סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן קאחידזה חי את המוזיקה
 

 
 
אני מלחין פעיל, אבל נענה בעיקר להזמנות לחבר מוזיקה. הפעילות הזאת נעשית לצד ניהול התזמורת, שמנגנת לפחות 30 תכניות שונות בכל עונת קונצרטים, ניהול שני פסטיבלים וניהול מרכז למוזיקה. בין כל אלה עדיין יש לי זמן להופיע בהרכבי ג'אז ולחבר מוזיקה. להמשיך לחפש את הדבר שמייחד אותי."
הפסנתרן, המלחין, המנצח ומנהל התזמורת הסימפונית של טביליסי מדבר על מסע ההופעות הקרוב בישראל ועל קשייו עם מהפכת המידע. שיחה עם מוזיקאי שלא נח לרגע


הסיור הראשון של התזמורת הסימפונית של טביליסי (בירת גיאורגיה) יוצא לדרך. אל התזמורת תצטרף כעבור יום המקהלה הממלכתית של גיאורגיה. התזמורת תפתח את הופעותיה בסדרת הקונצרטים הסימפוניים - הסדרה הסימפונית הגדולה -  בהרצליה, ולמחרת תופיע באותה תכנית במשכן לאמנויות הבמה באשדוד. על שני הקונצרטים ינצח וכטנאג קאחידזה, המכהן גם כמנהל התזמורת.  

יומיים לאחר מכן יופיעו התזמורת והמקהלה, ביחד עם לא פחות מ-152 מוזיקאים (!!!) בקונצרט חגיגי באולם הנרי קראון בירושלים, כשאליהם מצטרפים ארבעה זמרים ישראלים. על הקונצרט בירושלים ינצח עמוס טלמון, מנהל סדרת הקונצרטים בהרצליה. 
 
שושלת קאחידזה

שעות ספורות לפני היציאה לישראל, שוחחתי קצרות עם וכטאנג קאחידזה, הממתין על המזוודות בטביליסי. "כן, כן, ארזתי לבד," הוא אומר מתוך ניסיון העבר של ביקורים בישראל. "אבל ברצינות, זה יהיה סיור מאד מרגש עבור נגני התזמורת וחברי המקהלה. הופעה ראשונה בישראל, והופעה ראשונה מחוץ לגיאורגיה לאחר כ-12 שנים, מאז שהופענו ברוסיה ובאיטליה. כולנו מחכים כבר לרגע הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון". 

קאחידזה הוא פסנתרן, מלחין ומנצח, אולי לא בסדר הזה. הוא בנו של אחד מחשובי המנצחים בגיאורגיה וגם מחוץ לה, ג'אנסונג קאחידזה. בשנות ה-60 נחשבו ההקלטות שלו ליצירות קלאסיות מובהקות כגון הסימפוניות של בטהובן להקלטות מופת.

"לפני שאתה מפליג בשבחו של אבא, ומגיעים לו כל השבח וההודיה, הרי שמי שהחל במסורת היה סבא, יצרן יין ובעל קול טנור מופלא," מדייק קאחידזה. "שם החלה השושלת. סבא קאחידזה אפילו התקבל ללימודים בקונסרבטוריון, לאחר ששמעו אותו שר דואט מתוך האופרה המפורסמת 'אבשלום ואתרי' של  זכריה פליאשווילי, מי שהיה לאבי המוזיקה הגיאורגית החדשה. אבל סבא לא רצה לנהל קריירה של זמר מקצועי וויתר על הלימודים.

"אחת היצירות הראשונות שחיברתי הייתה יצירה לתזמורת מיתרים לזכרו ולמעשה הקהל בישראל שמע אותה. היצירה נכללה בתכנית של התזמורת הקאמרית הישראלית, עליה ניצחתי באחד מביקוריי הקודמים. אבא הקים את התזמורת בשנת 1973 וכבר בשנים הראשונות לקיומה היא יצאה לסיורים  באירופה - מגרמניה, צרפת, בריטניה ולוקסמבורג במערב אירופה ועד רוסיה ותורכיה הקרובות אלינו יותר. אחת המטרות הברורות והמובהקות של אבא הייתה להביא את קולה של המוזיקה הגיאורגית לעולם, וזה באמת קרה. 
  
"מאז שאבא הלך לעולמו אני מנהל את התזמורת, את מרכז המוזיקה שהוא הקים ואת פסטיבל סתיו טביליסי, שמביא לטביליסי את גדולי המוזיקאים והפך מזמן למותג בינלאומי. אני הוספתי עוד פסטיבל, שמחבר בעיקר את אהבתי הגדולה לג'אז ולמוזיקה עממית. בפסטיבל החדש אני מביא לטביליסי להקות מפורסמות כמו מנהטן טרנספר או take 6 וכשהן באות אלינו הן מופיעות כסולניות עם התזמורת הסימפונית בעיבודים מיוחדים. השילובים האלה מייחדים את הפסטיבל.



וכטאנג קאחידזה (צילום: Giorgi Induashvilu)


"הניואנסים הם סם החיים של המוזיקה"
 
וכטאנג קאחידזה, בן 57, למד בעיר הולדתו, טביליסי, והתמחה שם בניצוח מקהלות. משם הגיע למוסקבה ולמד הלחנה אצל יוצרים הנמנים עם החשובים בארצם ומחוץ לה - ניקולאי סידלניקוב ואדיסון דניסוב. ניצוח הוא למד בבית, אצל אבא.

מניסיונך ובעיקר מלימודיך, מהי התכונה החשובה ביותר למנצח?

"במקצוע הניצוח יש תכונה שמחייבת אותך לחשיבה מחדש. קסמן של היצירות הגדולות הוא שבכל פעם שאתה קורא אותן אתה מגלה בהן דברים שלא ראית, או לא שמת לב אליהם. למשל, אני עובר בימים אלו שוב על הסימפוניה השלישית של בטהובן, 'הארואיקה', שאני אמור לנצח עליה בפברואר כשאתארח ואנצח על הסימפונית ירושלים.

"אני מגלה המון דברים שלא לכדו את עיניי ואת אוזניי בפעמים הקודמות, ואת הגילויים החדשים אני מביא לחזרות התזמורת. זה גם סם החיים של הנגנים. הרי נגנים מקצועיים בכל התזמורות בעולם יכולים לנגן עשרות יצירות כמו 'טייס אוטומטי' ואיש מאיתנו לא רוצה שזה יקרה. לא אני כאמן, לא הנגנים ובוודאי שלא הקהל."
 
הגילויים שלך בקריאה המחודשת נשארים אתך במהלך החזרות או משתנים לאחר העבודה עם הנגנים?

"קודם כל אתה חייב להביא לחזרה הראשונה תפיסה שלמה ומושלמת של היצירה. אבל לפעמים אתה שומע בחזרה גוונים בעוצמות שונות שאתה מחליט לאמץ ולהשאיר לביצוע מול הקהל. הניואנסים האלה הם נשמת אפה של המוזיקה הקלאסית."  
 
וכמלחין מהו הדבר החשוב שמנחה אותך?

"ישנו כמובן הרצון להשאיר חותם, לסמן נוכחות, מה שמעולם לא היה פשוט ולא קל. היום המצב קשה הרבה יותר. כשמלחין ער למהפכת המידע, לאפשרות של כל אחד לגלוש למיליוני אתרים ברשת ולמצוא שם מוזיקה כזאת או אחרת, קשה להתמודד עם הנוכחות המסיבית הזאת. אבל העובדה היא שזה בכל זאת קורה, וקורה כל יום. אני חייב לחפש את הדבר המייחד."
 
אתה עדיין מלחין פעיל?

"אני פעיל בהחלט, אבל נענה בעיקר להזמנות לחבר מוזיקה. הפעילות הזאת נעשית לצד ניהול התזמורת, שמנגנת לפחות 30 תכניות שונות בכל עונת קונצרטים, ניהול שני הפסטיבלים וניהול המרכז למוזיקה. בין כל אלה עדיין יש לי זמן להופיע בהרכבי ג'אז ולחבר מוזיקה."



וכטאנג קאחידזה (צילום: Giorgi Induashvilu)




"טלמון הרים את הכפפה"
 
איך נוצר הקשר בינך לבין עמוס טלמון?

"את עמוס הכרתי בביקורים שלי בישראל ובמהלך אחד הביקורים עלתה האפשרות שהוא יגיע לנצח על התזמורת בטביליסי. לאחר שזה קרה רצינו שנינו להביא את התזמורת לישראל.
"זה כמובן לא פשוט, מדובר בהטסה ובאירוח של עשרות מוזיקאים. טלמון הרים את הכפפה והתגייס. מהרגע שהיוזמה הפכה לעניין מעשי, זכינו לסיוע במימון הנסיעה ממשרד החוץ שלנו בגיאורגיה, ולעזרה משגרירות ישראל בטביליסי בכל העניינים הפורמליים. ביקורים של תזמורות אורחות הוא תמיד ענין מורכב ומתוך ביקורי בישראל אני יודע גם על היסוסים ועל ביטולים של גופים גדולים. 

"עזרה נוספת, שהקהל לא תמיד ער לה, קיבלנו מן התזמורת הסימפונית ירושלים ועל כך אני רוצה להודות במיוחד. אני מדבר על השאלת כלי נגינה. כשתזמורת נוסעת להופעות במקומות רחוקים, הובלה של כלי נגינה גדולים, כמו תופי דוד (טימפני), קונטרבסים או נבל מייקרים את המסע. נהוג לשאול או לשכור את הכלים האלה מתזמורת מקומית. לא תמיד הדבר מסתייע. תזמורת אוהבת לשמור ולשמר את הכלים שלה. זה עניין עדין ומורכב ולכן אנחנו אסירי תודה לתזמורת ירושלים שנענתה לצרכים שלנו להופעות בארץ."
 
בקונצרטים בהרצליה ובאשדוד הקהל ישמע קונצ'רטו לפסנתר פרי עטך.


"נכון, זו יצירה שזיכתה אותי לפני הרבה שנים בפרס. כתבתי אותה כשהייתי בן 21, ומה שככל הנראה קסם לשופטים אז, ברוסיה הסובייטית, היה שילוב הסגנונות. יש בה מסע מוזיקלי מן הבארוק המוקדם ועד לסגנונות מוזיקה שרווחו במאה ה-20. את היצירה הזאת ביצעתי פעמים רבות כסולן וכמנצח. בשנים האחרונות גיליתי את ג'ורג'ו מיקאדזה - פסנתרן גיאורגי שלמד בבית הספר ברקלי בבוסטון ומופיע בעיקר בארה"ב. הוא מצטרף להופעות בישראל וינגן את הקונצ'רטו שלי ואת 'רפסודיה בכחול' של גרשווין."




עמוס טלמון (תמונת יחסי ציבור)




הקשר בין ירושלים לגיאורגיה
 
בירושלים ינצח עמוס טלמון על תכנית שונה?

"כן, שם יצטרפו לתזמורת ולמקהלה מגיאורגיה ארבעה זמרים ישראלים - טלי קצף, שחר לביא, איתן דרורי ויורם חאיטר, וכולם יבצעו את הרקוויאם של מוצרט. טלמון קיים את החזרות בטביליסי ובישראל נערוך חזרה אחרונה יום לפני הקונצרט. זה קונצרט חגיגי במיוחד כי הוא בא לציין את יום הולדתו ה-850 של המשורר הגיאורגי הלאומי שותא רוסטאוולי

"הקשרים בין ישראל וגיאורגיה הם בסך הכל בני 25 שנים, אבל הקשר העמוק בין ירושלים לגיאורגיה נוצר כששותא רוסטאוולי עלה לרגל לירושלים, חי כאן במנזר בעמק המצלבה כנזיר וחיבר את היצירה, את האפוס הלאומי הגדול 'עוטה עור הנמר' (הספר זכה בשעתו לתרגום לעברית של המשורר היהודי בוריס דוב גפונוב, שזכה להערכה ולשבחים רבים. הספר ראה אור במהדורה מפוארת ומאוירת בהוצאת ספרית הפועלים והיום הוא מצרך בשוקי האספנים, י"ש).

"יצירתו של רוסטאוולי נלמדת  עד היום. פרס התרבות החשוב ביותר המוענק בגיאורגיה נושא את שמו, ולמעשה הוא חי בינינו וכל גיאורגי שמגיע לירושלים מגיע גם לעמק המצלבה ומכבד את זכרו."
 
לאור כל הנימוקים והסיבות ליובל המיוחד, אולי הייתם צריכים להשמיע יצירה של מלחין גיאורגי ולאו דווקא מוצרט?

"אני לא חושב כך, משתי סיבות. הראשונה מעשית, הקהל בישראל שיגיע לקונצרט של מוזיקה קלאסית גיאורגית הוא קהל מצומצם וזה בהכרח שיקול דעת שאסור להתעלם ממנו. הסיבה השנייה והיותר חשובה לדעתי היא שנכון לנגן רקוויאם לזכרו של נזיר ובעיקר בשבילנו הגיאורגים, רוסטאוולי חשוב ויקר ממש כמו מוצרט לאוסטרים."   



התזמורת הסימפונית של טיביליסי (תמונת יחסי ציבור)

הקונצרט יתקיים ב-7 בדצמבר 2016 ב-20:30 בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה (להזמנת כרטיסים: 1700-70-2929), 8 בדצמבר ב-20:30 במשכן האמנויות באשדוד ו-10 בדצמבר ב-20:00 בתיאטרון ירושלים (להזמנת כרטיסים: 02-5605755)



06/12/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע