סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מיניאטורה אופראית שהיא עולם ומלואו
 

 
 
באופרה הזאת גיליתי תוך כדי עבודה ש-'בדיחה תחבולה ונקמה' היא מלאכת מחשבת, כל צליל וכל הברה נמצאים במקום. כלומר אין כאן צלילים שאפשר לוותר עליהם. הכל נעשה מתוך כוונה.. יצירה שכתובה במיומנות רבה. הקצב של הטקסט והמשפטים המוזיקליים המושרים מסחררים. והוא הדין בפעילות הדרמטית על הבמה. אין רגע דל. והמלאכה הזאת אינה פשוטה כלל, בעיקר לזמרים
התז' הקאמרית רמת גן בניצוחו של אביב רון תעלה אופרה קצרה נשכחת של מלחין יהודי נשכח. שיחה


במוצאי שבת, 21 בנובמבר 2015, תעלה התזמורת הקאמרית רמת גן וקבוצת "אופרה זעירה" ביצוע חד פעמי של האופרה "בדיחה תחבולה ונקמה", לליברית על פי מחזה של גתה.
 
הקונצרט יתקיים בתיאטרון רמת גן בניצוחו של אביב רון ובהשתתפות הזמרים הסולנים אנסטסיה קלוואן, ליאור ענבר ויעקב סטריז'ק.

המודרניסט שנשכח

מלחין האופרה, אגון וולס, ממוצא יהודי , נאלץ -  כמו רבים וטובים שהחליטו להמיר את דתם מסיבות כלכליות, תרבותיות ואחרות – להסתלק ממולדתו אוסטריה ולמצוא מקלט באנגליה.
 
מי שגילה אותו הוא המנצח אביב רון. "כשלמדתי מוזיקה בווינה נהגתי לנבור בספריות תווים ובמדפי הוצאות תווים וכך עליתי על היצירה. צריך לומר", מדגיש רון, "שהמחזה של גתה סיקרן מלחינים רבים והנודעים שבהם הם הסופר, המחזאי והמלחין ארנסט תיאודור אמדאוס הופמן, שלימים חלק מסיפוריו היו לחומרים שמהם חיבר אופנבך את האופרה שלו 'סיפורי הופמן' ומקס ברוך שנוכח באולמי הקונצרטים שלנו בעיקר בזכות הקונצ'רטו לכינור והנוסח התזמורתי שלו לתפילת 'כל נדרי'. המלחינים האחרים שחיברו אופרות אינם מוכרים היום כלל".
 
אביב רון, שבתום לימודיו בווינה חזר לישראל ושימש מנצח בית באופרה הישראלית לצדו של גארי ברתיני, מנהל מזה שנים את התזמורת הקאמרית רמת גן לצד פעילויות רבות בתחום החינוך למוזיקה. הוא משתדל לכלול בתכנית העבודה של התזמורת אופרות קצרות ובשנים האחרונות, ראינו בהפקת התזמורת פנינים אופראיות כמו "סודה של סוזנה" של וולף פרארי האיטלקי ואת "דוקטור מיראקל", אופרה מוקדמת של ז'ורז' ביזה.
 
את האופרה של וולס גילית כבר לפני שנים רבות?
 
"כן, והיא היתה מונחת איפשהו בתודעתי מתוך רצון להגיע אליה ביום מן הימים. בווינה עוד הספקתי להיפגש עם בתו של המלחין ולשוחח איתה עליו ועל המוזיקה שלו, אבל זה היה כאמור מזמן".
 
אגון וולס, שכינויו במאמרים עליו  "המודרניסט שנשכח" היה בשעתו דמות משמעותית בחיי המוזיקה של וינה, בן למשפחה יהודית בהונגריה שהתחנך בווינה והיה עד מהרה לחבר לצדם של אנטון ווברן ואלבן ברג, כולם תלמידיו של ארנולד שנברג.
 
הוא נמנה עם מייסדי "החברה הבינלאומית למוזיקה בת זמננו" (ISCM) והביא לביצוע ראשון של יצירות דביסי בווינה. למד באוקספורד ושנה שסיים השתתף יחד עם המלחינים ברטוק והינדמית בכנס לחקר המוזיקה הערבית שהתקיים בקהיר. יחד עם אשתו חקר את שפות המזרח העתיקות והתמקד במעין כתב התווים העתיק של הביזאנטים (מערכת סימנים הדומה מן הסתם לטעמי המקרא שלנו).
 
כמוזיקאי נגע בסגנונות שונים החל מאקספרסיוניזם ועד רומנטיקה מאוחרת. וולס היה המלחין השני שהמשורר והסופר הוגו פון הופמנשטאהל אישר לו להלחין את יצירותיו. הראשון היה ריכרד שטראוס. הגלות בלונדון לא היטיבה עם וולס ולא עם ביצועי יצירותיו. רק לאחרונה רואות אור הקלטות חדשות של יצירות שלו. מכל מקום "בדיחה תחבולה ונקמה" היא היצירה המשעשעת היחידה שלו.


בדיחה-תחבולה-ונקמה-מקסים-ריידר2.jpg
בדיחה תחבולה ונקמה (צילום: מקסים ריידר)

מיניאטורה שהיא עולם ומלואו
 
אתה נמשך לאופרות קצרות?
 
"אופרות קצרות, או מצומצמות בנפחן,  תמיד שבו את לבי. מלחינים מוכשרים מצליחים לתת בממדים הקטנים מבע אנושי, דילמות מוסריות או סיטואציות קומיות ללא כל 'הבומבסטיות'  שיש באופרות הגדולות, והיכולת לשלוף את אותן תכונות דווקא מן המיניאטורות המוזיקליות מאתגרת. מאתגרת אותי ובעיקר את הזמרים.
 
"באופרה הזאת גיליתי תוך כדי עבודה ש-'בדיחה תחבולה ונקמה' היא מלאכת מחשבת, כל צליל וכל הברה נמצאים במקום. כלומר אין כאן צלילים שאפשר לוותר עליהם. הכל נעשה מתוך כוונה. האופרה היא  מיניאטורה שמכילה עולם ומלואו. יצירה שכתובה במיומנות רבה. הקצב של  הטקסט והמשפטים המוזיקליים המושרים מסחררים. והוא הדין בפעילות הדרמטית  על הבמה. אין רגע דל. והמלאכה הזאת אינה פשוטה כלל, בעיקר לזמרים".
 
נתעכב לרגע על העלילה?
 
"שני צעירים, סקפין וסקפינה, מגלים שרופא שטיפל בדודתם, טיפל גם בירושה שהיתה מיועדת להם ומחליטים לעשות מעשה. הם מאתגרים את הרופא בהתחפשות הולמת.
 
"הבחור, סקפין, מתייצב אצל הרופא ומתלונן על חוסר יכולת לאכול. הוא הופך לכאורה למעין שפן נסיונות לרופא. תוך זמן קצר באה גם הבחורה, סקפינה  ומתלוננת על תנועות שהיא אינה שולטת בהן. הרופא מכין לה שיקוי היא שבה לאחר נטילת התרופה לכאורה ומתלוננת שמצבה הוחמר. זה לא מפתיע מכיוון שהרופא מוהל בשיקוי חומר רעלני על מנת שהיא תשוב ותזדקק לשירותיו. תוך כדי הטיפול הוא גם מנסה לחזר אחרי הצעירה.
 
הרופא מאושר שהתגלגלו לידיו שני מטופלים שהוא יוכל להתעלל בהם ולרושש אותם. אלא שלשניים תכניות אחרות ולאחר ניסיונות שונים להגיע לכסף שהוא מסתיר מהם, הם מביימים שריפה בביתו של הרופא. הפעם הוא זקוק לעזרה ומנסה לקנות את העזרה בכסף, כסף הירושה שהוא גנב. תוך כדי התמקחות הוא משיב לשניים את הסכום ובסופו של דבר הכסף חוזר לבעליו. הרופא מתגלה בקלונו ויש גם מוסר השכל. שמתנגן משום מה כשיר ציידים עממי גרמני".
 
נחזור למוזיקה...
 
"מוזיקלית היצירה היא לכאורה מעין אינטרמצו קלאסי. כלומר סוג של יצירה שבעבר הרחוק שימשה כיצירת ביניים קצרה לצד יצירות גדולות אבל היא לא היתה שולית, אלא יצירה משמעותית בזכות עצמה. אני מודה שתהליך הגילוי של היצירה היה ממושך. קריאה ראשונה  של הפרטיטורה עוד לא חשפה את המורכבות".
 
נעצור לרגע לעניין טכני. כשפנית להוצאת התווים של וולס שלחו לך מייד את התווים?
 
"לא. גם זה היה סיפור. התגובה הראשונה בהוצאת 'אוניברסל' היתה הפתעה שמישהו מעוניין ביצירה. הם חיפשו, מצאו, היו צריכים לנקות סימני רישום בתוך התווים ולשלוח למעתיקים להדפיס את התווים מחדש (יצירות רבות מושאלות מהוצאות תווים לגופי ביצוע והנגנים מסמנים בספרים לעצמם הוראות ביצוע לפעמים הוראות של מנצח או במאי או עמית להופעה. התווים חוזרים לאחר ההשאלה למדף ושם הם מונחים עד לבקשה של השואל הבא. מדובר בעיקר ביצירות של מלחינים שלהם או ליורשיהם יש עדיין זכות לקבלת תמלוגים בגין ביצוע). זה כמובן הסתכם בעלות גבוהה יותר מכפי שצפינו. אבל התגברנו על הסעיף הזה בתקציב.
 
"הדבר הראשון שגיליתי בתוך קריאות חוזרות של היצירה, הוא שכל המלחינים האחרים שנגעו בטקסט של גתה יצרו יצירות ארוכות פי שתיים ויותר. הנוסח של וולס הוא בן פחות משעה. זה נשמע טריוויאלי, אז הוא קיצר כאן ושם, אז מה. זה לא העניין. "וולס דחס את העלילה גם מבחינה מוזיקלית וכל שכל צליל וכל הברה, כפי שכבר אמרתי, טעונים.

"זה מורכב מאוד מבחינת הזמרים, זה מורכב מאוד גם מבחינת הבימוי. כדי 'להקל' על העומס המוזיקלי וולס יוצר סוג של סימן מוזיקלי, יש לו צירוף של שלושה צלילים במבנה מסוים, במרווח דיסוננסי שיוצר תחושה של 'הלצה'. מול המוטיב הזה יש מוטיב של 'אנחה' של סקפינה. וולס מקנה למעמדים מסוימים תחושה של הגזמה".


בדיחה-תחבולה-ונקמה-מקסים-ריידר1.jpg
בדיחה תחבולה ונקמה (צילום: מקסים ריידר)

פרודיה על סופי אופרות
 
ציינת מקודם שהסוף מוזר בעיניך
 
"הרמיזה ללחן של שיר ציידים גרמני ומוסר ההשכל מדבר טקסטואלית על התכונות הנדרשות מאתנו: 'נערות צריכות  להתגבר על הטיפשים, הרעיות להתגבר על הכסילים והגברים להתגבר על הפתאים'. אני  חושב שמה שוולס ניסה לעשות הוא לעשות מעין פרודיה על סופים שמוכרים לצופי אופרה מובהקים כמו הסוף של 'נישואי פיגרו'. גם בהקשר המוזיקלי הסוף הוא חריג. מצד אחד הוא יוצר לאורך האופרה מלודיות מתוך נאמנות למוזיקה א-טונלית ולפתע בסוף יש מוזיקה טונלית מובהקת, אקורד ברה מזו'ר שמזכיר סימפוניות של היידן, מוצרט ואחרים".
 
לשלושת הזמרים, אנסטסיה קלוואן, ליאור ענבר (הפחות מוכר) ויעקב סטריז'ק,  יש הרבה עבודה?
 
"המון, ראשית, כל שאמרתי על המוזיקה אינו נחלתם הבלעדית של הנגנים, אלא גם ובעיקר של הזמרים, באופן מיוחד דמותו של הרופא (סטירז'ק). לא רק גרמנית ולא רק שצריך לדעת את הטקסט הדחוס הזה בעל פה, אלא הדרישות הן זמרת קולורטורה, מאוד קישוטית וגם מאוד מהירה. 
 
"עמדתי על הקשיים מקרוב במהלך החזרות. אם בהפקות בשנים קודמות נעדרתי מחזרת זמרים והם עבדו לבד עם הפסנתרן, הרי שהפעם לא יכולתי להיעדר אפילו לשנייה, והיו הרבה חזרות עם הזמרים. המורכבות, תחשוב על קנטטות של באך שהזמרים מרחיבים את המלים באמצעות קישוטים (קולורטורה) עכשיו תכפיל ותשלש את מספר הפעמים שזה קורה ביצירה ותבין".

בדיחה-תחבולה-ונקמה-מקסים-ריידר3.jpg
בדיחה תחבולה ונקמה (צילום: מקסים ריידר)

הבימוי בהשראת מרסל מרסו
 
איך ייראו הדברים על הבמה?
 
"לפני שאתייחס לעבודה של הבמאית נטע אמית-מורו, צריך לציין שעל מנת לחוות את היצירה חייבים לראות אותה, כלומר הקשבה להקלטה או קריאת הפרטיטורה אין בהן די. יש איכויות ויזואליות שקופצות מתוך התווים והשלמות נוצרת על הבמה ולא קודם.
 
"לשאלתך,  נטע הבמאית שכבר עבדה אתי בעבר על הפקות קצרות, החליטה שהדמות הבסיסית תהיה מעין 'ביפ', הדמות שיצר בשעתו הפנטומימאי מרסל מרסו. תלבושות שחורות לבנות וכתמי צבע  מאפשרים 'לצייר' עליהן את התכונות הדרמטיות"  
 
באופרה הישראלית מציגים אמנם יצירות עכשוויות, אבל למרות שהאופרה הזו נכתבה כבר לפני  יותר מ-80 שנה, אתה חושב שהקהל בשל אליה?

"אני חושב שכן, אם נשמעתי מזהיר בשיחה הרי שבסיכומו של דבר מדובר ביצירה שנכתבה לתזמורת קאמרית עם תפקידים הומוריסטיים לקלרנית הבס ולבסון. הקהל של התזמורת שלנו כבר מכיר את הז'אנר של האופרות הקצרות. התקווה הגדולה שלי כמובן היא שלאחר ההשקעה הגדולה נוכל להעלות את היצירה גם במקומות אחרים". 
  


אביב רון (צילום: דניאל צ'צ'יק)


 
האופרה "בדיחה תחבולה ונקמה" תעלה בבכורה ישראלית במוצאי שבת, 21 בנובמבר 2015 ב-20:30 בתיאטרון רמת גן. טל' להזמנות: 03-5781688 / 03-5781788.


למועדי מופעים >

15/11/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע