במאי הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה, יואל זילברג, מת אתמול (18 בפברואר) בשנתו, בביתו בתל אביב.

זילברג בן ה-86 במותו, הותיר אחריו אשה, שלושה ילדים, שבעה נכדים ושני נינים. ארונו יוצב היום (יום שלישי) בתיאטרון הקאמרי בשעות 13:00-12:00 בצהריים, ולאחר מכן תתקיים הלווייתו ב-14:00 בבית הקברות בקרית שאול
 
קורות חייו
 
זילברג נולד בתל אביב, בנו של שחקן האהל בן ציון זילברג. הוא למד בתיכון חדש.‏ במלחמת השחרור התגייס לפלמ"ח‏^[והיה בין מייסדי הצ'יזבטרון. בתחילה שימש כאקורדיוניסט, ולאחר מכן כשחקן.

ביחד עם מנחם גולן נסע לבריטניה ללמוד בימוי. לאחר מספר חודשים שב לארץ והחל לעבוד ב"האהל" וב"הבימה".

במהלך שנות ה-50 עבד בעיקר כבמאי תיאטרון. ב"הבימה" ביים בין השאר בין היתר, את "הפריזאית", "יושה עגל", "שחור על גבי לבן" ו"תרדמת השבויים". בתיאטרון ה"אהל" ביים  את "הבוגד", "עוד נהר אחד" ו"האידיוטית" (עם גילה אלמגור ואורי זהר), ואילו בתיאטרון ה"יידישפיל" ביים את "החזן מווילנה" ו"מסעות בנימין השלישי".

יואל זילברג התמחה בבימוי מחזות זמר בתיאטרון המסחרי, ובראשם "קזבלן" ו"איי לייק מייק" שביים בתיאטרון של גיורא גודיק.

בשנות השישים  עבד כעוזר במאי  בהפקות של סרטים זרים שצולמו בארץ: "אקסודוס" של אוטו פרמינגר, "שני אויבים", ו"יהודית" בכיכוב סופיה לורן. סרטו הראשון כבמאי, ביחד עם נתן אקסלרוד,  היה "עץ או פלסטיין" שכלל קטעי יומנים ישנים וקריינות מימי היישוב בארץ.

בשנות השישים והשבעים ביים קומדיות עממיות וסרטים שבחלקם שימש כתסריטאי ומפיק. בין סרטיו בשנים האלה:  "משפחת שמחון" (1964), "חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971), "חכם גמליאל" (1973), "קוני למל בתל אביב" (1976), אמי הגנרלית (1979), "אהבה אילמת" ועוד.

בשנות השמונים החל לעבוד בחברת "קנון" ושם יצר סרטי ריקודים כ"ברייקדאנס" (1984) , "למבדה" (1990) וסרטי פעולה.

ב-1995 ביים את סדרת הדרמה היומית "רמת אביב ג'" עם יעל בר זוהר וליאור מילר, אחת ההצלחות הבולטות של ערוץ 2 בתחילת דרכו.  

בספטמבר 2008 העניקה לו האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה פרס מפעל חיים.