סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן תחייתו המחודשת של "כריסטוס"
 

 
 
עלות כוללת של יצירה כזו, שגם טעונה יותר חזרות מאשר קונצרט 'רגיל', מרחיקה אותה מתוכנית העבודה השנתית. פסטיבל הוא מסגרת נכונה משני טעמים: פסטיבל בדרך כלל עושה את הפחות מקובל ומחשב את תקציבו בהתאם, ולקהל יש הזדמנות לשמוע תוכנית שונה וייחודית. מי שבא לא מגיע כי הוא מנוי של תזמורת זו או אחרת, אלא כי יש לו עניין בנושא עצמו"
שיחה עם מאיר מינסקי,שינצח על יצירתו השנויה במחלוקת של פרנץ ליסט בפסטיבל ישראל


בשנה שעברה ציין העולם את יום-הולדתו ה-200 של פרנץ ליסט, אחת הדמויות הססגוניות ביותר בתולדות המוזיקה המערבית.

אמרתי העולם הגדול, ובעולם הקטן שלנו ליסט כמעט שלא הוזכר. פסנתרנים בשיעור קומתו של דניאל ברנבוים נעו בין אולמות הקונצרטים באירופה וניגנו ערב אחר ערב את שני הקונצ'רטות שלו. הסימפוניות "פאוסט" ו"דנטה" חזרו למרכז הבמה, הפואמות הסימפוניות ובראשן "מאזפה" הושמעו גם הן, וכמובן "פרלודים", המלווה סצינות קולנועיות מלחמתיות רבות. ואם כבר קולנוע, אז גם "חלום האהבה" מצוטט בעשרות סרטים, וגם "הרפסודיה ההונגרית מס' 2".

אלא שלכל אלה לא נמצאו הדים רציניים בתוכניות העבודה של אולמות המוזיקה והתזמורות בישראל. שנה אחרי חגיגות יום-הולדתו של המלחין, מקדיש לו פסטיבל ישראל מופע מיוחד, האורטוריה רחבת ההיקף "כריסטוס".

זו אינה יצירה בעל אופי סיפורי; פרקיה הם מסכת המורכבת בעיקר מטקסטים מתוך התפילה הקתולית המקובצים בשלושה חלקים: המולד, ההתגלות והייסורים והתחייה. מי ש"גילה" לפסטיבל את היצירה החגיגית והגדולה הוא המנצח הישראלי מאיר מינסקי, היוצא מבסיסו שבבלגיה לנצח על תזמורות ברחבי אירופה כולה.
 
סולני האורטוריה הם הסופרן טליה אור, ישראלית שפעילה בעיקר באירופה; המצו איריס ורמיליון, זמרת גרמנייה שכבר ביקרה כאן כמה פעמים בהפקות אופרה ובמחזורי שירים; רומן טרקל בתפקיד כריסטוס, זמר המוכר בישראל היטב; וג'ורג' אונייני, המוכר כאן פחות. איתם תנגן המקהלה הפילהרמונית מקלוז', אורחת קבועה על במות ישראל: בפסטיבל האופרה בשנה שעברה היא השתתפה ב"ירושלים" של ורדי בבריכת-הסולטן. כמובן תנגן גם התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הבית של הפסטיבל.

"כולם גם אוהבים קוקה-קולה. אז מה?"

לפני שנים הוזמן מינסקי לנצח על אחת התזמורות החשובות ביבשת, הפילהרמונית של מינכן, והתבקש להעמיד את האורטוריה הגדולה. "יצירות בקנה מידה זה, תזמורת גדולה, מקהלה גדולה ורביעיית סולנים, אינן שוכנות בדרך כלל בלוח העבודה המקובל של תזמורות", אומר לי מינסקי. "מתי שמעת לאחרונה את 'מיסה סולמניס' של בטהובן, או יצירות גדולות להרכב זה של ברוקנר ואחרים?".


מה ההסבר, לדעתך, למצב הזה?


"הסיבות הן בדרך כלל כלכליות. עלות כוללת של יצירה כזו, שגם טעונה יותר חזרות מאשר קונצרט 'רגיל', מרחיקה אותה מתוכנית העבודה השנתית. פסטיבל הוא מסגרת נכונה משני טעמים: פסטיבל בדרך כלל עושה את הפחות מקובל ומחשב את תקציבו בהתאם, ולקהל יש הזדמנות לשמוע תוכנית שונה וייחודית. מי שבא לא מגיע כי הוא מנוי של תזמורת זו או אחרת, אלא כי יש לו עניין בנושא עצמו".

האם ייתכן שהרחקה של יצירה מרפרטואר העבודה המקובל נובעת משיפוט היסטורי שהחליט שהיצירה אינה מעניינת דיה?


"אני יכול להיתלות בעץ גדול, המנצח סרג'ו צ'ליבידָקֶה, שהיה מנהלה המוזיקלי של הפילהרמונית של מינכן, שאמר, 'כולם אוהבים איש זה או יצירה זו, האם זה מוכיח שזה הדבר הטוב ביותר? כולם גם אוהבים קוקה-קולה. אז מה?'. השיפוט ההיסטורי גם משתנה לעתים. אני מדי פעם מגיע לברלין לקונצרטי צהריים של הפילהרמונית שם, ושומע יצירות שונות שלא כל-כך ברור למה הן פחות מוכרות.
 
"הקהל שומע היום למשל מוזיקה של ג'קומו מאיירבר, מלחין יהודי, בן דורו של ליסט, שהיה המלחין החשוב ביותר בדורו ונשכח. אפילו באך נשכח לעשרות שנים עד שחזר למרכז העניין. מאהלר גם הוא היה בבחינת נעלם אפילו בווינה עירו, עד שלנארד ברנשטיין החזיר את עטרתו ליושנה וחידש ימיו בביתו.


מימין: איריס ורמיליון וטליה אור (תמונות יח"צ)

"אם מדברים על 'כריסטוס', היתה סיבה נוספת: ליסט היה מלחין בעיקר של הארצות הדוברות גרמנית. ביצירות פסנתר ובעיקר בתוכניות שלו הוא כיכב על כל במה, גם בצרפת ובאנגליה, אבל המוזיקה התזמורתית הושמעה בעיקר במרכז אירופה, והנה ב'כריסטוס' הטקסט המצוטט והמולחן מקורות בפולחן הקתולי, בשעה שרוב המאזינים בגרמניה הם פרוטסטנטים, ואז יש לכאורה ריחוק בין היצירה לבין הציבור".


הופעות פסנתרניות מלהטות ומקפיצות


בהתבוננות רטרוספקטיבית, יש במוזיקה של ליסט הרבה לכל טעם ולכל סוג של מאזין. גם אם לא הכל רציני מאוד, יש צבעוניות, דרמה והרבה יסודות עממיים או כמו-עממיים. ליסט היה גם סוכנם של מוזיקאים. בזכות הופעותיו הפסנתרניות המלהטות והמקפיצות, מלחינים רבים שלא נשמעו מחוץ לדל"ת אמות בתיהם או עריהם, כמו שוברט למשל, זכו לחשיפה רצינית.
 
הופעותיו של ליסט דמו יותר מכל להופעות כוכבי הפופ והרוק של ימינו: נגינה וירטואוזית שאינה משאירה איש אדיש באולם, רעמת שיער מתפרע, ולצד כל אלה פרשיות אהבה, קצרות, ארוכות, בינוניות, ובעיקר רבות מאוד, ואפילו צאצאים שצצו בכל המקומות שבהם הופיע והתארח לזמן קצר או ארוך.

ליסט, שנולד בשנת 1811, חי 75 שנה. את שנותיו האחרונות, בייחוד לאחר מות שניים מילדיו, בילה ברומא כנזיר. במנזר מצא מנוח לפחות בחלק מן הזמן, אבל גם משם הגיח מדי שנה להונגריה ולגרמניה להופעות.


מימין: רומן טרקל וג'ורג' אונייני (תמונות יח"צ)

אחד הביטויים ל"חזרה בתשובה" של המלחין ההולל והידוען המבוקש היה חיבור יצירות שאופיין ליטורגי. במרכז היצירות שמקור השראתן הוא החזרה בתשובה וכתבי האמונה, עומדת האורטוריה "כריסטוס"; מקורות ההשראה של ליסט היו רבים: האורטוריות של הנדל, הפסיונים של באך, האורטוריות של היידן ומנדלסון, המיסות של בטהובן.

"רגע לפני מחיאות הכפיים נשמעה באולם המלה 'הללויה'"

"היצירה כתובה להרבה משתתפים", מספר מינסקי. "ליסט עצמו ניצח בביצוע הבכורה על מקהלה של יותר מ-300 זמרים. הוא גם ניצח על נוסח מקוצר, אולי הוא חש שיש כאן הרבה מאוד מוזיקה. כשהזכויות עברו מידיו של המלחין לידי סוכניו, הם החלו לגבות סכומים נכבדים עבור כל התפקידים, וזה מייקר.

"לא ידעתי אז ונראה לי שגם היום לא ברורה לי הבחירה. ידעתי שאני צריך ללמוד יצירה חדשה, כמעט שלא היו הקלטות, יש רק פרטיטורה, תפקיד טקסטואלי של המקהלה. והתיישבתי ללמוד".

ומה גילית?  

"גיליתי יצירה מרתקת, שיש בה הרבה מן המוכר. המוזיקה יחסית קלה, קליטה ואפילו נאיבית במידת מה. יש בה לייטמוטיב ברוח ברליוז ואולי פחות מאשר בווגנר, ששיכלל את השיטה. במידה לא מועטה זו יצירה מדיטטיבית, מזכירה באופיה יצירות של סטיב רייך, אבל במינון נינוח. יש בה הרבה יסודות של מוזיקה קאמרית. לעומת זאת אין בה פיתוח נושאי, שמקובל מאוד ביצירות של כל גדולי המלחינים. את מקומו של הפיתוח תופס הרצף.

"האורטוריה גם אינה מזוהה עם המוזיקה התוכניתית שליסט היה ממחולליה (מוזיקה תוכניתית: כשהמוזיקה מאיירת קו ספרותי חוץ-מוזיקלי). יש בה יסודות חשיבה של אדם שחבר לאמונה, יש כאן כוונה והתכוונות של מאמין. המלאכה נעשתה מתוך אמונה ואהבה של ליסט, שישב במנזר ברומא.

"במינכן, כשניצחתי בפעם הראשונה, הקהל ברובו הגדול לא הכיר את היצירה, שוב משום הנדירות שבביצועה. הרושם שלי היה שלאט-לאט הקהל נסחף לאותה אווירה שקטה ומרגיעה שמנהלת את היצירה, וברגע השקט לפני מחיאות הכפיים נשמעה באולם המלה 'הללויה'. אולי היה מי שחווה חוויה דתית".

יש משהו מיוחד במבנה היצירה?

"כמו באורטוריה, יש חלקים לתזמורת ללא חלק מושר, יש קטעים א-קפלה למקהלה בלבד, מקהלה וסולן, תזמורת וסולן. ביצירה בסך-הכל 14 פרקים. גם במינכן וגם כאן היצירה תהיה ערוכה ומקוצרת, הנוסח המלא הוא יותר משלוש שעות מוזיקה. גם בנוסח המקוצר יבואו לידי ביטוי כל המרכיבים.

"היצירה הזו נראית לי כמפלט מן הלחצים של היומיום. נכון שכל קונצרט יכול לשמש ככזה, אבל כאן המאזינים מוזמנים לזרוק את עצמם לחוויה אחרת. האיכות המדיטטיבית של היצירה מזמינה את כולנו לתת לדברים לקרות, המוזיקה זורמת ולא נדחפת".

   


יש אתגר מיוחד למנצח על "כריסטוס"?

"המטרה שלי היא כמובן לתת ליצירה, כמו לכל יצירה, משמעות. המורכבות שאיתה התמודדתי היתה למשל מקומות שבהם הטמפו לא היה ברור, והיו לי הרבה מקומות שבהם הייתי צריך להחליט. גם ההפסקות שבין החלקים העסיקו אותי זמן. איך נוצרת ההמשכיות. אפילו ההחלטה על הפסקה אחת, כשבנוסח המלא יש שתי הפסקות, היא עניין מוזיקלי. לדידי היצירה היא ביטוי של מלחין חשוב, המדבר על אמונה דתית עמוקה. החיבור שלה לירושלים, שבה למעשה מתרחש כל סיפורו של ישו, הוא טבעי. מי שמחפש את הרוחני ולא בהקשר הדתי, ימצא אותו כאן".

 

האורטוריה "כריסטוס של ליסט"תעלה  ביום שלישי, 5 ביוני 2012 ב-20:00 בתיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל 2012. כרטיס: 195-80 ש"ח. לרכישת כרטיסים: מרכז מכירות ארצי *6226, 02-6237000 . ימים א'-ה' 9.00-19.00, יום ו' 9.00-13.00


למועדי מופעים >

23/05/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. כריסטוס
ירושלמי , גבעתיים (08/06/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע