פסטיבל העוּד הבינלאומי ירושלים 2011, בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים ובניהולו האמנותי של מנכ"ל הבית, אפי בניה, יתקיים השנה בתאריכים  10-19 בנובמבר בירושלים באולמות בית הקונפדרציה, תיאטרון ירושלים, תיאטרון החאן ובית שמואל.
 
זוהי שנתו ה-12 של הפסטיבל הייחודי המתקיים זו השנה השמינית גם במתכונת בינלאומית. במהלך שנות קיומו צבר הפסטיבל מעמד וחשיבות בינלאומיים, ולפני שבע שנים התקבל לפורום האירופי של פסטיבלי מוזיקת עולם.
 
הפסטיבל הוא מפגש מוזיקלי בין תרבויות המזרח התיכון בהקשריה ההיסטוריים, התרבותיים והגיאוגרפיים השונים,  ובמרכזו ניצב הע?ד, "מלך הכלים". ההופעות בפסטיבל העוד מפגישות  אמנים מאסכולות שונות, המקיימים דיאלוגים מפתיעים ומרתקים המשלבים מזרח עם מערב וישן עם חדש, ההופכים ליצירה מקורית וחדשה.
 
מופע הפתיחה
 
"מקום בעולם" - מאיר בנאי

את פסטיבל העוד תפתח השנה הפקה מקורית וחד פעמית: הוקרה ליצירתו של מאיר בנאי. המופע יתחקה אחר שורשיו האמנותיים העשירים והמגוונים של מאיר בנאי מבוססים על שילוב בין רוק, מקצבים אוריינטליים וחזרה למקורות ולפיוטים, המוגשים אף הם בדרכו הייחודית.
 
יצירותיו האהובות של מאיר בנאי יובאו בעיבודים חדשים שחוברו במיוחד למופע הפותח של פסטיבל העוד ויבוצעו בידי שמונה נגנים. אלה יגישו את פסקול הישראליות במובנה הרחב ביותר - מ"שירו של שפשף" ו"אהבה קצרה" ועד "גשם," "שער הרחמים," "לך אלי" ו"שמע קולי".
 
מופעים ושיתופי פעולה בינלאומיים
 
בכורה בישראל: איינור (טורקיה)
 
העשור האחרון הוא עשור של פריחה גדולה עבור איינור דוגאן, מן החשובות והאהובות שבזמרות טורקייה של ימינו, שעיקר הרפרטואר שלה מושר בכורדית: הצהרה אמנותית-פוליטית שאינה מובנת מאליה במדינה ששלטונה אסר במשך שנים רבות על השמעתה של מוזיקת עם כורדית.

 "Ke?e Kurdan", אלבומה הראשון של איינור, אף נאסר להפצה במשך כמה חודשים בהוראת בית משפט מקומי.   איינור היא בת המיעוט הכורדי בטורקיה, ועיבודיה לשירים הכורדיים מדגישים את האלמנטים העממיים שבהם, אך מעשירים אותם בהשפעות של מסורות עממיות מזרח תיכוניות, פרסיות, הודיות ואף אנדלוסיות.המופע ינעל את פסטיבל העוד


איינור דוגאן (צילום: סאדת מהדר)

30 למותה של רוזה אשכנזי (ישראל/יוון/טורקיה)
 
בכורה ישראלית למופע מחווה לזמרת היוונייה-יהודייה רוזה אשכנזי, הדיווה הראשונה של מוזיקת הרבטיקו, הבלוז היווני, במלאת שלושים שנה למותה. שיריה של אשכנזי יבוצעו על ידי שלוש דיוות בנות זמננו: מרתה פרינטזילה היוונייה (הידועה בזכות הופעותיה עם חאריס אלקסיו), מחטפ דמיר הטורקייה ויסמין לוי הישראלית.
 
המופע מגיע לפסטיבל העוּד כחלק ממסע הופעות בינלאומי, ומבוסס על הסרט "קנרית מתוקה שלי": מסע מוזיקלי בנתיבי חייה של אשכנזי, אשר בוים בידי רועי שר ויצא לאקרנים השנה. שיאו של הסרט הוא מופע המחווה לשיריה של אשכנזי, שטובי היוצרים מיוון, טורקיה וישראל נפגשו בו לביצוע פנינים מן הרפרטואר המוזיקלי העשיר של אשכנזי, שהקליטה מאות שירים ביוונית ובטורקית במהלך חייה. המופע הועלה לראשונה בסלוניקי והונצח בחלקו בסרט. 


יסמין לוי (צילום: אלי טסקיריאן)
 
"הגבות השחורות" - טריו פטראקיס–לופז–צ'ימיראני (כרתים/ספרד/צרפת)
 
מפגש בין שלושה וירטואוזים צעירים, האורגים מסורות מוזיקליות שונות מאזור הים התיכון והמזרח התיכון לכדי יצירה מקורית. השלושה – נגן הלירה סטליוס פטראקיס מכרתים; נגן העוּד, הרבאב והגיטרה אפרן לופז מוולנסיה שבספרד; ונגן כלי ההקשה ביז'אן צ'ימיראני, בנו של נגן הזארב האיראני הגדול ג'משיד צ'ימיראני, המתגורר כיום בצרפת – התנסו כולם במפגשים מוזיקליים חוצי גבולות ומסורות, אך זהו הפרויקט המשותף הראשון שלהם, שהונצח גם באלבום "Mavra Froudia" ("גבות שחורות").
 
היצירות המקוריות שמבצעים השלושה מושפעות ממסורות מוזיקליות יווניות, ספרדיות, פרסיות, טורקיות, אפגניות ואזרביג'אניות, ושומרות על זיקה טבעית לכל אחת ואחת מן המסורות המפוארות הללו.

"הגבות השחורות" (יח"צ)

הפקות מקור
 
"בראני" (אני שרה) - אמל מורקוס
 
מופע חדש של הזמרת הגדולה אמל מורקוס, המבוסס על אלבומה החדש "בראני" ("אני שרה"). האלבום כולו הוקלט בבית בשכונה העתיקה בכפר יסיף שבגליל, שם נולדה מורקוס ובו היא מתגוררת כיום. ההקלטות בוצעו ליד הבאר, בגינת הבית ובמרתפיו, תוך יצירת סאונד ייחודי ועבודה משותפת ויומיומית של אנסמבל הנגנים.
 
באלבום ובמופע מבצעת מורקוס שירי משוררים פלסטינים כמחמוד דרוויש, תופיק זיאד, מרואן מח'ול, מרזוק חלבי וחיר פודה, שהולחנו בידי נסים דקואר, מהראן מורעב, סמיר מח'ול, ניזאר זרייק ומורקוס עצמה. הלחנים מבוססים על הסולמות הערביים הקלאסיים, המקאמאת, ומדגישים את איכויותיה הקוליות המיוחדות של מורקוס. במופע מספרת מורקוס על מקורות ההשראה לשירים: הזיכרון הפלסטיני הקולקטיבי, מחוות רומנטיות, ההשראה שספגה מאביה וממשפחתה, השאיפה לחירות ואהבת החיים.


אמל מורקוס (צילום: אילן בשור)
 
אלבום בכורה למלחין ונגן העוד חוסאם חאיק
 
חוסאם חאיק, המלחין ונגן העוּד משפרעם, שב לפסטיבל העוּד במופע לרגל צאת אלבומו החדש, "ע'ריב פי וטני" ("זר במולדתי"). בהקלטתו של האלבום השתתפו בין היתר חברי ההרכב הטורקי המשובח תקסים טריו ונגן כלי ההקשה זהר פרסקו, והוא מציג יצירות מקוריות של חאיק עצמו לצד ביצועים חדשים ליצירות מוכרות.
 
היצירות כולן מציגות את גישתו הפתוחה של חאיק, המשלב אלמנטים מן המוזיקה הקלאסית הערבית, הטורקית והמערבית, ומותיר אף מקום רב לביטוי אישי של כל נגני האנסמבל באמצעות אלתור.
 
הדואטים הגדולים של הקלאסיקה הערבית
 
ויולט סלאמה וכשלושים מנגני וסולני תזמורת תרשיחא בביצועים ליצירותיהם של פריד אלאטרש, מוחמד עבד-אלוואהב, עבד-אלחלים חאפז והאחים רחבאני – קלאסיקות של המוזיקה הערבית במאה העשרים.
 
עיבודיו של המלחין, המעבד והמנצח ד"ר תייסיר חדאד ליצירות אלו, מציגים דואטים בין התזמורת ומקהלת התזמורת לבין הסולנית ויולט סלאמה, ומדגישים את הרב-קוליות שנוצרת במפגש ואת העושר המוזיקלי שביצירות הקלאסיות. תזמורת תרשיחא הופיעה במיטב אולמות הקונצרטים במדינות ערב, ובכללם בבית האופרה של קהיר.
 
"פנטזיה מוזיקלית: מעגלים"
 
בכורה ליצירות ולשירים חדשים של המלחין מארק אליהו, וירטואוז הקמנצ'ה והבגלמה, לצד עיבודים חדשים ליצירות של אביו, המלחין ונגן הטאר פרץ אליהו.
 
היצירות והשירים גם יחד רוקמים פנטזיה מוזיקלית סביב נוסחאות מוזיקליות קדומות, הקיימות עוד מימי ממלכות פרס ויוון העתיקות. נוסחאות אגדתיות-מיסטיות אלו מחולקות ל-12 סולמות מוזיקליים התואמים את גלגל המזלות, שעות ביממה, צבעים, רגשות וקווי אופי. הן השתמרו במשך מאות דורות והועברו ממורה לתלמיד, שימשו כלי לריפוי מחלות והיו אף הבסיס למוזיקה בחצרות מלוכה ולשירת הלוויים בבית המקדש.
 
אליהו ואביו פרץ למדו וחקרו את הנוסחאות הללו במשך שנים רבות, ומארק שקד עליהן אף בלימודיו אצל אדלט ואזירוב באזרביג'אן (השוכנת בצפון איראן) ואצל הנגן היווני-אירי רוס דאלי, שלמד אותן בצפון איראן.על הנוסחאות העתיקות הללו מוסיף כעת אליהו אלמנטים מערביים, פרי השכלתו במוזיקה הקלאסית המערבית ובעבודתו כמפיק, מעבד ומלחין לזמרים פופולריים.


מארק אליהו (יח"צ)
 
"כמה תיקונים" - אסתי קינן עופרי
 
המלחינה והמבצעת אסתי קינן עופרי בבכורה למבחר משיריהם של חביבה פדיה, אלמוג בהר והרצל כהן. בשירתם של השלושה ניתן למצוא זיקה למקורות העבריים והערביים, מתרבות עיראק ועד ספרד. קינן עופרי מבצעת ומעבדת זה שנים רבות יצירות ממסורותיהם של יהודי ספרד, ומתעמקת במוזיקה הערבית הקלאסית. את שירי המופע הלחינה על בסיס הסולמות הערביים, המקאמאת, והדגישה את העומק הטקסטואלי לצד העושר האינסטרומנטלי. הנגנים אשר חברו אליה הם מייצגים נאמנים של מסורות מוזיקליות מזרחיות שונות.
 
"תייסיר אליאס ואחָיו"
 
המלחין ונגן העוּד והכינור תייסיר אליאס ינהיג הרכב של ארבעה מוזיקאים מיוצאי הלהקה "בוסתן אברהם" במופע המוקדש ליצירותיו ולדרכו המוזיקלית. המופע יכלול יצירות חדשות של אליאס – פרופסור למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן וראש החוג למוזיקה מזרחית באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים – קטעי סולו פרי עטו וכן עיבודים חדשים ליצירות שכתב ללהקת "בוסתן אברהם" יחד עם נגן הבס עמנואל מן. 
 

תייסיר אליאס (צילום: שימי נכטלייר)

המופע מסמל את האחווה האישית וההרמוניה המוזיקלית בין אליאס לחברי ההרכב, ומציג את מגוון ההשפעות והסגנונות המוזיקליים המוטמעים ביצירתם המשותפת ואת הדרך שעברו בעשרים השנים האחרונות, מאז החלו לנגן ביחד. הקטעים שהלחין אליאס נשענים על סולמות ומוטיבים מהמוזיקה הערבית הקלאסית, אך כוללים גם מרכיבים מלודיים וריתמיים המושפעים ממוזיקה קלאסית מערבית וממלחינים בני זמננו. במופע ישתתפו: תייסיר אליאס (עוּד, כינור, ניהול מוזיקלי), זהר פרסקו (כלי הקשה), אמיר מילשטיין (חליל), עמנואל מן (בס).
 
***
 
הפסטיבל מתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט – מינהל התרבות, הקרן לירושלים, עיריית ירושלים – האגף לתרבות, משרד החוץ – האגף לקשרי תרבות ומדע.
 
פסטיבל העוד הבינלאומי יתקיים בין תאריכים  19-10 בנובמבר 2011 בירושלים באולמות בית הקונפדרציה, תיאטרון ירושלים, תיאטרון החאן ובית שמואל.