סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הפיזיקה המנצחת של אבנר בירון
 

 
 
בהתחלה אתה עובד לבד, בלי עזרה. משרד התרבות אומר לגוף חדש: 'תעבוד שלוש שנים ללא הקצבה שנתית. אם תוכיח שרידות, תיכנס לרשימת הנהנים מהקצבות המדינה'. אבל איך תוכיח שרידות אם לא יודעים מי אתה? כשעירייה או רשות אחרת מקימה תזמורת, היא תומכת בה באותן שלוש שנים קריטיות. בקאמרטה זה לא היה. התחלנו כתזמורת חובבים שלא קבלו שכר ואחרי שנתיים החלה הפריצה למודעות בקהל."
מייסד ומנצח הקאמרטה הישראלית חושף את מעשה הלוליינות של ניהול תזמורת בישראל 2017


"הגורם המשפיע ביותר על העשייה שלי כמנצח לאורך השנים היה העיסוק במדעי הטבע" - כך פותח המנצח אבנר בירון את השיחה בינינו לקראת העונה החדשה של הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת שייסד לפני 34 שנים במכון וייצמן, שחזר להיות הבית בו היא מופיעה בסדרת קונצרטים משנתה הראשונה. 
 
בין מוזיקה לפיזיקה
 
בירון, המשמש כמנהלה המוזיקלי של התזמורת מיום היווסדה, עסק לפני כן בשני תחומים במקביל - הוא למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית ושימש כחלילן בתזמורת הקאמרית ובתזמורת הפילהרמונית. "אנשים לומדים כל החיים על הפקת צליל אבל לא יודעים את הפיזיקה", הוא פוסק. "אם פעם אחת אתה יודע את הפיזיקה זה יכול לקצר לך את הלימודים בעשרות שנים ואני לא מגזים. ברגע שהנגן יודע את ה-X הוא יודע להגיע ל-Y ול-Z".

אז חלק מהחזרות הם למעשה שיעורים בפיזיקה?

"ככה אני למדתי וכך לימדתי. החזרות הן גם שיעורים בפיזיקה כדי שאנשים יבינו איך העסק עובד. למה כשאתה נושף בצורה א' הצליל טוב ובצורה ב' הצליל לא טוב. הכול סובב סביב מושג ה'רֶזוֹנַנס', שאינו קשור רק לתהודה אלא לעולם מושגים רחב בתחום הפיזיקלי של הנעת הצליל. זה נכון לכלי נשיפה, לכלי קשת ולזמרה אנושית.

"אם כבר הבנת את המושג, אז מגיע השלב השני - איך אתה 'עושה את זה', איך אתה דואג להטמיע את הרעיון בעבודת הנגינה שלך. כדי להפיק את הצליל אתה צריך לדעת את הפיזיולוגיה ואת האנטומיה האנושית. אחד הפרמטרים החשובים הוא מהירות האוויר. כל אחד מסוגל לשלוט במהירות נשיפת האוויר ובכמות האוויר הננשפת, כל מרכיב בנפרד. אני מדבר על מושג התמיכה (הפעלת שרירי הבטן והגב על מנת לשלוט על כמויות ועל עוצמות האוויר בזמן הפקת צליל, פעולה שמשחררת את העומס והלחץ מחלקו העליון של הגוף - החזה והגרון). אם אתה לא יודע בדיוק היכן השרירים שאתה צריך על מנת להשיג את הצליל המבוקש אתה מתקשה.

"אני השקעתי בזה המון עוד כשניגנתי בחליל, וכך הבנתי איך לתת הוראות ברורות יותר לנגנים. הוא הדין באשר לניצוח - אם אתה לא יודע איזה שרירים להפעיל, עמידה של יותר משעתיים לפני תזמורת יכולה להיות חוויה מתישה. וליד הצד הפיזי יש גם שיטות של אנליזה, כי במדעים אתה עובד לפי שיטה מסוימת. לפני שאתה עושה את הניסוי המדעי, אתה יודע בדיוק מהם השלבים שאותם תצטרך לעבור, לפי סדר."
 
אבל בשונה מן המעבדה שבה אתה מנסה את השיטה שלך על כלים, על מבחנות, כאן מדובר בבני אדם, שעשויים לא להתאים לדרך המחקרית שלך.

"נכון. זה לא מדעי. אבל כשאני מגיע לחזרה ראשונה אני יודע בדיוק מה אני רוצה, איזה אפקט אני מעוניין להשיג. כשאתה רוצה עוצמה או ארטיקולציה (הגיה) ברורה של צליל זה די פשוט להסביר. אבל כשעוסקים בעניינים מופשטים יותר, אני משתמש בכל - תיאורי צבע, אוכל, ספורט וכולי. אבל זה כמובן תלוי גם בנמען."



אבנר בירון (מקור: אתר הקאמרטה הישראלית, צילום: סימון ואן בוקסטל)



יש לך יתרון כי אתה עם התזמורת מיומה הראשון והנגנים מכירים את עולם הדימויים שלך?

"זה לא כל כך פשוט. מן ההרכב המייסד נותרו רק שלושה נגנים, ויש קבוצה של דור הביניים, בעיקר בכלי הנשיפה. הרוב הגדול הם חדשים. זה מחייב אותי למצוא עולם דימויים שידבר לצעירים שמאיישים את התזמורת כיום. אחד המבחנים של התזמורת הוא היכולת שלה לקלוט נגנים צעירים, והיכולת של הנגנים להיקלט. תהליך הקליטה הוא אינדיבידואלי, כשאחד הפרמטרים הוא יכולת עקומת הלמידה של הנגן החדש. יש כאלה שנקלטים תוך שנה ואחרים תוך שנתיים."

ויש לך סבלנות לחכות שנתיים? 

"אם זה לא מתקדם אז נפרדים. היו לי חששות גדולים מחילופי הדורות. הקדשתי הרבה מחשבה לאיך לשמור על אופי התזמורת, אבל אני רואה שהצעירים נטמעים היטב. זה די הפתיע אותי." 


היחיד שלא מתחלף זה המנצח.

"גם זה יגיע. בינתיים אני מנצח על רוב קונצרטי הסדרה למנויים, אבל אם תבדוק את יתר הקונצרטים תראה שיש הרבה מנצחים צעירים, מנצחים מחו"ל ומנצחים ותיקים. נראה לי שמצבת כוח המנצחים מאוזנת."


קאמרטה-ישראלית--גלית-דויטש.jpg
הקאמרטה הישראלית (צילום: גלית דוייטש)

שאלת המיליון דולר
 
קראתי את התכנית וראיתי שלמעט אחד, כינויי הקונצרטים בסדרה המרכזית שאולים מעולם המוזיקה הווקאלית: קנטטה, אופרה, סטבאט מאטר, אריָה, אורטוריה. זה גימיק שיווקי?
"זה לא חדש, זה היה כבר בשנים עברו. הסדרה למנויים נקראת 'כלים וקולות' הסיבה היא סיבה היסטורית."

הכינויים לקונצרטים נמכרים בצורה הזאת טוב יותר מאשר קונצרט מס' 1, 2 וכך הלאה?    

"זאת שאלת מיליון הדולר. היא מתחילה באיך אתה בוחר רפרטואר לתזמורת, מה מעניין את הקהל וגם את הנגנים. עם כל הכבוד, כמה פעמים אפשר לנגן את הרקוויאם של מוצרט?"

עד המוות, לא?

"זה נכון לגבי כל מיני יצירות מוכרות. אבל אצלנו מדובר בתזמורת קטנה יחסית, לא סימפונית, אז כבר מראש אתה מוגבל בבחירה. וצריך לקחת בחשבון את הסגנונות ואת הקהל, אם אתה רוצה לנגן לפני אולמות מלאים. או שאתה אומר, כמו מנצחים מסוימים: 'אני אוהב לעשות את היצירה הזאת והזאת..."

אבל אז גורם הקהל לא נלקח בחשבון.  

"נכון. בסופו של דבר המנצח יודע שהוא מחויב להרכב תכנית שעונה למכלול הפרמטרים."

אז איך זה בכל זאת עובד?

"צריך להיכנס להיסטוריה של התזמורת. כשהגוף חדש ואתה רוצה לפרוץ לתודעה של הציבור אתה עובד לבד, בלי עזרה. משרד התרבות אומר לגוף חדש: 'תעבוד שלוש שנים ללא הקצבה שנתית. אם תוכיח שרידות, תיכנס לרשימת הנהנים מהקצבות המדינה'. אבל איך תוכיח שרידות אם איש לא יודע מי אתה? כשעירייה או רשות אחרת מקימה תזמורת, היא תומכת בה באותן שלוש שנים קריטיות. בקאמרטה זה לא היה. התחלנו כתזמורת חובבים שלא קבלו שכר ואחרי שנתיים החלה הפריצה למודעות בקהל.

"כבר לפני 30 שנה התחלתי לעשות מיפוי מדוקדק של הקהל בארץ וזיהיתי דרישה גדולה למוזיקה ווקאלית. זה היה בשלהי תקופתו של פסטיבל אבו גוש המקורי. מייסד הפסטיבל זיגי שטדרמן כבר לא היה בארץ. גארי ברתיני ניסה לעשות דברים עם מקהלת רינת אבל למעשה לא היה גוף שהציע לקהל בישראל באורח קבע את המוזיקה הזאת. כך הבנתי שהדרך ללכוד את תשומת לב הקהל היא להציג סדרה ווקאלית. ידענו שאי אפשר לנגן רק את שני הפסיונים של באך ודומיהם ולכן קראנו לסדרה 'כלים וקולות', והיא הפכה לסדרת הדגל של הקאמרטה. יש קהל גדול שדורש את המוזיקה הזאת עד היום."



אבנר בירון (צילום: מירי שמיר)

"אני אוהב קהל סקרן"

הקהל מכתיב את הרפרטואר?

"הקהל מכתיב הכול. בספטמבר 2017 אני חייב לסיים את תכנון עונת הקונצרטים של 2018-19 ולצאת איתה לשוק מוקדם. בין היתר אני זקוק להכנסה שמגיעה מהקופה משום שהעברות המדינה לשנה השוטפת מגיעות חדשים רבים אחרי שהכסף הוצא. זה אומר שהיום אני עוד לא יודע מה יהיה שיעור ההקצבה לשנת 2017, בזמן שאני כבר חתום על חוזים עם אמנים מחו"ל, יש הוצאות שוטפות במשרד, משכורות וכולי. המנהל הכללי ואני חולקים כאן את האחריות.

"ברור שזה לא רק בקאמרטה. כל גופי התרבות בישראל מתנהלים כך. לכן אנחנו נערכים מוקדם ככל האפשר - אני מוציא לציבור דף ואני רוצה שהוא יהיה אטרקטיבי. נראה לי שתכנון הוא לא פחות ממעשה לוליינות, בעיקר כשאתה פועל במגבלות של תקציב ובידיעה שמדובר בתזמורת קטנה. הקהל שעליו אני צריך לחשוב נחלק לכמה סקטורים. יש קהל שאוהב לשמוע רק מה שהוא מכיר."

זה רוב הקהל?  

"זה נתח גדול והוא מורכב בעיקר מחובבי המוזיקה הווקאלית למיניה. יש גם קהל סקרן, שאנחנו מאד רוצים אצלנו. גם אני סקרן. לא פעם בישיבות במשרד אני נתקל בתגובות כמו: 'איפה מצאת את הדברים האלה? אי אפשר למצוא את התווים באף מקום'. זה קורה כי אני מנסה בכל דרך למצוא הגיון בתכנית, שהקונצרטים לא יהיו אקלקטיים. גם כאשר מדובר במגניפיקט, אני מנסה למצוא יצירות בנות זמננו שמתקשרות לנושא ובמקביל יצירות שנעלמו וראויות לחזור לבמה.

"כשאתה יוצא מן הקונצרט אמורה להיות לך תמונה שלמה או שלמה יחסית של הנושא המרכזי של הקונצרט. אם אין יצירות כאלה אני מזמין. בשעתו הזמנתי יצירה מן המלחין האנגלי ג'ון טוורנר וכמובן שלא יכולנו לעמוד במחיר שהוא מקבל בדרך כלל. הסוכן הודיע שהוא יכתוב את היצירה ולא יבקש תמורה. זה היה מאד מרגש." 
 

הקאמרטה-הישראלית-ירושלים-יח.jpg
הקאמרטה הישראלית ירושלים (צילום: יח"צ)



המימונה של האשכנזים
 
אתה יכול לאפיין את הקהל הזה? יש מצב שאנחנו מדברים על המימונה של האשכנזים?

"לא חשבתי על הכינוי הזה אבל הוא די מתאים. אבל לא רק, יש אחרים ויש גם לא מעט דתיים שבאים לשמוע את התזמורת."

דתיים יוצאי ארצות הברית שרגילים ללכת לקונצרטים עוד מהבית.

"כן אבל לא רק. הקהל יותר מגוון ומדובר בשלושת אלפים מנויים, מספר שלא הולך ברגל. בייחוד כאשר התזמורת פועלת בסביבה הכוללת תזמורות כמו הפילהרמונית, הקאמרית הישראלית, תזמורת ירושלים ובשעתה גם הסינפונייטה. אז אפשר לומר שהתזמורת הצליחה להתמקם היטב. התחלנו להביא מקהלות טובות וזמרים שהיום מככבים על הבמות החשובות של אירופה, אצל גרדינר ואצל האחרים."

חן-רייס1.jpg
חן רייס, סדרת כלים וקולות (צילום: יח"צ)



איך זה קרה?

"בדיעבד ברור לי שזו הייתה עבודה לא רגילה ולא מקובלת של איתור צעירים שמשהו סימן אותם ככוכבי העתיד. נסעתי הרבה לחו"ל, גם כדי להכיר סולנים וגם לחפש יצירות בספריות באירופה."

יזמתָ אודיציות באירופה?

"לא. אני עבדתי אחרת. איתרתי גופים שהיו טובים בעיני - תזמורות קאמריות, מקהלות מצוינות. הנחת העבודה הייתה שגוף בעל מוניטין יזמין להופעה אצלו סולנים איכותיים, אז הלכתי לשמוע אותם. היו כמה זמרים, דווקא בעלי שם, שאותם לא הזמנתי, אבל את מי שנראה לי הזמנתי."

אבל למה הם נענו? שכר גבוה אתה לא יכול להציע להם, אז מה בכל זאת משך אותם?

"הם עשו מחקר על התזמורת וראו ששמה הולך לפניה."

ובשנים הראשונות?

"לקח חמש-שש שנים עד שיצא לנו מוניטין, אבל בתחילת שנות ה-90 כבר היינו מוכרים בעולם. התחלנו להביא אמנים צעירים שכעבור ארבע שנים הפכו לכוכבים בסצנת הבארוק הבינלאומית וגם באופרה. הם אהבו את התזמורת כי הייתה כאן אווירה מיוחדת. התחלנו כאן, במכון וייצמן, שהיתה אכסניה מצוינת. לפני שבועיים העונה הסתיימה והנגנים יזמו פיקניק, לא דבר שקורה בתזמורות אחרות. אורחים מתרשמים גם מן האווירה הרצינית בחזרות. לא פעם קורה שמנצח מחליט על סיום חזרה והנגנים מבקשים להמשיך אותה - זה לא קורה הרבה בתזמורות.

"דבר נוסף, ישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שבו קונצרט מנוגן שש או יותר פעמים. בלונדון אמן מופיע פעם אחת, פעמיים במקרים מיוחדים. כשהם מגיעים לכאן זה בשבילם סיור קונצרטים, וזה מניע מאד חזק בהחלטה של אמנים להופיע כאן. ענין נוסף הוא היחס האישי שכל אמן מקבל - האורח מרגיש רצוי. והדבר הכי משמעותי הוא שזו תזמורת רצינית והאולמות מלאים. זה עושה את שלו."

אתה עדיין יוצא לאירופה לחפש אמנים צעירים?

"אני מחפש כל הזמן. אבל היום באמצעות היוטיוב אתה נכנס לקונצרטים חיים ויכול להתרשם מן האמנים ולהחליט אל מי אתה פונה. זה הרבה יותר קל. עם ציוד טוב זה נשמע כמעט כמו באולם." 


גארי-הופמן-1-יחצ.gif
הצ'לן גארי הופמן (צילום: יח"צ)



עולמות משלימים
 
 
לצד הסדרה המרכזית יש סדרה שהתחלתם בה לפני כמה שנים - 'חושבים מוזיקה" - שבה מנחה את התכנית אמן, מדען או סופר. המסגרת הזו מביאה קהל אחר לתזמורת?

"גם וגם. כולם מדברים כל השנים על קונצרט עם דיבורים. הקאמרטה עשתה לפי 30 שנה סדרה עם מדעני מכון וייצמן, כל קונצרט היה קשור לתחום מדעי מסוים. הניסיון הצטבר והסדרה הייתה מרתקת - מפגש בין שני עולמות משלימים. הייתה גם סדרה שעסקה בג'אז, סדרה עם להקות מחול. למיטב ניסיוני, פרט לסדרות עם המדענים, בכל היתר הרבה יותר קשה למצוא את המשותף. אבל האולמות מלאים. אין לי אינדיקציה אם אותו אדם שהגיעה ל'חושבים מוזיקה' יבוא לשמוע את בטהובן בסדרה הרגילה."  

איפה אתה ממקם את ביצועיכם לעיבודי היצירות שכותב עבורכם מרדכי רכטמן?

"כאמור, רפרטואר התזמורת מוגבל בגלל גודלה. רכטמן מתמודד עם רפרטואר של תזמורת סימפונית כגון יצירות של רחמנינוב, שוסטקוביץ' וכולי, והעברתו לתזמורת קטנה יותר. אני משוכנע שהדעות על העיבודים הולכות לכאן ולכאן,  אבל אם אתה בא לקונצרט ללא דעה קדומה - יש לך בהחלט מה לשמוע. ואם הקהל הוא אמת מידה, הרי שהוא מאוד נהנה מן הנוסחים המצומצמים של היצירות הגדולות. זו גם תרומה לעולם המוזיקה, ההתמקדות בתכנים ובאיכות הביצוע."


מרדכי-רכטמן-01.jpg
מרדכי רכטמן (צילום: יואב דותן)


התאכזבת מיצירות שניצחת עליהן?

"לאורך הדרך התזמורת הזמינה המון יצירות ורובן בוצעו רק פעם אחת."

אבל כאן נכנס גם שיקול כלכלי. תזמורות בישראל מקבלות תמיכה על ביצוע של יצירה חדשה ואז השיקול הוא כבר לא אמנותי נטו.

"נכון, אבל הנה גליתי מגניפיקט של טֶלֶמַן."

איך גילית?

"ראיתי פרטיטורה בכתב יד עם אישור שמדובר ביצירה שלו. בהוצאה לא הכירו אותה ו'נאלצו' להדפיס אותה, כלומר ברור שהיא לא בוצעה מעולם בארץ. אני מתרגש לקראת הביצוע, כי ייתכן שיהיה פער בין היצירה על הנייר לבין איך שהיא נשמעת באולם. ואז מגיע השותף השלישי – הקהל, שלא תמיד מקבל את היצירה כפי שהיית מצפה. הכול מתחיל בדימוי: דימוי צלילי, דימוי של מבנה מסוים... ואז מתגלים פערים." 



קרן-הדר-2-יחצ.jpg
קרן הדר (צילום: גל אלי)


"בכל פעם מגלים דברים חדשים"
 
מה ניתן לעשות מבחינתך על מנת לצאת מאזור הנוחות שקראתי לו "המימונה של האשכנזים"?

"אנחנו עסוקים בזה כל הזמן. התזמורת, הנגנים, ההנהלה ואנשים מבחוץ שעיסוקם הוא טכנולוגיה ערכנו יום עיון בפעם השלישית בנושא הרחבת מעגל המאזינים שלנו. באמצעות הטכנולוגיה אני מקווה להגיע לקהלים חדשים. הבעיה היא שרוב הקהל שלנו הוא מבוגר ופחות נגיש למדיום הזה, אז אתה צריך לפעול בכל חזית.

"דבר שני הוא לחשוב על פורמט אחר של קונצרט. אני לא פוסל גישות של שיווק חדשני או מהפכני אבל בשבילי העשייה המוזיקלית הטובה היא הציר שעליו צריך לבנות את הפניה לקהל חדש. גם כשאנחנו כוללים בתכניות יצירות בעלות אופי מזרחי או מזרח תיכוני, כמו היצירה של אבי אמזלג שביצענו רק לאחרונה היא הליכה בכיוון. נכון שזה עדיין פונה לקהל שלנו, אבל אני מאמין שבשוליים צעדים כאלה פונים גם לקהל אחר, שלא היה בעבר בקונצרטים.

"אבל יש עוד עניין מהותי וחשוב. כל אחד שואל את עצמו, כמה פעמים עוד נשמע את היצירה הזאת או הזאת של בטהובן? אבל אני יכול להעיד ממקור ראשון שבכל פעם שאנחנו ניגשים ליצירות הגדולות האלה - מגלים דברים חדשים. פתאום אתה אומר לעצמך, 'איך לא ראיתי את זה כל הזמן?!' נגינה של יצירות בטהובן עם תזמורת בגודל כמו שלנו, הזהה לתזמורות שעמדו לרשותו של המלחין בשעתו, נותנת שקיפות שונה לגמרי. התזמורת יודעת לנגן כל סגנון, והרווח הוא של כולנו."   



אבנר בירון (צילום: מירי שמיר)



עונת הקונצרטים 2017-18 בתזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. לפרטים: 02-5020503 או באתר התזמורת  



27/08/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע