סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מסע בזמן בפסטיבל למוסיקה קאמרית
 

 
 
בפסטיבל יש 68 אמנים ו-80 יצירות, אבל הקו השנה שם דגש על אמנים שמופיעים בו מתחילתו, עם יצירות שהיו משמעותיות לכולנו - לאמנים, לקהל וגם לצוות. כך למשל הפסטיבל נפתח ב'זֹהַר' - יצירה חדשה של עמרי אַבּרם, שהתחיל איתנו כמוכר כרטיסים, אחר כך נעשה לספרן, ואחר כך עוזר הפקה. חשבנו שהגיע הזמן להזמין אצלו יצירה. "
מנהלות הפסטיבל הבינ"ל למוסיקה קאמרית ירושלים על חגיגת המוזיקה שמתרפקת על העבר מבלי לוותר על ההווה


הבט אחורה בגאווה
 
"את הפסטיבל ה-20 מייחדת ההתרפקות על שני העשורים שבהם הפסטיבל קיים," אומרת חנה מנש, מנהלת ומפיקת הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים, שייפתח ב-31 באוגוסט ויסתיים ב-9 בספטמבר, כרגיל בנגינת השמינייה המפורסמת של מנדלסון. הפסטיבל נערך באולם ימק"א בירושלים ומאז שנת 2007 הוא מתקיים גם מדי שנה באפריל תחת הכותרת "אינטונציות", במוזיאון היהודי בברלין. 

"אם בשנים שעברו חיפשנו נושאים כמו תרבויות מוזיקליות שונות, יצירות ראשונות או יצירות מאוחרות של מלחינים, הרי הפעם אנחנו מסתכלים בגאווה על ההישגים", קובעת הפסנתרנית אלנה בשקירובה, מייסדת הפסטיבל  והמנהלת האמנותית שלו. "מוזיקאים מקבלים טיסות ואירוח, הרבה חומוס ויין אחרי הקונצרטים והקונצרטים משודרים לייב ואפשר לשמוע אותם מכל מקום בעולם."

עם השנים צבר הפסטיבל כמה סימני היכר, בהם נגינתו של גבי שפלר על פעמוני המגדל בימק"א המשמשים מעין תחליף לברכה למתקהלים, בעיקר משום ששפלר בוחר כמעט תמיד להשמיע בפעמוני המגדל שירים ישראליים מוכרים. עוד סממני היכר: הקסילופון הקטן המופעל ידנית ומזמין את הקהל להיכנס לאולם, התורים הארוכים לקפה ברחבת הכניסה לאולם בהפסקות, משפטי הפתיחה הקבועים של יחזקאל בייניש יו"ר ההנהלה, שאחד מהם גם הוא כבר ענין שבשגרה: "כשאני רואה את חנה מנש יושבת רגועה במקומה הקבוע, אני יודע שאפשר להתחיל בקונצרט". משפטי הפתיחה של בייניש הם גם המלים הראשונות בשידור היומי של הפסטיבל בערוצי הרדיו השונים.

גם אורך הקונצרטים הוא אחד מסימני ההיכר של הפסטיבל. חמש יצירות בכל תכנית הן הממוצע, ולעתים התכנית ארוכה עוד יותר. בשקירובה: "יש לנו הרבה אמנים וכולם רוצים לבוא לידי ביטוי אז יש יותר יצירות. וחוץ מזה תחשוב על בילוי טוב כלשהו, ארוחה למשל. אתה לא רוצה שהיא תיגמר לפי השעון..."   




הקופאי שהפך למלחין
 
האם המשמעות היא שכל האמנים יהיו ותיקים?

"כלל וכלל לא", אומרת חנה מנש. "יש 68 אמנים שיבצעו בנגינה ובשירה כ-80 יצירות. גם בסופי השבוע יש שני קונצרטים בכל ערב. אבל הקו השנה מתבטא בניסיון להזמין אמנים שמופיעים בפסטיבל מתחילתו, ולכלול בתכנית יצירות שהיו משמעותיות לכולנו - לאמנים, לקהל וגם לצוות הפסטיבל.

"כך למשל הפסטיבל נפתח ב'זֹהַר' יצירה חדשה של עמרי אַבּרם, שנמנה כבר כמה שנים עם צוות הפסטיבל. הוא החל כמוכר כרטיסים, אחר כך נעשה לספרן הפסטיבל, ואחר כך עוזר הפקה כאן וגם בברלין. לברלין הוא מגיע מבאזל, שם הוא לומד לתואר שני בקומפוזיציה. במהלך הזמן הזה יצירה שלו זכתה בתחרות בעילום שם שארגן אנסמבל מיתר, אז חשבתי שהגיע הזמן שנזמין אצלו יצירה. זה יהיה הערב היחיד שבו הוא לא ישמש כעוזר הפקה.

"את היצירה ינגנו חברי חמישיית תל אביב, שכולם מכירים מיצירות אחרות. על מלאכת הניצוח הופקד דור מגן, גם הוא מוזיקאי שגדל בפסטיבל כמנהל במה ובינתיים עשה לעצמו שם של מנצח מקהלות מצוין. מאחר שמדובר בפסטיבל שמציין את שני העשורים אנחנו פותחים את היום השני ביצירה 'קלאנגצייכן' (תווי צלצול) של יורק הלר - היצירה הראשונה שהפסטיבל הזמין ממלחין לפני 15 שנים. הלר מצא רעיון מוזיקלי בשורת תפילה המבקשת מחילה בטקסט עברי מוקדם. השורה הזאת שימשה לו כמקור השראה.

חמישיית-תל-אביב1.jpg
חמישיית תל אביב (יח"צ)

"בשבת בצהריים תבוצע 'אריָה', יצירתה של בטי אוליברו, שכתובה לשלישיית פסנתר וקלרנית ומהדהדת כלי נגינה מזרח תיכוניים כמו הסנטור והניי (החליל המזרחי). ביום שלישי נפתח את התכנית ביצירה שהוזמנה השנה לפסטיבל בברלין מאת המלחין סוון-אינגו קוך, מלחין מוכר בגרמניה, ששהה גם בארץ והתרשם מאד משייריהם של דן פגיס ויהודה עמיחי. אצל עמיחי הוא מצא שורה שבה לקלרנית יש תפקיד מנחם. היצירה שלו כתובה לשלישיית כלי קשת ולקרנית ונקראת 'ניחומי עמיחי'." 

זוג מנצח
 
בין השמות החדשים, אולי הבולט ביותר הוא זה של מרתה ארגריך, אחת הפסנתרניות הטובות בעולם.

"כן, היא מגיעה לכאן בפעם הראשונה. בין העוקבים אחרי הופעות של אמנים אורחים בישראל היה מי שטרח להודיע לי שבספטמבר הקרוב ימלאו 50 שנים להופעתה הראשונה בישראל. לא בדקתי, אבל גם אם מדובר במעט פחות - הופעתה היא בהחלט חגיגה. מה עוד שתצטרף להופעותיה כאן בתה השחקנית אנני דיטואה (בתם של מרתה ארגריך והמנצח הקנדי שארל דיטואה)."
 
לקראת השיחה הקשבתי להקלטה של ארגריך המנגנת עם דניאל ברנבוים בבואנוס איירס, שניהם ילידי העיר. מעבר לנגינתם הנהדרת, יש ביניהם גם יחס אישי של חברות מאד עמוקה שעובר היטב באותה הקלטה מצולמת.

"לא רק שהם ילידי אותה עיר, הם היו ביחד בגן הילדים. הם גם הופיעו ביחד בפסטיבל ברלין. צריך לראות אותם, הם עולים לבמה יד ביד, צמד חמד. הוא נותן לה את כל הבמה, מטפל בה ממש כמו בילדה."

שרלי-בריל--Jean-Claude-Capt.jpg
שירלי בריל (צילום: Jean-Claude Capt)  


לאיזה יצירות משובצת אנני דיטואה?

"אנני תצטרף לאמה בביצוע 'ליאונורה', מלודרמה לקריין ולפסנתר של ליסט. לא אכנס כאן לעלילה הדרמטית של היצירה אבל מילה או שתיים על הז'אנר שנקרא מלודרמה, שהוא לא בדיוק מה שאנחנו מזהים כמלודרמה. בתולדות המוזיקה זו הייתה סוגה של יצירות שבהן חולקים את הביצוע נגן, קבוצת נגנים או תזמורת, עם קריין אחד או יותר, כשהמוזיקה מתייחסת לטקסט של הקריין. ליסט כתב יצירה כזאת ויש דוגמאות נוספות אצל מוצרט ואחרים. 

"אנני דיטואה תשתתף גם בביצוע 'אופוס גן החיות' - היצירה המשעשעת של לוצ'אנו בריו שכתובה לקריין ולחמישיית כלי נשיפה. חברי חמישיית תל אביב אוהבים להגיש את היצירה בעצמם כשהם קוראים, רצים, קופצים ומגישים את הטקסט במהלך הביצוע. החלטנו להקדים להופעה של החמישייה הקראה של הטקסט המלא באנגלית מאת יהודה לוין. דיטואה תקרא אותו ואז יעלו חברי החמישייה ויגישו את יצירתו של בריו בדרכם."   

חנה מנש ואלנה בשקירובה מוניקה ריטרהאוס.jpg
חנה מנש ואלנה בשקירובה (צילום: מוניקה ריטרהאוס)

 
כולם היו בניי
 
כמוזיקאית שחיה את הפסטיבל כבר 13 שנים, יש יצירות שמדברות אליך יותר?

"שאלה קשה מאד, כי אני מרגישה שכל היצירות הן בבחינת ילדיי. בכל קונצרט יש יצירה אחת לפחות שאני מאד אוהבת - למשל השלישייה אופ' 50 של צ'ייקובסקי בערב הראשון, 'מטמורפוזות' של ריכרד שטראוס בערב השני, השלישייה של אַרֶנסקי. אני ממש אוהבת את 'השירים התנ"כיים' של דבוז'ק ואני שמחה מאוד שדיטריך הנשל הזמר החליט לשיר אותם בשפת המקור בצ'כית. הוא התלבט עד לפני יומיים. 

"יצירה אחרת שאני אוהבת בתכנית היא העיבוד של קארל ריינֶקֶה לקונצ'רטו 'המשולש' לפסנתר, כינור צ'לו ותזמורת של בטהובן. אני חייבת להודות שככלל אינני אוהבת עיבודים, יש לי איזו התנגדות בסיסית אליהם. אבל המקרה הזה חריג. היצירה המקורית של בטהובן מייצרת מורכבויות ובעייתיות בעיקר ביחס שבין הכלים הסולניים לבין התזמורת, והנה דווקא בעיבוד הזה של המלחין הגרמני הוא הצליח ליישר וליישב את נקודות החיכוך שיש ביצירה המקורית. עיבוד מאוד מוצלח. "


טים פארק (תמונת יחסי ציבור) 
 
אבל בפסטיבל כמו זה, שמציע עשרות יצירות בכל שנה, אתם נדרשים לכלול עיבודים של יצירות להרכבים גדולים שיתאימו לבמה הקאמרית המוגבלת במספר נגניה.

"לא נדרשים, עושים, אבל יכולנו גם לוותר. מה שנכלל נכלל משיקולים שונים."
 
אני מניח שאחד השיקולים הוא הקהל. כמי שפוקד את הפסטיבל משנתו הראשונה, אני יכול לדבר על קהל הפסטיבל הנאמן. את יודעת לדבר על טעמו של הקהל מול ההיצע שהוא מקבל, מהו האחוז של המוכר מול המוכר פחות, יש נוסחה?

"אני לא חושבת שיש נוסחה, וזה באופן גורף נכון לכל מי שמארגן ומפיק קונצרטים. קהל אוהב יצירות שהוא מכיר. אצלנו בפסטיבל המאזינים שלנו  יודעים שהם תמיד יקבלו משהו אחר. משהו שהם לא מכירים. כלומר הם מוכנים לקבל את האחר, אז אנחנו לא שומעים תלונות מן הנוסח של 'למה יש יותר מדי יצירות לא מוכרות?, יותר מדי בֶּריו?ֹ או דוֹכנַאני? אבל אנחנו בכל זאת נזהרים.

"בוא נסתכל רגע למשל בתכנית קונצרט הצהריים של יום שישי ה-8 בספטמבר. את 'מבוא ואלגרו' של ראוול לשביעייה כולם מכירים. את הקונצ'רטו לכינור פסנתר ורביעיית מיתרים של ארנסט שוסון, גם אם לא מכירים, המוזיקה הרומנטית מאוד תעשה את שלה. אחר כך יצירה מקסימה לצ'לו ולקונטרבס של ז'אן בטיסט בַּריֶיר (מלחין מן המאה ה-18), ולבסוף 'הרביעייה לקץ הימים' שאוליבייה מסייאן חיבר במחנה שבויי מלחמה בגרמניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשהוא מנגן את תפקיד הפסנתר ושלושה מוזיקאים צרפתים, שבויים גם הם, ניגנו בכינור, בצ'לו ובקלרנית ופסנתר.

"את 'קץ הימים' ינגנו הכוכבים דיישין קשימוטו בכינור, אדגרמורו בצ'לו, שירליבריל בקלרנית ודניסקוזוחין פסנתר. נכון שזו לא יצירה לא פשוטה אבל היא מאוד חשובה וניגנו אותה בישראל המון פעמים. זו תכנית שבפירוש אינה מתפשרת עם טעם הקהל. בקונצרט כזה אני יודעת שהקהל יֵצֵא נלהב מהאולם, בזה אין לי כל ספק. הבעיה שלי היא להביא את הקהל. כשאנשים רואים את 'ליל הוד' של שנברג, הם לא זוכרים שמדובר ביצירה רומנטית לחלוטין ומגיבים אוטומטית 'אוי שוב שנברג!' וכך גם עם מסייאן ואחרים."

 


אנגלה דנוקה (צילום: Johannes Ifkovits) 

 
ללא מילים
 
את מדברת על שנברג ואני מסתכל על רסיטל שירי הקברט שחוברו בין המלחמות שתשיר אנגלה דֶנוֹקֶה, שכבר כבשה בקלות את הקהל לפני כמה שנים. היא שרה את שירי בּרֶטְל של שנברג שהם שירי קברט מובהקים.

"זו בדיוק הבעיה. לפני שאנשים בודקים את המוצר או את היצירה, הם נתפסים לשם שנברג. דנוקה הפעם לא תשיר את שנברג. בהכללה אפשר לומר שמתוך 17 השירים בתכנית שלה המלחינים היחידים שמוכרים הם קורט וייל וז'ורז' ביזה ואולי פרידריך הולנדר. היתר  לא אומרים הרבה לקהל. שוב אין כאן ענין של התפשרות.

"מצד שני במהלך ההפקה קרה לי משהו חביב ביותר. עם דנוקה מופיע, כמו בפעם שעברה, הפסנתרן הישראלי טל בלשאי, ולצדו בהרכב צ'לו וקלרנית בס. התכנית כמו שהיא מוקלטת כעת לחברת דויטשה גרמופון. טל רצה להביא את נגן הקלרנית שלו, אבל את ההוצאה הזאת - שמשמעותה להביא נגן לערב אחד - ההנהלה שלי לא אישרה. אמרו לי, 'אַת המנהלת תחשבי על פתרון יצירתי'.

"דיברתי עם טל והצעתי לו לפנות לשירלי בריל הישראלית שממילא מנגנת בפסטיבל. הוא חזר אלי כעבור יום ואמר: 'דיברתי עם שירלי והיא לא מנגנת על קלרנית בס'. אמרתי לו: 'אוי'. לא ידעתי מה לעשות. צ'לן יש לו ממילא, טים פארק מוותיקי הפסטיבל. התחלתי לחשוב על קלרניתן אחר אבל הוא לא גר בברלין ומתי ואיפה יעשו חזרות?

"טל אמר לי: 'בצוק העתים אני יכול לשנות את תפקיד קלרנית הבס לכלי אחר'. הרגשתי לא נעים, וסיכמנו שכל אחד יחשוב על פתרון ונדבר למחרת. תוך פחות מחצי שעה הוא מטלפן אלי ואומר, דיברתי עם שירלי, סיכמנו שאכין עיבוד והיא תנגן בקלרנית רגילה. אין מלים."  

יוסי שיפמן וחנה מנש מקסים ריידר.jpg
יוסי שיפמן וחנה מנש (צילום: מקסים ריידר)
  
 הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית יתקיים בין התאריכים 31 באוגוסט ועד ה-9 בספטמבר 2017 בבניין ימק"א בירושלים. להזמנת כרטיסים: 02-6250444 או באתר הפסטיבל



21/08/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע