סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן פריצות דרך ונכסי צאן ברזל במוזיאון ת"א
 

 
 
נקודה מרכזית אצל כל מי שמזמין אמנים לישראל היא שכולנו, ואני אינני יוצא מן הכלל, מנסים לשכנע את האמן, או את הסוכן שלו כמה חשובה ההופעה בישראל ומבטיחים לו הבטחות שונות כל זאת בתמורה לקבלת שכר נמוך ולעתים אף זעום בהשוואה לשכר שהוא, היא או הם מקבל או מקבלים במקומות אחרים. בסופו של דבר זה עובד, ברוב המקרים"
הרכבים מובילים מחו"ל, חידושים  פה ושם והרבה נכסי צאן ברזל. אילן רכטמן על תכניות המוזיקה הקאמרית במוזיאון ת"א


כאשר החל  אילן רכטמן לשמש בתפקיד מנהל תכניות המוזיקה של מוזיאון תל אביב לאמנות, לפני שבע שנים, אנשים לא נשארו אדישים.

הוא קיבל לידיו את ניהול אחת המסגרות הוותיקות ביותר בישראל לקונצרטים קאמריים ( הסדרה קיימת כבר כשמונים שנה) והחל להכות גלים.

משב רוח קליל

כבר מהתחלה הביא רכטמן שינויים קטנים אך משמעותיים לקונצרטי המוזיאון.  כך למשל הוא הנהיג את החשכת האולם בזמן נגינת המוזיקה, כשהמידע הבסיסי הנחוץ לקהל, שם הפרק המנוגן,  מוקרן על מסך בגב הבמה. בנוסף, לפני תחילת הנגינה ובהפסקה מוקרנים סרטים קצרים שהם מעין ראיונות או מונולוגים של האמנים המשתתפים. סרטים אלו מספקים בדרך כלל משב רוח קליל ומבדר לערב כולו.

היום רכטמן מסתכל קדימה, מקווה לחזור לעיסוק שמעניין אותו בעיקר והוא חיבור מוזיקה. רכטמן  מחבר מוזיקה מזה שנים רבות וכעת "ישנה הזמנה ליצירה גדולה מקוריאה".

אני רוצה לעסוק באמנות נטו", הוא אומר. בינתיים הוא ממשיך לעסוק בכמה מלאכות במקביל. הוא מנהל את סדרת הקונצרטים, ממשיך לחבר מוזיקה ומופיע כפסנתרן, גם בסדרת הקונצרטים במוזיאון וגם במקומות אחרים. בשבועות אלו הוא נמצא בארצות הברית, שם הוא עוסק בעיקר בכתיבת מוזיקה.

הרביעייה-הירושלמית-Felix-Broede.jpg
"הרביעייה הירושלמית" (יח"צ)

"יש אנסמבלים שחיכינו לבואם שנים"

למוזיאון תל אביב, שהיה קרוב לוודאי חלוץ הקונצרטים הקאמריים הפומביים בתל אביב  וגם בישראל כולה, קמו לאורך השנים מתחרים לא מעטים.  איך שומרים על בידול, על ייחוד של סדרת המוזיאון?

"בעיקר על ידי דאגה לרמה,  יש טוב מאוד, יש מצוין ויש טוב ממצוין, אנחנו במוזיאון משתדלים להיות תמיד במקום הזה. אם מדובר בהרכבים ישראלים כמו הרביעייה הירושלמית שמופיעה רק במוזיאון תל-אביב, או הרכבים מחו"ל שהם כיום הטובים מסוגם, ממש מצמרת המוזיקה. הבאתם למוזיאון כרוכה במאמצים בלתי נלאים, בהרבה סבלנות ואורך רוח.

"יש אנסמבלים שחיכינו לבואם שנים, כי רשימת ההמתנה שלהם ארוכה מאוד ולוחות ההופעות שלהם עמוסים ולהגיע לכאן, בעיקר למי שעוד לא היה כאן, זה לעולם לא עניין פשוט. אבל כשהם באים הם מצדיקים את המוניטין שלהם וכולנו מרוצים, הקהל וכמובן אנחנו במוזיאון".

נגעת כבר בקהל, נעבור לעניין הרפרטואר  שהמוזיאון מציע. עד כמה הוא נועז, חדשני ופורץ?
 
"תמיד תמיד  אנחנו שומרים על הכללת נכסי צאן ברזל של המוזיקה הקאמרית, יצירות שניתן להתייחס עליהם  כאל סוסי המלחמה של הרפרטואר או בביטוי האנגלי המוכר 'הלחם והחמאה' של המוזיקה הקאמרית, יצירות של מוצרט, בטהובן, שוברט, שומן, ברהמס, צ'ייקובסקי, דבוז'ק - הקונצנזוס של  הזרם המרכזי. בלעדיהם אי אפשר, הקהל רוצה אותם וקהל הוא המרכיב החשוב ביותר, בלעדיו אין לסדרה, למקום כולו, זכות קיום.
 
"עם זאת, פה ושם יש פריצות דרך. השנה למשל משתתפים בתכניות המוזיאון נגנים בכלים שאינם נחשבים למזוהים  עם הרפרטואר ועם סוג הקונצרטים. ראשון שאני שמח להזכיר כאן הוא אבי אביטל, נגן המנדולינה  הישראלי שנחשב כיום לאחד הטובים בעולם, המנדולינאי הראשון אי פעם שמקליט עבור חברת "דויטשא גרמופון". הוא יופיע כאן עם הרכב קאמרי ועם הקאמרטה הישראלית ביצירות שבחלקן נכתבו במקור לכינור.

אבי-אביטל-דניאל-צציק.jpg
            אבי אביטל (צילום: דניאל צ'צ'יק)

"אורחת חריגה ברצף היא נגנית האקורדיון  קסניה סידורובה.  סידורובה בהופעותיה כאן תכלול יצירות של מלחינים כמו ברטוקשניטקה, פיאצולה שנשמע פחות בסדרות המופת של המוזיאון. העניין במלחינים החדשים או בני התקופה נמדד לפי המנגנים, כלומר היות המלחין בן המאה העשרים אין בו כדי לפסול אותו. שוסטקוביץ' מאוד פופולרי במוזיאון והקהל מגיע לשמוע אותו.

קסניה-סידרובה.jpg
קסניה סידרובה (יח"צ)
 
"חדשנות מסוג אחר תמצא למשל בסדרת 'סולנים בסערה' שבה נגנים מתזמורת מסוימת (לאורך השנה משתתפים נגנים מתזמורות שונות בסדרה) מתפקדים כתזמורת לנגן שמגיע להופיע ברסיטל או בקונצרט קאמרי.
 
"מלבד אבי אביטל שיופיע עם הקאמרטה, יופיע במסגרת הזו , גם עם הקאמרטה, הצ'לן גארי הופמן, שינגן את הקונצ'רטו לצ'לו של דבוז'ק. את הקונצ'רטו שנכתב במקור לתזמורת סימפונית גדולה, עיבד מרדכי רכטמן (אביו של אילן, מי שהיה במשך שנים רבות נגן בסון ראשי בפילהרמונית, עסק גם בניצוח ונודע בעיקר בזכות עיבודים  שונים שעשה ליצירות שונות)  לתזמורת קטנה.
 
"בתוך העיבודים האלה יש גם ביצועי בכורה עולמיים ליצירות.  החידוש  הוא לעתים לאו דווקא ביצירות חדישות, לא פעם מדובר ביצירות פחות מוכרות של מלחינים מוכרים. כך למשל הרביעייה הדנית שמופיעה כאן השנה תנגן רביעייה של קרל נילסן המלחין הלאומי של דנמרק, שהלך לעולמו כבר לפני יותר משמונים שנה. היצירה שלמיטב זכרוני לא נוגנה מעולם בישראל".

למה כדאי להופיע בישראל

דיברת על הרכבים או על אמנים בודדים שנמצאים בפסגות המוזיקה בעולם, איך מתמודדים עם העלות שלהם?
 
"נראה לי שזאת נקודה  מרכזית אצל כל מי שמזמין אמנים לישראל. בתהליכי ההזמנה  כולנו, ואני אינני יוצא מן הכלל, מנסים לשכנע את האמן, או את הסוכן שלו  כמה חשובה ההופעה בישראל ומבטיחים לו הבטחות שונות כל זאת בתמורה לקבלת שכר נמוך ולעתים אף זעום בהשוואה לשכר שהוא, היא או הם מקבל או מקבלים במקומות אחרים. בסופו של דבר זה עובד, ברוב המקרים.
 
"המשא והמתן הזה הוא אחד החלקים הפחות נעימים בתפקיד מסוג זה. מעשית אנחנו משתדלים שהאמן או ההרכב שמגיע ינגן לפחות בשלוש תכניות שונות במוזיאון, סדרת 'מופת', 'סולנים בסערה'  וסדרת הקונצרטים בגלריות. המוזיאון משתף פעולה עם סדרות קונצרטים בערים אחרות  ובדרך כלל אורחי הסדרה שלנו מופיעים בסדרה הקאמרית הוותיקה בחיפה ומדי פעם בסדרות בבאר שבע, וכן בסדרה הקאמרית של המרכז למוזיקה ירושלים באולם ימק"א בעיר". 

ונסה-בינלי-מוסל-באדיבות-מוזיאון-תא-לאמנות.jpg
ונסה בנלי מוסל (יח"צ)
 
נחזור לקהל. האם לדעתך החידושים שערכת בהגשה של הקונצרטים הביאו קהל חדש?
 
"התשובה מורכבת אני כבר יכול לומר שאני מצטער שלסדרה 'סולנים בסערה' שהאולמות בה תמיד מלאים, לא מגיע קהל חדש. לדברים אחרים יש יותר קהל,  לא בהכרח צעיר יותר, השנה כלולים גם קונצרטים לקהל של ילדים, אבל  השינוי אינו משמעותי. החידוש  של החשכת האולם שהתקבל בהתחלה ברגשות מעורבים ועם הרבה התנגדויות, התקבל בסופו של דבר על ידי רוב הקהל.

"ערב אחד, איש צוות האולם שמפעיל את ההחשכה ואת ההקרנה, נאלץ מסיבות אישיות להיעדר מן הקונצרט והשארנו תאורת קונצרטים רגילה (החשכה חלקית)  ורבים בקהל התלוננו. הסרטונים ההומוריסטיים הקצרים הם לדעתי נכס ולא נטל. הרי המוזיקה הקאמרית במיטבה דורשת הקשבה וריכוז יותר מקונצרט רגיל. אתנחתא מבדרת כמו זו שאנחנו מנסים לתת לקהל באמצעות שיחה של האמנים על דא ועל הא, אוכל, ספורט, נגיעה ביצירות, שאיפות אישיות וכד'  מיטיבה להשפיע על איכות ההקשבה.
 
"אני חייב להזכיר כאן ניסוי חדש פעמי שעשינו במוזיאון. בקשנו מהרכב קאמרי שינגן מול מיקרופונים ולא מול קהל. קהל המבקרים במוזיאון, קהל של תערוכות, מיצגים ודומיהם קיבל אזניות ויכול היה להקשיב לביצוע חי תוך כדי הליכה בין תמונות, תוך כדי הפסקה בחצר הפנימית ובכלל, הליכה באכסדרת המוזיאון. כאן נוצר כבר קהל חדש, מאותגר, מסוקרן, אני מקווה שלניסיון הזה יהיו המשכים. צריך לומר רק שבתכנית מעין זו לא משמיעים יצירות שלמות". 
  
 
הסדרות הקאמריות במוזיאון תל אביב ייפתחו השנה עם ונסה בנלי מוסל – פסנתר, קארל היינץ שוץ – חליל, קריסטינה רייקו קופר – צ'לו, שון לי – כינור שיופיעו בסדרות "מופת א'" ב-22 באוקטובר 2014 ב-20:30 ו"מופת ב'" ב-27 באוקטובר ב-20:30 . יון ומוסל יופיעו גם במסגרת קונצרט הפתיחה של "סולנים בסערה" ב-28 באוקטובר. להזמנת כרטיסים: 03-6077020, או באתר המוזיאון.



19/10/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע