סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן תרועת הפתיחה של הסימפונט
 

 
 
התזמורת ממשיכה לנהל דיאלוג תרבותי, או רב-שיח, עם תרבות המוזיקות של ישראל. תכניות הקונצרטים בעונה מציעות שילובים מקוריים ומרתקים, קונצרטים 'פותחי אוזניים', כשלעתים קרובות הקשר בין היצירות המושמעות נמצא מעבר לצלילים, בסיפור."
המנצח עומר ולבר, המלחין אהרן חרל"פ והפסנתרן בוריס גילטבורג על קונצרט פתיחת העונה של סימפונט רעננה


במוצאי השבת הקרובה ינצח עומר מאיר ולבר, המנהל המוזיקלי של סימפונט רעננה, על קונצרט פתיחת העונה של תזמורתו. בקונצרט יש מימד הצהרתי - שתי יצירות משמעותיות מן הרפרטואר הקלאסי המובהק; ראשונה, הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב שאתו ינגן בוריס גילטבורג, אחד הפסנתרנים הישראליים המבוקשים ביותר בעולם כיום, השנייה היא הסימפוניה השלישית "ארואיקה" של בטהובן. לפני שתי היצירות האלה תבוצע הסינפוניה הקצרה של המלחין אהרן חרל"פ.
 
קונצרטים פותחי אוזניים
 
"בעונה ה-26", אומר עומר ולבר, התזמורת ממשיכה לנהל דיאלוג תרבותי, או רב-שיח, עם תרבות המוזיקות של ישראל. תכניות הקונצרטים בעונה הנפתחת בסוף השבוע מציעות שילובים מקוריים ומרתקים."

למשל?

"קונצרטים 'פותחי אוזניים', כשלעתים קרובות הקשר בין היצירות המושמעות נמצא מעבר לצלילים, בַּסיפור, כמו בקונצרט המוקדש לחב"ד, בקונצרט שכולו מוזיקה לריקודים חובקת עולם; קונצרט שאורג את תולדות החזנות המזרח-אירופית סביב משפחת החזנים הנודעת הרשטיק, חזנות שספגה והטמיעה אל תוך הניב המוזיקלי שלה תבלינים קלאסיים, אופראיים ועממיים.

"דוגמא נוספת לדיאלוג תתממש בקונצרט השני בעונה, שבו לצד יצירות של פורה וסן-סאנס תבוצע מוזיקה מקורית שמקורות השראתה הם שירת נשים יהודיות מתימן. זוהי הסימפונט וזה מקומה במפת התרבות המוזיקלית של ישראל של שלהי העשור השני של המאה ה-21. צבעים אחרים יגיעו לאולמות הקונצרטים שלנו עם מוזיקה שמקורותיהם צפון-אפריקניים מצד אחד ומנגד קונצרט שמוקדש למוזיקאי יהודי - ללא ספק אחד הצבעוניים, המרגשים והמרתקים שפעלו בעיקר במחצית השנייה של המאה שעברה -  לאונרד ברנשטיין. בקונצרט שייוחד לו נהדהד את אישיותו לא רק כמלחין אבל עוד נדבר בזאת כשיגיע הזמן."

סימפונט-רעננה-דניאל-שריף.jpg
סימפונט רעננה (צילום: דניאל שריף)

מה יש לך לומר על ה"ארואיקה"?

"על ה'ארואיקה' לא צריך כל כך לדבר כי סיפור כתיבתה, קריעת עמוד ההקדשה לנפוליאון, ידוע ומוכר. ידועה גם העובדה שעם הסימפוניה הזאת בטהובן פרץ לדרכים חדשות, עדכן את המושג או את תמונת העולם של המושג 'סימפוניה'. החידוש היחיד, יותר בגדר זוטה, הוא שלפני כשנתיים ערך שרות השידור הבריטי ה-BBC משאל בקרב אנשי מוזיקה בכל העולם וביקש לדעת מהן הסימפוניות החשובות ביותר לדעתם. רבים חשבו דווקא על הסימפוניה החמישית של בטהובן, שגם היא תנוגן השנה, אבל השלישית זכתה במקום הראשון על דעת רוב הנשאלים. בהערת סוגריים צריך להזכיר כאן שגם בטהובן בעצמו חשב שזו הייתה הסימפוניה החשובה ביותר שלו, למרות שהוא חיבר שש סימפוניות נוספות אחריה. "    
 
קצרה וקולעת
 
"את הסינפוניה הקצרה שלי חיברתי להזמנת הקאמרטה הישראלית בשנת 2010", מספר המלחין אהרן חרל"פ, תושב כפר סבא, שאחד מעיסוקיו הרבים הוא ניהולה המוזיקלי של מקהלת כפר סבא. "המימון נמצא בארה"ב והמממן הוא תושב ניו יורק ששמו אלן ספטימוס, שיגיע לרעננה להקשיב לביצוע המחודש של היצירה. לאחר שהתנאים סודרו התיישבתי לעבוד. "
 
כשמלחין מחבר סימפוניה היום, במאה ה-21, עד כמה הוא נאמן למסורת הקלאסית?

"דובר אתי על יצירה שנמשכת 15 דקות ולכן קראתי לה 'סינפוניה בּרֶוֶוה' (קצרה). גם ב-15 דקות נשארתי נאמן למסורת ובניתי יצירה של ארבעה פרקים. אם כי בין הפרקים השלישי והרביעי יש  קשר פנימי, ואז תיתכן טענה שהיצירה היא למעשה בת שלושה פרקים. יתרה מזאת, עקרונית מבצעים את היצירה כאשר הפרקים השני השלישי והרביעי מבוצעים ללא הפסקה, אז כל אחד יכול לשמוע מה שהוא רוצה. מי שיחזיק תכניה ביד יראה שמדובר בארבעה פרקים ערוכים לפי המתכונת המוכרת."

כלומר?

"כשאני מחבר מוזיקה לטקסט נתון המילים מספקות את המסגרת. כאן ביצירה לתזמורת מספקים אותה אמצעים קלאסיים. למשל הדפוסים המחזוריים של א-ב-א או של א-ב-ג-ב-א ודומיהם הם נוחים לי. כאמור כל פרק ביצירה הקצרה הזאת הוא מחזורי." 


אהרון-חרלפ011.jpg
אהרון חרל"פ (צילום: באדיבות אהרון חרל"פ)

חוויה חדשה ומרגשת
 
הדפוס המחזורי והמבני קיים גם ביצירות תזמורתיות אחרות של חרל"פ, לכן די מובן שהוא מדבר על נאמנות לדפוסים הקלאסיים. "מי שחרגו מן המבנים האלה היו למשל דביסי וצרפתים אחרים בתחילת המאה הקודמת," ממשיך חרל"פ. "אני לא שם. אני נזכר במשפט שאמר המלחין יחזקאל בראון, שצורת מבנה הסונטה היא אחת ההמצאות החשובות ביותר של המאות האחרונות, ובעולם המוזיקה ההנחה הזאת מקבלת משנה תוקף וחשיבות." 

כשאתה ניגש ליצירה חדשה. מה בא קודם - צורה, מבנה, רעיון מוזיקלי בסיסי?

"כל היצירות שלי מתחילות ממנגינה ומאלתור על הפסנתר. עד שמתגבש רעיון של מנגינה. מכאן מתחילה ההתגבשות. אני הולך עם המנגינה הזאת לאורך הפרק. אם המנגינה הזאת הייתה אותו 'א' שהזכרתי מקודם, אחריה תבוא מנגינת ה'ב' וממנה אני אשוב ל'א' וכך הלאה."

מעבר למשך הזמן, הוגבלת גם לממדי התזמורת?

"נכון. לשם המחשה הרי שמדובר כאן בתזמורת הזהה לתזמורת שמנגנת את הסימפוניה הראשונה של בטהובן בהבדל אחד, שאצלי יש יותר כלי נקישה." 

האם היצירה נוגנה שוב מאז שנכתבה ב-2010?

"אחרי הבכורה בישראל היא נוגנה בניו יורק, באחד המרכזים היהודיים שם. בהמשך בחגיגות ה-80 של הפילהרמונית, זובין מהטה ניצח על היצירה. ההפתעה הגדולה שלי הגיעה מארה"ב, שם כוריאוגרף מפיניקס באריזונה החליט ליצור עבודת מחול על פי הסינפוניה. נסעתי לשם וזו הייתה חוויה חדשה בשבילי - פעם ראשונה שיצירה שלי משמשת כמוזיקה של יצירה כוריאוגרפית. היה בהחלט מרגש."
 
תהיה שותף בחזרות בסימפונט?

"בוודאי שאהיה שותף. עם עומר ולבר מאד נוח לעבוד. הוא מבין עניין. נכון לרגע הזה כשאנחנו משוחחים, ולבר טוען שהוא מדלג מאי יווני אחד לאחר עם הפרטיטורה שלי. אני אגיע לחזרה ואקשיב, ואם תהיינה לי הערות אומר אותן לעומר בסיום החזרה. כאמור הוא נוח. למרבה המזל, יש לנגנים שלוש חזרות ושלושה קונצרטים אז בסופו של דבר הם ידעו לנגן את היצירה."  

עומר-ולבר-פליקס-ברוידה.jpg
עומר ולבר (צילום: פליקס ברוידה)
 
הולך עם הראש והלב
 
לאחר יצירתו של חרל"פ יעלה כאמור הפסנתרן בוריס גילטבורג לנגן את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב. ביקשתי ממנו לשפוך מעט יותר אור על היצירה המוכרת והאהובה.

מה מייחד את הקונצ'רטו הזה בכלל יצירתו של רחמנינוב?

"אם נדבר על ייחודה של היצירה, הרי שהמלודיות וההרמוניות שלו נמצאות כאן כמו בכל יצירותיו. מה שבולט במיוחד הוא רמת הדיוק. אם לדבר על האיכויות הרומנטיות אז אולי בשני הרומנטיות ניכרת יותר. אבל ההקפדה על הפרטים הקטנים, וזה נכון לכל ארבעת הקונצ'רטות והיצירות האחרות שלו, זהה להקפדה של מלחיני הקלאסיקה הווינאית. אנחנו בדרך כלל לא שומעים או לא ערים לדקויות כי הפן הרגשי שלו הוא חזק, מיידי וכובש. ואז לא מרגישים שמתחת למוזיקה הרומנטית מסתתר הרבה 'ראש'  ולא רק 'לב'.

"אני יכול לומר עוד שכל קונצ'רטו הוא שיקוף של התקופה בה נכתב. הקונצ'רטו השני נכתב במקביל לכתיבת הסונטה לצ'לו, הסימפוניה הראשונה, הסוויטה לשני פסנתרים, כולן יצירות שהמרקם שלהן מאד עָבֶה. במלים אחרות יש הרבה מאד צלילים מסביב המנגינה, אבל באותו זמן היסוד הרגשי כה קרוב לפני השטח, שעל אף ריבוי הצלילים הוא עובר מיידית מן המבצע אל המאזין, הקהל."

"הקונצ'רטו השלישי, לעומת זאת, משקף תקופה אחרת ביצירתו של רחמנינוב. תקופה שמאופיינת במונומנטליות, תפיסה מאד סימפונית של היצירה. זו תקופת חיבור הסימפוניה השנייה למשל. רוחב יריעה מאד גדול. הקונצ'רטו השלישי, מבחינה זו, מהווה לדעתי נקודת שיא במכלול יצירתו של רחמנינוב. כי הקונצ'רטו הרביעי, ובייחוד ה'רפסודיה על נושא של פגניני', משקפים רחמנינוב מאוחר הרבה יותר - לדעתי פחות רומנטי ברוחו והייתי אפילו אומר כתיבה עם הרבה יותר שרירים, פחות צלילים ופחות מרקמים עבים, יותר זוויתית.

"הקונצ'רטו השלישי הוא עדיין רומנטי, אבל יש בו הרבה יותר רב-שכבתיות מאשר בקונצ'רטו השני. אם משווים את הקונצ'רטו הזה לפרלודים ולמיניאטורות שלו, הרי שכמות הצלילים שיש בו ממש אינה נותנת מנוח. בדומה למבנה פסיפסי עתיר פרטים שיוצר תמונה אחת גדולה, בקונצ'רטו השלישי יש קו אחד מתחילתו עד סופו כולל מוטיבים שחוזרים כזִיכרונות או כווריאציות על אותם נושאים, וכך המאזין מרגיש במוּדע או שלא במודע באחדות היצירה למרות שהיא נמשכת יותר מארבעים דקות. למרות הרצף יש בכל דף ודף כל כך הרבה פרטים שאי אפשר לפסוח עליהם. אם עושים מעין 'זוּם-אִין' מגלים עולם שלם בכל אחד מאותם פרטים קטנים."
 
"מה שעוד מייחד את הקונצ'רטו הן שתי קדנצות שחיבר רחמנינוב לפרק הראשון, והפסנתרן יכול לבחור באחת מהן. האחת כבדה, מסיבית, והשנייה קלילה יותר ודורשת וירטואוזיות של אצבעות ולא של זרועות ושל אקורדים. מה שמעניין הוא שהבחירה של קדנצה א' או של קדנצה ב' משנה את התפיסה של הפרק כולו. אם בוחרים בקדנצה הקלילה יותר, השיא של הפרק הזה שנמשך כעשרים דקות נופל על חלק הפיתוח. כאשר בוחרים בקדנצה הגדולה, הקדנצה עצמה הופכת לשיאו של הפרק. אני לא מכיר עוד יצירה שבה המלחין נותן לאמן המבצע להיות שותף במרכיב כל כך בסיסי ביצירה כמו במבנה הפרק."

בוריס-גילטבורג.jpg
בוריס גילטבורג (יח"צ)
 
"אי אפשר לחזור על אותו ביצוע פעמיים"
 
עד כמה פסנתרן משתנה מקונצרט לקונצרט, מתזמורת לתזמורת? בעיקר כשהוא נדרש לנגן יצירה פופולרית כמו השלישי של רחמנינוב?

"אין כל אפשרות לחזור על אותו ביצוע פעמיים. אפילו אם מנגנים עם אותה תזמורת, באותו אולם, עם אותו המנצח, יום אחר יום, הביצוע יהיה שונה. אפילו אם מאד משתדלים. זו תופעת לוואי רצויה או לא שנובעת מהיותנו בני אדם שמשתנים מערב לערב. כמות האדרנלין משתנה וללא ספק הניסיון המצטבר מן הערב הקודם משפיע על הערב הנוכחי וכך הלאה.

"לעובדה שהיצירה מוכרת או פופולרית אין השפעה. בשינוי טמונה אחת החדוות של הקונצרט החי. אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים שהיצירה תישמע, אנחנו יודעים איך היינו רוצים שהיצירה תשפיע על המאזין, אבל אין ידיעה בטוחה איך הקונצרט באמת יהיה. אתה חייב להיות קשוב כל הזמן למה שמתרחש על הבמה - גם אם אתה מופיע ברסיטל לבדך על הבמה, וגם כאשר אתה שותף ליצירה קאמרית או משמש כסולן ביצירה עם תזמורת - ולהגיב מייד למוזיקה החיה, הנוצרת מול עיניך או מול אוזניך.

"לפעמים אתה מרגיש שאתה יוצר את המוזיקה ולפעמים אתה מרגיש שהיא נוצרת דרכךָ, ואתה לכאורה חי במעין פיצול אישיות שבו אתה גם מנגן וגם מאזין מן הצד. אין כל דרך לדעת מראש איך זה הולך להיות. מאותה סיבה קשה מאד במהלך הביצוע לשפוט איך הקונצרט מתנהל. אנחנו יכולים בקלות לשפוט את הצד הטכני. האם הביצוע היה נקי, האם היינו ביחד עם שותפינו על הבמה. אבל אי אפשר לדעת מייד בתום היצירה אם הקו הגדול אכן הצליח מבחינה מוזיקלית, כי אנחנו עסוקים יותר מדי בפרטים. יותר מדי בתוך הרגע כדי לשפוט את הביצוע באופן אובייקטיבי."    

בוריס-גילטבורג-יחצ.jpg 
בוריס גילטבורג (יח"צ)

 
השקעה משתלמת
 
האם ממדי התזמורת, סימפונית קטנה (כמו הסימפונט), סימפונית רגילה (70-60 נגנים) או סימפונית גדולה משפיעים על הדרך שבה אתה מתכונן ליצירה?

"למימדי התזמורת השפעה מועטה, כי בסך הכול זה רק פרט אחד מתוך רבים בבאלאנס הסופי - גודל האולם, האקוסטיקה, טיב הפסנתר שעליו מנגנים. האולם 'מצלצל' אחרת בבוקר בזמן החזרה כשהוא ריק, מאשר בערב כשהוא מלא. לפעמים השינוי קטן ולפעמים הוא ללא הכר. תזמורת קטנה אבל מלוכדת מאד יכולה לשדר צליל גדול ועשיר וגם הרבה יותר ברור מאשר תזמורת שהיא אולי גדולה יותר אבל חסרה את הקֶשֶב הפנימי הטוב בין קבוצת כלים אחת לאחרת, ואז יש תחושה של ענן צלילי שהוא אולי מורכב אבל אינו מתלכד לכדי צליל אחד גדול.

"לכן אין כל צורך לשנות את האינטרפרטציה ולהתאימה לממדי התזמורת. כאן גם חוזר הצורך להיות קשוב כל הזמן, כי אף פעם לא יודעים מראש מה הולך להיות מבחינת הצליל. באותה מדיה אי אפשר להפעיל טייס אוטומטי ולהגיד - בחזרה הזאת זה יצא טוב אז אפשר להירגע. חזרה מוצלחת מאפשרת מידה מסוימת של רוגע אבל אינה משחררת אותך מן הצורך להיות קשוב." 

כשאתה משווה ביצועים שלך מן העבר לביצועים אחרונים שלך ליצירה הזו, מה אתה לומד? מה השתנה?  

"קשה לומר. בדיוק כעת התאמנתי על היצירה עתירת הפרטים וחשתי שהקונצ'רטו הוא כמו הר שמטפסים עליו. העובדה שטיפסנו עליו פעם אחת, אינה משפיעה על הטיפוס בפעם השנייה. אפשר לגשת ליצירה בדרכים רבות. לעתים הדרך שבה בחרנו בעבר, אינה אותה דרך שבה אנחנו הולכים כרגע. לכן לא תמיד ניתן ללמוד משהו מביצועים קודמים. מה שמאד עוזר בזמן ההכנה הוא להקליט את החזרות העכשוויות ולהקשיב בבית למה שקורה כרגע,  ולפי המשוב הזה להחליט מה צריך לשנות, לאיזה כיוון רוצים ללכת."

אחרי הניתוח הפרטני כל כך, מה הוא רחמנינוב בשבילך?

"בשבילי לנגן רחמנינוב יכול להשתוות אולי רק לנגינת ברהמס, מבחינת המרחב האדיר הזה, מבחינת תפקיד הפסנתר, מבחינת הגישה לַבְּניה שהיא סימפונית ברוחה. זה משהו שאני תמיד מאוד מצפה לו. משהו שיכול להיות קצת מפחיד בגלל גודל המשימה. אבל מצד שני זו מוזיקה כל כך גדולה ועשירה ולכן גם כל כך מתגמלת, נותנת בחזרה מן האנרגיה שאתה משקיע בה."   

הקונצרט הראשון בעונה יתקיים במוצאי שבת, ה-9 בספטמבר 2017 ב-21:00 ובראשון ושני, 10, 11 בספטמבר ב-20:30, המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה. להזמנת כרטיסים: 09-7457773 או באתר התזמורת


למועדי מופעים >

07/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע