סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן גלורייה קונצרט חגיגי לכבוד חג המולד
 

 
 
איליה פלוטקין מנהלה המוסיקלי של מקהלת "מוסיקה אטרנה" לקראת קונצרט חגיגי לציון מלאת לה חצי יובל שיתקים ב- 25 בדצמבר במנזר בית ג׳מאל


היום השתנה היחס לקיום קונצרטים בכנסיות

בשנים הרחוקות שקדמו לגלי העלייה מרוסיה, אוהבי מוסיקה מקהלתית וסקרנים להכיר את שירי חג המולד היו נאספים בכנסיות של יפו, נצרת וירושלים.  התפילות שמשכו ישראלים רבים, כמובן לא התקבלו בנחת בממסד היהודי הדתי בישראל לסוגיו השונים. מסיבה זו היה המסע המוסיקלי לכנסיות השונות בישראל  לרבים בבחינת אירוע שנתי.

לאחר מלחמת ששת הימים, תפילות חג המולד מכנסיית המולד בבית לחם  הפכו לא רק למקום שישראלים רבים עלו אליו לרגל מדי חורף אלא שהטלוויזיה הישראלית שידרה את טקס  תפילות חג המולד מכנסיית המולד לעולם הנוצרי כולו

למתבונן מן הצד מעמדו של חג המולד בעולם היהודי הוא, די משעשע. הממסד היהודי הדתי ניסה במשך שנים לצמצם את נוכחותו. אבל היהודים  בארצות שונות ראו את הדמיון ביו חגי האור חנוכה של הנרות וחג המולד עם העץ המואר ונוצרו שמות שחיברו אל שני החגים לשם אחד גם בארצות אירופה וגם באמריקה. יתרה מזאת, השיר  "חג המולד הלבן" White Christmas ,  -  שיר הפופ המפורסם ביותר והנמכר ביותר בעולם -   חובר על ידי ארווינג ברלין היהודי מחשובי מחברי המחזמרים האמריקנים.

חיבור בין חג המולד לחגיגות ה"נוביגוד" הפופולריות גם בישראל

משנות התשעים  נוסף מימד חדש לחגיגות חג המולד בישראל. את שירי חג המולד למיניהם  החלו לספק גופי מוסיקה של יוצאי רוסיה  שהיגרו לישראל. מעמדו של חג המולד, ברוסיה של היום או בחבר המדינות ועוד קודם לכם בברית המועצות, היה מורכב. השלטון הקומוניסטי שהיה  אנטי דתי מובהק, השקיע מאמצים מרובים בהרחקתם של תושבי המדינה מן הכנסיות בעיקר בימי החג החשובים, חג המולד והפסחא. אלא שהמאמצים האלה לא צלחו כי הרוסים המשיכו לפקוד את הכנסיות ולקחו חלק בתפילות ובשירים של החג.

הפתרון הסובייטי לנהירה של הרוסים לכנסיות, נמצא בחיבור חג המולד לראש השנה האזרחית. שם החג הוא "נוביגוד" שבוע או יותר של ימי חג שמתנהל בין חג המולד החל ב-25 בדצמבר לבין ראש השנה החדש שחל ב-1 בינואר ואצל המאמינים הפרבוסלבים (האורתודקסים) הרוסים ב-6 או ב-7 בינואר והוא נטול הקשרים דתיים,  כך שלמעשה חגי סוף השנה ותחילת השנה החדשה נמתחים לאורך יותר משבועיים ימים ברוסיה וגם אצל יוצאי רוסיה בעולם כולו.



איליה פלוטקין וזמרי תיאטרון האופרה הקאמרית הירושלמית "אטרנה", צילום: סטאס פרבא


"מוסיקה אטרנה" הירושלמית, מציינת חצי יובל להקמתה

מקהלת "מוסיקה אטרנה" הירושלמית, שמציינת השנה חצי יובל להיווסדה, מכינה לקהל -  שיבוא לשמוע אותה בשבת הקרובה במנזר הקתולי בבית ג'מאל– תכנית שהיא תערובת או תמהיל שפנה לכולם. מצד אחד 'וניקי' שיר עם רוסי מובהק ומצד שני קטעים מתוך 'מגניפיקט' של ויוולדי, 'הללויה' של לואי לבנדובסקי, המלחין היהודי שפעל בגרמניה במאה התשע-עשרה וחיבר לתפילות היהודית לחנים שנשמעים כיצירות גרמניות רומנטיות לכל דבר. או 'שיר המעלות'  -laudate Pueri - של פליקס מנדלסון לצד יצירות ליטורגיות רוסיות של דמיטרי סמירנוב,  של מיכאיל סטרוקין ושל פאבל גריגורוביץ צ'סנוקוב. התכנית כולה היא פרי הכנתו של המנצח איליה פלוטקין.

איליה פלוטקין נולד במוסקבה ושם גם קיבל את יסודות החינוך המוסיקלי.  "כמו כולם במוסקבה,"  כך הוא טען במהלך השיחה "למדתי בבית ספר יסודי למוסיקה ובהמשך בבית ספר תיכון ובאקדמיה על שם גנסין. שם גם התחלתי ללמד. לימדתי מוסיקה כמקצוע וגם לימדתי נגינה בכלים שונים" .

מתי מתחיל החיבור שלך למוסיקה ליטורגית יהודית?

"בעיקר בבית הכנסת הגדול במוסקבה במקהלת בית הכנסת שבה הייתי חבר. מבחינתי אחת התוצאות המובהקות של הפרסטרויקה, הייתה הקמת מקהלת בבית הכנסת הגדול של מוסקבה."

זה בית הכנסת שבו גולדה מאיר ביקרה בשעתה?


"נכון נכון, תחשוב שלפני הפרסטרויקה פחדנו אפילו להתקרב לשם. ואז אחרי השינויים הקמנו את המקהלה. כאמור הייתי אחד הזמרים. חברי המקהלה, בחלקם הגדול התקשו לשיר בעברית. למעשה לחלקם גם שירת מקהלה ברוסית הייתה ענין חדש ועל אחת כמה וכמה בעברית. אבל שרנו. עם מקהלת  בית הכנסת הגדול ממוסקבה הגעתי בשנת 1990  לביקור ראשון בישראל. שנתיים אחר כך כבר עלינו ארצה. ב-1990 סיירנו  עם המקהלה בישראל, בארצות אירופה, בארצות הברית ובקנדה."
 
 מה היו היצירות שלקחתם לסיור הזה?

"בעיקר קטעים מתפילות שחרית וערבית ו'אדון עולם' בנוסחים שונים.

הקהל שלכם היה?

"רק קהל יהודי והתגובה הנלהבות. אני עדיין יכול לשמוע את מחיאות הכפיים שבהן התקבלה המקהלה בכל מקום. זה היה סיור מעניין וזו הייתה גם הדרך שלי להכיר מוסיקה יהודית."

היה קומפוזיטור שהתחבב עליך במיוחד?


"הגילויים שלי היו שני מלחינים יהודים שפעלו במרכז אירופה במאה התשע עשרה, סלומון זולצר שהיה גם חזן בעל שם ולואי לבנדובסקי."


הייתי סדרן בסופרמרקט
 

לישראל עלית בשנת 1992 והדברים הראשונים שעשית כאן?

"עשיתי מה שכולם עושים, למדתי עברית."

ועבודה?

"במשך שלוש שנים הייתי מורה למוסיקה בחוות הנוער הציוני בקטמון, בירושלים. וזה היה מאד נוח ואפילו קל כי כל התלמידים שלי שם היו דוברי רוסית והרבה מתוכם היו רוסים. כן אבל גם הייתי סדרן בסופרמרקט. זה היה טוב. בדיעבד היום אני יכול לומר שאני מצטער שעזבתי את העבודה שם כי הספקתי להיות מנהל שם. המעסיקים שלי רצו שאני אמשיך שם  לפחות עוד שנתיים אבל עזבתי. ואז, לפני עשרים וחמש שנים הקמנו את המקהלה שעשתה צעדים ראשונים לאט לאט."

 בשנים רגילות כמה תכניות יש למקהלה במהלך השנה

"כשנים-עשר קונצרטים, כמובן שבזמן הקורונה יש פחות הופעות."

ההופעות שלכם הם תמיד א-קפלה?

"עם תזמורות אנחנו עובדים כשיש לנו הפקות אופרה. האופרה האחרונה הייתה לפני שנתיים וזו הייתה יצירתו של אנטוניו סליירי 'קודם המוסיקה אחר כך המלים'. שתי אופרות  "מנהל התיאטרון" היו כמו תחרות בין מוצרט לסליירי.  זו הייתה גם תחרות על מעמד השפה בווינה באותו זמן כי סליירי כתב אופרה באיטלקית ומוצרט כתב בגרמנית ומי שזכה באותה תחרות היה ....  סליירי. לפני האופרה של סליירי היו לנו הפקות של אופרות קצרות  של היידן, בוקריני, פאיזיילו ופרגולזי."

בית-גמאל--באדיבות-קשת-אומנויות-ענקית.jpg
מנזר בית ג'מאל, צילום: באדיבות קשת אומנויות


קונצרט חגיגי ומבטיח ב - 25 בדצמבר

נחזור לתכנית הקרובה של אטרנה מוסיקה
"זו תכנית מאד מגוונת, כך צריכה להיות תכנית אחרונה בשנה שהייתה שנה בעייתית שנת הקורונה," אזכור הקורונה, גורם לו להיאנח, ולהתעשת מיד. "נכון, זה קונצרט אחרון לשנה הזאת  אבל גם קונצרט שמציין עשרים וחמש שנים של פעילות קבועה.

נפתח עם קונצרט, קונצרט הוא שמו של מוטט של מיכאיל סטרוקין, שבטקסט שלו יש רמזים לחג המולד, יצירה מאד יפה שבה חוגגים המלאכים וישו ומריה. ביצירה יש שילוב של מוסיקה רוסית ומוסיקה מערב-אירופית. מקום בולט בתכנית יש לזמרות, נשות המקהלה.  הן  ישירו  את היצירה של מנדלסון, עם  נוכחות למספר זמרות בקטעים סולניים, וגם יצירה של פאבלצ'סנוקוב, מלחין מאד מוכר ברוסיה, בעיקר ביצירותיו לכנסיות. גם שירי העם הרוסיים בתכנית שהם לכאורה החלק הקליל יותר של הקונצרט, לקהל זה יהיה קליל אבל מדובר ביצירות מורכבות ותובעניות מן הזמרים. דרישות קשות מציב גם החלק העממי לכאורה  שאתו נסיים את ההופעה, 'וניקי' זכה לעיבוד מורכב ותובעני מחברי המקהלה."

מי הם חברי המקהלה כיום?

"זמרי המקהלה, הם כולם מוסיקאים מקצועיים. חלק מהם הם זמרי מקהלת האופרה, מיעוטם נגנים בתזמורות. כן יש כמובן גם ישראלים. לאורך השנים היו במקהלה גם זמרים שהגיעו לישראל מארמניה, מאוקראינה ואפילו מקובה ומארגנטינה, אבל חלקם פרשו, או עזבו את הארץ.  אתה יודע עשרים וחמש שנים זה הרבה לזמרי מקהלה. "

25 בדצמבר 2021, בשעה 12:30, אולם הקונצרטים מנזר בית ג׳מאל.

לפרטים: 054-627-6690, 054-474-4799
כרטיסים ניתן לרכוש בכניסה למנזר. מחיר הכרטוס — 80 ש״ח. יש הנחות. elilplotkin@gmail.com

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

21/12/2021   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע