סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מקטסטרופה לנס רפואי
 

 
 
איך הופכים נגנים צעירים ומצטיינים לתזמורת? שיחה עם אורי דרור, מנהל הפילהרמונית הצעירה


מתפ"צ לפל"צ

"אנחנו מחפשים את הצעירים המצטיינים בגיל התיכון ומהם נבנית תזמורת הנוער הלאומית של ישראל," מסביר או מצהיר, אורי דרור, מנהלה של הפילהרמונית הצעירה.
 
דרור הוא כנר פעיל במסגרות קאמריות המנגן בימים אלה בשלישיית "ענבר", ( הפסנתרן ליאור קרצר "שנמצא בעיקר באוסטריה" והצ'לן עירא גבעול, אחד הנגנים היותר מבוקשים היום בישראל לכל הרכב שהוא – י. ש. ). ל דרור, מטען של שנים רבות באוסטריה ולפני שנים ספורות שב לישראל, עוד הספיק לעבוד עם נגנים צעירים במתא"ן (שצמצם את פעילותו בצורה משמעותית) והתקבל לצוות המרכז למוזיקה ירושלים, שם הוא אחראי לתכניות למצטיינים ובהן גם פעילות התזמורת הפילהרמונית הצעירה המוכרת בראשי תיבות שמה ה"פל"צ".

עד לא מזמן הפל"צ (פילהרמונית צעירה) נקראה תפ"צ ( תזמורת פילהרמונית צעירה)
 
"זה היה נכון כשבתזמורת ישבו זה לצד זה תלמידי תיכון וסטודנטים. היום הסטודנטים מאיישים את התזמורת הסימפונית של בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ולתזמורת שלנו מתקבלים נגנים עד גיל 18 ולכן השינוי בשם. למעשה חלק גדול מן המורים מלווה את אותם צעירים לאורך המסלול כולו, כבר למן ההתכנסות הראשונה ועד לסיום האקדמיה וכך נשמר הרצף המוזיקלי והחינוכי".
 
אז אם לטובת קוראים ותיקים אני מחפש השוואה לתזמורת צעירים ותיקה הרי הפל"צ היא מעין תזמורת גדנ"ע במתכונת חדשה?
 
"זו באמת הדוגמה שלנו, אני עוד הספקתי לנגן בתזמורת הגדנ"ע, בגרסתה האחרונה שניצחו עליה שלום רונלי-ריקליס ומנדי רודן, אם תרצה זה המודל".
 
מה הן המטרות המרכזיות של פעילות התזמורת?
 
"המטרה העיקרית היא להביא ביחד חברֶה צעירים, לחשוף אותם לרפרטואר סימפוני חשוב ולתת להם אפשרות לעבוד עם מנצחים מעולים מישראל ומחו"ל".
 
"קשה לחשוב שנפספס מישהו טוב"
 
איך אתם מגיעים אל הנגנים הטובים ביותר?
 
"אנחנו משתדלים להסתייע במערכות סינון או מערכות בחינה קיימות. המערכת הידועה והמוכרת ביותר היא זו של זוכי מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. הרי המלגה ניתנת למי שכבר עבר תהליך של לימודים, בחינה ואנחנו מרכזים אותם בקבוצות עוד לפני תחילת פעילות התזמורת, כשהם בני 11 עד 14 ומהם מתגבשת הקבוצה. צריך לזכרו שבסך הכל מדובר במדינה קטנה ובתחום שבו רובם הגדול של מי שעוסקים במוזיקה ובהוראת מוזיקה מכירים זה את זה, קשה לחשוב שנפספס מישהו טוב".
 
ומה על הנשפנים?
 
"כאן הבדיקה מעט יותר מורכבת. מטעמנו המוזיקאי האחראי הוא יוסי ארנהיים, (חלילן ראשי בפילהרמונית ומורה בכיר- י. ש.) שמטפל בתחום הבחירה, והטיפוח. בשעה שכל תזמורת צריכה את גוף הקשתנים הגדול לכל סוגי היצירות הסימפוניות, הדרישות מנגני כלי הנשיפה עשויות להיות ייחודיות והנגן המתקבל חייב למשימה נקודתית ולכן אנו מקיימים אודיציות בנוסף לכל תהליכי המיון שהוזכרו".
 
ולמרות כל אלה סביר להניח שבהתקרב מועד הקונצרט, יחסרו לתזמורת נגנים ואז יגויסו נגנים מקצועיים, מבוגרים יותר?
 
"כן זה קורה בעיקר בכלים כמו אבוב, בסון או קרן ובהופעה יש מישהו שאינו בגיל תיכון. מבוגר לממוצע".
 
ומה על משפחת הכלים השלישית, כלי הנקישה?
 
"בכלי הנקישה יש מאגר, יש מורים מצוינים: אלון בור הוותיק ותומר יריב (חצי מן הצמד פרקדו) והם מעמידים תלמידים טובים לתזמורת". 

   

 
"חשוב שתהיה למנצח רגישות חינוכית"
 
השנה בקונצרטי הסיום התזמורת תנגן יצירות של דבוז'ק והינדמית, איך בוחרים תכנית?
 
"מתוך הנחה שכל אחד מהנגנים משתתף בחמישה או שישה קורסים חשוב שינגנו רפרטואר שיכלול יצירות של מוצרט, היידן, בטהובן והרומנטיקאים. באותה מידה יש חשיבות למוזיקה של המאה העשרים, השנה זו היצירה של הינדמית. בחירה סופית של היצירות באה אחרי דיונים שלנו, הקבוצה שכוללת את האחראים להוראה יוסי ארנהיים שכבר הזכרתי, הלל צרי, ניתאי צרי ואני על כלי המיתר. ההחלטה הסופית מתקבלת בשיחה עם המנצח שמופקד על הקונצרט. השנה המנצח הוא האוסטרי הנס-פטר אוקסנהופר".
 
איך הוא נבחר?
 
"אוקסנהופר חוזר אלינו לאחר שהיה כאן בביקור וניצח כאן בהצלחה על יצירות של צ'ייקובסקי והיידן. לפני שלוש שנים. הוא ויולן בפילהרמונית של וינה  שהחל לנצח לפני כמה שנים ועושה חיל במלאכה. כמובן שראינו אותו בעבודה והוא מתאים לציפיות".
 
מה על היחס בין מנצחים אורחים וישראלים...
 
"בחורף האחרון עבד אבנר בירון עם הצעירים, זאב דורמן עובד איתם מדי פעם, ובמפגש הבא יעבוד אילן וולקוב. ולפני שנה היה כאן אוסטרי אחר.."
 
יש קשר בין הפל"צ לבין מוזיקאים אוסטרים?
 
"הרבה יותר טריוויאלי. כיוון שגרתי שנים ארוכות באוסטריה, אני מכיר את האנשים שם ולכן היו המלצות. האוסטרים לא אכזבו, אבל בעתיד נזמין אורחים גם מארצות אחרות.."
 
מי הדמות שאתם מחפשים?
 
"לא בהכרח את המנצח המבריק, אלא מי שיש לו ניסיון אינסטרומנטלי, בירון הוא חלילן, דורמן - נגן בסון פעיל, וולקוב כנר וכך גם האורחים וחשוב מאוד שתהיה למנצח רגישות חינוכית. מישהו שהחינוך למוזיקה זורם בעורקיו ובעיקר שהוא קומוניקטיבי בקשרים עם הילדים". 
 
תזמורת בפאסט פורוורד

מה עושים הילדים בין חזרה לחזרה?
 
" הרבה מוזיקה קאמרית, וזו גם נחשפת לקהל. במהלך המפגש הקרוב אנחנו גם מופיעים בהרכבים קאמריים, השנה יש שלושה כאלה שיתקיימו במקביל ב-15 ביולי בצהריים, הרכבים שונים יופיעו במרכז המוזיקה בירושלים, במרכז פליציה בלומנטל בתל-אביב וגם בבית של מוסד פיננסי שתומך במיזם.
 
"יש גם פעילות חוץ מוזיקלית, ספורט. למשל כשאנחנו מחפשים מקום למחנה, אנחנו בודקים את הבריכה המקומית. השנה אנחנו נהיה בפעם הראשונה בכפר הנוער בן שמן ומתקני הספורט נבדקו. יש יוגה, הרצאות של המורים על הכלים השונים והצעירים הם גם צעירים שמבלים ביחד..."
 
לקראת הכנס הם עובדים רק כתזמורת מלאה או גם בקבוצות של הכלים השונים מה שנקרא עובדים בסקציות?
 
"בהחלט עובדים בסקציות בנוסף לארנהיים ולאחים צרי שהזכרתי, צבי כרמלי מדריך את הוויולנים, ניר קומפורטי את נגני הקונטרבס, אלון ראובן את הקרננים, ריצ'רד פלאי את נגני הבסון ועוד. כל התהליך הזה מייצר סיפוק עצום, כי הזמן הוא יחסית קצר ויש לך תחושה שלחצת על כפתור הזזת הדברים במהירות ה- fast forward, והדברים פשוט מתרחשים".
 
בין היצירות או בין הקונצרטים, הנגנים מתחלפים ביניהם במקומות?
 
"אנחנו לא מחליפים מקומות במהלך הקונצרט בדרך כלל, אבל לאורך המחנות השונים, כל נגן זז בין השורות. מן השורה אחרונה קדימה, כנר מנגן פעם בקבוצת הכינור הראשון ופעם בין הכינורות השניים וכך הלאה".
 
מהי החוויה המרכזית של הצוות המקצועי במחנה כזה?
 
"תמיד, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ההתחלה. המפגש הראשון של הצעירים, נפתח בנקודה מאוד מאוד נמוכה. לא בגלל חוסר יכולת, אלא כתוצאה של חוסר ניסיון וזאת למרות ההכנה המוקדמת. המפגש הראשון הוא לא פחות מקטסטרופה. ואז תוך שבוע ימים מתרחש כאן משהו שניתן להשוותו לנס רפואי, לא פחות. מי שהיה איתנו במפגש הראשון, אינו מאמין למשמע אוזניו.
 
"ברגע הזה אנחנו כולנו, מורים, נגנים, כל מי שנמצא כאן מבינים שלא מדובר כאן בעוד קונצרט של חבורה מקצועית. אלא באירוע שנשאר איתנו. מעבר לכל אלה אני חש שהפעילות הנמשכת של גוף כמו זה, מסוגלת להוביל שינוי בתמונת העתיד המוזיקלי בארץ".
 
התזמורת הפילהרמונית הצעירה תופיע ביום חמישי, 21 ביולי 2011 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים וביום שישי, 22 ביולי ב-12:00 בהיכל התרבות תל-אביב . מחירים: 60 ש"ח ולמנויי הפילהרמונית או זכאי הנחה: 48 ש"ח. לרכישת כרטיסים בטל': 02-6241041.


למועדי מופעים >

30/06/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע