סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן פדרה מאוהבת - כזה מין שואו
 

 
 
דמותו של היפוליטוס עברה מטמורפוזה מעניינת, מותאמת יותר לדור הנוכחי. במקום להיות גרגרן כפייתי, שמן, הלוכד את עצמו בחדרו עם ערמות אשפה אנו מקבלים היפוליטוס גברי, ספורטיבי, שרירי, שהתבודדותו היא פרי השיעמום והאדישות לכל דבר ועניין, כולל המיניות שלו. מה שמעניין אותו בה זה רק המכניזם"
גרסתה של שרה קיין למיתוס גילוי העריות בהצגה יפהפייה בסטודיו של יורם לוינשטיין


הקומדיה המינית

הוויכוח על ערכי האסתטיקה באמנות, על המותר והאסור להיעשות בשם חופש היצירה, הביא רבים לדחות - ובבחילה - את המחזה ״פדרה מאוהבת״ שכתבה שרה קיין ועלה לראשונה ב-1996.

הגרסה שלה לסיפור האהבה האסורה בין פדרה לבנה החורג היפוליטוס הועלתה פעמיים בארץ, באוניברסיטת תל אביב עם דן שפירא,  וב-2007 בתאטרון תמונע בבימויה של לילך דקל אבנרי ובכיכובם של לני שחף, שקטפה את פרס קיפוד הזהב, וישי גולן

שתי הגרסאות ההן, ובעיקר זו של תמונע, היו נאמנות לחזיונות הזוועה שקיין עטפה בהן את קריאת התגר שלה על הריקנות והחופש המיני של דורה, שאותם ייצגה דמותו של היפוליטוס. בניגוד לדמותו הטהורה והמפותה אצל המחזאי הרומי סנקה, שקיין ביססה עליו את גרסתה, ב״פדרה מאוהבת״ הוא יצור מחליא, גרגרן כפייתי, מופקר, נימפומן, אדיש לזולתו, ומורד במוסכמות ובראשן:  האמונה באלוהים ובדת. 

כמו פדרה, שרה קיין התאבדה. זה קרה בתחילת 1999, חודשים ספורים אחרי שהשלימה את המחזה האחרון שלה "4.48 פסיכוזה" (המוצג עתה בתיאטרון חיפה). היא התייחסה בראיונות שונים אל ״פדרה מאוהבת״ כ״קומדיה שלי״, גם במשמעות המילולית וגם במשמעות הנסמכת אל המושג כפי שנקבע בתודעה על ידי דנטה אליגיירי ו״הקומדיה האלוהית״ שלו - התופת של כל אדם היא הוא עצמו, ובכך הוא הופך גם לתופת של הזולת, כפי שהגדיר זאת ז׳אן פול סארטר.

עלילת המחזה של קיין מתמקדת באהבתה הלא מוסברת של פדרה להיפוליטוס, בנה החורג מנישואיה לתזאוס. הוא אדיש לרגשותיה, אך כמכונת מין משומנת היטב הוא מנצל את תשוקתה, וזורק אותה כשם שזרק את בתה סטרופי, ורבים אחרים. פדרה מתאבדת לאחר שהאשימה את היפוליטוס כי אנס אותה. 

למרות שלא עשה זאת הוא מסגיר את עצמו, שלם עם מעשיו שלו אך בעיקר כמי שמעיד על החברה, ועל המשטר כנגועים בחטאים של צביעות, שאותה מייצג הכומר, אף הוא מושא לפיתוי מיני ונהנתנות. ההמון המשוסה על ידי תזאוס טורף אותו ובמחזה המקורי של קיין גם מבתר את גופו, וצולה את איבריו על המנגל.



פדרה-מאוהבת-רדי-רובינשטיין01.jpg
פדרה מאוהבת (צילום: רדי רובינשטיין)

עיצוב אסתטי מובהק

בגרסה החדשה של הסטודיו של יורם לוינשטיין נחסכו מהצופים תמונות הזוועה האלה, וגם דמותו של היפוליטוס עברה מטמורפוזה מעניינת, מותאמת יותר לדור הנוכחי.

במקום להיות גרגרן כפייתי, שמן, הלוכד את עצמו בחדרו עם ערמות אשפה אנו מקבלים היפוליטוס גברי, ספורטיבי, שרירי, שהתבודדותו היא פרי השיעמום והאדישות לכל דבר ועניין, כולל המיניות שלו. מה שמעניין אותו בה זה רק המכניזם. 

את השינוי הגדול הזה, המשנה את זווית הראייה הכללית של המחזה, ומועלה בתרגום מצוין ובוטה כהלכה של יותם בן שלום, חולל הבמאי הצעיר דוראל זילברמן, בוגר טרי של הסטודיו, יחד עם שני בוגרים אחרים, תום אפלבאום שעשה נפלאות בתנועה ובעיצוב סאונד, ואביב כרמי שעיצבה תלבושות מרהיבות שהצבעים השולטים בהם לבן, שחור ואדום.

את הבמה הנהדרת באולם הקטן של הסטודיו עיצב  זאב לוי, והתאורה של אלכס מרסחין כישפה את ההצגה כולה, מתחילתה אל סיומה המרתק.

את תפיסתו של זילברמן אפשר לתאר כ״מופע האימים של היפוליטוס״, ובהחלט ברמיזה ל״מופע האימים של רוקי״, תוך ויתור מודע לפרובוקטיביות האסתטית של קיין. במקומה הוא משתמש  באסתטיקה מסוגננת, בתנועה, ובאפקטים שיש בהם הומור חד, כדי למקד את תשומת הלב בדמותו של הנסיך כמי שמטיל ספק בסדרי עולם מוסכמים.

האהבה, כפי שמייצגות אותה פדרה ובתה, היא נטולת משמעות עבורו כי אין בה ערך הנמשך מעבר לתשוקה. כמוה גם המין שתופס את מקומה, ובעיקר האמונה שמכפרת מראש על חטאים.



פדרה-מאוהבת-רדי-רובינשטיין02.jpg
פדרה מאוהבת (צילום: רדי רובינשטיין)

הישגי משחק מרשימים

הישגו המעניין של הבימוי, תחת עינו האמנותית של יורם לוינשטיין, הוא בעיצוב המשחק של האנסמבל הקטן שמגלם את ששת התפקידים שנותרו מהצוות שנדרש במקור. ההצגה נפתחת בפרולוג מרשים שכתב זילברמן לדמותה של אפרודיטה, שאותה מגלמת בלהט הדר דימנד שמלווה את המתרחש כמספרת וכמשתתפת, ובכל כניסה שלה היא מרשימה כבראשונה.

ההימור הגדול של הבימוי הוא ביכולתו של טום מרסייה לשאת על כתפיו את ההצגה כהיפוליטוס, ואפשר לומר שהצליח להם בגדול. בעשרים הדקות הראשונות מרסייה, גברי מאוד, בחזה חשוף עם ריבועים מושלמים וזרועות שריריות, קופץ על חבל כמעט ללא הפוגה ובלי להוציא הגה. רק מבטו מעיד שהוא שומע, מבין, ומתייחס לסביבתו. בבוז אדיש, כמובן.

אבל בהמשך, מרגע שהוא מתחיל לדבר ולתרום את עולמו המאתגר לדיאלוגים עם פדרה ועם סטרופי ובסוף עם הכומר, מרסייה מפגין שליטה מוחלטת בגוונים של קול וביטוי, החל ממונוטוניות וכלה בהטעמות, הרמת קול ולגלוג ובאמצעותם מכוון את מהלך הדברים לרצונו. משחקו של מרסייה מהפנט אליו את תשומת הלב בכל רגע, אך בזכות הבימוי הנבון זה משתלב מצוין במתרחש סביב ובמשחק של שאר השחקנים.

את פדרה מגלמת במשחק מלכותי הדוק ובוגר יהלי אלימלך, שמיטיבה לעצב את מבוכת האהבה הלא מוסברת להיפוליטוס וגם את הבערה של העלבון שהוא עולב בה. אחד מהשגיה בהצגה הוא בשיחה הכואבת על אהבה ותשוקה ונאמנות של פדרה עם בתה, סטרופי, שאותה מגלמת ג׳ייד דייכס-ויקס בעוצמה ריגשית מרתקת, גם במפגשיה עם היפוליטוס ואביה, תזאוס. 

שרי שמחוב  (שבמועדים שונים תשחק את סטרופי) הייתה טובה ומדויקת בתפקודה כמקהלה המהדהדת את אפרודיטה ואת האירועים. אוריה חייק היה מעולה כתזאוס נקמני ורצחני, ועומר פרלמן שטריקס היה טוב כרופא חסר האונים מול שתיקת היפוליטוס, ומצוין בתפקיד הכומר המוודה והמתדיין על מוסר, דת ואמונה, ומתפתה לקסמי המין המוצע לו.

אינני בטוח אם הגרסה הזאת הייתה זוכה לברכתה המלאה של שרה קיין, שבחרה להיות בוטה וגסה. אבל נראה לי דווקא העיצוב האסתטי המובהק של ההצגה הנוכחית משרת בנאמנות את תמונת הכאוס שהיא ציירה במחזה הזה.

זו בהחלט פתיחה מרשימה לרפרטואר הצפוי השנה עם תלמידי שנה ג׳ בסטודיו של יורם לוינשטיין, הראויה להרצה נוספת לאחר תום הסיבוב הנוכחי. 

   



פדרה-מאוהבת-יחצ.jpg
פדרה מאוהבת (צילום מסך)

למועדי מופעים >

06/01/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע