סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און האבא של האחים והאחיות
 

 
 
"היצירתיות במוזיקה היא משהו שמבעבע מבפנים ואי-אפשר לעצור אותה. אף פעם לא נתתי לשירים להפריע לי בעיסוק ברפואה. אמנם אני שרוי בחוסר זמן כרוני ובמחסור בשעות שינה, אבל מרוצה מכך שאני יכול לבטא את עצמי"
גידי קורן, מקים להקת האחים והאחיות, רופא ילדים קנדי ויוצר הספר "פרוזאק בייבי", מדבר



בוטן, כפי שמכנים אותו הוריו, גיבור "פרוזאק בייבי", ספרו של פרופ' גידי קורן, הוא יצור שומע, אבל אינו נשמע או נראה. במלים אחרות, בוטן הוא עובָּר שהפרופסור הסופר כותב את יומנו הדמיוני, מהיווצרות ועד לידה. הספר יצא לאור לאחרונה בהוצאת ספריית פועלים.

קורן, כיום פרופסור לרפואת ילדים בטורונטו שבקנדה ומומחה בינלאומי לפרמקולוגיה (תורת התרופות) ולטוקסיקולוגיה (תורת הרעלים), הוא-הוא ממציא להקת העבר האחים-והאחיות ומנהיגה, החתום על שורה של להיטים ("שני אלונים", "כמו בלדה" ועוד) ושירי ילדים אהובים ("שובי דובי", "פיץ העכבר" ו"ציפיפטפוט").
קורן פועל בטורונטו ב-Sick Kids, אחד מבתי-החולים הגדולים בעולם לילדים. "מנקודת המבט שלי, זהו בית-המקדש לרפואת ילדים", הוא אומר. בתוך שבע שנים קודם לדרגת פרופסור וכעבור שלוש שנים נוספות קיבל לידיו את ניהול המחלקה. בהמשך אף כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לפרמקולוגיה לילדים. הוא מרבה להתרוצץ ללא עניבה בין כנסים רפואיים בעולם, ובטורונטו הוא ייסד את Mother Risk (סיכוני אם), תוכנית קלינית ומחקרית העוסקת בהשפעת תרופות והתמכרויות על האם ועוברה, מה שמתקשר לספר החדש.

מישהו בכלל שאל את העובר?

קורן אוהב לכתוב, בין אם מאמרים מקצועיים, כתיבה ספרותית או לחנים, אבל לספרו הגיע כשהוא חדור תחושת שליחות. "אצל 20% מהנשים ההריון מלווה בדיכאון", הוא אומר. "בטעות רבים חושבים שתרופות נגד דיכאון, כמו פרוזאק, מזיקות לעובר. מישהו בכלל שאל את העובר? כמומחה בנושא, אני מנסה להביא את קולו של היצור הזה, השוחה בתוך הבטן".

קורן, הנוהג לכתוב בזמן הרב שהוא מבלה בטיסות לכנסים רפואיים ברחבי תבל, כתב את "פרוזאק בייבי" בטיסה כזאת באמצע שנות ה-90. "מאז הספר שכב אצלי ולא נגעתי בו", הוא מספר. "לאחרונה הוא התגלגל לגמרי במקרה, קראתי אותו מחדש ואמרתי לעצמי, 'ואוו, זה מדהים!'. לא האמנתי שכתבתי כזה דבר. כנראה כל דבר בזמנו. כמו הריון".

הגם שהוא חתום על לא מעט ספרי ילדים, לצד ספרים בנושאים רפואיים, קורן טוען שמעולם לא חלם להיות סופר, אפילו לא רופא. המוזיקה היתה, לדבריו, אהבתו הראשונה.  "גדלתי בקריית-אונו על מוזיקה קלאסית", הוא מספר. אמו, אשת חינוך, ואביו, מהנדס חשמל (שניהל את רדינג), יוצאי מרכז אירופה, "היו לוקחים אותי ואת אחי לרסיטלים של מוזיקה קאמרית. רציתי להיות כמו הנגנים".

כשהמנצח אהרן אלקלעי הקים את תזמורת הנוער בקריית-אונו, שם קורן בצד את החלילית שלו ועבר לנגן בקרן יער, לפי הצעת המנצח, והתאהב בכלי "עם הצליל הנדיר והרך שלו, שהיה משהו מאתגר בנגינה בו". הוא זומן לתזמורת הגדנ"ע שהקים שלום רונלי-ריקליס, ושם נבטו אצלו הזרעים של האחים-והאחיות. "קסמה לי חוויית התזמורת, ולאחר מכן בלהקה, איך אנשים מסתדרים ביניהם בהרמוניה ומנגנים בחברותא", הוא אומר.

השירים היו העיקר

במקביל למד בתיכון חדש בתל-אביב והיה פעיל בנוער העובד, "שם השתלטתי על הגיטרה והייתי זה שהוליך בקן התנועה את השירה בציבור". כשהתגייס לצבא העדיף לצאת לנח"ל עם חבריו לגרעין ולא לנגן בתזמורת צה"ל. מבחינתו, זו היתה בחירה גורלית. מהיאחזות הספר דאז מי-עמי יצא עם חבריו לקיבוץ כפר רופין ופגש שם את בת המשק בת-שבע, שהיתה לאשה של חייו. כיום היא מומחית לריפוי באמצעות ריקוד.

דרך הנח"ל הגיע אל הרפואה: הוא התנדב לקורס חובשים קרבי מקיף, שכלל השתלמות בבית-חולים, "שם ראיתי איך מצילים אנשים ויישמתי את זה בקווים, על גדות התעלה". כסטודנט לרפואה באוניברסיטת תל-אביב הקים את להקת סטודניק, ולא בתום לב. "בת-שבע רקדה בלהקת המחול של האוניברסיטה, וכדי להיות איתה בנסיעות לחוץ-לארץ, הקמתי להקת זמר", מודה קורן, שרצה להתקדם ללהקה מקצועית בהנהגתו.

מתוך סטודניק יצאו חלוצי להקת האחים-והאחיות, שאותה הקים ב-1971. את שם הלהקה הגה המפיק שלה, איתן גפני, בהשראת להקת האמהות-והאבות. הסטודנט קורן היה מנהיג הלהקה והמפיק המוזיקלי שלה, וחיבר חלק ניכר מהחומר שלה. עד מהרה התפזרו חבריה לכל עבר. במקומם הצטרפו אל אחד מהם, שבי קציר, מוני ארנון, יוצא צוות הווי סדנאי השריון, נעמי רותם, יוצאת להקת פיקוד הצפון, וסוזי מילר, שאותה הכיר קורן באוניברסיטה כסטודנטית עולה חדשה שהביאה את בשורת הפולק.

בתריסר שנותיה עברו בלהקה 15 אחים ואחיות. "כשמישהו רצה ללכת, לא עצרתי אותו", אומר קורן. איש מחבריה לא הרחיק לכת בקריירה הסולנית שלו. "זה לא מפליא", הוא מוסיף. "בהרבה להקות מתעלה סך כל ההרכב על חבריהן כיחידים. השירים היו העיקר, לא מי ביצע אותם". 

האחים-והאחיות-02anakit.jpg
להקת האחים והאחיות (מקור: אתר הלהקה)

הרומן עם שלמה ארצי

בין לבין החל שיתוף פעולה פורה בין קורן לשלמה ארצי. בימים ההם, תחית שנות ה-70, היה שוק הבידור מצומצם. "אני זוכר את שלמה כבחור מאוד יצירתי ומעמיק חשיבה. ככזה, הוא היה הראשון שראיתי אותו לוקח ספר שירה ומלחין משיריו. את זה למדתי ממנו", נזכר קורן.

השניים הלחינו את "שיר בבוקר בבוקר" ("פתאום קם אדם בבוקר") הפטריוטי של אמיר גלבוע, ובביצועו של ארצי דורג השיר במקום השני בפסטיבל הזמר של 1973. כעבור שנה הם חגגו זכייה משותפת עם "הבלדה על ברוך ג'מילי".

איך מלחינים ביחד?


"יושבים עם שתי גיטרות ומתחילים לשיר. כך מתחברים שירים בהרבה להקות. אם יש אותו ראש מוזיקלי, זה כמו לפתור תשבץ יחד. כל אחד תורם משהו שמזיז את השני קדימה".

מה פתאום ברוך ג'מילי?


"דודו טופז הפנה את תשומת לבנו לכתובת מתש"ח על בניין המשאבות ליד שער הגיא. אז התעוררה סערה ציבורית איך שרים לכבוד מי שליכלך בניין".

שיתוף הפעולה של קורן עם ארצי נמשך בתקליט ובספר הילדים "הטיול לארץ התווים" שיצרו יחד על-פי ספרון של סבתו, קרי מרקס (קרובתו של קארל מרקס). "לשלמה כבר היתה בתו הבכורה, שירי, ולי היתה בתי הבכורה, לי, ורצינו ליצור משהו לילדים", הוא נזכר.

ואז נפרדו הדרכים.


"מטבע הדברים. נסחפתי לעיסוק שלי ברפואה, וכולנו יודעים לאן שלמה הגיע במוזיקה. לכבוד הוא לי ששיתפתי איתו פעולה. למדתי ממנו הרבה". 

החיבה ליהודה עמיחי

כבר בתקליטה הראשון, ב-1974, הסתמנה האחים-והאחיות כלהקה של שירי משוררים. היו בה משירי רחל, ז'בוטינסקי, לאה גולדברג ויהודה עמיחי. מעבר לאהבת השירה, היה בכך גם צד מעשי. "כמי שכותב מלים ומנגינה, כתיבת הטקסטים לוקחת לי יותר זמן", הודה אז בפני.

מאותו תקליט מהדהדים עד היום בביצוע הלהקה שיריו של עמיחי, "סונטה בשניים" ו"אלוהים מרחם על ילדי הגן". "כמו שירי משוררים אחרים באותה תקופה, הלחנתי את שירי עמיחי בלי להכיר אותו. לימים, לא רק שהכרנו, אלא כשכאשר הלהקה הוציאה תקליט שלם משיריו, 'במרחק שתי תקוות', שיתפנו אותו בהקראה שלהם", משחזר קורן.

"יהודה עמיחי היה איש מיוחד", הוא אומר. "כשהוא היה עובר ברחוב כשבידו תיק עור קטן, הוא נראה היה כמו פועל בניין או פועל מתכת. כך הוא היה בחזותו, כך הוא היה בשירתו, שבה חולל מהפכה כשירד מהמלים הגבוהות, מה שהקל על הלחנת שיריו, אם כי לא תמיד הקפיד על חריזה או משקל. ההקראה שלו לא היתה כמו זו של קריין ברדיו. הפשטות שלו, עם המבטא הייקי שלו, כבשה אותי".

החברות עם נתן יונתן

עם נתן יונתן היה קורן בידידות שנים רבות, לאחר שבתנועת הנוער הוא היה שר מגרסותיו העבריות לשירים רוסיים כמו "דוגית נוסעת" ו"על ענפי שיטה".

"נפגשנו לראשונה במקרה אצל שלמה ארצי בנובמבר 73'", הוא נזכר. "ראיתי מולי אדם יפה תואר, אבל שבור תכף לאחר נפילת בנו, ליאור, במלחמת יום כיפור. תוך כדי שיחה הוא הגיש לי את המלים של השיר 'כמו בלדה', ואותו הלחנתי עם מוני. שיר אחר בתקליט שירי יונתן, שהוצאנו ב-75', היה 'שני אלונים'. השיר נכתב עוד בראשית שנות
ה-60, והפך להנצחה לבנו ולחייל שמצא איתו את מותו בטנק'".

באותו תקליט ביצעו האחים-והאחיות גם את לחניו של נחום היימן ל"שיר אהבה ישן", "חופים" ו"זמר לבני": "כשנחצ'ה, שישב אז בפריז, שמע על נפילת ליאור, אז, כשעוד לא היה נהוג לשלוח הקלטות, הוא שלח ארצה את התווים של 'זמר לבני', והקלטנו את השיר".

לא מבוגרים קטנים וטיפשים

מלכתחילה היתה האחים-והאחיות גם להקה לילדים, לא רק למבוגרים. "בהתמחות שלי, בתל-השומר, עברתי בין מחלקות שונות", מעיד קורן. "כשהגעתי למחלקת הילדים, הרגשתי שמשם לא אצא. מאז ומתמיד נושא הילדים מאוד קרוב ללבי, כמי שרואה בהם בני-אדם אמיתיים ולא מבוגרים קטנים וטיפשים. הפריע לי, גם באמנות, שהיו פונים אל הילדים בצורה מתיילדת, מתוך הנחה מוטעית שלא צריך לקחת ילד ברצינות".

קורן, שהיה מהדמויות הבולטות בפסטיבלי הילדים עם שירים כמו "שובי דובי" והשיר על הבובה פסטי. ב-1977 זכתה הלהקה במקום השני בפסטיבל הזמר עם "פתאום נפל אביב", ובפסטיבל 1980 במקום הראשון עם השיר "פזמון חוזר", אולם נאלצו להישאר בבית, מאחר שמועד האירוויזיון נפל באותה שנה על יום הזיכרון.

ב-1982 יצא להשתלמות רפואית בקנדה. הוא היה אז בשיא הצלחתו במוזיקה, ולא אחת ניצל הפסקות בתורנויות בבית-החולים כדי להלחין. "היצירתיות במוזיקה היא משהו שמבעבע מבפנים ואי-אפשר לעצור אותה", אמר לי אז. "אף פעם לא נתתי לשירים להפריע לי בעיסוק ברפואה. אמנם אני שרוי בחוסר זמן כרוני ובמחסור בשעות שינה, אבל מרוצה מכך שאני יכול לבטא את עצמי".

מעולם לא חשב שיעזוב את הארץ. "בסך-הכל היה מדובר בנסיעה לשנתיים, עם אופציה לשנה נוספת", הוא נזכר. "לא מכרתי את הבית בקריית-אונו. בנותי, ששירתו בצה"ל, חיות בארץ. אני משלם בישראל מסים כחוק, ואם אחד מביקורי המולדת שלי נופל על תקופת בחירות, אני ממלא את חובתי כאזרח ומצביע, כמו בקנדה. אמנם יש לי אזרחות קנדית, אבל אני ממשיך לראות את עצמי כישראלי שבגלל המקצוע שלו חי בארץ אחרת".

גידי-קורן-01anakit.jpg
זנבות, הצגה בבית החולים בטורונטו (יח"צ)

מחובר לגמרי לעברית

קורן הגיע לטורונטו כדי להתמחות בפרמקולוגיה קלינית לילדים, ונשאר. "נקלעתי למשבר", הוא מודה. "לאחר שבארץ הייתי כולי בתוך המוזיקה זמן כה רב, עם כל ההצלחה ברפואה, זה מאוד חסר לי. את היצירתיות העברתי לכתיבת מחקרים רפואיים, אבל בחלוף השנים החסר הציק לי יותר ויותר.

"גם אם אני ממשיך להלחין, הריחוק מהארץ משפיע, שלא לדבר על כך שלהקת האחים-והאחיות התפרקה בתוך שנה מהנסיעה שלי. לרגע לא חשבתי על קריירה מוזיקלית בקנדה. אם יש כאלה שמסוגלים להלחין בכל שפה, אני מחובר לגמרי לעברית".

מביקורי אצלו, לפני שנים אחדות, זכורים לי מהנסיעה מביתו לבית-החולים הסנאים שקיפצו בין עצי הדולב בשדרה ושירי נתן יונתן שהתנגנו ברכב. "באיזשהו מקום העברתי את ישראל לקנדה", הוא אמר. "החברות שלי עם נתן נמשכה עד מותו. בעוד שנה, במלאות עשור לפטירתו, אוציא אלבום משיריו, כולל לחנים משל מלחינים אחרים".
קורן שומר על קשר עם עולם הזמר הישראלי. באלבום שהוציאה לא מכבר חני דינור, למשל, אפשר למצוא דואט מרגש שלה עם מיכה ביטון ללחן של קורן, שאיחד את "שיר משמר", שאלתרמן כתב לבתו, ול"שיר הנשמרת", שבו ענתה לו.

במסגרת פעילותו בקנדה נוהג קורן לגמוע אלפי קילומטרים בנסיעותיו אל שמורות האינדיאנים שכוחות האל, שם הוא נאבק בתמותת הילדים הגבוהה. לצד עשרות רופאים ישראלים שהתמחו אצלו במרוצת השנים, הוא שמח להדריך רופאים צעירים ממדינות ערב. הם יודעים על מוצאו ונסחפים אחר קסמו של הפרופסור, שהמגבעת האוסטרלית השחורה שלראשו הפכה לסמלו המסחרי.

פרופסור עם אוזניים גדולות

הרבה לפני שהתפשטה תופעת הליצנים הרפואיים, הקים קורן בבית-החולים בטורונטו תיאטרון שבו מוצגת הצגה שיצר, "זנבות", להנאת הילדים החולים. המציגים הם מעובדי בית-החולים ומהסגל הרפואי. כשמי מהם נאלץ להעדר, עוטה עליו פרופסור קורן אוזניים גדולות ומשחק אותה כאילו אין מחר.

פעם אמר לי שאין בכוונתו להזדקן בקנדה, אף שבניו, גל ורז, חיים בה. בנותיו של קורן, לי וטל, חיות ופועלות בארץ. קורן מקיים ערבי זמר לקהילה הישראלית בקנדה ומנהל מעקב צמוד אחרי החדשות מהארץ. "אני עומד לקבל פרופסורה באוניברסיטת תל-אביב וצפוי להקים גם בה תוכנית של סיכוני אם", הוא מבשר. "זה יביא אותי להיות יותר בארץ".

ולחידוש הפעילות המוזיקלית שלך כאן?


"אני מאוד מקווה שזה מה שיקרה".



02/04/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע