סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הסינפונייטה חוזרת לשגרה ופותחת עונה
 

 
 
התרגשתי מעצם הפנייה. אני בעצם המנצח הגרמני הראשון שמקבל משרת ניהול מוזיקלי בישראל. אני חש בכובד האחריות ואני חי את הקשר בין הנגנים, בחלקם דור שני לניצולי שואה וגם האחרים. מעבר לעניין הזה נהניתי מן הצליל של התזמורת אהבתי מיוחד את קבוצת כלי הנשיפה מעץ. היום אני יכול לדבר על תחושת שיתוף ועל מתח בריא שקיים בין הנגנים לביני"

המנהל המוזיקלי יוסטוס פרנץ על חזרה לשגרה אחרי חודשיים של מלחמה ולקראת עונה חדשה



הסינפונייטה הישראלית מציינת בשנה הקרובה את עונת הקונצרטים ה-42 שלה. בהיצע  שלה כלולות גם סדרות חדשות.
 
הבולטת שבהן היא סדרתו של גיל שוחט שבה הוא מנצח, סולן ומארח את קרן פלס, רמי קליינשטיין, נורית גלרון וירדנה ארזי. בכל אחד מהקונצרטים תנוגן גם יצירה קלאסית מוכרת היטב. "זו בהחלט סדרה שונה" מדגיש עופר סלע, מנכ"ל התזמורת. "שמביאה יצירות של גריג, בטהובן, שומן ופרוקופייב לצד הקלאסיקה הישראלית ופונה לקהל חדש".
 
"את הסדרה למשפחה יוביל השנה  חן צימבליסטה,"מוסיף סלע, "וזה בפירוש גיוון ורענון של  ההיצע של התזמורת. סדרות אלו הן פרויקטים המתנהלים לצד הסדרה הקלאסית המרכזית.  סדרה נוספת שלנו שאינה מופיעה בפרסומים היא הסדרה לסטודנטים. 1,200 סטודנטים שבאים לקונצרטים במערך שמזכה אותם בניקוד אקדמי. התכניות מורכבות מן ההיצע בסדרה הקלאסית".

"מוצרט  הוא מתכון בדוק לחזרה לשגרה"

את הקו המרכזי של הסינפונייטה ממשיך להתוות ולהוביל המנצח והפסנתרן  יוסטוס פרנץ. לפרנץ, שפותח בימים אלו את העונה השנייה כמנהל מוזיקלי.

"בגלל המצב והאיסור להתכנס, נגני הסינפונייטה לא ניגנו חודשיים", אומר פרנץ, "החלטתי במקום לנהל חזרות רגילות לארגן קונצרט בוקר שבו ננגן שני קונצ'רטות לפסנתר של מוצרט. אין כמו מוצרט לכוונן מחדש את הכלי המוזיקלי הזה שנקרא תזמורת. הדייקנות, השקיפות והצמצום ובמקביל הדרישה לצליל אנסמבלי יפהפה, כל אלה הופכים את מוצרט למתכון בדוק לחזרה לשגרה של עבודת ה'יחד' של אנסמבל הנגנים ובאמצעותה לשאיפה המתמדת לשיפור הצליל".
 
לפרנץ יחס מיוחד לישראל. הוא החל להופיע כאן לפני כשלושה עשורים. הופעתו הראשונה היתה כפסנתרן סולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בקונצרט שעליו ניצח כריסטוף אשנבך, שהיה באותן שנים שותפו הקבוע לנגינה כדואו פסנתר ושותפו לחיים. בתחילת שנות התשעים יסד פרנץ את פסטיבל המוזיקה הנודע בצפון גרמניה, פסטיבל שלזוויג הולשטיין, אחד הפסטיבלים הגדולים באירופה המתנהל במקביל בערים שונות לאורך חופו של הים הבלטי.
 
בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה הזמין בקיץ אחד לפסטיבל ארבע תזמורות מישראל "הופיעו שם אז הפילהרמונית, והסימפוניות של ירושלים, ראשון לציון וחיפה. את הסינפונייטה של באר שבע לא הכרתי באותו זמן. כשפנה אלי עופר סלע לקבל את הניהול של הסינפונייטה שמחתי מאוד. העבודה בישראל  והקשר עם ישראל  חשוב לי מאחר ואני נצר למשפחתו של הלמוט פון מולטקה (משפטן ששירת במלחמת העולם השנייה בשירות המודיעין של גרמניה נשפט והוצא להורג על ידי הגסטאפו חודשים אחדים לפני סוף מלחמת העולם על ארגון קבוצה שהתנגדה למדיניות של המשטר הנאצי י. ש. ).
 
"נולדתי ליד פוזנן שבפולין בשלהי מלחמת העולם השנייה. משפחתו, בגלל הקשרים עם מתנגדי המשטר, חששה בתחילה לחייה בגלל סיפור ההתנגדות למשטר הנאצי, אבל לקראת סוף שנות הארבעים, הגיעה לצפון גרמניה ושם גדלתי".


יוסטוס-פרנץ-1מירי-שמיר.jpg
יוסטוס פרנץ, צילום: מירי שמיר

הצלילים וקולות הטבע
 
אנחנו מכירים אותך לאורך השנים  מהרבה מאוד הקלטות לפסנתר כסולן. מתי חשבת לעבור לניצוח?
 
"למען האמת. זה היה כבר מגיל מאוד צעיר. הנגינה והניצוח היו מבחינתי דבר אחד. כשלמדתי  למדתי את שני המקצועות במקביל.
 
"אם אני מנסה לתהות על הסיבה, אני נזכר בדרך שבה אמי קירבה אותי למוזיקה. אהבתי מוזיקה מיום שאני זוכר את עצמי, רעיון הפקת הצלילים והקולות מכלים שונים והיופי העצום של הצלילים השונים, קסם לי מאז שאני זוכר את עצמי. קרבת הצלילים לקולות הטבע גם הם דברים שחיפשתי. כלי הנגינה הראשון שקיבלתי היתה חלילית עץ קטנה. שיצר בונה חליליות. כשאימא נתנה לי את הכלי היא סיפרה לי על האל פאן שבאמצעות נגינה הרגיע את החיות שהפריעו למנוחת הצהריים שלו.
 
"הסיפור הזה נותר כמובן חרוט בזכרוני והיכולת שלי לסייע להפקת כל הקולות וכל הצלילים באמצעות תזמורת ממלא את תשוקות הילד שבי. חשתי בהתגשמות החוויה כשניצחתי בפעמים הראשונות על תזמורות. שלוש התזמורת הראשונות היו  הפילהרמונית של המבורג, הפילהרמונית של ליטא והסימפונית של ורשה".
 
איך מחולק הזמן שלך בין הפסנתרנות לניצוח?
 
"יש לי כמאה קונצרטים בשנה וחמישים רסיטלים לפסנתר. צריך כמובן לזכור שבחלק מאותם מאה קונצרטים אני גם מנצח וגם מנגן כסולן".

תזמורות וסוסי מרוץ
 
הסינפונייטה היא נכון לרגע זה, התזמורת האחרונה שאתה מנהל. עם כמה תזמורות אתה עובד כעת?
 
"ארבע באורח קבוע: הפילהרמונית של בייג'ין בסין, חודש בשנה אני עובד בסנט פטרבורג עם בית האופרה מרינסקי (אותו מנהל ולרי גרגייב, י.ש.)  וישנה התזמורת הפילהרמונית של האומות, תזמורת צעירים מארצות שונות, בעיקר מדינות הגוש המזרחי לשעבר, שנפגשת כל שנה לעבודה ולהופעות ברחבי אירופה לרבות בפסטיבל  באיים הקנריים שאני מנהל".
 
לפילהרמונית של האומות יש בית קבוע לחזרות ולהופעות?
 
"לא ואני גם חושב שלא צריך בית קבוע. האתגר שלנו, של הנגנים ושלי הוא לדאוג לאיכות הצליל. מנסיוני אני יודע שלכל אולם יש החולשות והיתרונות שלו, לא רק ענין של סוג ההדהוד או יובש הצליל, אלא שקבוצת כלים אחת מקבלת נוכחות שונה באולם זה ובאולם אחר קבוצת כלים אחרת. התזמורת הזאת מופיעה גם בפסטיבל בגראן-קנריה (באיים הקנריים) ושם התזמורת מנגנת בחוץ ללא הגברה, שם רק יופיו של הצליל יכול להגיע למאזינים. זהו אתגר שאני נהנה לעמוד בו".
 
אתה יכול להשוות את העבודה עם התזמורות השונות?
 
"יש שינויים משמעותיים. הנגנים הגרמנים נענים לסימן הכניסי של המנצח מייד. לעומתם בפעם הראשונה שאתה מנצח על הרוסים, אתה מוריד את השרביט ומחכה לצליל הראשון והוא איננו. חולפים עוד כמה חלקי שנייה ואז נשמע הצליל. עניינים של מוסכמות תרבות שונות.
 
"הדימוי הראשון שעולה לי בראש הוא להשוות את התזמורות לסוסי מרוץ. הפילהרמונית של האומות היא כמו סוס ערבי שרוצה לרוץ קדימה עוד לפני הזמן. לעומת תזמורת  גרמנית היא דומה לסוס ההולשטיין, שאחרי שאתה מראה לו ומלמד אותו הוא פורץ לדרך והוא מעולה בהתגברות על קשיים ועל מהמורות לאורך הדרך. עם הסינים צריך לעבוד יותר על הכניסות ועל התיאום בין הקבוצות, הישראלים נמצאים אי שם בין הסוס הערבי לסוס ההולשטיין".
 
אתה מתקשר עם הנגנים בארצות השונות באנגלית או רק בהנחיות מוזיקליות?
 
"אני משתדל ליצור קשר מילולי. אני מדבר רוסית, לא קורא ולא כותב,  אני מתחיל קצת לדבר סינית. אבל שם בבייג'ין יש נגנים שמדברים גרמנית ושם יש לי גם מתורגמן צמוד".
 
מסקרן אותך ללמוד את השפות?
 
"רוסית כבר קלטתי כאמור, אבל להתחיל ללמוד סינית על אלפי הסימנים שמרכיבים את השפה, אני מעדיף להשקיע בעבודה על יצירה שמזמן רציתי לנגן למשל 'וריאציות דיאבלי' של בטהובן". 


יוסטוס-פרנץ-2מירי-שמיר.jpg
יוסטוס פרנץ, צילום: מירי שמיר

הגרמני הראשון שקיבלת משרת ניצוח בישראל
 
איך נוצר הקשר בינך לבין הסינפוניייטה?
 
"הייתי אורח לסדרה אחת לפני יותר משנתיים. כעבור כמה חודשים התקשר אלי עופר סלע, מנכ"ל התזמורת ושאל אם אהיה מוכל לקבל עלי את הניהול. הוא אמר שההזמנה היא מטעם כל השותפים. ראשית כל הנגנים וכמוהם גם ההנהלה וההנהלה הציבורית, כולם עומדים מאחורי הבקשה.
 
"הסכמתי וקיבלתי חוזה לשלוש שנים, כשאני מקדיש לתזמורת 15 שבועות בכל שנה. התרגשתי מעצם הפנייה. אני בעצם המנצח הגרמני הראשון שמקבל משרת ניהול מוזיקלי בישראל. אני חש בכובד האחריות ואני חי את הקשר בין הנגנים, בחלקם דור שני לניצולי שואה וגם האחרים. מעבר לעניין הזה נהניתי מן הצליל של התזמורת אהבתי מיוחד את קבוצת כלי הנשיפה מעץ. היום אני יכול לדבר על תחושת שיתוף ועל מתח בריא שקיים בין הנגנים לביני".
 
בתקופה הקצרה שאתה כאן שיניתָ  לגמרי את התדמית של התזמורת. אנחנו מקבלים במינון מרוכז סימפוניות של בטהובן, סימפוניות וקונצ'רטות של ברהמס ושל מנדלסון. למה אתה שואף?
 
"אני שואף להגיע לתזמורת שתוכל להתמודד בקלות, ללא הגדלת מספר הנגנים הקבוע, עם יצירות סימפוניות של מוצרט, בטהובן ועד הסימפוניות של שומן. בשנה האחרונה הבאתי לכאן פעמיים נגנים, בחלקם הגדול מהפילהרמונית של האומות, והגדלתי את מספר הנגנים. התזמורת התנסתה  באירוח מספר רב של נגנים עוד קודם לבואי, כשנגניה התמודדו עם מרתון של כל הסימפוניות של בטהובן. אני משוכנע ששיתוף פעולה בין נגנים קבועים לאורחים טוב לשני הצדדים. הרווח הגדול הוא כמובן של המאזינים".
 
בעונה הקרובה של הסינפונייטה כלולה "העטלף" אופרה של יוהן שטראוס. בעבר ביצוע אופרות היה כמעט בלעדית תחום של האופרה ושל הפילהרמונית הישראלית, כיום  רוב התזמורת כוללות לפחות אופרה אחת בתכנית השנתית. למה זה חשוב?
 
"זה מאוד חשוב לכל תזמורת. כשתזמורת עובדת עם זמרי אופרה רמת ההקשבה הדריכות והמתח שלה עולה בכמה מונים בהשוואה לנגינה של יצירות אחרות. זאת מאחר וזמרי אופרה  יכולים להתגלות כאנשים בלתי צפויים. פה טעות בכניסה, לפעמים אפילו שוכחים להיכנס, במקרים אחרים צליל שגוי, המנצח והנגנים צריכים להיות מוכנים לכל האירועים הבלתי צפויים האלה. אין כמו אופרה להכשיר אותם למצבים כאלה שכמובן יכולים לקרות גם בנגינה עם סולנים אינסטרומנטליים.
 
"אישית חשבתי שנכון היה לבצע את 'העטלף' בסוף השנה או בתחילת ינואר כדי להכניס את כולנו לשנה חדשה במצב רוח מרומם. אבל לצערי  מסיבות שונות האופרה הזאת תוצג חודש לפני  סוף השנה. לא נורא".

"לעיניים יש תפקיד משמעותי בקונצרט"
 
כמנהל מוזיקלי אתה אחראי גם לקבלת נגנים חדשים לתזמורת, יש  היום דמות אידיאלית של נגן בתזמורת שאליו אתה חותר?
 
"זה עניין חשוב מאוד. לדעתי כל צורת המבחן של נגנים חדשים צריכה להשתנות. ברבות מהתזמורת בעולם, עדיין רווחת השיטה שבה מועמד להתקבל לתזמורת מנגן מאחורי מסך. הסיבות לנגינה ה'אלמונית' הזאת הן שתיים:  לשפוט רק את איכות הנגינה ולמנוע העדפה של מקורבים, תלמידים של נגן המשמש מורה של מועמד זה או אחר וכו'. אני חושב שבעידן שלנו, שבו לעיניים יש תפקיד הרבה יותר משמעותי בקונצרט, אנחנו צריכים לראות את ההתנהגות של הנגן, את ההופעה כולה, את שפת הגוף, את הנוכחות".
 
השנה במרכז הסדרה הקלאסית בחודש מרץ תעמוד המוזיקה של מוצרט
 
"כן לאחר מנדלסון וברהמס הסינפונייטה תחזור לממדים הטבעיים שלה. בתכנית יש ארבעה קונצרטים בסוף שבוע ממושך אחד. אנחנו נארח שני מנצחים אחד מארמניה ואחד מרוסיה, פסנתרן מגרמניה, כנרת מגרמניה ואת יורי בשמט הוויולן הרוסי הנודע את הנבלאי הישראלי סיון מגן  ונגני התזמורת עצמם יהיו סולנים.
 
"הרעיון הוא לשמוע לא רק מוצרט אלא גם יצירות שנכתבו בהשראתו וכך ינוגו 'מוצרטיאנה' לצ'ייקובסקי ו'מוצרט א-לה היידן' של שניטקה. אני אנצח על עוד קונצרטים. אחד מהם המחבר את שתי אהבותיי טבע ומוזיקה ומשלים את חווית הילדות עליה סיפרתי לך קודם היכולת של המוזיקה להרגיע את החיות והיכולת של הטבע להשפיע על היוצר ועל היצירה". 
     
לפירוט הקונצרטים של העונה החדשה של סינפונייטה באר שבע   לפרטיים נוספים ולרכישת כרטיסים בטל': 08-6266422.



31/08/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע