סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן בין הזיית טירוף למסע הזייה
 

 
 
דורון תבורי למשל למד בעל פה לא רק את התפקיד שלו. הוא יודע בדיוק את מיקומה המדויק של כל הברה שהוא הוגה. כלומר שולט בכל צליל של התזמורת או של נגן בתוך התזמורת ויודע מתי עליו לומר כל מילה...זה מאוד ראוי להערכה"
שיחה עם דוד זבה על הפקת "מי דואג לילד" בניצוחו ועל האופרה החדשה שלו "אליסה בארץ הפלאות"


הארנב הממהר
 
"ככל שאתה עסוק  יותר יש לך יותר זמן", אמר דוד זבה במהלך השיחה שתפסה אותו בין התגברות על וירוס קיץ קצר, ניצוח על קונצרט בקרית שמונה עם הזמר דודו פישר, ניצוח על "מי דואג לילד" (מחזהו של טום סטופארד העולה בתיאטרון חיפה, שנקרא בתרגום הקודם לפני כשלושים שנה "כל ילד ראוי לקצת חסד") לבין חזרות על האופרה החדשה שחיבר, "אליסה בארץ הפלאות" על פי ספרו המפורסם של לואיס קרול.
 
דוד (או דודי) זבה הוא איש עסוק, לא פחות מן הארנב באופרה שחיבר  "אני כל-כך... אני כל-כך... אני כל-כך...  מ---מהר/ אני כל-כך... אני כל-כך... אני כל-כך...  מ---אחר/ כי הרגליים לא זזות מספיק מ--הר!/והאוזניים לא רוצות להתעו--רר!" ...
 
לוח הזמנים של זבה כולל ניהול שוטף של האופרה סטודיו, תכנית טיפוח הזמרים הצעירים באופרה הישראלית, הכוללת חזרות קבועות והופעות בכל הארץ, ניהול מחלקת האופרה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, מילוי תפקיד מנצח הבית בתזמורת "סימפונט" רעננה, ניצוח על ההפקות הקהילתיות באופרה הישראלית והופעות נמשכות של המופע המוצלח שלו "אופרה בטירוף" עם הפסנתרנית אירית רוב. עוד הוא מנצח על שלוש מקהלות חובבים ויוצא איתן ועם אחרים להופעות בחו"ל.
 
תזמורת שהיא הזיית טירוף
 
"הכי מעניין", אומר זבה על הפקת המחזה "מי דואג לילד" הוא שהתזמורת הסימפונית היא ההזיה, הטירוף של גיבור ההצגה. המחזה מספר על ויקטור פיינברג שנכלא בבית חולים ברוסיה הסובייטית בשנת 1968 ויצא למערב כעבור שש שנים ומן המערב נאבק לשחרורו של ולדימיר בוקובסקי, שני ה"דיסידנטים" (מתנגדי המשטר) היו לגיבורי יצירתו של המלחין אנדרה פרווין וביקש מן המחזאי טום סטופארד לחבר את המחזה.
 
גיבור ההצגה הוזה כאמור תזמורת סימפונית, הפסיכיאטר מנסה להוציא לו את ההזיה מהראש והתזמורת הסימפונית, שנוכחת על הבמה כדמות במחזה מגיבה. "כשהפסיכיאטר אומר 'תגיד לעצמך אני לא רוצה תזמורת התזמורת משמיעה צליל ענק, מהלומה צלילית. וזה", אומר זבה, "מרגש בכל הצגה מחדש".

"יש גם מימד נוסף ששייך כבר לתזמורת אשר על הבמה הסימפונט. במהלך ההצגה הנגנים מתבקשים לקום ולהושיט את ידיהם על מנת שיעזקו את הידיים, בתזמורת הזאת יש נגנים שחיו חוויות כאלה בעבר. נכון שהכי מרגש אותי לצורך השוואה הוא לנצח על הרקוויאם של מוצרט, אבל כאן יש התרגשות אחרת ששבה וחוזרת בכל ערב שההצגה רצה...."

מי-דואג-לילד-ענקית-02.jpg 
 "מי דואג לילד", נורמן עיסא וסימפונט רעננה, צילום: אייל לנדסמן

האם לנצח על הצגה שונה מניצוח על אופרה?
 
"כן, זה יותר מסובך. מצד אחד לשחקנים אין משמעת שיש לזמרי אופרה, הם גם אינם עובדים מול תווים או ערכים ריתמיים ולכן הליווי הוא מורכב יותר. אבל בשונה מאוד מזמרי אופרה, אתה חש אצל השחקנים בהתמסרות עצומה לתפקיד. אין כאן ממד של 'פרימדונה'.
 
"דורון תבורי למשל למד בעל פה לא רק את התפקיד שלו. הוא יודע בדיוק את מיקומה המדויק של כל הברה שהוא הוגה. כלומר שולט בכל צליל של התזמורת או של נגן בתוך התזמורת ויודע מתי עליו לומר כל מילה...זה מאוד ראוי להערכה וזה כמובן מסייע גם לי כי גם כאשר אני עומד בקדמת הבמה, במהלך ההצגה, אני לא מנצח על השחקנים אלא עוקב אחריהם. כאן אני חייב להחמיא לנגני ה'סימפונט' שלאחר כל כך הרבה הופעות במופעים המשלבים מוזיקה ואמנויות אחרות, מחול, אופרה, מחזות מוזיקליים, הם תזמורת מאוד גמישה ומגיבה במהירות לכל שינוי ולכל ניואנס שמתרחש על הבמה".
 
בביקורת הכללית, גם באנגליה, נטען על המחזה עצמו של סטופארד ושל אנדרה פרווין שהוא כבר מיצה את עצמו, שהוא אינו מחזה גדול, איך נשמעת לך המוזיקה?
 
"פרווין הוא אחד המוזיקאים החשובים של המאה העשרים והוא עשה הכל, פסנתרן, מנצח, מלחין של מוזיקה רצינית ומוזיקה למחזות ולסרטים. דווקא כאן, במחזה יחיד במינו, כשהתזמורת מככבת כשחקן ראשי, המוזיקה יפה אבל נשארת יותר מדי כרקע לדרמה ולטעמי יכלה להיות קיצונית יותר".
 
עד כמה היית מעורב בעבודת הבימוי?
 
"מעורב אינה המילה הנכונה, צריך לדבר על הבנה הדדית, על ניתוח משותף של המוזיקה והדרמה והבנה עמוקה. זה עיקר העבודה".
 
"לא חייבים תזמורת גדולה כדי לתאר את המסע של אליסה"
 
בינתיים ובמקביל מתקדמת העבודה על האופרה החדשה שזבה חיבר, אופרה לילדים "אליסה בארץ הפלאות". הרעיון עלה רק לפני חדשים ספורים וזבה הקדיש לחיבור היצירה זמן בין כל עיסוקיו האחרים ובכל זאת.
 
מה, או אולי איזה, מכל הנוסחים של "אליסה" קראת לפני שהתחלת בחיבור היצירה?
 
"עברתי על כל הנוסחים הקיימים, כולל המהדורה המוארת וגם הנוסחים של דיסני.."
 
ובמהלך הכתיבה התעוררו רעיונות מוזיקליים או...
 
"לא. לא אצלי הכל עובד ביחד. בשלב מסוים נפגשתי עם הבמאי משה קפטן שהסביר לי שבעצם לפנינו סיפור שאינו טוב לדרמה. אין קונפליקט, אין מוסר השכל, אין כלום חוץ מהזיה אחת גדולה ומתמשכת. ומזה צריך ליצור אירוע דרמטי, מחזה"....
 
אז מה עשית בסופו של דבר?
 
"הלכתי לבדוק בדרמות ילדים אחרות. חזרתי ל'הנזל וגרטל' אופרה לילדים של הומפרדניק, שאני לא אוהב, האמת צריכה להיאמר. ובדקתי האם כאן יש מוסר השכל. מוסר השכל הוא בעייתי, לעומת זאת המחזה נותן לילדים אפשרות להתמודד למשל עם חששות, עם חרדת נטישה של ההורים. ההורים שעוזבים את הילדים ב"הנזל וגרטל".. אולי הרצון לדחוף את הרע (המכשפה) לתוך התנור.. לדבר על סיוטים? זה לא חינוכי. אבל בהצגה מותר לחלום, מותר להזות, מותר לקלל כי בסוף זה נגמר. בהצגה מותר לפנטז. מוזיקלית, לא נשארתי צמוד לקו מוזיקלי אחד. לכל דמות יש סגנון מוזיקלי משלה, לכל דמות יש מוטיב מוזיקלי מַנחֶה (לייטמוטיב) ויש מוטיב כולל לארץ הפלאות".
 
טכנית, הוגבלתָ מראש במספר הנגנים, בגודל התזמורת?

"נתחיל מכאן שטֵרוּף, או הזיה אינם נמדדים בדציבלים. כלומר לא חייבים תזמורת ענק כדי לתאר את מסע ההזיה של אליסה. (יפה היה אילו הייתה תזמורת גדולה, מהרהר זבה בינו לבינו) אבל ברגע שידוע לך התקציב ברור שאתה מתפקד במספר נגנים מצומצם. וזה בסדר".
 
מה מייחד אופרה לילדים?

"סגנונית אנחנו מדברים על אופרה שיש בה "נַמבֶּרים"(מספרִים), שיר לכל דמות, (בדומה לסגנון שרווח בתחילת המאה התשע-עשרה. י.ש.). אופרות כמו 'חליל הקסם' או 'הנזל וגרטל' ומחזה מוזיקלי קלאסי לילדים 'עוץ לי גוץ לי' עם המוזיקה של דובי זלצר ערוכים במתכונת זו. הכתיבה לכן היא ברוח זו.  אופרה קליטה, צלולה, 'קריספית', יש לנו תשעה זמרים הממלאים את תפקידי אליסה, הארנב, מלכת הלבבות, הזחל, חתול הצ'שייר (שממנו נשאר בסופו של דבר החיוך בלבד). הכובען, אחותה של אליסה, עופות וקלפים. לכל אחד מהם יש אריה ובסוף האופרה כולם שרים ביחד".
 
"שני בניי היו שותפים לכתיבה"
 
איך התמודדת עם הטקסט של לואיס קרול?
 
"אחרי קריאה חוזרת ונשנית בספרו של לואיס קרול, גיליתי שמעבר לסיפור יש שימוש בתבניות מוכרות לילד האנגלי, יש ציטוטים או שיבושים מכוונים של חרוזי 'אמא אווזה' ועוד  חרוזים שילדים לומדים בבית, בגן הילדים או בבית הספר באנגליה. על מנת לקרב את הסיפור למחוזות ילדות ישראליים, יש בטקסט של 'אליסה'רמזים למשוררים ישראליים ולחרוזים מוכרים.

למשל 'גשם גשם משמים/ קול המון טיפות המים' של הלפרין, או 'התדעו ציפורים את הדרך לשם?' של ביאליק, ו -'למה ולמה ולמה לקום?/אם אפשר לא לקום?/אם אפשר עוד לשכב ולנום?..'ברוחה של מרים ילן שטקליס. ולא רק אלו, יש עוד מקורות שאליהם רומז הסיפור: לוין קיפניס ואפילו שקספיר.."

הכל מחורז?
 
"כן, גם הקטעים המושרים וגם המדוברים. הרבה הומור יש גם בטקסט וגם אותו סוג יצירה שמתרגמי לואיס קרול לעברית בעבר קראו לו 'איגָיוֹן'".

איך התקבלה היצירה על ידי המשתתפים, זמרים, נגנים במהלך החזרות?


"מאוד בהתלהבות, אני חייב לציין והיו מעט שינויים מתחייבים לאורך הדרך מן הכתיבה ועד להופעה".

אליסה---ענקית.gif 
הילה פחימה כ"אליסה בארץ הפלאות", צילום: יוסי צבקר

אתה מחבר המילים, המוזיקה וגם המנצח. היו לך השגות על הצדדים הוויזואליים, תלבושות תפאורה?

"אני חייב ראשית כל לומר שאני לא האיש של הצדדים החזותיים של מימד הפלסטי ובכל זאת אהבתי את מה שראיתי ויש לי הרבה כבוד והערכה. אני גם אוהב את הבימוי אבל אני לא מתחבר אליו כאל בימוי אחד ויחיד. אני בהחלט חושב שאקבל נוסח שונה ואחר של אותה היצירה".
 
הייתה לך עד היום כתיבה אופראית שכוונה לקהל המבוגר. האם הייתה לך כאו קבוצת ניסוי של ילדים?
 
"הייתה ועוד איך. שני בניי נועם ולי היו יותר מקבוצת ניסוי או ועדת ביקורת. הם היו שותפים לכתיבה. לפעמים התלהבו, לפעמים קטלו. העירו תוך כדי שקטע מסוים לא יכול להיות מזוהה עם הדמות. שיניתי, כתבתי מחדש עד שהם היו מרוצים ולהם גם מוקדשת האופרה החדשה".  
  
 

ההפקה "מי דואג לילד" עולה עד ה- 6 באוגוסט 2010 בתיאטרון חיפה. "אליסה בארץ הפלאות עולה החל מה- 12 באוגוסט ב-18:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב.



25/07/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. דודי הוא פצצת כישרון!
עודדה , (01/08/2010)
2. נשואי פיגרו
ירושלמי , מבשרת (01/08/2010)
1. דודי התותח!!!
מה שבאמת חשוב , (27/07/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע