סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן אלבום שירי הנדודים של עודד זהבי
 

 
 
אוסף השירים, בדומה לזהבי שחיבר אותו, הוא מאוד ישראלי. יש בו מכל התכונות יחד: מתיקות, עוקצנות, מרירות. שיר היקינטון ההופך לשיר מחאה. שיר ששרתי לבתי הופך לשיר הילדים המגורשים. ורצף האסוציאציות של כולנו מצוי בו. לא פשוט אבל מאתגר" (קליר מגנאג'י)
שיחה עם המלחין וזמרת הסופרן קליר מגנאג'י על אלבום חדש בהפקת המכון הישראלי למוזיקה


המכון למוזיקה ישראלית  משיק תקליטור חדש ושמו  "ציפור יחידה". בתקליטור  17 שירים של המלחין עודד זהבי, ששרה זמרת הסופרן קליר מגנאג'י ומנגנת  הפסנתרנית אירינה פרידלנד.

בהאזנה חטופה וראשונית "צדו" את אזני בראש ובראשונה לאו דווקא שירים בעלי נעימה יפה וקליטה, אלא שירים שמתייחסים בצורה זו או אחרת למסורת השיר האמנותי או למסורות שיר אחרות.

ראשון שבהם הוא השיר "בעית זהות"  למלים של יונה וולך : מישהו אחר מזמר מגרונך/ מישהו אחר חיבר את שירך/ )שר בבית דרך גרונך(/ צפור צפור מהאת שרה/ מישהו אחר שר דרך גרונך, שמצטט את השיר החותם את מחזור השירים "מסע חורף" של שוברט. שיר שבו המשורר מתייחס לנגן בתיבת נגינה. או השיר האחרון, פרפרזה על שיר היקינטון המוכר של רבקה גווילי, שעודד זהבי חיבר לו גם את המלים וגם את המוזיקה. שירים מיוחדים ללא כל ספק.      


קלייר-מגנאגי-עודד-זהבי.jpg
קלייר מגנאג'י (צילום: גל אייל), עודד זהבי (יח"צ)

מורה בלתי נשכח

"ציפור יחידה," אומרת קליר מגנאג'י "אינו שם שיר, אלא שורה מתוך "בהרי ירושלים",  של לאה גולדברג ובו נאמר "איכה תוכל ציפור יחידה לשאת את כל השמים, על כנפיים רפות מעל לשממה?". השורה הזאת היתה לשם האלבום כולו"  

איך או מתי נוצר הקשר בינך לבין עודד זהבי?

"את עודד זהבי הכרתי לפני כ-15 שנים. הוא היה מורה באקדמיה למוזיקה בתל אביב. הוא לימד קורס על מוזיקה ישראלית. בשבילי ובשביל עוד כמה סטודנטים זה היה קורס בלתי נשכח".

בלתי נשכח?

"כן. זהבי היה מורה צעיר יחסית, הוא חשב להוסיף עניין לחומר הלימודי. הדרך שבה בחר להגביר את העניין בתחומי הלימוד היתה אירוח אנשים מן התחום בשיעורים. פגשנו מלחינים מסצנת המוזיקה של אז. המלחין יוסי מר חיים, מבקר המוזיקה חנוך רון פקדו את הכיתה שלנו. הם ועוד מלחינים ועוד מנצחים. המפגש עם האנשים מן השטח עשה את שלו. וכבר אז התחלנו לעבוד ביחד. אחת הסיבות לעצם העבודה נעוצה באותה היכרות בלתי אמצעית עם מי שעושים מוזיקה.  מוזיקה הפכה מעניין תיאורטי לתחום חי ותוסס שאנחנו, סטודנטים בתחילת הדרך, לומדים להכיר ולחוות את האמנות כישות פעילה וחיה. כבר אז התחלנו לעבוד יחד".

ואחר כך?

"אחר כך נסעתי להמשך לימודים בבוסטון, בקונסרבטוריון ניו אינגלנד. למדתי שם אצל קרול הייבד ואת עיקר הלימודים עשיתי  עם סילביה גרינברג בווינה ועם אפרת בן נון. אחרי ההפסקה הזאת שבתי לעבוד עם עודד על יצירות שלו.  חלק מהיצירות שבדיסק כבר הושרו בהזדמנויות אחרות. את  "דודי ירד לגנו" של ישראל נג'ארה, שרה הדס פארן עם הסינפונייטה הישראלית לפני כשנתיים.

בעצם האזכור הזה אני כבר יכולה לסמן את השוני בין כל צורת זמרה אחרת לבין שירת 'ליד'".

 והוא?

"אין לי די מלים לתאר את השוני. כשאני שרה בקונצרט עם הרכב נגנים, או עם תזמורת וכמובן באופרה, אני מצויה בחזית  אבל התמיכות שנותנים לי הגוף המוזיקלי, התלבושת התיאטרלית, המנצח, הן שותפויות בעצם העמידה שלי והשירה שלי. כשאני עומדת ושרה 'ליד', אני מסתכלת קדימה ולצדדים וזו רק אני. אפילו הפסנתר, שותפי ליצירה, נמצא מאחורי. אני חשה עירומה לגמרי מול הקהל. כי זו רק אני. נכון שבדרך כלל הופעות ב"ליד" אינן מיועדות לאולמות של אלפי אנשים והן מראש אינטימיות ובכל זאת, בשעה שבמופע אופראי התיאטרון נותן לי את הגב, את התמיכה, את המסגרת, הרי שכאן יש לי המלים והמנגינה בלבד. אני באישיותי צריכה להביא את התיאטרון אל ה'ליד' וזה לא פשוט".


קלייר-מגנאגי-יחצ.jpg
קלייר מגנאגי (תמונת יחסי ציבור)

שיר היקינטון הופך לשיר מחאה

 איך את לומדת, מתכוננת?

"אני מתחילה מהמוזיקה, עוברת למלים, רוב הטקסטים בדיסק החדש הם בעברית. אני מנסה להבין את השיר בצורה הטובה ביותר ומכאן אני למעשה מתחילה בעבודה שלי. לא כל השירים מציבים את אותן דרישות או את הקשיים שאיתן אני צריכה להתמודד. השירים של יאיר הורביץ  הציבו בפני אתגר לא פשוט. במנעד שבהם הם חוברו. אני מתמודדת עם המורכבויות באמצעות לימוד הטקסט וניתוחו. 

"חלק מלימוד השיר היה  העבודה עם אירינה פרידלנד הפסנתרנית. מאחר והיא לא נולדה בארץ ולא גדלה על רוב השירים, חלק גדול בהכנה היה לנתח את השירים יחד אתה. אירינה אילצה אותי להסביר  וכך העמקתי את ידיעת השירים. עוד נעזרתי במי ששולטים בשפות השונות, סבתא של צבי בעלי (הצ'לן צבי אורליאנסקי), משפחה וחברים כולם היו שותפים בידיעה או בבלי דעת. לי היה חשוב לשמור על האיכות האותנטית של כל שיר". 

איך נראית לך אסופת השירים כולה?

"אוסף השירים, בדומה לזהבי שחיבר אותו, הוא מאוד ישראלי.  יש בו מכל התכונות יחד: מתיקות, עוקצנות, מרירות. שיר היקינטון ההופך לשיר מחאה. שיר ששרתי לבתי הופך לשיר הילדים המגורשים. ורצף האסוציאציות של כולנו מצוי בו. לא פשוט אבל מאתגר".

 הרגשת שעודד זהבי כתב את השירים בשבילך?

"יותר מזה, היתה לי גם מעורבות. בשלב מסוים הרגשתי שחסר לי משהו קליל יותר ודיברתי על כך עם עודד ואז נוצרו השירים בעל הגוון המזרחי, הפיוטים שהוספתי להם קישוטים בקולי. לשאלתך בסך הכל כן. הוא מכיר היטב את קולי ובסופו של דבר זה אחד המיזמים האישיים ביותר שעשיתי בחיי המקצועיים".

תהליך ההפקה היה קצר?

"נטו, במספר ימי ההקלטה אולי כן. אבל  זו עבודה של חדשים לא מעטים שבמהלכם למשל, הופענו עם חלק מהשירים בצפון אמריקה ואחר כך נכנסנו טעונים בכל מובן של המילה לאולפן. האולפן היה בעצם מרכז המוזיקה  של אלכס תמיד בעין כרם. שם הכל הוקלט ובושל באולפני אשל. אני שמחה בתוצאה".


עודד-זהבי-ציפור-יחידה.gif   
עודד זהבי, ציפור יחידה (מתוך עטיפת הדיסק)

נדלק על העצב
 
"השירים נכתבו לאורך די הרבה שנים" מספר המלחין עודד זהבי.  "הראשון שבהם, 'הנך יפה רעייתי',  נכתב ב-1996 והאחרון, 'שברי סערה',  נכתב במיוחד לדיסק הזה ב-2014".

  מה "מדליק" אותך  בשיר כשאתה קורא, היסוד הקצבי, הרעיוני, הלשוני?

"בדרך כלל אני נדלק על עצב והבעותיו הפואטיות. 'ליבו ההבעתי' של השיר מגיע אלי כמעט תמיד, ואז אני צריך שתהיה לי איזושהי אפשרות 'לפרק' אותו ולהרכיב מחדש. בכלל, אני מרגיש מאושר מאוד מכך שאני יכול לעסוק ב'זרמי תודעה' בשירים האלו. להתייחס לחומר שאני אוהב, בין אם בציטוט ישיר או בהתייחסות מורכבת יותר, ולהביע את עצמי בטריאלוג עם טקסטים ובמבצעים מרתקים כאלו". 

איך בחרת  את השירים האלה ואיך קבעת את הסדר?

"היו כמה תהליכים מקבילים בבחירת השירים. היה לי חשוב למצוא איזשהו מרכיב מאחד בתוך המבחר וזו היתה הציפור ובעקבותיה הנדודים. הדיסק הזה כולל המון שירים של נודדים, פליטים, מגורשים...צוענים, פייטנים מגורשי ספרד, שני שירים מתרבות האידיש שנרדפה ו'שיר מגורשים' משלנו.

"מצד שני רציתי בגיוון. בסגנונות ובטווח ההבעתי, בתפקידים שלוקח על עצמו הדובר בשיר  ובכלל. היה לי חשוב לכלול מספיק שירים שהמרכיב העיקרי בהם הוא המלודיה, ועוד כמה שהם דרמטיים ואקספרסיביים יותר. וכמובן שלקלייר ולאירנה היתה השפעה מסוימת על המבחר.

"לגבי הסדר, היה ברור לי שהמסע שלי יתחיל ב'שיר השירים' (ברעיה האהובה) ויסתיים בשיר על הגירוש. שיר מחאה אקטואלי אישי, בתוך המבחר שינינו כמה פעמים את הסדר, התייעצנו בינינו, התייעצנו עם רפי אשל שמעורבותו בתוצר הזה היתה מעל ומעבר לתפקידו כמקליט ועורך הקלטות מחונן, אפילו יצרנו 'קבוצת מיקוד' והתייעצנו באופן קבוע בעוד זוג אזניים למוזיקאית צעירה ששם הקוד שלה היה 'העטלף'".

"לשלושתנו יש טמפרמנט דומה"

מהי מבחינתך צורת העבודה עם הזמרת ועם הפסנתרנית (האם התחום של ניתוח טקסט פיוטי, נכנס לעבודת ההכנה) לאור העובדה שהפסנתרנית לא גדלה כאן ושמות המשוררים, קל וחומר שיריהם אינם במנעד התרבותי הטבעי שלה?

"שאלה מצוינת. אני מהמלחינים שמפקידים הרבה אחריות בידי המבצע. המגע הראשון עם החומר גם של אירנה וגם של קלייר היה עצמאי. לא שהן לא ביקשו הבהרות, אבל ביקשתי מהן לראות איך המוזיקה ככזו מדברת אליהן. התוצאות היו מרטיטות.

"אירנה, שהיא אחד האנשים הכי אינטליגנטיים והכי אקספרסיביים שאני מכיר, חשה ואחר כך גם למדה את הטקסטים האלו לעומק. בסופו של דבר, גם לאה גולדברג וגם דן פגיס, גם אמיר גלבוע וגם איציק מאנגער וקדיה מולודובסקי הכירו היטב את פושקין ואת השירה הרוסית המודרנית כך שהפערים התרבותיים אם היו בכלל נטו לטובת אירנה.

"אצל קלייר התופעה גורפת לא פחות. היא מבינה שירה כשם שהיא מבינה מוזיקה והיא מבינה אותי (טוב, בגבולות האפשריים) מה שנחמד הוא גם שלשלושתנו יש טמפרמנט (אישי ומוזיקלי) דומה אם כי מנעד ההתנהגות והנימוס רחב למדי. כיף גדול. אחר כך עשיתי בעיקר גימורים. בעיקר עניתי על שאלות ונתתי לחומר לזרום בנתיבי ביצוע שהיו לעיתים מפתיעים".

אירנה-פרידלנד01.jpg
אירנה פרידלנד (תמונת יחסי ציבור)

כשאתה נכנס לאולפן לבישול החומר המוקלט, יש לך בראש מראש תמונה צלילית של מה שאתה רוצה שהמאזין ישמע, או תוך כדי העבודה המוצר הסופי מתגבש?

"בהחלט. הדימוי הצלילי של הדיסק היה אצלי די ברור במהלך ההקלטות ובזמן העריכה הקפדנית מאוד. איכשהו זה מצחיק. רוב דימויי ה'ליד' שאני מכיר הם של גברים - דיסקאו , פירס, ובוסטריג' אף פעם לא הייתי חסיד גדול של פאסבנדר - והיה צורך מבחינתי לחשוב איך אני רוצה שהחומר יישמע. דווקא זמרות כמו ג'אן דה-אגאטני או כריסטין שאפר (בשירים של סטרווינסקי), מירה זכאי ואנה מאלינה היוו מקור של מחשבה וייחוס".


 
הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 3 במרץ 2015 ב-20:30 בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ברחוב שטריקר בתל אביב. כרטיס: 30 שקלים/ 70 שקלים עם דיסק מתנה. טל': 03-5466228 וביום רביעי, 18 במרץ ב-19:00 במשכן לאמנויות ע"ש הכט באוניברסיטת חיפה, אולם 207. הכניסה חופשית.


למועדי מופעים >

01/03/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע