להקות רוק כבד ואני אוהב ללבוש בעיקר חולצות של להקות ישראליות כי זאת גם הדרך שלי לתמוך בהן, או שיער ארוך שסבבה לי איתו ועד שהטבע לא יכריח אותי להוריד אותו לגמרי אני אשאר איתו, וכמובן, יצירת המוזיקה שזאת דרך החיים הכי טובה שיכולה להיות. אני קם בבוקר, שם את הילדים בגן ובבית ספר, הולך לעבודה, ובמהלך העבודה שלי כל הזמן חושב על השיר הבא לכתוב, או על רעיון למשהו טוב שנוכל לעשות. גם לי וגם לשאר חברי הלהקה נשארה אותה התלהבות כמו שהייתה לפני עשר או עשרים שנה. נשארו לנו אותן אנרגיות ראשוניות שהיו לנו אז. זה כיף ליצור".

אנרגיות מטורפות וכלי מיתר

- סאלם נחשבת ללהקת הרוק הכבד הכי ותיקה בארץ אחרי עשרים שנות פעילות. רוק כבד זה סגנון שמיוחס לרוב לאנשים צעירים מאוד. אין איזה רגע שמתבגרים מזה?

"דווקא ממך לא הייתי מצפה לשאלה כזאת. אין קשר. רוק, מטאל, או רוק כבד - מוזיקה זה מוזיקה. יש דקויות שהשתנו במשך השנים, באלבום הראשון שלנו היינו יותר אקסטרימיים, השני היה יותר אווירתי, השלישי היה יותר מטאל כבד עם מוטיבים של ניו ווייב משנות השמונים, והאלבום האחרון שהוצאנו, לפני כמה חודשים, הוא האלבום עם הרביעיית כלי מיתר שנעשה בהופעה הקרובה המיוחדת".

- מה שמעביר אותנו יפה להופעה הקרובה

"לפני חמישה חודשים הוצאנו את ""Strings Attached : אלבום שעשינו עם `הרביעייה הישראלית למוזיקה עכשווית` בעקבות הצעה של אורון מהמגזין `מטאליסט` שהציע לנו לעשות איתן הופעה ואנחנו פיתחנו את זה לרעיון לעשות כבר אלבום. זאת רביעייה של ארבע בנות שמנגנות על כלי מיתר: שני כינורות, צ`לו וויולה. הארבע בנות האלה זכו כמעט בכל תחרות אירופאית והן נחשבות הטופ בתחום של המוזיקה הקלאסית בישראל ובאירופה.

"האלבום הוא אלבום של שירים שעשינו בארבעה אלבומים קודמים שלנו בביצוע מחודש שהשתנה לטובת הרביעייה, ועוד שיר אחד חדש שמתאים לסגנון של האלבום. זה אלבום שונה מאוד משאר האלבומים מבחינת הסאונד שלו. האלבום קיבל ביקורות מעולות בחו"ל ובארץ, הוא נמכר יפה מאוד בחודשים הראשונים שלו, קיבל הפצה גדולה מאוד בארה"ב, צרפת ומקסיקו, ומתרקם גם איזה דיל גדול במדינות הסקנדינביות. בגלל שישר אחרי שהקלטנו אותו נכנסנו להקליט עוד פרויקט שעדיין לא הוצאנו, אנחנו עושים רק עכשיו את ההופעה, מספר חודשים אחרי שיצא האלבום".

- זאת הופעה חד פעמית או שמתוכננות עוד כאלה?

"זאת הופעה יחידה, לא תהיה עוד אחת כזאת, ואני מתכוון לזה. ההופעה מחולקת לשניים וחצי חלקים: החלק הראשון יהיה עם הרביעייה וננגן כמעט את כל השירים מהאלבום, אחרי זה נופיע עם אמן אורח מנורבגיה, אטילה סיהר, הסולן של להקת `מייהם`, שהוא חבר שלנו, ובנאדם שהפך לאגדה עוד בחייו. זאת חוויה לראות את הבנאדם הזה שייסד ממש ז`אנר נורבגי שלם שפרץ לעולם עם מלא להקות שהושפעו ממנו. הוא יעשה איתנו מספר שירים שלו, ואחרי שיירד נעשה עוד מספר שירים של סאלם בלי הרביעייה. זה מופע שונה מאוד מהמופעים הרגילים של סאלם, אבל למרות השילוב עם הרביעיית כלי מיתר עדיין יהיה במופע הבלגן הרגיל, האנרגיות המטורפות שיש לסאלם תמיד בהופעות".

נושאים שברומו של עולם

- עשיתם בעבר תקליט שלם שעסק כולו בנושא השואה ("קדיש"), אתם כותבים בשירים שלכם על נושאים כמו הטרור בישראל, ונחשבים באופן כללי ללהקה מאוד פטריוטית. זה לא אמור לסתור קצת את האנרגיות של הרוק הכבד?

"ממש אין סתירה. זה הכללות שבאות בגלל הבורות של המדיה. יש סטיגמה על הרוק הכבד שהוא נישה מסוימת עם נושאים ספציפיים וזה לא ככה. יש זרם מאוד מאוד קטן ברוק הכבד שמתעסק בדברים מיסטיים, כת השטן וכל השטויות האלה, אבל יש גם להקות עם אנשים מאוד חכמים ואינטליגנטים שכותבים גם שירים על נושאים שברומו של עולם. ואגב, אותן להקות אלימות כביכול ששרות כל הזמן על מוות וכל ההצהרות האלה, כשזה מגיע לתכלס ומזמינים אותן להופיע בארץ הן מקבלות פיק ברכיים כי הן מפחדות מפיגועים...

"יש להקות אחרות ששרות על נושאים חברתיים, שגם אנחנו נוגעים בהם. כל להקה מוצאת עם ההתבגרות שלה את הכיוונים שמעניינים אותה. אצלנו, עם המדינה המאוד דינמית שלנו לא חסרים לנו נושאים ואנחנו נוגעים כמעט בכל דבר שקורה פה, מהצד האישי שלנו שהוא לא צד פוליטי, למרות שמי ששומע אותנו בחו"ל יכול לחשוב שזאת כן דעה פוליטית.

"באלבום הלפני אחרון התעסקנו בכל מה שעבר עלינו בארץ עם הטרור והפיגועים, ואני לא אגיד שאנחנו שגרירים, אבל היה חשוב לנו להעביר את המסר הזה של האבסורד שקורה פה עם אנשים שמתאבדים באוטובוסים או נרצחים בפיגועים מנקודת המבט שלנו נטו - לאנשים ששומעים אותנו בחו"ל. זה דברים שאני ניזון מהתקשורת ורואה ביום יום. אשתי למשל ניצלה מהפיגוע שהיה ליד הבורסה, באוטובוס, ברמת גן.

"אני אוהב את המדינה שלי, עם כל הבעיות שיש בה, יש לי דעה על דברים שקורים פה, וכשאני מביע את דעתי זה מצטייר כפטריוטיזם. אין לי ארץ אחרת זה משפט פטריוטי ונכון. נרצחנו בחו"ל, שישה מיליון אנשים הלכו כי לא הייתה לנו ארץ אחרת, אז לוותר על המדינה הזאת בכזאת קלות?

"חוץ מבאלבום `קדיש` כמעט בכל אלבום יש לנו שיר על השואה כי אנחנו דור שני ליוצאי השואה, תשעים אחוז מהמשפחה שלי הושמדה בשואה וזה נושא שחשוב לי לעסוק בו. אגב, וזה סיפור ישן וידוע כבר, בגלל הנושאים שאנחנו כותבים עליהם נשלחה אלי לפני כמה שנים מעטפת נפץ מנורבגיה לפה".

- השילוב הזה של מוזיקה אגרסיבית ומסרים חברתיים נשמע מאוד נושק לפאנק

"רוק כבד זאת דרך התבטאות שונה לחלוטין מפאנק. בצורת הכתיבה למשל, אני אכתוב שיר שמספר על חוסר ההבנה של הורים מול הילד שלהם, ולא אעביר מסר של `בוא נמרוד בהורים` אלא של `בואו תנסו להבין את הדרך חיים שלי כמו שאני מנסה להבין את הדרך חיים שלכם`. ממה שקראתי פה ושם טקסטים של פאנק זה יותר יהיה בקטע של `בוא נמרוד` ודברים כאלה, למרות שזה די בהכללה מה שאני אומר".

כ- 4,000 אנשי מטאל בארץ

- עיקר הפעילות של סאלם היא בארץ או בחו"ל?

"עיקר הפעילות שלנו היא בארץ, אבל אנחנו חתומים בחו"ל והמכירות הגדולות הן בחו"ל. בארץ אנחנו מצליחים מאוד באופן יחסי לז`אנר. אנחנו מופיעים בערך פעם בחודשיים וכל הופעה מפוצצת, אנחנו הלהקה שמביאה הכי הרבה קהל בארץ, את היית הרי בהופעה שלנו עם תשע מאות איש בבארבי וראית את זה".

- אז למה מופיעים בתדירות יחסית נמוכה של פעם בחודשיים ולא נניח פעמיים בשבוע? יש בארץ בעיה עם קהל בז`אנר הזה?

"באופן יחסי יש הרבה קהל למטאל בארץ, אבל זה בכל זאת לא כמויות אדירות, ולא כל מי שאוהב מטאל הולך להופעות, ואני יודע על להקות שניכוו כי הן הופיעו נגיד כל שבועיים ובשלב מסוים פשוט מיצו את הקהל שיש. יש בערך 4,000 איש בארץ שאוהבים מטאל ממש חזק, וכמה אתה יכול לתת לבני אדם לראות אותך כל שבועיים?

"אין מה לעשות, למוזיקה שהיא יותר קונבנציונלית ופחות קיצונית יש יותר קהל, זאת האמת. כשאתה עושה משהו שהוא יותר אגרסיבי וחזק לפנים, פחות קהל ירצה אותך. הקהל מעדיף משהו עדין יותר. אבל אם אני צריך ללכת לפי מה שהקהל אוהב עדיף לי כבר לא לעשות מוזיקה. מה שאני רוצה לעשות זה מה שאני עושה נאמנה כבר עשרים שנה, וכמובן שזה מגביל את כמות הקהל. אם להקה עולמית כמו מגאדת` מביאה בישראל 4,000 איש לעומת שלושים אלף שהיא מביאה במדינות אחרות אז אין מה לעשות, ואתה צריך להיות מודע למגבלות שלך ולהופיע בתדירות פחות גבוהה".

מתפרנסים מהעירייה, מגדלים ילדים

- אז לא מתפרנסים ממוזיקה?

"עדיין לא. חברות התקליטים מאז ומתמיד היו המרוויחות הגדולות ממוזיקה ולא האמנים, למרות המכירות היפות שלנו בחו"ל, שאם אני מתרגם אותן למכירות בארץ היה אפשר להגיד שמכרנו כבר משהו כמו פלטינה, אבל לחיות ממוזיקה שהיא בכל זאת מוזיקת שוליים – קשה. שלושה מחברי הלהקה נשואים עם ילדים, רוק כבד זאת דרך חיים שבחרנו, זה ז`אנר שאני מאוד אוהב וקשור אליו ועושה עשרים שנה, אבל אני גם מאוד רציונלי ואם זה ז`אנר שקשה מאוד להתקיים בו אז צריך למצוא עבודה נוספת".

- אז מה אותה עבודה נוספת של חברי סאלם? אתה עדיין פקח של העירייה כמו שהיית כשנפגשנו לפני שנתיים?

"אני עובד עירייה עדיין אבל כבר איש משרד ועוסק במקביל גם במחשבים. אחד החברים בלהקה הוא גרפיקאי, אחד עובד בבית דפוס, אחד מורה לתופים ואחד הוא איש מחשבים".

- וזה לא מתסכל מאד שאי אפשר להתפרנס מהדבר שאתה הכי אוהב ומקדיש לו את מירב האנרגיה שלך?

"ברור שזה מתסכל. זה מאוד מבאס להתפרנס ממשהו שאין לך סיפוק מלא ממנו. כיוצר, אתה עובד שנה שלמה על אלבום, כותב את החומרים, בונה משהו, מנגן ומוציא אלבום, וזה הדבר הכי מדהים שאפשר לחוות מבחינה מוזיקלית (כי בכל זאת היצירה הכי גדולה של החיים שלי זה היצירה של שני הילדים המקסימים שלי). מאוד קשה לעבוד בעבודה נוספת ושהיצירה היא לא הדבר היחיד בחיים שלך, אבל ממוזיקה קשה מאד להתפרנס".

- בוא תשמש לי רגע כמדריך לתייר בגלקסיית הרוק הכבד ותסמן כמה אלבומים שכדאי למאזין הבתול להכיר כדי להיכנס יותר לעולם הזה

"קודם כל אני מציע למי שרוצה להתעניין ברוק כבד שלא יתחיל מהדברים הקיצוניים אלא ילך על משהו יותר עדין כמו מטאליקה או איירון מיידן. אחרי שהוא ילמד לעכל את הדברים האלה הוא יכול לעבוד בהדרגה לדברים יותר כבדים כמו להקת בהמות הפולנית או להקת `סליפ נוט`. להקות ישראליות מצוינות יש הרבה, ביניהן בצפר, עבד, סוליטרי ומון סקין".

סאלם יופיעו ביום שלישי, ה- 27 בדצמבר 2005, במועדון התיאטרון בתל-אביב. לפרטים נוספים
אתר הבית של סאלם
להשכלה כללית בתחום המטאל:
הבי מגזין
מגזין מטאליסט
מגזין מטאל ירושלמי ובו קטעים על הלהקות המומלצות


27/12/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע