סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן רקוויאם אנושי
 

 
 
כדי להגיע לאותה איכות טקסטואלית של ברהמס, אני מנסה בחזרות להגיע לאיכות של דיבור, שהנגן ירגיש שהוא למעשה לא רק מנגן את הצלילים אלא אומר באמצעות הכלי את המלים. אנחנו לא מדברים לתוך הכלים, אבל מדברים הרבה על הטקסט ובסופו של דבר זה נקלט. למען האמת החזרות הן די טכניות. רק בשלב האחרון אני מנסה להגיע אל המסר, או אל ההתכוונות של המלחין"
סולני באך הישראלים מתמודדים עם הרקוויאם של ברהמס. שיחה עם שרון רוזנר, מנהיג ההרכב


היצירה "רקוויאם גרמני" של ברהמס היא תופעה ייחודית בין ה"רקוויאמים" המוכרים יותר והמוכרים פחות. העניין הראשון שיגלה כל מי שיעקוב אחרי מכלול יצירות ברהמס, הוא בנקודת הזמן בה ניגש המלחין לחיבור היצירה.
 
"רקוויאם", הוא בדרך כלל, נקודת ציון בסיומה של קריירה או למצער בפרק האחרון של חיי היצירה. מוצרט, ורדי, דבוז'ק ובריטן הגיעו לחיבור "רקוויאם" לאחר התנסות משמעותית ביצירות לתזמורת ולמקהלה. והנה אצל ברהמס הרקוויאם הוא פרי ביכורים.

משולש ברהמס, שומן ובאך
 
ברהמס החל את דרכו כפסנתרן ומלחין של יצירות לפסנתר וכמנצח מקהלות. בשלב מוקדם בקריירה גילה את ברהמס המלחין רוברט שומן, שהיה גם עורך עיתון חשוב בנושאי מוזיקה. שומן קבע נחרצות שברהמס הוא הכוח החדש בעולם המוזיקלי. שומן חשב כך, אך הקהל חשב אחרת והיצירות התזמורתיות המוקדמות של ברהמס היו כשלונות. סימפוניה מוקדמת נמחקה על ידי המלחין עצמו והקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור, גם הוא לא התקבל היטב בביצוע הראשון ואז ברהמס זנח את התחום התזמורתי.
 
רק לאחר מותו של רוברט שומן ידידו הטוב, חזר ברהמס אל היצירות המוקדמות שלו והתאים את אחת הנעימות לטקסט מקראי "כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה". כמה שנים אחר כך שב ברהמס לעסוק באותו נושא וחיבר קנטטה נאמנה למסורת של אחד המלחינים האהובים על ברהמס, הלא הוא יוהן סבסטיאן באך. מכאן צמח הרקוויאם.   

"הרקוויאם גם היה היצירה התזמורתית הראשונה שזיכתה את ברהמס בהערכה של הקהל", אומר שרון רוזנר, העומד בראש "סולני באך הישראלים". "הקשר הזה בין ברהמס לבאך, הוא קשר עשיר ועמוק".
 
לעצם התהייה למה בעצם עוסק הרכב מוזיקלי המתמחה בבארוק במוזיקה של המאה ה-19, משיב רוזנר: "כי יש מוזיקה ששווה לעשות. יש כל מיני סוגים מוזיקה שאני מעוניין בהם ושלנו כאנסמבל יש רעיונות חדשים לתרום. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות מוגבלים למוזיקה של באך או של הבארוק בלבד. וברהמס, לכל אורך דרכו המוזיקלית היה נאמן למסורת המוזיקלית הגרמנית. הוא חזר ליצירות של באך ושל קודמיו שיץ ופרטוריוס".
 
"בספרייה של חברו הטוב שומן, מצא ברהמס יצירות 'עתיקות'", מרחיב רוזנר, "יצירות בנות מאה שנים נחשבו אז לעתיקות. ברהמס, בן טיפוחיו של שומן התאהב בחומרים. בהמשך הוא גם ערך את יצירות מוצרט לקראת הדפסתן מחדש.

 
סולני באך (תמונת יח"צ)


"אהבתו למוזיקה המוקדמת, הביאה לכך שהיו לא מעטים שחשבו בשעתם שברהמס הוא מלחין מיושן. מלחין אנכרוניסט. וזה די נכון, בעידן שהרב קוליות כבר לא היתה פופולרית אצל רוב המלחינים,  ברהמס, נאמן ותיק, ממשיך את המסורת וביצירות שלו ניתן למצוא סוגים רבים של פוליפוניה (רב קוליות), חיקויים (קול אחד כלי אחד מחקה את צליל עמיתו), פוגה, או קאנון. אלו הדברים שדברו אלי, שכבשו אותי".
 
האם העיבוד הזה ל-13 נגנים ועוד ארבעה זמרים קיים מזמן?
 
"לא, הוא נולד בשנת 2010, מלחין גרמני לא מוכר, לפחות לא אצלנו, יואכים לינקלמן אחראי לעיבוד ואת העיבוד הזה אנחנו נבצע".
 
מה על קטעי הסולו והמקהלה?
 
"הרבה קטעי סולו אין כאן. יש לנו שני פרקים לזמר בריטון ופרק אחד לסופרן. כך שעבודה סולנית משמעותית, הדורשת הרבה עבודה ייחודית אין כאן. לעומת זאת מול ארבעת הזמרים ניצב אתגר בלתי רגיל. כולם צריכים לשיר כל הזמן. שבעים דקות של מוזיקה, למי שמייצר מוזיקה זה הרבה. זה מאתגר. מה צריך בשביל לעמוד במשימה? בעיקר סטמינה".


"סולני באך" (מקור: אתר סולני באך)

אמפטיה לקיום האנושי

הקהל שיגיע לקונצרט הייחודי הזה בוודאי זוכר ביצועים קודמים של היצירה, עם תזמורת מלאה ומקהלה בהתאם. האם הוא לא יתאכזב מצמצום בממדים?
 
"הביצוע הזה בהחלט יהיה שונה. לבטח מבחינתי שעד לא מזמן, יחסית, לא הכרתי ביצועים לנוסח  הסימפוני ולא הייתי בביצוע חי של  תזמורת מקהלה וסולנים. אבל אני לומד את היצירה כבר כמה שנים, בנוסחה המלא, התזמורתי".
 
על מה עובדים בעיקר?
 
"על הטקסט למשל. יסוד מרכזי במוזיקה של ברהמס, את זה כבר חשנו כולנו בהרכב כשעבדנו על מוטטים שלו, הוא הטקסט. דרך הטיפול שלו במילה היא עוד עדות לנאמנותו למסורת הבארוק, למלחינים כמו מונטוורדי, שיץ ושוב באך כמובן. העניין אצל באך אינו מסתכם ברצונו ובכוונתו לצייר בצלילים את המשמעות המילולית, אלא להתאים את המשקל, ההברה המוטעמת בדיבור תיפול על פעמה מוטעמת במוזיקה. מעבר לפעמות המותאמות למלים, יש פעמה מודגשת שרצה לאורך כל היצירה".
 
איך זה מגיע לידי ביטוי בעבודה בחזרות?
 
"סדר העבודה הוא כזה, כל הנגנים מקבלים את התווים חודשים לפני תחילת החזרות. אני מתחיל לעבוד עם הזמרים כחודש לפני ההופעה ועם הנגנים כשבועיים אחר כך.  ישנו כמובן הרכב קבוע של סולני באך שכבר רגיל לעבוד יחד, הפעם הצטרפו נגנים רבים חדשים המשתתפים רק בביצוע הזה.
 
"כדי להגיע לאותה איכות טקסטואלית של ברהמס, אני מנסה בחזרות להגיע לאיכות של דיבור, שהנגן ירגיש שהוא למעשה לא רק מנגן את הצלילים אלא אומר באמצעות הכלי את המלים. אנחנו לא מדברים לתוך הכלים, אבל מדברים הרבה על הטקסט ובסופו של דבר זה נקלט. למען האמת החזרות הן די טכניות.  רק בשלב האחרון אני מנסה להגיע אל המסר, או אל ההתכוונות של המלחין".
 
יש משהו שאתה חושב עליו כמסר, כהתכוונות, כלשונך?
 
"יש ביצירה הזאת הרבה אנושיות.  ברהמס כותב את היצירה  לאורך זמן, מתחיל לאחר מות ידיד קרוב, ואחר כך לאחר הפסקה שוב מוות של אדם קרוב, הפעם אימו. אם נתייחס למיתות של הקרובים לו, או גם אם נתעלם מהן, הרי שמה שיוצא ביצירה ובולט במיוחד זו אמפטיה לקיום האנושי. ישנו מן הרהור מתמשך על הקיום האנושי. נדמה לי גם שבאחד המכתבים שבהם הוא עסק ברקוויאם הוא העניק לו את הכינוי 'רקוויאם אנושי'".
 
מעשית בחזרות, עד כמה אתה מכתיב ועד כמה התוצאה שנשמע תהיה של שיתוף פעולה?
 
"אני אחראי לניצוץ הראשוני. וכמו שאמרתי רוב זמן החזרות  מוקדש לליבון פרטים, לעבודה על אינטונציה, המספקת עושר צליל, והיא קשה בעיקר למי שלומד את התפקיד שלו ליד כלי המכוון כיוון אוניברסאלי, המושווה.
 
"אני מחפש אינטונציות שהן בסופו של דבר לא מוחלטות, שהרי לא כל מרווח של חצי טון דומה למרווח אחר של חצי טון, אלו הן הדקויות שעובדים עליהן בחזרות ובסופו של דבר, אלה הדקויות הקובעות את ייחודו של ביצוע זה לעומת ביצוע אחר. את הניצוץ הראשוני סיפקתי, אבל יש חופש לכל המשתתפים לתרום את חלקם והשותפות בין התפיסות היא מה שהקהל מקבל בסופו של דבר".
 
 
סולני באך הישראלים יופיעו בתכנית "רקויאם גרמני" ביום רביעי, 16 במאי 2012 -20:30 במרכז ענב בתל-אביב. טל': 03-5217766.


למועדי מופעים >

15/05/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע