סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן בדיאלוג עם הקהל - שיחה עם דורון סלומון
 

 
 


המנהל המוזיקלי של הסינפונייטה באר שבע ושל תזמורת הבמה הישראלית חולון מקשיב גם לשרית חדד ולאריס סאן, לא נרתע מאופרטות, כותב דוקטורט על המוזיקה בסרטים של קובריק ובעיקר - מוצא בכל פעם אתגרים חדשים בעבודה עם תזמורות. שיחה אישית עם דורון סלומון.

הוזעק ברגע האחרון ונשאר שמונה שנים

"אותי כל מוזיקה מעניינת", אומר דורון סלומון, מתישהו במהלך השיחה, "רוק, ישראלי, אתני, שרית חדד, חלק מן הדברים המסקרנים הופכים לדברים שאני אוהב. בה במידה הייתי רוצה שהקהל שלי יידע מי הוא ברוקנר. מטעם זה ומטעמים נוספים של יצירת דיאלוג קבוע עם הקהל, אני פותח כל קונצרט שלי, בשיחה עם הקהל. אני מדבר על רפרטואר סימפוני, רפרטואר קאמרי, בסך הכל אני מדבר מניסיון, מתחושות אישיות, ממשקעים שהתבשלו בי במשך השנים. הקהל מגיב, יש מי שבאים לשאול, להציע, להתחלק, אחרי השיחות האלה".

וניסיון יש לו ללא כל ספק. סלומון ניצח על תזמורות רבות בארץ ובחו"ל וניהל תזמורות אחרות. הוא החל בניהול תזמורת חובבים באנגליה, במקביל ללימודיו בקולג` המלכותי למוזיקה, "שם אם לא תסמן לנגנים כניסה מדויקת, הם פשוט לא ינגנו". הוא ניהל תזמורות בשוודיה ובמקדוניה (שלפני המלחמה הגדולה ביוגוסלביה) ולאחרונה סיים קדנציה של שמונה שנות ניהול עם התזמורת הסימפונית מאזור פוקלנד, שבין מדינות סקסוניה ותורינגיה בגרמניה.

"זה לא היה פשוט בהתחלה. הגעתי לשם באזעקה של הרגע האחרון כדי להחליף מנצח אחר. בדיוק באותו זמן, התזמורת חיפשה מנהל מוזיקלי חדש ולמעשה הייתה לאחר סגירת ההרשמה ולקראת הדיון במועמדים. לאחר שניצחתי על התזמורת, הם צירפו אותי לרשימת המועמדים ובחרו בי.

למבחן שעברתי היו כמה שלבים. המדינה הזאת, הייתה בעבר גרמניה המזרחית ומבחינתם הייתי מראש אדם שניצב מולם, לא דובר את השפה שלהם, מגיע מארץ שהם למדו לשנוא, כי המדינה שלהם תמכה תמיד במדינות הערביות ובפלסטינים, ובכלל מגיע מן הקפיטליזם, לחניכי המנטליות הקומוניסטית. היצירה שבחרתי באותה פעם ראשונה, הייתה הסוויטה "דפניס וכלואה" של ראוול. יצירה שהם מעולם לא ניגנו קודם. היו כמה ימי חזרות ובמהלכם עבדתי עם הקבוצות השונות ועם התזמורת כולה. ההתלהבות הייתה מדורגת בהתחלה הנגנים ואחריהם גם הקהל. יצירה חדשה, סוחפת ומאז הייתי איתם במשך שמונה שנים".

"קובריק הבין את הסימפוניה תשיעית"

בישראל ניצח (כמעט) על כל התזמורות בישראל, בכללן הפילהרמונית. בארץ הוא גם ניהל תזמורות – הקאמרית הקיבוצית, קבוצת "מוסיקה נובה", תזמורת חולון וכעת הוא מנהל במקביל את הסינפונייטה הישראלית באר-שבע ואת תזמורת הבמה הישראלית חולון.

- אחרי כל כך הרבה תזמורות, יש עדיין חידוש בעבודה עם תזמורת לא מוכרת?

"תמיד יש, עם הסינפונייטה חיפשנו אולם חדש בתל-אביב וקיבלנו לא רק אולם (אודיטוריום רוזין) אלא גם קהל שונה הרבה קהל צעיר ומגוון.

"תזמורת הבמה חולון מיועדת בעיקר לקונצרטים לכל המשפחה, כך בנה אותה מייסדה, רוני פורת, שדרך אגב נשאר בתמונה כמנצח אורח וכמייעץ בכיוונים שונים בקונצרטים לילדים. זו תזמורת של כלי מיתר בלבד ואני לא עבדתי עם תזמורות מיתרים. זה חידוש כי הרפרטואר כאן הוא לא רק היצירות האיטלקיות המוכרות של ויוואלדי ובני תקופתו, אלא עיבודים של רביעיות מיתרים לתזמורת מיתרים גדולה ואני נדרש לחשוב מחדש על עיצוב משפטים מוזיקליים שנבנו במקור להרכבים קטנים ולנגינה בחללים קטנים. היה לנו כבר ביצוע מרגש של רביעייה של בורודין ועיבודים של רביעיות המיתרים של בטהובן מחכות לנו".

לצד הניצוח, דורון סלומון משלים לימודים לקראת תואר דוקטור באוניברסיטת בר-אילן כשבעבודתו הוא חוקר את המוזיקה הקלאסית ושימושיה בסרטים של אינגמר ברגמן וסטנלי קובריק. "קובריק הבין את הסימפוניה התשיעית, ואת השלכותיה טוב יותר מהרבה אחרים והשימוש שעשה בה ב`תפוז מכני` מעניק לה חדות ובהירות" הוא טוען.

"הערצתי את נגינתו של אריס סאן"

- נחזור אחורנית, אתה בנו של מי שנמנה עם מייסדי התזמורת הפילהרמונית, נגן הקרן הורסט סלומון, מה לקחת ממנו ואיפה מרדת בדרכו?

"אבא לא היה רק ממייסדי התזמורת, הוא השמיע את הצליל הראשון בקונצרט הראשון. היצירה שפתחה את הקונצרט החגיגי של התזמורת החדשה בדצמבר 1936, בניצוחו של ארתורו טוסקניני, הייתה הפתיחה "אוברון" של וובר והקרן פותחת את היצירה. היו לאבא משפטים שונים שאמר שחזרו אלי במשך הקריירה. למשל, הוא אהב קטע סולו לאבוב בסימפוניה הראשונה (והמאוד פופולרית של ביזה), הוא התייחס לקטע הסולו הזה ביראת קודש. כשאני ניצחתי על היצירה והגענו לאותו קטע, אני הייתי אחוז אמוק, מתוך חשש שהקטע הזה לא יהיה יפה וחשוב במידה שאבא העריך אותו.

"מרידות לא חסרו. הכלי שלי, לפני שרביט הניצוח, הוא הגיטרה, (לאחרונה הפסיק דורון לנגן כסולן ומצטרף מדי פעם להרכבים קאמריים או ג`אזיים). אני הערצתי את נגינתו של אריס סאן. אבא שלי לא הבין את המוזיקה הזאת וסבל ממנה כשאני שמעתי אותה בוקר וערב. הוא גם לא סבל את הנגינה בחצוצרה של דיזי גילספי, `ככה לא מנגנים`. היום, אני משוכנע, שכל החידושים האלה איימו עליו. הוא בסך הכל היה איש פתוח אבל אלה היו דברים שונים.

לעומת זאת, כשעבדתי בגרמניה חלק מהתפקיד שלי כמנהל תזמורת היה לספק את תיאבון הגרמנים בתקופת החגים לאופרטות "האלמנה העליזה" של להאר, יצירות של יוהן שטראוס ועוד. בתקופה של לפני חג המולד וראש השנה האזרחית, מנגנים את האופרטות האלה עשרות פעמים. היצירות אהובות באירופה. הסיפורים הם למעשה טלנובלות, שגורמות לאנשים להישפך והמופעים החוזרים, ממלאים את הקופות של התזמורות.

"לי כמנצח היו בעיות עם המבצעים האלה. אין להם פרטיטורה. הזמרים זוכרים את התפקיד והכינור הראשון מלווה, התווים נראים לכל היותר כמו ליווי בגיטרה. אולי מסיבה זו בישראל לא לוקחים את היצירות האלה ברצינות. לא מתייחסים אליהן כלל. כשבאתי לאבי עם היצירות הוא הראה לי דברים יפים ומרגשים, חכמות של מלחינים".

לא מכירים פה מספיק את ברוקנר, סיבליוס ובריטן

- יש שינויים בקהל ובתזמורות באירופה ובישראל?

"יש עניין של טעם. בישראל לא מכירים את הסימפוניות של ברוקנר או של סיבליוס. כשכבר משמיעים את היצירות שלהן, בוחרים סימפוניה אחת או שתיים ואז מקצרים אותה. אצל ברוקנר המאזין חווה את האורך של היצירה כדי להגיע בסוף לפתרונות הגדולים. זה מעין עינוי מתמשך שנפתח לאור גדול. ולסיבליוס יש רגעים גדולים, שכאן לא מכירים. גם את המוזיקה של בריטן לא מכירים בישראל".

- כמנצח היו לך מנצחים אחרים מקורות השראה?

"אני זוכר את סרג`ו צ`ליבידקה מנצח על `רומיאו ויוליה` של צ`ייקובסקי עם הפילהרמונית. איך הוא יצר את הסאונד המיוחד שלו. ישבתי שמעתי והושפעתי. אצל הרברט פון קאראיאן, אהבתי את הניתוק, ההתרחקות שלו, גם הפיזי כשהוא עוצם את העיניים בזמן הניצוח. הריחוק. לדעתי איש לא התקרב אליו בניצוח על מחזור האופרות `טבעת הניבלונג` (של וגנר). אצל ריקרדו מוטי, אני אוהב את שפת הגוף שלו כמנצח.

"עם תנועת הבארוק והחזרה למה שנקרא ביצועים אותנטיים, הייתה לי בעיה. אני מאמין שכל מנצח רוצה להגיע למצב בו ישלוט בגוף הנגנים הגדול ביותר ויפיק מהם את המקסימום. גם מי שמופקד על בארוק. יום אחד ראיתי את ניקולאוס הרנונקור, מנצח בארוקי מובהק בעבודה על הסימפוניה השמינית של בטהובן, ומאז אני משוכנע שאת היצירה הזאת צריך לנגן בכלים אותנטיים, יש נגינת תופים שלא מסתדרת אצל אף מנצח. לתופים היבשים יש צליל אחר".

"מוזיקה צריכה להיות חוויה"

- תזמורות באמריקה מפעילות היום מודלים של מעורבות בקהילה. מנצחים חשובים כמו לנאד סלטקין ואחרים פועלים בכיוון הזה. גם בבאר-שבע זה היה קיים לפני שנים. המגמות האלה יאפיינו גם את הסינפונייטה בניהולך?

"אני מקבל תזמורת עם חידושים. מצד אחד - גם נגנים ותיקים וקהל ותיק, ומצד אחר - צוות חדש, אני, המנכ"ל ויו"ר ההנהלה הציבורית. בקרוב נקבל גם אולם חדש, שהולך ונבנה בסמוך אלינו. יש פוטנציאל של חידוש, יש סיבה טובה להביא עוד קהל אלינו.

"הצעדים הראשונים כבר נעשו, כך למשל הקהל מכיר היטב את שמואל אלבז, המנצח ונגן המנדולינה, רביעייה שהוא הקים מביאה את הסאונד הצפון-אפריקני לאולם הקונצרטים. עם מוזיקה כזאת מצד אחד ועם אירועים כמו הקונצרט שעשיתי לאחרונה שבו השמענו את `פאסאד` לשחקנית ותזמורת קטנה (עם השחקנית ניצה שאול, רעייתו של דורון סלומון), נגיע לקהל חדש ונעניק לו חוויות. כי מוזיקה צריכה להיות חוויה".


עוד על הסינפונייטה ישראלית באר-שבע
עוד על "תזמורת הבמה הישראלית חולון"


27/11/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע