סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
כתבה
 
מאת: לילך דקל-אבנרי שיטת איבגי
 

 
 


משה איבגי, הילד המועדף של הקולנוע הישראלי, לא מחכה לאף אחד. מהיום שסיים את בית הספר למשחק הוא עושה מעשים ודואג לעצמו, ובימים אילו הוא פותח סדנת משחק בבית ציוני אמריקה. שיחה על עולמו של השחקן.

מטלוויזיה עד פרינג`

כשחקן ותיק ומשופשף שיחק ברוב התיאטראות בארץ כולל תיאטראות פרינג`. בימים אלה הוא משחק ב"סוחרי גומי" בתיאטרון העירוני חיפה ולא מזמן היה אפשר לראות אותו ב"גיבור מעמד הפועלים" הפקה שהועלתה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.

גם בקולנוע הרשימה ארוכה ונציין רק את "מדורת השבט", "מטאליק בלוז" ו-"סיפורי בית קפה" מהשנים האחרונות. איבגי זכה פעמיים בפרסי השחקן הטוב ביותר של האקדמיה הישראלית לקולנוע על תפקידיו הבלתי נשכחים ב"שורו" וב"חולה אהבה משיכון ג`" – סרטיו של שבי גביזון. וכן זכה בפרס האקדמיה לשחקן המשנה הטוב ביותר על "מטאליק בלוז" – סרטו של דני ורטה.

גם בטלוויזיה הספיק איבגי לא מעט החל מימי "זהו זה" וכלה לאחרונה ב"פרנקו וספקטור" וב"משפחת קמיצ`לי".

"החלטתי לעשות מעשה ולהקים תיאטרון"

- אני מניחה שהרבה אנשים ובעיקר סטודנטים למשחק, היו רוצים לדעת איך עשית את זה, מה קרה עם סיום הלימודים בניסן נתיב?

"האמת שכבר בזמן הלימודים שיחקתי בשני סרטי סטודנטים, בעקבותיהם פנו אלי בימאים שונים. אבל פריצת הדרך הייתה עם סרטו של רם לוי `אינדיאני בשמש`. מעבר לתגובות הטובות, מיד אחרי הסרט פנה אלי אורי ברבש לשחק ב`גבי בן יקר` לטלוויזיה והגלגל התגלגל לו".

- ומה עם הגברת השנייה, או בעברית – עולם התיאטרון?

"עם סיום הלימודים בניסן, הבנתי מהר מאד שהתיאטרון זוהי קליקה סגורה ואף אחד לא ייתן לי להיכנס כי אני לא מעניין אף אחד, אז החלטתי לעשות מעשה והקמתי את `התיאטרון הצועני` שבו גם שיחקתי. בצורה שכזו העמדתי את עצמי במקום שבו אני מכתיב את הדרך ומאותו הרגע הפנייה אלי הייתה שונה".

"בתיאטרון אפשר לעשות קריירה מזיופים"

- באמתחתך שנים של משחק מקביל בקולנוע ובתיאטרון, אתה יכול להרחיב קצת על ההבדל בחוויה ובטכניקה המשחקית?

"ההבדל המרכזי הוא שבקולנוע אין שקרים. מה שאתה רואה זה מה שזה. ואילו בתיאטרון אפשר לעשות קריירה מזיופים. שיטת משחק מיושנת נדבקה בתיאטרון והרוב מזייפים וחיים עם הזיוף הזה. מבחינתי המשחק הוא אותו משחק, ומה שחשוב זה האמת. הכלים אולי קצת שונים. לבמה יש מגבלות, כמו מגבלה של קול וחשוב לדעת אותן, מצד שני בקולנוע אי אפשר לזייף ולכן העבודה הקולנועית דורשת עומק. אני מעולם לא שיחקתי בתיאטרון `כמו בתיאטרון`, על זה יכול להעיד מבקר אחד שלא משנה מה אני עושה תמיד יורד עלי שתיאטרון זה לא קולנוע ולא ככה משחקים בתיאטרון.

"הניסיון שלי לימד אותי שגם על הבמה לא צריך לעשות הרבה, ובוודאי שלא להוסיף לדמות תנועות תיאטרליות מיותרות, אלא אם זה חלק מהדמות. זה לא עובד כששחקן עסוק בלהראות מה שהוא עושה, מתוך מחשבה מוטעית שרק כך יבינו. לא חייבים לקפץ בהליכה בכדי שיבינו שאני לא עומד".

- דוגמה מצוינת לסוג כזה של משחק נתת בהצגה בה שיחקת שנה שעברה בפסטיבל התיאטרון הקצר

"בבקשה. כל ההצגה לא הוצאתי מילה מהפה ולא עשיתי מאמץ להראות שאני לא מדבר. לשתיקה יש הרבה כוח".

"על שחקן הקולנוע מוטלת אחריות גדולה יותר"

- אתה למעשה יוצא כנגד הטענה שהמשחק בקולנוע הוא שטחי יותר מהמשחק בתיאטרון

"בהחלט, אם כבר זה הפוך. בתיאטרון השחקן עובר תהליך. יש לו תקופה ארוכה של חזרות שבה הוא מתחבט עם עצמו ועם הבמאי על הדמות ועל המהלך שלה, ובסופו של תהליך בין הרצה אחת לשנייה הדברים נשטפים ונטמעים. לשחקן התיאטרון יש אפשרות להתפתח עם הדמות וללמוד עליה משהו חדש כל הצגה. כי שחקן טוב לומד משהו חדש כל הצגה.

בקולנוע יש מעט מאוד חזרות יחסית ומצלמים בלי סדר. כלומר לשחקן לא רק שאין תהליך אלא הוא גם לא עובר מסע כרונולוגי. אני יכול לצלם מחר סצנה שרק בעוד כמה ימים אצלם את מה שקרה לפניה. אז אם השחקן מגיע לא מוכן הוא בא בבלבול גדול. על שחקן הקולנוע מוטלת אחריות גדולה. עליו לנתח את התסריט לגורמים ולהפוך בו לפני ולפנים. עליו להתייחס לתסריט כמו אל חלקי פאזל ולדעת בעל פה היכן כל חלק מונח ומהו המצב הנפשי בכל סצנה. כל יום לפני הצילומים עליו להתכונן מחדש ולהבין מה הוא היה אמור לעשות בסצנות שעדיין לא צילם. על שחקן הקולנוע מוטלת האחריות למלא את העולם הפנימי של הדמות ולכן אני חושב שבקולנוע עבודת השחקן הרבה יותר מורכבת".

"אי אפשר לשחק בן אדם בערך, צריך להיות מדויק"

- לדבריך בקולנוע השחקן הרבה יותר עצמאי, יש לו הרבה פחות "במאי על הראש", אתה רואה את זה כיתרון?

"לי מאוד חשוב הדיאלוג עם הבמאי אבל ככל שהשחקן מגיע מוכן יותר, יש לו את האפשרות להעלות יותר הצעות וכך העבודה תהיה יותר יצירתית. אבל לבמאי קולנוע לא תמיד יש עניין או דרך להנחות את השחקן וזאת העבודה שאני רוצה ללמד".

- כלומר איך שחקן מכין את עצמו לתפקיד. איך באמת, אתה עושה תחקיר, צופה בסרטים קורא, יוצא לשטח?

"אני עושה הכל. אבל הדבר הכי חשוב בסופו של דבר בעיניי זה ההקשבה והספציפיות. אי אפשר לשחק בן אדם בערך, צריך להיות מדויק. יש הרבה שחקנים, לא רק בארץ, גם בקולנוע העולמי שלא מצטברים מסצנה לסצנה, וכמו שאמרתי, בכל סצנה חשוב שילמדו משהו חדש על הדמות. אני לא מאמין בשיטה של לבוא נקי בשביל להיות אותנטי. לשיטתי צריך להכין היטב את שיעורי הבית ואז תבוא הספונטניות כי משחק זה קודם כל מקצוע".

"תיאטרון עשוי להיות טלוויזיה לעניים"

- נשמע שאתה מעדיף את הקולנוע על פני התיאטרון

"התיאטרון איבד הרבה מהמשמעות שלו וקשה לי שכולם מקבלים את הזיוף. אין מקום לטעמי לסוג כזה של תיאטרון. אני מחפש בתיאטרון דברים מיוחדים כמו `סוחרי הגומי` של לוין שם אני משחק בימים אלו. זו חוויה, אבל אם המחזה לא גדול והבימוי לא מעניין אז התיאטרון הוא טלוויזיה לעניים. מאידך הקולנוע והטלוויזיה כל הזמן מתחדשים, לטוב ולרע".

- מהי שיטת המשחק שלך ?

"ממורי בניסן, סטניסלבסקי ואחרים אספתי את מה שהתאים לי ויצרתי את הדרך שלי, שאותה אני מלמד עד היום. אני מאמין שהשיטה שלי ייחודית ושיש לי מה להציע"

- אתה גם מלמד משחק בבתי ספר למשחק, אז מה פתאום סדנה למשחק, ולמי הסדנה מיועדת?

"הרבה מאוד שנים מציעים לי לעשות סדנאות ושנים סירבתי. עכשיו אני חושב שאני מוכן. המחשבה היא להתחיל בסדנה שמיועדת לכל מי שיש לו לפחות שנה ניסיון ובהמשך להוסיף עוד סדנאות כמו גם למבוגרים שרצו לשחק, החמיצו ועכשיו אני פותח בפניהם את ההזדמנות. נראה לאן זה יתפתח".

- על מה אתה מתכוון לשים דגש?

"בעיקר על עבודת השחקן, על האמת המשחקית, אמת המשליכה על כל תחום, אבל גם על ההבדל בין קולנוע לתיאטרון. נתרכז בעבודה מול מצלמה במטרה להפוך את המצלמה לגורם חיובי, לפלרטט איתה, עד שהמצלמה לא תהווה איום ולא תעצור את היכולות, שלא תגביל את רוחו של השחקן מעבר למגבלות הטכניות שהיא מציבה. ברגע ששחקן מוצא את האמת שלו, המצלמה מקבלת הכל. צריך רק למצוא את החיבור בינך לבין מה שאתה עושה ולהיות מדויק".

- לסיום, אולי מילה על תופעת הדוגמנים/שחקנים (שלא למדו יום משחק בחייהם) התוקפת אצלנו כל חלקה טובה

"תראי, הקולנוע יכול לסבול פעם או פעמיים שמשתמשים ביופי של מישהו, אבל אם האדם איננו מוכשר זה לא אמור להחזיק מעמד, הבעיה היא שהיום שטחיות זה שם המשחק, אז הכל עובר".


הסדנה תכלול 16 מפגשים פעם בשבוע בין השעות 18:00 – 21:00. מפגש ראשון בסוף מרץ 2006.
בסוף הסדנה כל משתתף יקבל קלטת וידאו עם עבודת הסיום שלו.
לתיאום ריאיון קבלה ולפרטים נוספים: בית ציוני אמריקה – אושרית: 03-6959341-3 , 054-2040109,
כתובת דוא"ל

כיתת אמן עם משה איבגי


01/03/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אני עדיין תלמיד של משה
אחד שלומד ממנו , (02/03/2006)
1. הייתי תלמיד של משה
אפי כהן , (02/03/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע