סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן אריאל צוקרמן נוגע בפסגת מוצרט
 

 
 
הבחירה בשלוש הסימפוניות אינה גימיק. שלוש הסימפוניות יחד הן פסגת יצירה, קשות ומאתגרות כל תזמורת וכל מנצח, כי הן גם מאוד שונות זו מזו. צריך לזכור שזה מוצרט, המלחין הכי קשה. אבל כשיש אמירה אמנותית של תזמורת, היחד הזה הופך למשהו נהדר."
מנצח התזמורת הקאמרית הישראלית על קונצרט שלוש הסימפוניות האחרונות שחיבר המלחין הנערץ בשלהי חייו ולא זכה לשמוע מעולם


בשעתו כאשר המלחין המנצח נועם שריף כיהן כמנהל מוזיקלי של פסטיבלים, הוא גרס שקהל הקונצרטים אוהב לקבל אריזות מוזיקליות ברוח "כל כתבי". הצע לקהל את כל הסימפוניות של ברהמס או את כל הרביעיות של בטהובן והוא יגיע. ואכן אנחנו, קהל שוחרי המוזיקה, באמת נוהגים להיסחף לאירועים מעין אלה.
 
בסוף החודש ינצח אריאל צוקרמן על התזמורת הקאמרית הישראלית באחד המחזורים המרתקים שהמוזיקה הקלאסית מציעה: שלוש הסימפוניות האחרונות, מס' 39, 40 ו-41, שחיבר וולפגנג אמדיאוס מוצרט  - בקונצרט אחד. 

פסגת הספרות הסימפונית
 
את שלוש הסימפוניות חיבר מוצרט במשך פחות מחודשיים בקיץ 1788. את הראשונה מתוכן סיים ב-26 ביוני, את השנייה ב-25 ביולי ואת השלישית והאחרונה ב-10 באוגוסט. בין הראשונה לשנייה הספיק מוצרט לחבר עוד שש יצירות, ובכל זאת רבים רואים בשלוש הסימפוניות טריפטיך.
 
הסימפוניות נכתבו כצורך פנימי. איש לא הזמין אותן. האם קיווה מוצרט שיצליח להביאן לכלל ביצוע בעודו בחייו? לא בטוח כלל. כפי שידוע בדיעבד, הוא לא הספיק לשמוע את היצירות מבוצעות. אלפרד איינשטיין, מחוקרי מוצרט המובהקים, טען שמוצרט לא חיבר את היצירות לקראת אירוע כלשהו אלא "מתוך ראיית הנצח". ברקע החיבור אי אפשר להתעלם ממצבו הכלכלי והבריאותי. בתחילת יוני כתב מוצרט למיכאל פוכברג, חברו למסדר הבונים החופשיים: "...אני עדיין חייב לך שמונה דוקאטים שאותם למרבה הצער, אינני מסוגל להחזיר לך כרגע. אך יחד עם זאת, אמוני בך הוא כה רב עד שאני מעז לפנות אליך ולבקשך לעזור לי בהלוואה של מאה זהובים נוספים עד לשבוע הבא...". 
 


הקאמרית הישראלית צילום מיכאל פביה

אמנותית, מוצרט רשם הצלחות באופרות "נישואי פיגרו" ו"דון ג'ובאני", אבל ההצלחות היו בפראג והווינאים לא פרגנו. כחבר במסדר הבונים החופשיים הוא החל להיות נתון לרדיפות. בנוסף, שלושה ימים לאחר שסיים את כתיבת הסימפוניה מס' 39, מתה בתו תרזה והיא בת שישה חודשים. האם זו הסיבה שמיד נפנה לחיבור סימפוניה בסולם מינורי ובה ויתר מראש על תופים ועל חצוצרות כדי להימנע מאפקט של חגיגיות ושל ברק? את התשובות לשאלות אלה לא נקבל לעולם.
 
היום ברור לכל ששלוש הסימפוניות היו ונשארו בפסגת הספרות הסימפונית, ומתוכן הסימפוניה האחרונה כלולה בעשר הסימפוניות הטובות שנכתבו אי פעם. זה המקום להזכיר שיוהנס ברהמס, סימפוניקאי חשוב בזכות עצמו, העיר בשנת 1896: "אני יכול להבין שהסימפוניה הראשונה של בטהובן הרשימה מאוד את הקהל. אבל שלוש הסימפוניות האחרונות של מוצרט הן הרבה יותר חשובות. יש מי מתחילים לחוש בכך".   
  

אינטרפרטציה, צורה ויופי
 
תפסתי לשיחה את אריאל צוקרמן, המנהל האמנותי של התזמורת הקאמרית הישראלית והמנצח על הקונצרט, שעות מעטות לפני תחילת החזרה הראשונה. 
 
למה אתה מצפה מן הנגנים בחזרה הראשונה? אתה הרי כבר ניצחת על היצירות וככל הנראה גם הם כבר ניגנו אותן. אז בכל זאת, איך מתחילים?
 
"ברור שכל אחד מן הנגנים עשה את עבודת ההכנה בבית ויודע היטב את התפקיד. יש גם לא מעט נגנים שאינם מסתפקים בתווים של הכלי שלהם, עובדים על היצירה מתוך הפרטיטורה ושולטים בחומר. ואז מתחילים לנגן."
 
אתה מסמן לעצמך נקודות בפרטיטורה? 
 
"היום אני פחות מסמן. קורא אותן ומעיר כשאנחנו עובדים על האנסמבל כולו. העבודה היא דו כיוונית - מגבשים צליל לאנסמבל כולו וגם מפרקים את היצירה. בלוח החזרות - שהוא כמעט תמיד קצר מדי, לא רק אצלנו אלא בכל תזמורת - משולבת גם חזרה עם סקציות, קבוצות הכלים השונות, אז עובדים ביחד ובמקביל על צליל, על אינטרפרטציה, על צורה ועל יופי." 
  



הקאמרית הישראלית, מקור אתר התזמורת


"בהתחלה לא התחברתי אליו"

  
 בוא נעבור במנהרת הזמן למפגשים הראשונים של אריאל צוקרמן עם מוצרט
 
"את מוצרט הכרתי כשהייתי בן חמש. ניגנתי פסנתר, את היצירות הקלות שלו. כשהייתי בן שש-שבע כבר שמעתי אופרות שלו בתקליטים, באופרה ובפילהרמונית. אחר כך ניגנתי את הסונטות שלו לפסנתר וכל זה עוד כשש שנים לפני התחלתי לנגן בחליל, שהיה הקריירה שלי לפני שהפכתי למנצח. בשלב המוקדם לא ממש התחברתי אליו.  
 
"כחלילן הגעתי אליו בשלב מאוחר יותר ושם גיליתי שלצד שתי הקונצ'רטות והיצירות הקאמריות הנודעות, פסגות הכתיבה של מוצרט לחליל נמצאות בתפקיד התזמורת בקונצ'רטות לפסנתר."  
 
הגישה למוצרט עברה שינויים. גדלנו על ביצועים של מנצחי הענק של אמצע המאה ה-20, שהיו ככלל ביצועים גדולים וגם עתירי משתתפים. כשפקד את עולם המוזיקה הגל האותנטי, האוזניים למדו להכיר ולהוקיר ביצועים רזים יותר. לאיזה כיוון אתה נוטה?   
 
"המורה הראשון שלי לניצוח, ברונו וייל, הוא איש שבא מתוך עולם המוזיקה התקופתית ועבד הרבה עם אנסמבל 'טאפל מוזיק'. הגישה שלו הייתה בהתאם וזו עוררה את סקרנותי, שבאה לידי ביטוי בעיקר בדרך שבה אני עובד. גם כשהתזמורת אינה תזמורת של כלים אותנטיים או כלים שנבנו על פי מודלים של כלים עתיקים, אפשר להשיג איכויות דומות. אני מחפש את הדרך לבצע את היצירה תוך שילוב האופן שבו היא נוגנה אז לבין היכולות השונות והאופי השונה של הכלים המודרניים. זה כמו ספרות קלאסית. אלה יצירות שמהוות את אחת הפסגות של המוזיקה."
 
אתה עוד מקשיב לביצועים קלאסיים מפורסמים?
 
"כבר לא. זה קצת כבד לי."


אריאל-צוקרמן-אנתוני-הופמן.jpg
אריאל צוקרמן, צילום: אנתוני הופמן

נותנים כבוד לפרטיטורה
 
איזה מין מוצרט אנחנו נשמע שיהיה נכון לך וגם הקהל ירגיש בו?
 
"מאוד קשה להגדיר. אני יכלו לדבר על דרך העבודה. הדבר החשוב ביותר בעבודה מתחיל בהתייחסות טוטלית לטקסט. זה הדבר העיקרי. הכל נמצא כבר שם."
 
נשמע פשוט
 
"להשיג דיוק בטקסט זו מטלה מאוד קשה להשגה ונדיר שמישהו מבצע את הטקסט בדיוק מושלם. זה קשה כי הכתיבה של מוצרט נקייה ומדויקת. כדי להגיע לכל ספורצנדו קטן - הדגשה עוצמתית של צליל בודד בהפתעה -  לכל הניואנסים, לאותו 'ביחד', לרמה, צריך לפחות חודשיים של עבודה וזה כמובן סוג מותרות שלא קיים בתזמורות. כשאתה מגיע לאיכות הזאת אתה מדבר על רמת גימור וזה יופי.
 
"אחרי שאתה והתזמורת משתלטים על הניקיון ועל הנאמנות לטקסט, בא השלב של הגשת החומר למאזין, בו צריך לספר סיפור. אתה יכול לספר סיפור רק כאשר הצירופים השונים יהיו במקום - שהתנועה תהיה במקום, שהטמפו יהיה נקי, שהדו-שיח בין הנגנים השונים לבין התזמורת יתקיים, שהקשב בין כולם יהיה מוצלח. יש המון דברים שקשה להגדיר אותם שבסיכומו של דבר נותנים כבוד לפרטיטורה שהמלחין הזה כתב." 
 

דיוקן שלאחר המוות מאת ברברה קראפט, 1819

האתגר של פסגת היצירה
 
אחד הסודות בדרך העבודה עם תזמורת הוא עניין העברת המסרים,  הרי עוסקים כאן במשהו מופשט לחלוטין. אתה כמנצח רוצה משהו אחד והנגן רוצה משהו אחר. הדו-שיח לא יכול להסתכם ב"יותר חלש", "יותר חזק", "יותר מהר" או "יותר לאט". יש תכונות שמאלצות אותך, אני מניח, להשתמש במטאפורות. שמעתי דימויים מתחום הספורט, האוכל,  היחסים האישיים. לך יש מאגר מטאפורות?
 
"אני משתמש במטאפורות ומנסה להעביר אנרגיות, אבל ספציפית קשה לי לומר. אני יודע שיש מנצחים שרושמים לעצמם דימויים שונים ומשתמשים במאגר. אצלי הדברים באים באופן ספונטני, באסוציאציות תוך כדי עשייה. זה דינמי."
 
ייתכן שתחפש מטאפורה אחת לנגן בכלי קשת ומטאפורה אחרת לנגן בכלי נשיפה?
 
"ייתכן. זה תלוי נסיבות, תלוי סיטואציה. כל מנצח, במצב אידיאלי, מגיע לתזמורת בחזרה הראשונה כדי לשמוע את הגוף שלפניו.  הוא לומד אותו, וכך יכול לדעת למה לצפות, מה יוכל לקבל. זה מאוד מעניין כי לכל תזמורת יש גם אופי אחר. מנגנים פרק כלשהו ואז פתאום תוך כדי הנגינה המנצח שומע ואומר לעצמו הנה זה יכול להישמע כך. ואז הוא מבצע ניתוח בו במקום של מה שהוא שמע. אני מדבר על תהליך של עיבוד נתונים אצל הנגנים ואצל המנצח.
 
"אחרי הרבה ניסיון נצבר של ביצוע היצירות, אתה כמנצח חש למשל ש'הקטע הזה נשמע יפה למרות שאני לא חשבתי על זה כך'. אם זה יפה לא ניגע בזה. כלומר, בנוסף לדו-שיח בין הנגנים השונים מתקיים דו-שיח בין המנצח והתזמורת, שאינו בהכרח מילולי. זו עשייה מאוד מרתקת, מאוד שונה בכל חזרה ובכל קונצרט, בחדרי החזרות, בין הנגנים והתזמורת. עשייה שמשתנה מיום ליום ובוודאי משתנה כשהמנצח מגיע בפעם הראשונה לתזמורת חדשה."
 
מה באמת קורה במפגש כזה?
 
"אני המנצח שומע אותה ומחליט. היכן תהיה נקודת המפגש בין הרצונות שלי לרצונות של הנגנים. נקודת המפגש היא אחת השאלות הגדולות, והיא תלויה בעיקר באנרגיה הזורמת בין הנגנים לבין המנצח. ישנה סימביוזה בין  הדברים. אני מזכיר שוב שכמעט אף פעם אין יותר מיומיים-שלושה לחזרות ואז מגיע הקונצרט. והרבה, הרבה מאוד תלוי בנגנים - באנרגיה, בעבודה. לרוב המנצח מביא את המקומות שיותר קל להתפשר עליהם." 
 

תזמורת הקאמרית הישראלית, צילום: מיכאל פביה


בסופו של דבר המנצח הוא המחליט?

 
"אפשר לומר כך. אבל חלק מן ההחלטה הוא תמיד לתת לנגנים את התחושה שאפשר לסמוך עליהם. תלכו אחרי האנרגיה של המנצח ונעשה משהו ביחד, כי ממנצח ללא תזמורת לא יישמע כל צליל. התוצר הסופי הוא גם ענין פסיכולוגי וגם מפגש של סגנונות."  
 
איך הגיעה ההחלטה לנגן את כל שלוש הסימפוניות ביחד?

"כשבוחנים את העונה כולה הרי יש לנו כמובן תכניות הרבה יותר אקלקטיות מבחינת התוכן ואני אוהב את האקלקטיות. אבל בה במידה אני אוהב להתמקד בפסגת יצירה של מלחין אחד. מבחינתי ערב אחד עם שלוש הסימפוניות האחרונות של מוצרט זהה לביצוע אופרה של מוצרט או מיסה גדולה או פסיון של באך. הבחירה בשלוש הסימפוניות אינה גימיק. שלוש הסימפוניות יחד הן פסגת יצירה, הן קשות ומאתגרות כל תזמורת וכל מנצח, כי הן גם מאוד שונות זו מזו. וכאמור צריך לזכור שזה מוצרט, המלחין הכי קשה. אבל כשיש אמירה אמנותית של תזמורת, היחד הזה הופך למשהו נהדר."   

הקונצרט יתקיים ב-24, 26 באוקטובר 2019 ב-20:00 במוזיאון תל אביב. לפני הקונצרט ב-26 באוקטובר בשעה 18:30, תתקיים הרצאתה של הפסנתרנית אירנה פרידלנד בנושא: "ריקנות או יראת כבוד?" (תרגום ויזואלי של מוצרט). לרכישת כרטיסים: 03-5188845

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

22/10/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע