סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בבית בגן החיות – ביחד לחוד
 

 
 
שיאו המיוחד של הבימוי של וולף מגיע במהלך כפול. תחילה ג'רי סוגר על פיטר בגדר של חפצים שהוא שולף מתיקו הגדול, ואחר כך הוא יוצר תמונה תאטרלית מבריקה כשלעצמה, כאשר פיטר הופך להיות הכלב בסיפורו של ג'רי. לא הגיוני, אולי, ובהחלט מוקצן, אבל מרתק ומפחיד"
הצגה מרגשת של המחזה הראשון של אדוארד אלבי עם הרחבה מאוחרת מעניינת


מהספסל  אל הספה ובחזרה
 
"סיפור גן החיות", מחזהו הראשון של אדוארד אלבי והמצליח ביותר, למעט "מי מפחד מווירג'יניה וולף", נכתב ב-1958, אך נדחה על ידי המפיקים של ברודוויי.

אולי היה זה משום שהיה קצר מדי, ולמרות שנכתב לשני שחקנים הוא התנהל כמונולוג ארוך ונפתל, שתיאר תמונה קודרת של האדם האמריקני שיש לו מצד אחד חלום שלא יתגשם ואלימות רוחנית ופיזית מהצד האחר.
 
שנה אחר כך כשהמחזה הועלה בתאטרון שילר בברלין הנצורה וזכה להצלחה גדולה כבר לא היה אפשר להתעלם ממנו, וב-1960 הוא זכה לבכורה האמריקאית בערב שבו גם הוצג "סרטו האחרון של קראפ" של סמואל בקט. ואז, במפתיע, כבר  ב-1961 הגיע המחזה לתאטרון הקאמרי, ביחד עם המחזה של בקט, ובצמוד להפקת "מנהל הבית" של הרולד פינטר. שתי ההצגות נחלו כישלון קופתי אך פתחו צוהר למחזאים אנגלים ואמריקאים בני זמננו.
 
לפני תשע שנים החליט אלבי להרחיב את היקף "סיפור גן החיות" והוסיף לו מערכה מקדימה ותפקיד לשחקנית בדמות אשתו של פיטר, ולמרות התנגדות כל המומחים לתאטרון קבע כי מאז ואילך יהיו רק הצגות של המחזה המורחב, ששמו "בבית בגן החיות". "זכותי לעשות במחזה שלי מה שאני רוצה", קבע כנגד המתריסים.
 
המערכה הראשונה מתרחשת בביתם של פיטר ואשתו אן, זוג בורגני החי בשגרה בטוחה ונוחה. אן מנסה בתרגילים שונים ללכוד את תשומת לבו של בעלה השקוע בקריאת ספר לימוד, שהוא עתיד להיות המו"ל שלו. 

שגרת חייהם משמימה, והם אינם מצליחים לשבור את המחסום המפריד ביניהם בתוך הזוגיות הבטוחה והנוחה, ואולי למעשה בגללה. המערכה הראשונה מסתיימת כשפיטר יוצא אל הסנטרל פארק  כהרגלו.
 
שם מתרחש מה שנקרא קודם לכן "סיפור גן החיות", וייחודו הראשון הוא בכך שהוא נמשך  ב"'זמן אמת" של שעה סביב הספסל שפיטר יושב עליו דרך קבע. הוא קורא, עד שמגיע ג'רי, צעיר קצת משונה שמחפש מישהו שיקשיב לו, נטפל אל פיטר ומאלץ אותו לשמוע את הרצאותיו האידיאולוגיות.
 
בשיאם של הדברים הוא מספר שני סיפורים גדולים,"ג'רי והכלב" ואחריו על "סיפור גן החיות" שממנו הגיע זה עתה. תוך כדי כך מתחיל ג'רי לנשל את פיטר מהספסל, מהלך שמביא את המפגש אל סופו הבלתי נמנע.

בבית בגן החיות יחצ (2).jpg
"בבית בגן חיות", צילום: יח"צ  

אל תדבר עם זרים
 
המחזה המורחב עולה עתה בתאטרון מקומי ביפו בתרגום חדש מצוין של אבי גולומב (שהוא גם שותף הבימוי של התמונה הראשונה יחד עם השחקנית ירדן גלבוע, ובהנחיית רועי רשף מליח). גולומב וגלבוע מגלמים את בני הזוג פיטר ואן, רשף מליח מגלם את ג'רי בתמונה השנייה, שאותה ביים אמיר י. וולף.
 
את התפאורה – הספה/ספסל – והתלבושות עיצבה טל ברנרד שניצר, ואת התאורה רבת ההשראה עיצבו זיו וולושין ורשף מליח, שגם עיצב עם ירדן גלבוע את התנועה המצוינת של השירים שנוספו למחזה, על פי רעיונות של וולף, בנוסח סדרות הטלוויזיה של דניס פוטר ואחר כך בסדרה "'המשרד". השירים מאירים את הזהות הפנימית בין שני יצורים שונים, בעל ואשה, שני גברים,  בנסיבות חייהם השונות, אך דומים במהות הבדידות והערירות הנפשית שלהם.
 
התמונה הראשונה מתנהלת בקצב מדוד מאוד. אן, בביצוע חד ותובעני של ירדן גלבוע סוגרת על בעלה, מציקה לו, חושפת לאטה את עליבותו – הפנימית בעיקר – שאותה גולומב מיטיב לעצב במחוות מיניאטוריות. אבל במרכז העימות המתפתח ביניהם צפה ועולה שאלת השאלות הנוגעת בהעדר קצת זעם ושנאה בזוגיות שלהם, המתנהלת על מי מנוחות.
 
דמות האמריקאי האבוד
 
כאשר פיטר עוזב את הבית אל הפארק אן מזהירה אותו "אל תדבר עם זרים", והבמאי ביים את המפגש של פיטר וג'רי בדיוק על פי מדד ההתרעה הזה שלה. הוא החליט שג'רי ייכנס כתמהוני משונה, ובאותה הגזמה גם יתפתח בכיוון ההפוך, כשחקן המציג את בדידותו למרחקים ארוכים, עד שהמפלצתי המוחצן יתגלה כיצור שפחדיו ובדידותו מניעים אותו.
 
שיאו המיוחד של הבימוי של וולף מגיע במהלך כפול. תחילה ג'רי סוגר על פיטר בגדר של חפצים שהוא שולף מתיקו הגדול,  ואחר כך הוא יוצר תמונה תאטרלית מבריקה כשלעצמה, כאשר פיטר הופך להיות הכלב בסיפורו של ג'רי. לא הגיוני, אולי, ובהחלט מוקצן, אבל מרתק ומפחיד.
 
מכלול הרעיונות המוטרפים של וולף הועלו לפני חמש שנים בבית הספר של סופי מוסקוביץ' ועתה הוא העשיר אותם בביצועם המרתק של אבי גולומב, כפיטר, בהמשך ישיר ונכון למה שהיה בבית, ושל רועי רשף מליח שדוהר על פסי התפקיד של ג'רי כאילו מדובר ברכבת שדים, ובמהירות מואצת מרגע לרגע, בזוויות, על מתלולים חדים.
 
בבימויו של וולף, רשף מליח מעצב את ג'רי במשחק ווירטואוזי שבו מבע הפנים, תנועות הידיים, מחוות הגוף, ומצלולי הקול יוצרים את זעקת הכאב של אמריקאי צעיר והאבוד שאלבי תיאר בדרך אל זעקת הכאב הבוגרת של אמריקה המבוגרת והמשכילה ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף".
 
"בבית בגן החיות" משדרג בהחלט את החוויה הראשונית שהייתה ב"סיפור גן החיות" המקורי, והצגתה בתאטרון מקומי ביפו היא תעודת כבוד ליוצריה. 


למועדי מופעים >

11/02/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע