סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן חינוך למוזיקה בין יהודים וערבים- חובה
 

 
 
ישראל לא דומה לשום מקום אחר. מבחינה זאת יש תחושה לא רק שהתזמורת לא יכולה בלי הקהל שזה די מובן מאליו. אבל הקהל בישראל לא יכול בלי התזמורת. אלו שיקולים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון בבניית כל עונה. בסופו של דבר התזמורת לא נמדדת רק במבחר היצירות שהיא מציגה לקהל אלא גם ואולי בעיקר באיכות הביצוע. קהל שומע היום הרבה יותר מוזיקה באמצעים שונים, במקומות שונים, באמצעות התקשורת הפתוחה. הוא בא לקונצרט של הפילהרמונית ומחכה לתמורה אמנותית"
בפתח העונה ה-79 זובין מהטה על המחויבות של הפילהרמונית לקהלה. ויש גם ביקורת על "העטלף"


הפגישות השנתיות עם המנצח זובין מהטה  היו בשנים האחרונות לשגרת העבודה מול התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ובכל זאת המנצח זובין מהטה הוא אושיה לא רק בעולם שלנו  אלא בגלובוס  כולו.

מהטה הוא אישיות מבוקשת בכל מקום: בארץ הולדתו, הודו, בחוף המערבי של ארצות הברית, שם הוא מתגורר, בפירנצה, שם הוא מנהל  מזה שנים רבות את פסטיבל "מאי המוזיקלי" (מאג'ו מוזיקלה).

הוא אורח קבוע של בית האופרה במינכן אותו ניהל בעבר ועד לאחרונה גם היה אחד המנהלים של בית האופרה בוולנסיה "גמרתי שם. קיצצו את התקציב בקרוב לשני שלישים. זה גם עניין פוליטי. הממשלה מחליטה מי יקבל ומי לא". השיחות איתו הן בדרך כלל נעימות. קשה מאוד לבקש איש שיחה נעים יותר ממנו. אנחנו, המאזינים והמבקרים, מצפים כמובן לתשובות , אך הוא יודע שלא את כולן הוא יכול לספק.      

משפחת הפילהרמונית
  
לתזמורת הפילהרמונית יש מנהג שאין לו אח ורע במסורת ניהול העובדים בממסד התרבותי בישראל.  מדי סוף שנה מחלקת התזמורת שי למי מנגן בה כבר 25 שנים, ובאותו מעמד גם נפרדת ממי שהגיעו לגמלאות.  מה שיוצ דופן הוא שאת האירוע הזה מנהל, מנחה ומוביל המנהל המוזיקלי של התזמורת, זובין מהטה, בנוכחות קהל המנויים, מהטה מציג את הנגנים וכל אחד מהם זוכה לומר כמה דברים, הכל מול עמיתיו לתזמורת ומול הקהל. 
 
הקשר החם בין המנהל המוזיקלי לבין מי שעושים את מלאכת האמנות יום יום בשטח בא לידי ביטוי כאשר גם הקהל שותף לו. גם מבלי להיכנס לבדיקה מעמיקה  של קשרים בין עובד למקום עבודתו, קשר המניב  פריון ואיכות, ברור ללא כל ספק שהטקס הזה הוא שיאם של קשרי עבודה במובן הטוב ביותר של המילה. הנגנים מתרגשים, בני משפחה וחברים שכבר פרשו נוכחים באולם, הקשר האמיץ בין הנגנים לבין הקהל  בא כאן לידי ביטוי והמושג "משפחת הפילהרמונית" מקבל ממשות.
 
תוך כדי ניהול הטקס מספר זובין מהטה בחיוך לקהל שהוא מוציא לגמלאות שהוא עצמו גייס והוא עדיין כאן. בפגישה אתו יומיים קודם הוא מחזיק את ה"סדין" של הפילהרמונית, הדף הגדול שעליו מופיעים  כל קונצרטי התזמורת לעונה הבאה, העונה ה-79 (כן כבר אפשר לדבר  על חגיגות השמונים) והעונה ה-45 של מהטה כמנהל מוזיקלי, זקן המנהלים המוזיקליים בעולם.

זובין-מהטה-1שי-סקיף.jpg
זובין מהטה והפילהרמונית, צילום: שי סקיף

"בקונצ'רטו לכינור של שנברג קהל נעלם"

לאחר עיון  בתכנייה חוזרת הערה שנשמעת מדי שנה והיא "אין כאן מספיק מוזיקה חדשה!" . 
  
מה יש?
 
"יצירות של  שלושה מלחינים ישראלים 'מטמורפוזות על כוראל של באך' של צבי אבני  'על השחיטה' של אבנר דורמן ו"פירות ראשונים" של ליאור נבוק.  יש שתי יצירות 'דופק' של המלחין הגרמני מוריץ אגרט, ניצחתי על השמעת הבכורה שלה במינכן. עוד יצירה היא 'לשון מלאכים' של המלחינה הצ'כית סילבי בודרובה. "זו יצירה שאני לא מכיר אבל אותה ביקש לבצע  זמר הבריטון תומס המפסון, שכבר מופיע איתה בעולם".
 
עם השנים נוצר מעין דפוס קבוע  התזמורת מנגנת ארבע- חמש יצירות חדשות  בכל עונה.  יש בזה סוג של התחייבות?
 
"תזמורת לא פועלת בחלל ריק. יש לנו קהל. אתה אולי סופר את היצירות האלה כחדישות.  לקהל הרחב גם היצירה המוקדמת של שנברג, האופרה של ברטוק והיצירות של שוסטקוביץ' נחשבות למוזיקה חדשה.

"במשך השנים הרבות עשינו כמובן ניסיונות לעשות יצירות גדולות וחשובות. התגובות היו לא פשוטות. בקונצ'רטו לכינור של שנברג קהל נעלם. לפני שנים ניצחתי כאן על 'סימפוניית טוּרַנגָלילה' אחת היצירות היפות והגדולות של המאה העשרים. המלחין אוליבייה מסייאן הגיע לישראל ונכח בנגינה. ברגע האחרון החלטנו, על מנת שלא להבריח את הקהל להוסיף בחצי הראשון את הסימפוניה ה-40 של מוצרט.

"היה רגע משעשע במהלך החזרות. היצירה של מסייאן, עשירה וצבעונית ונמשכת כשמונים דקות.  נציג התזמורת שאל את מסייאן אם יהיה אפשר לוותר על פרק. את התשובה של מסייאן אני לא שוכח 'תורידו פרק מהסימפוניה של מוצרט'.

זובין-מהטה-עודדאנטמן.jpg
זובין מהטה, צילום: עודד אנטמן

"הקהל בישראל לא יכול בלי התזמורת"

"אבל נחזור לצד הרציני  יותר.  תבדוק מה קורה בעולם כיום. רוב התכניות נבנות על רפרטואר מוכר. אנחנו לא יכולים להתעלם מן הקהל שלנו. בניו יורק, בגרמניה ובאנגליה יש קהל שמחכה ליצירה החדשה ומוכן ללכת עם התזמורת שכוללת בתכנית העבודה הקבועה שלה יצירות של מלחינים צעירים.

"אתה חושב שאני לא רוצה לעשות כאן יצירות של קורטאג, ג'ון אדאמס או את האופרה של אריברט ריימן על פי 'בית ברנרדה אלבה' המחזה  של לורקה, שעליה ניצחתי במינכן? אבל זה לא שייך רק לתזמורת, זה שייך למקום שבו התזמורת פועלת. לא רק לתזמורת שהיא הכלי המבצע אלא לתרבות של מקום. זה כבר שייך לחינוך.

"התזמורת עושה הרבה גם בתחומים האלה  אבל זה די ברור שחינוך למוזיקה  בין יהודים ובין ערבים הוא חובה. את ההתדרדרות בחינוך למוזיקה אתה יכול למצוא, למרות מה שאמרתי קודם, בארצות הברית ובאיטליה המצב הולך ורע".

מה הייחוד של המקום הזה?
 
"ישראל לא דומה לשום מקום אחר. מבחינה זאת יש תחושה לא רק שהתזמורת לא יכולה בלי הקהל  שזה די מובן מאליו. אבל הקהל בישראל לא יכול בלי התזמורת. אלו שיקולים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון בבניית כל עונה.  בסופו של דבר התזמורת לא נמדדת רק במבחר היצירות שהיא מציגה לקהל אלא גם ואולי בעיקר באיכות הביצוע.
 
"קהל שומע היום הרבה יותר מוזיקה באמצעים שונים, במקומות שונים, באמצעות התקשורת הפתוחה. הוא בא לקונצרט של הפילהרמונית ומחכה לתמורה אמנותית. בעניין הזה נמשיך להיבחן על הדרך שבה אנחנו מנגנים מאהלר, ברהמס, בטהובן ואת האופרות שאנחנו כוללים בסדרה למנויים.
 
"אנחנו גם צריכים לפתור בעיות שהן לא תמיד מוזיקליות. הקהל פונה אלינו גם בבעיה שיש לו עם מגרש החנייה החדש שנמצא מתחת להיכל התרבות.  מתלוננים שזמני הכניסה והיציאה ממנו קשים. גם זו בעיה שלנו ולכן בשנה הבאה נעשה היסטוריה. שעת התחלת הקונצרטים לא תהיה כבר שמונה וחצי אלא שמונה.
 
"אנחנו, עם כל הצרות, עדיין בסדר. אם תבדוק תראה שבתי אופרה בעולם הגדול ובייחוד בארצות הברית אינם פתוחים בכל ערב. בווינה, במינכן בברלין יש קהל כל ערב וגם כאן בינתיים אנחנו במצב טוב. כדי לשמור על תרבות הצריכה של המוזיקה לא נעזוב כל כך מהר את התכנית השמרנית".

חילופי דורות
   
אם כך נפנה לנגני התזמורת, בעונה הקרובה, או יותר נכון בעונות הקרובות, יהיה גל של פורשים מן התזמורת. הגל שבולט בעיקר בנגנים שהגיעו לישראל בשנות השבעים ובשנות התשעים מברית המועצות. מי יאייש את המקומות המתפנים?

"כאן אני חייב לומר שאני מאוד שמח שאת השורות ממלאים ישראלים מצוינים. רק עכשיו קיבלנו את את החלילן גי אשד שיחליף את איל עין הבר כנגן ראשון עמית וזה אחרי שהיה חלילן ראשון בתזמורת מאג'ו מוזיקאלה בפירנצה, בתזמורת של ברנבוים בברלין ובעוד תזמורות והופיע כסולן במקומות שונים בעולם.
 
עוד מצטרף לתזמורת נגן טרומבון צעיר, טל בן רעי.  יש נגנים נוספים שמתקבלים אנחנו עורכים מבחנים למשרת כנר ראשי. בעבר, בייחוד בכלי הנשיפה, הובילו את הקבוצות נגנים אמריקניים שהתקבלו כאן באו למעשה ללמוד את המקצוע ולכן ראו בתזמורת תחנה בדרך לתזמורת באירופה או בארה"ב.
 
"מעט האמריקנים שישנם כאן הם כבר מזמן ישראלים לכל דבר את המקומות הבולטים תופסים  ישראלים צעירים. אני עדיין מחכה לרגע שבו ישב בראש קבוצה נגן ערבי. ומה אתה אומר על האולם? נכון שבסופו של דבר התזמורת נשמעת טוב יותר? אתה יודע מה מתחשק לי שאני שומע את הצליל החדש של התזמורת באולם? אני מייד חושב כמה טוב היה אילו יכולתי לנצח כאן על 'פרסיפל' (אופרה של וגנר) אבל זה בינתיים לא קורה".
 
מה כן קורה?
 
"קורה בעיקר בביצוע, התזמורת עדיין מסוגלת להביא לכאן מוזיקאים מעולים שמוכנים לבוא לכאן בתמורה לתשלום מאוד צנוע יחסית למה שהם מקבלים במקומות אחרים. ישנו המאגר הקבוע של חברי התזמורת, בהם  יצחק פרלמן, מארי פרחיה, יפים ברונפמן, שכל אחד מהם מחובר לארץ ולא רק לתזמורת. פרלמן ינצח על ובר, על צ'ייקובסקי ועל דניל טריפונוב, הפסנתרן שהיה כאן לפי חודש וזינק למעמד של חביב הקהל והתזמורת.
 
"חביב קהל אחר גם הוא פסנתרן ומנצח להב שני, שחוזר והפעם ינצח על הסימפוניה הפתטית של צ'ייקובסקי. הוא צעיר הישראלים הסולנים. סולנים אחרים שמתייצבים באולם הם גיא בראונשטיין, עד לא מזמן הכנר הראשי של הפילהרמונית של ברלין, שינגן את הקונצ'רטו לכינור של דבוז'ק, בניצוחו של שני. הפסנתרן בוריס גילטבורג והכנר איתמר זורמן, שניהם זכו  בשנתיים האחרונות בתחרויות הבינלאומיות החשובות בעולם.
 
"נכון שיש הרבה אמנים ישראלים מעולים אבל צריך לחזור לקהל שמדברים עליו כל הזמן, גם הוא מעדיף ישראלים שכבר קנו לעצמם מעמד בינלאומי. יש לנו שני אירועים משפחתיים: הקלרניתנית שרון קם ואחיה הוויולן אוֹרי קם ינגנו ביחד קונצ'רטו של ברוך. כל אחד מהם כבר הופיע בעבר כסולן עם התזמורת הפעם ינגנו יחד. שני אחים שעוד לא הופיעו עם התזמורת הם הכנר רנֶה קאפוסון והצ'לן גוֹטיֶיה קאפוסון, שני אחים שכבר מככבים זמן רב על הבמות הבינלאומיות כאן הם ינגנו את הקונצ'רטו הכפול של ברהמס.
 
ינצח עליהם עוד אחד מן הישראלים העושים חייל בכל העולם עומר מאיר ולבר (המנהל המוזיקלי של סימפונט רעננה(  מחכים עוד כמה שמות חדשים: שני מנצחים הצרפתי ליונל בראנגייה, והרוסי וסילי פטרנקו".
 
מופיע גם שמו של ולרי גרגייב, שכבר ידוע כמבטל קונצרטים

"כן הוא הבטיח להגיע.התכנית היא שתי יצירות של שוסטקוביץ".
 
על שתי האופרות בעונה הבאה אתה מנצח?
 
" זה הסתדר כך. יש שתי הפקות: 'כרמן' - אופרה שתמיד טוב לחזור אליה ובה משתתפים הרבה מאוד זמרים ישראלים 'נשף המסכות' של ורדי עם נבחרת בינלאומית משובחת". 
  
ואיך היה ב"עטלף"? הביקורת של יוסי שיפמן

 
"העטלף" של יוהן שטראוס  איננה רק אופרטה או אפילו אופרה משעשעת היא סמל לתקופה שנמחקה מן ההיסטוריה בדיוק לפני מאה שנים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

המוזיקה הקלילה (לקהל ומאוד קשה לנגנים ולזמרים) עדיין כובשת את לב מאזיניה. המאזינים מחפשים את אותה קלילות קצפתית  שבלעדיה אין לביצוע הצדקה. זובין מהטה, שלמרות "הודיותו" הוא די וינאי בנשמתו, יודע איך להוציא את אותה נינוחות ממבצעי האופרה, לרבות המקהלה על שם גארי ברתיני ששרה בכל הקונצרטים.
 
מי שעוד זכה לריסון ובצדק היה צביקה הדר שגויס לשמש בתפקיד מומצא של מעין מנחה המחבר את העלילה של אז לישראל של היום, ישראל שבין מונדיאל ואזעקות הצבא האדום. הדר התחיל בערב ראשון בעייתי, אם נתבטא בעדינות, היו בקהל מי שקראו לו לרדת מהבמה, ורוסן בהמשך.
 
גיבורי העלילה הם ד"ר פאלדה המכין אירוע נקמה מר-מתוק לידידו אייזנשטיין שבו שותפים  אשתו, רוזלינדה, משרתת הבית אדלה, מפקד הכלא פרנק וזמר אופרה ומחזרה של אשתו, אלפרד וגם עורך דין כבד פה ושמו בלינד.

מככבים: חן רייס וישראל אובל
 
בין המבצעים בלטו  בעיקר חן רייס בתפקיד אדלה, שיצרה לעצמה רמה גבוהה משל עצמה, גבוה מעל כל האחרים בצוות הזמרים הראשון. אנה סמואיל הרוסייה, זמרת מצוינת בדרך כלל, לא היתה בחירה נכונה לתפקיד הגבירה רוזלינדה. סטפן ריגמר הגרמני היה אייזנשטיין מאוד מוזיקלי אבל לא כל כך דרמטי.

חן-רייס1.jpg
חן רייס, צילום: יח"צ
 
בצוות השני לעומת זאת היתה רוזלינדה מצוינת: הזמרת האמריקנית שרה ג'קוביאק ואייזנשטיין נלהב בדמותו של הזמר היווני אריס ארגיריס.  הבטחה גדולה היא הזמרת אולגה סנדרסקיה  בתפקיד המשרתת.

על יתר הזמרים שהשתתפו בכל ההצגות אומר כי הם הלכו והשתפרו ובראשם בועז דניאל בתפקיד ד"ר פאלקה (העטלף), שנשמע מתוח כמי שחושש שהעלילה שהוא רוקח לא תצלח ומרקו ינץ' הגרמני בתפקיד הזמר אלפרד, שנשמע בוטח יותר. סטלה גרגוריאן הגיאורגית בתפקיד הנסיך אורלובסקי הלכה והתמתנה לקראת המינון הנכון ויורי קיסין הישראלי בתפקיד מנהל הכלא פרנק חש משוחרר הרבה יותר והרווח היה כמובן שלנו.
 
מי שכיכב  לידם הוא המתרגם ישראל אובל שלמעשה הצליח ל"השחיל" את כל סיפור העלילה בין קטעי השירה ולטעמי עוד חשוב וראוי להערכה , בחר לחרוז את העברית בתרגום שיישמע – למי שמקשיב לשירה הגרמנית – בסיומי שורות הזהים לצליל השפה המקורית  
 



13/07/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. עוד שאלה למהטה
יעקב , מבשרת (16/07/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע