מחולוהט 2012 מארח להקה סינית שיצירתה נשענת על מפגש בין מסורת לתרבות המערב
רקדנים מצוינים
להקת המחול המודרני "גואנגדונג" נשוסדה בשנת 1992 התפתחה בעשרים שנות פעילותה לכוח מרכזי בתמונת המחול המודרני-מערבי שחדר לתרבות הסינית ולמסורות התאטרון והתנועה שלה. הלהקה מקיימת פעילות חינוכית חשובה באחד המרכזים הכלכליים החשובים של סין, ומשם היא יוצאת לסיורים לפסטיבלי מחול חשובים.
אחד המאפיינים הבולטים של הלהקה הוא צוות הרקדנים המצוינים, רבים מהם גם יוצרים את הכוריאוגרפיות שלה. שלוש יצירות כאלה מועלות אצלנו תחת הכותרת "בין גוף לנפש" והתמונה הכללית שהן יוצרות היא זו של להקה מקצועית מאוד, שמצליחה לשלב רעיונות מהתרבות הסינית המסורתית בתנועה של המחול המודרני המערבי, ואפילו תוך שימוש במוזיקה מערבית.
היצירה שפתחה את המופע הייתה "נגיעה" של הרקדן-כוריאוגרף קסינג ליאנג, ובה בלטה במיוחד יכולתם הפיזית של 13 הרקדנים והרקדניות, חדות התנועה וההבעה הבהירה מאוד של המהלכים הקבוצתיים או האינטימיים יותר. זו יצירה סוחפת בעיקרה, שבה הכוריאוגרף מתמקד בביטוי הפיזי של המבע התנועתי.
לאחר הפסקה קצרה בוצעה היצירה "קול אחר" של הכוראוגרפית ליו צ'י, שהיא כיום מהיוצרות המרכזיות בלהקה. זו יצירה ציורית מאוד, שבה תנועת הרקדנים כותבת מצבים רוחניים הנשענים על הקשרי נופים ימיים – מתנועת השחפים ועד סערת הזרמים שמתחת לפני המים. ההשראה ליצירה הזאת, שמתחילה לצלילי צ'לו מהורהרים, היא משירתו של המשורר הסיני BEIDAO שביטאה את היחסים בין האדם לטבע ולנופים שבהם הוא נע.
"גואנגדונג" (יח"צ)
תנועה פיסולית
ביצירה הזאת עדיין הייתה שפת התנועה מערבית, אך כבר ניכרו בה סממנים של שפת תנועה אחרת, שהגיעה לביטויה המובהק ביצירה האחרונה והמרשימה ביותר "הר ומים", אף היא של הכוראוגרפית ליו צ'י.
היצירה הזאת היא היא אחת מסדרת מחולות של צ'י המתייחסים לאמנות הציור הסיני המסורתי, אם בקליגרפיה או בציורי הדיו על בדים. שלא כביצירות הקודמות כאן כבר יש עיצוב בימתי מיוחד בדמות ששה מסכים לבנים התלויים לכל גובה הבמה, ומסודרים כך שמצדה הימני הם יוצרים מדרג, שממרווחיו נכנסים הרקדנים לבמה.
היצירה נפתחת עם צמד רקדנים הניצבים סמוך זה לזה, ותנועתם האיטית פיסולית מאוד, כמציירת באוויר. על גבי המסכים ניכרים כתמים כהים, צלליות, מאחור ניתן להבחין ברקדנית, שתיכנס לבמה, תחלוף ותצא.
צמד הרקדנים המצוינים מגביר מעט את קצב התנועה, ואל הבמה זורמים שאר חברי הלהקה במין הילוך איטי של תנועתם. את נופי ההרים המרומזים המוקרנים על המסכים מחליפים צילומי דגים שונים הנעים בחופשיות.
זו יצירה קצרה ומרוכזת מאוד, המשלימה היטב את תמונת המחול העכשווי המתפתח בסין עם הפנים למערב.