סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן נסיכת הצ'רדש- ערב חביב למתגעגעים
 

 
 
כיום, הסיבה העיקרית לראות הפקה של אופרטה היא איכות המוזיקה, איכות הזמרה והמשחק של המשתתפים. בצוות הזמרים הנוכחי אפשר לדבר על שני כוכבים: בּוֹרי קלַאי בתפקיד אנהילטה, ומיקלוש קֶרֶני בתפקיד הרוזן בוני. שניים שידעו לשלב בין המוזיקה המלל וההומור ובעיקר הנוכחות הבימתית"
האופרטה על במת האופרה הישראלית  דיברה בעיקר אל מי שגדל על ברכי התרבות ההונגרית


עלילה קשקושית

אז ככה: אדווין, הבן של הרוזן ליאופולד ליפרט-וילרסהיים, כבר מאורס  ל"קוזינה" שלו אנסטסיה , שנקראת באופרטה בשם החיבה "שטאזי" (מחברי האופרטה המלחין אמריך קלמן ומחברי התמליל ינבאך ושטיין לא יכלו לנחש שהשם "שטאזי" יהיה גם כינויה של שירות הביטחון הידוע לשמצה של מזרח גרמניה).

מכל מקום אדווין חושק דווקא בכוכבת הקברטים סילבה וֶראסקוּ. קשר איתה, אינו בא כלל בחשבון מבחינת הוריו, שהיא הרי "לא משלנו" (בהונגרית זה נשמע עוד יותר טוב) אלא אם כן אדווין ינתק את הקשר עם המשפחה ועם מקורות המימון שלו. אבל מכיוון מדובר באופרטה שבה רוצים גם להתחתן עם זמרת קברטים וגם לקבל את הכסף של ההורים, הרי שהאופציה הזאת לא מעשית.

במקביל, ועל מנת  שהבן היקיר אדווין, לא יעשה מעשה נמהר ויתחתן עם אותה סילבה, ההורים מפעילים את הקשרים בצבא ומעלים את הנסיך על מדים ובמקביל  מארגנים לסילבה סיור  הופעות באמריקה,  רחוק מן העין. אבל אדווין אולי יוכל בכל זאת לשאת את סילבה לאישה אם היא תינשא לרוזן אחר ותתגרש ממנו. סילביה כמובן שאינה מוכנה לתעלול הזה היא רוצה שיידעו שהיא זמרת הקברטים מתחתנת עם בן אצילים ויהי מה.

נסיכת-הצרדש03-Vera-Eder.jpg

נסיכת הצ`רדש (צילום: Vera E'der)

הסיפור הזה נפתר בסופו של דבר כאשר מתגלה שאמו של אדווין, הרוזנת  ליפרט-וילרסהיים, היתה בעצמה זמרת בארים לפני שנישאה לרוזן. עובדה זו מתגלית לרוזן, בעלה רק במערכה האחרונה ואז הוא אינו יכול לאסור על בנו לשאת את בחירת ליבו. בינתיים מתאהבת ארוסתו שטאזי ברוזן בוני (שם חיבה לבוניפציוס) ואז נפתרת בעיית הארוסה נטושה. 

הסיפור ההזוי והדי מגוחך הזה נמתח לאורך של כשלוש שעות ברוטו ואם זה נקרא מבולבל והזוי עד כאן, הריני לבשר לכם שזה לא אתם ש התבלבלתם,  זוהי העלילה הקשקושית של האופרטה.

צריכים לרקוד לפחות צ'רדש אחד

הבמאי מיקלוש גאבור קוריני חש ככל הנראה שהעלילה הזויה, בייחוד כשמייצאים  את האופרטה לחו"ל ואז התווסף לסיפור המקורי סיפור מסגרת:  עלילת האופרה אינה אלא פרי דמיונו של ארנולד, קצין צעיר, גיבור מלחמה. זה באמת כבר לא משנה, התוספת הזאת והפעמים שבהן הוא עולה לבמה ומחקה, בעצמו או בסיוע של יתר הזמרים-שחקנים, את מטח יריות התת-מקלע שבעזרתו הוא הכריע את הקרב מול האיטלקים באמת אינם מעלים ואינם מורידים.


נסיכת-הצרדש---Vera-Eder04.jpg
נסיכת הצ`רדש (צילום: Vera E'der)

ז'אנר האופרטה ההונגרית - שתמיד יש בה אצילה עם שם שאי אפשר לבטא ואהוב בן מעמד נמוך או להיפך, ותמיד יש בה רקדנית כי צריכים לרקוד לפחות צ'רדש אחד ועוד כמה ולסים ופולקות – הגיע לשיאו בשנים שלפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה. אחריה הוא נידון להסגר תרבותי וחי בעיקר בהונגריה ובארצות הדוברות גרמנית. פה ושם היתה גם פזילה לרוסיה בנוסח מתורגם לשפת המקום. גם בתל אביב של שנות הארבעים, החמישים והשישים היו נעימות האופרטה ההונגרית בייחוד אלו של אמריך קלמן, מצרך מקובל. אנשים זמזמו את הלחנים, הותאמו להם מלים לעתים טקסטים משעשעים. פה ושם גם הגיעו  זמרים.

שני כוכבים בצוות

כיום, הסיבה העיקרית לראות הפקה של אופרטה  היא איכות המוזיקה, איכות הזמרה והמשחק של המשתתפים. בצוות הזמרים הנוכחי אפשר לדבר על שני כוכבים: בּוֹרי קלַאי בתפקיד אנהילטה, ומיקלוש קֶרֶני בתפקיד הרוזן בוני. שניים שידעו לשלב בין המוזיקה המלל וההומור ובעיקר הנוכחות הבימתית.

   

הזמרים האחרים, ברברה בורדאש בתפקיד סילבה, גרגלי בונצ'ר בתפקיד אדווין ואנה-מארי דאנץ' בתפקיד הרוזנת שטאזי היו חביבים ותו לא, אך רחוקים מלהרשים. ייתכן גם  שמערכת ההגברה שכולם השתמשו בהם, לרבות התזמורת, היתה בעוכריהם. קרוב לוודאי שבבית בהונגריה הזמרה היא טבעית ואז זה נשמע אחרת. 
ברור לכל שגם באופרטה אם יש לך כוכבים בתפקיד הראשי זה יישמע אחרת בבימוי מודרני, או בבימוי שמרני, כזה שהגיע מבירת הונגריה.

עוד מילה על השפה. באופרטה, בניגוד לאופרה יש הרבה מאוד טקסט מדובר, ולפי תגובות הקהל לא היו מספיק דוברי הונגרית, הקהל  עסוק מאד בהרמת העיניים אל הכתוביות והורדתן אל הבמה. באותם קטעים שבהם שולבו משפטים בעברית הקהל חש שהוא חלק מן המופע והגיב טוב יותר.

המופע דיבר בעיקר אל מי שזוכר את המוזיקה ומי שמתגעגע להורים או לסבא ולסבתא שגדלו על התרבות המרכז אירופית הזאת. ערב חביב שמשתפר במערכה השנייה.   

האופרה הישראלית מארחת את בית האופרטה בודפשט בהפקת "נסיכת הצ'רדש", מנצח לסלו קלארי, במאי: מיקלוש גבור קריני,תפאורה: אגנס גירמאתי תלבושות: פאני קמוש, כוריאוגרף: גיורגי גסלר, תזמורת: סימפונט  רעננה מתוגברת בנגני תזמורת האופרטה מבודפשט, תרגום: אדם ברויאר.


לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

15/12/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע