סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן האיזון המנצח של אילן רכטמן
 

 
 
המוזיאון הוא לא מקום שמגיעים אליו כדי 'להראות את הפרוות' בחורף. הקהל שלנו בא עם תשוקה גדולה ליהנות מהביצועים והוא מבין או מרגיש את ההבדל בין טוב לטוב מאוד, למעולה, לפנטסטי ולאדיר - גם אם הוא לא יודע לשים את האצבע על בדיוק איפה ולמה, הוא מזהה את הגדולה. מופת זו מילת המפתח אצלנו."
מנהל תכניות הקונצרטים של מוזיאון תל אביב חושף את מנגנון האיזונים של סדרות המוזיקה המצליחות שלו


מוזיאון תל אביב לאמנות החל בימים אלו את העונה החדשה, והוא מציע לקהל את סדרות מופת, סולנים בסערה, סדרת הגלריות, ועוד סדרות של מוזיקה מוקדמת ושל מוזיקה חדשה.

מנהלן של התכניות במוזיאון מאז שנת 2007 הוא הפסנתרן והמלחין אילן רכטמן, סולן בינלאומי והמייסד והמנהל המוזיקלי של הרכבים וסדרות בניו יורק, דרום אמריקה וישראל, שהפיק עד היום למעלה מ-1,500 קונצרטים.
 
מופת - מילת מפתח
 
 עם תחילת עונת הקונצרטים במוזיאון תל אביב השנה רציתי לבדוק אתך את מערכת האיזונים המוזיקליים שאתה אמור לייצר בסצנת המוזיקה הקאמרית בתל אביב. העונה מתחיל לפעול אולם קונצרטים חדש המיועד בעיקר לקונצרטים קאמריים - אולם צוקר בהיכל התרבות - לצד האולמות בקונסרבטוריון הישראלי, מרכז ענב, צוותא ועוד. איך שומר מוזיאון תל אביב על ייחודו בתוך מבחר האולמות?

"אנחנו במוזיאון תל אביב לא רואים את עולם המוזיקה הקלאסית הישראלי כעולם של תחרות עם אולמות אחרים או עם סדרות אחרות. אנחנו מאחלים למנהלי אולם צוקר החדש הצלחה רבה בכל הפקותיהם וכך גם לידידינו בקונסרבטוריון שטריקר ובצוותא ולמנהלי סדרות מוזיקה אחרות ברחבי הארץ. עם כמה מהן, מוזיאון תל אביב אף משתף פעולה בהבאת האמנים מחו׳׳ל או תומך באמנים שלא היו מופיעים שם ללא עזרתנו."

ואם נדבר על התכנים, יצירות של מוצרט, בטהובן, שוברט ברהמס, בתוספת מעט יצירות רוסיות וצרפתיות מהוות את לב ההיצע של כל אולם המארח קונצרטים קאמריים. איך בכל זאת המוזיאון מבדל את עצמו?

"אנחנו לא מנסים ליצור בידול מכוון מול סדרות אחרות. זה מעולם לא היה הקו המנחה. מה שמנחה אותנו הוא רדיפה מתמדת אחרי איכות הביצוע וההגשה של הקונצרטים."

בשיחה שניהלנו לפני שנה דיברת על שלושה איזונים - בין אמנים ישראלים לאורחים ובין יצירות מפורסמות ליצירות פחות מפורסמות - כאלה כמעט לא ראיתי בהיצע השנה למעט יצירה שלך - ובין ישן לחדש. זו מדיניות ברורה. בחשיבה הרב-שנתית, סביר שממחזרים במוזיאון רביעייה מסוימת של היידן, של מוצרט, של בטהובן או של ברהמס. מה קובע את התדירות?

"אנחנו לא 'ממחזרים' יצירות מופת בתדירות קבועה או מוחלטת מראש. אותה יצירה יכולה להיות מבוצעת פעמיים בהפרש של שבועות מעטים או במרחק של שנים רבות. בהקשר של ביצוע של אמן גדול ליצירת מופת, כל ביצוע של סולן טוב ליצירה חשובה הוא ייחודי וראוי להאזנה ולהשוואה לביצועים אחרים. הוא איננו 'ממוחזר'. אנחנו נותנים במה לאמנים גדולים והגדולה שלהם באה לידי ביטוי כשהם מנגנים יצירות מופת שחלקן לפעמים מאוד מוכרות. כמאזין, אין חוויה יפה יותר מאשר לשמוע יצירה מוכרת כאילו בפעם הראשונה ולהיות מוקסמים מאלמנטים חדשים בה. זה קורה אצלנו לעיתים קרובות כי האמנים שאנחנו מזמינים מצליחים ליצור את החוויה הזאת."

מה מקומו של הקהל בתוך מערכות האיזונים האלה?

"פה סוד ההצלחה. המוזיאון הוא לא מקום שמגיעים אליו כדי 'להראות את הפרוות' בחורף. הקהל שלנו בא עם תשוקה גדולה ליהנות מהביצועים והוא מבין או מרגיש את ההבדל בין טוב לטוב מאוד, למעולה, לפנטסטי ולאדיר - גם אם הוא לא יודע לשים את האצבע על בדיוק איפה ולמה, הוא מרגיש את זה. הוא מזהה את הגדוּלה. האמנים שאנחנו מזמינים הם אמנים ברמות הגבוהות ביותר. מופת זאת מילת מפתח אצלנו. לא במקרה גם שם הסדרה המרכזית שלנו הוא 'סדרת מופת'."  

אילן-רכטמן.jpg
        אילן רכטמן (צילום: גלעד שעבני)
 
"לאמנים יש כבוד להיסטוריה שלנו"
 
כאשר אתה או המוזיאון מקיימים דיון מול האמנים המופיעים באשר לתכניות שלהם, עד כמה ישנה גמישות ונכונות מצדם לבוא לקראת מוזיאון תל אביב?

"כדי להגיע לפסגות ברמת הביצוע, האמנים חייבים להרגיש בנוח עם מה שהם מבצעים ולכן מאוד חשוב לעבוד איתם, ולא נגדם, בבחירת הרפרטואר. לכן אף אחד לא מריץ תכניות אצלנו, לא אמנים ישראלים וגם לא אמנים מחו"ל. הסדרה במוזיאון, שקיימת כבר יותר מ-80 שנה, צברה מוניטין בינלאומי גדול במהלך השנים ולאמנים יש כבוד גדול להיסטוריה המפוארת של המקום ולקהל שלו. חוץ מזה, ידוע בעולם שהאקוסטיקה אצלנו ורמת הפסנתרים, העוּגבים, הצ׳מבלו וכולי גבוהה ביותר. האמנים רוצים להיות במיטבם אצלנו. לא פעם אמנים מודים בפני שהם מתרגשים במיוחד כשהם עולים על במת המוזיאון, משום שהיא מאוד נחשבת במפה העולמית ופעמים רבות גם משמשת כציון דרך חשוב בקריירה של מוזיקאי."

מערכת איזון אחרת של האמנים היא הופעה באולם הגדול לעומת הופעה בגלריות. איך נבנה כאן האיזון כמדיניות? האם שיבוץ רסיטל של חן רייס, למשל, בגלריה, משמעו שרסיטל זמרה לא מצליח למלא אולם של יותר מ-500 מקומות?

"כפי שכבר ציינתי בעבר, סדרת הגלריות לא נועדה להציג מופעים שלא נמכרים מספיק כדי להציגם באולמות הגדולים. לא זו הכוונה. הכוונה היא לתת לקהל חוויה אלטרנטיבית של קונצרטים בסגנון יותר אותנטי, יותר של פעם, יותר אינטימי. אני די בטוח שרבים מהאמנים שמופיעים בסדרה זאת היו ממלאים אולם יותר גדול, כולל חן רייס הנפלאה, כמובן."  

חן-רייס1.jpg
חן רייס (יח"צ) 
 
הסדרה הכי מוכרת
 
סדרת "סולנים בסערה" כוללת ברובה עיבודים מאת מרדכי רכטמן של יצירות עתירות משתתפים להרכב המצומצם של הקאמרטה הישראלית. האם הסדרה נוצרה על מנת לשחרר תסכולים של נגני תזמורת קאמרית שביומיום שלהם אין יצירות סימפוניות גדולות של צ'ייקובסקי, רחמנינוב, ברהמס וריכרד שטראוס, או שקיים צורך אמיתי ביצירת "מהדורות מיני" ליצירות הסימפוניות הגדולות?  

"קודם כל, הקאמרטה הישראלית היא מהתזמורות האיכותיות ביותר בארץ. אין לי ספק שהרפרטואר הרומנטי-סימפוני שהם מנגנים בסדרה שלנו בשנים האחרונות הוא אירוע מיוחד עבורם, והם מנגנים בהתלהבות גדולה. הסולנים שמגיעים נבחרים בקפידה. לפעמים אני עוקב אחר הקריירה של אמנים במשך שנים ארוכות לפני שאני מצליח להביא אותם, בתקציב שיש לנו. לעיתים זה עולה לי בהרבה התחנפויות והתחננויות. אני כל הזמן עם היד על הדופק לגבי מי כיום הכוכבים העולים בעולם ומי מהם באמת מנגן נפלא בצורה עקבית. זו העבודה היומיומית שלי. לא פעם אותם סולנים חוזרים שנה-שנתיים לאחר מכן להופיע עם הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות. אבל אצלנו, לעומת היכל התרבות, הקהל שומע אותם ורואה אותם מקרוב יותר, ברור וטוב יותר.  

"דבר שני, התכנים הם לא מבית היוצר של מרדכי רכטמן. התכנים בשנים האחרונות הם הקונצ׳רטים הפופולריים לפסנתר, או כינור, או צ׳לו, של המלחינים הגדולים, מסוף המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20: בטהובן, ברוך, מנדלסון, צ׳ייקובסקי, שומן, פגניני, סן–סנס, לאלו, ברהמס, וייניאבסקי, דבוז׳ק וכולי. סוג היצירות האלה נותן לסולנים הזדמנות מעולה לרגש ולהרשים וזה מה שקורה בקונצרטים להנאת הקהל. מרדכי רכטמן אינו 'ספק תוכן'. הוא רק דואג לאזן בין מספר כלי הנשיפה למספר כלי המיתר. מעבר לזה הוא לא משנה דבר.

"הבעיה המרכזית של תזמורות קאמריות היא חוסר איזון בין מספר הקשתנים ובין מספר הנשפנים. האיזון האידיאלי צריך להיות כעשרים כלי נשיפה לעומת 35–45 כלי מיתר, וזה נכון מהרפרטואר הקלאסי ועד לרפרטואר הפוסט רומנטי. רוב התזמורות הקאמריות בארץ עולות לבמה עם כעשרים כלי נשיפה אבל רק עם 15–25 כלי מיתר, וזה מאוד לא מאוזן. כלי הנשיפה בולעים את כלי המיתר והרבה פעמים גם מכסים את הסולן, בייחוד כשהכלי הסולני הוא צ׳לו.

"רכטמן מצא דרך לצמצם את תפקידי כלי הנשיפה לנגנים בודדים, באופן שבו שום דבר לא חסר. בדרך הזו נוצר איזון נפלא בין מערכות הכלים והסולן, והמרוויח הוא הקהל שלנו שנהנה לשמוע רפרטואר סימפוני אטרקטיבי בתנאים אינטימיים ובצורה אופטימלית. זה ייחודי, ומבדל אותנו מסדרות אחרות. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. לא לחינם זו גם הסדרה המצליחה ביותר שלנו, מבחינת מכירות כרטיסים."

 

מרדכי-רכטמן-01.jpg
מרדכי רכטמן (צילום: יואב דותן)



חוויה ייחודית
 
קונצרט כמו זה שבו הפסנתרנית יו קוסוגה מארחת נראה כאילו אינו שייך למסגרת, ויש עוד קונצרטים כאלה, שבהם אתה כמנהל מוזיקלי מצמיד לאמן מחו"ל כמה אמנים מקומיים למפגש חד-פעמי. זה נראה יותר כקונצרט מתוך פסטיבל ופחות כהרכב המבצע תכנית שהכין חודשים מראש. עד כמה תפקידה של סדרת קונצרטים במוזיאון לספק במה פסטיבלית למופעים מזדמנים? ובאותו ענין, המסגרת הזו מציעה ביצועים של ארבעה או חמישה נגנים לקונצ'רטות לפסנתר של מוצרט. עד כמה ביצועים כאלה חשובים להערכתך?



יו קוסוגה (תמונת יחסי ציבור)


"יו קוסוגה אכן מופיעה אצלנו, במסגרת פסטיבל חדש שאנחנו מציגים. היא מופיעה עם אמנים שבדרך כלל אינה מנגנת איתם, בדיוק כפי שקורה בהרבה פסטיבלים. אני בטוח שהמאזין ירוויח הרבה מאוד מהגרסה הקאמרית של חמישיית מיתרים לקונצרטים לפסנתר של מוצרט.

"השקיפות והקלילות הגדולה של צליל ופראזות תורמת המון ליצירות האגדיות האלה של מוצרט, וקוסוגה היא הפסנתרנית המנצחת הטובה ביותר לסוג כזה של ביצוע. זו תהיה חוויה יוצאת דופן ומספקת ביותר לכל מי שיבוא.  

"עוד בפסטיבל אפשר יהיה לשמוע את חברי הרביעייה הירושלמית מנגנים חמישיות יחד עם עמיחי גרוס (מי שהיה חבר הרביעייה בהרכב הראשון עד שנעשה לוויולן ראשי בתזמורת הפילהרמונית ברלין, י"ש).  אני חושב שהקומבינציה של קונצרטים לפסנתר של מוצרט יחד עם חמישיות של מוצרט הוא שילוב מנצח, ואני מצפה לפסטיבל אביב מוצלח במיוחד."

עמיחי-גרוס-02.jpg
עמיחי גרוס, צילום: יח"צ 
 
הסקנדינבים באים
 
המוזיאון חתום  על סדרות נוספות כמו סדרת הקונצרטים של אנסמבל המאה ה-21 ועל מופעי הבארוקדה וסדרת "בחותם אישי" של אורית וולף. יש לך כמנהל מעורבות בתכנים של ההרכבים הקבועים האלה? האם יש קהל שפוקד את אחת הסדרות האלה וגם את הקונצרטים הקאמריים הרגילים או שכל מסגרת מגייסת קהל משלה?

"באשר לסדרות האחרות, אורית וולף והסדרה המצליחה שלה לא מנוהלת על ידי, אלא מנוהלת מאז ומתמיד עצמאית על ידה בלבד בשיתוף פעולה עם מחלקה אחרת במוזיאון. אנשי הבארוקדה דווקא נוטים להתייעץ איתי  לגבי תכנים, אבל אנסמבל המאה ה-21 הרבה פחות בשנים האחרונות. אינני יודע עד כמה הסדרות השונות מושכות קהל מינויים זהה או שונה, וגם אינני מתעסק בתחום השיווק של הסדרות."

כריסטינה-רייקו-קופר.jpg
 קריסטינה רייקו קופר, צילום: יח"צ


עד כמה, אם בכלל, אתה בודק קונצרטים קאמריים שהיו במוזיאון בעשרות השנים שקדמו לפעילותך כמנהל מוזיקלי?

"אני מעודכן בתוכניות הקלאסיות שנערכו במוזיאון ב-85 השנים האחרונות ובארץ בכלל. נושא התפתחות התכניות והתכנים בשנים האלה מאוד מעניין אותי ומסקנות המחקר שלי בתחום יפורסמו בעתיד." 

מי היו האירועים או האמנים הגדולים שהבאתם לתל אביב היתה כרוכה במאמץ מיוחד? 

"התייחסתי מקודם לכך שיש אמנים שאני עוקב אחריהם עד שאני מחליט לפנות אליהם והזמנתם כרוכה במאמץ מיוחד. בעונה הנוכחית מגיעים אלינו כמה וכמה אמנים וקבוצות מארצות סקנדינביה: פינלנד, נורבגיה ודנמרק. זה יוצא דופן בשבילנו ויהיה מעניין. אני מאמין שזאת תהיה עונה מרתקת ומהנה."

עונת הסדרות 2017-18 במוזיאון תל אביב. אירועי העונה יכללו קונצרטים בסדרות הבאות: הסדרה האקסקלוסיבית בגלריות, סדרות מופת א' וב', וסדרת "סולנים בסערה". להזמנת כרטיסים: 03-6077020 או באתר המוזיאון



25/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע