סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן אופטימיסט חסר תקנה – שיחה עם פרנס הלמרסון
 

 
 


הצ`לן השוודי פרנס הלמרסון מחכה בקוצר רוח לביקור הקרוב שלו בירושלים בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית שייערך בשבוע הבא. המצב הבטחוני לא מהווה שום מכשול.

אורח ותיק בישראל

את פרנס הלמרסון אני תופס בביתו בבון, גרמניה, אחרי כשבעה שבועות של נסיעות והופעות בפסטיבלי הקיץ באירופה, "זה יום המנוחה הראשון ואני משתדל ליהנות ממנו", הוא אומר. ההנאה מהשהייה בבית בין הופעות ומטלות הוראה היא התחביב העיקרי שלו, כך שהתזמון לשיחה בינינו הוא אידיאלי עבורו. הנסיעה הקרובה לירושלים היא מבחינתו דבר לצפות לו, כייף. אין כלל אזכור של המצב הבטחוני. יש בו רצון לשוב ולבקר כאן פעמים נוספות.

את הלמרסון אני זוכר היטב עוד מפסטיבל המוזיקה הקלאסית הראשון באילת, לפני חמש עשרה שנה. לצד תזמורת של נגנים צעירים שהגיעו מכל העולם כדי לעבוד תחת שרביטם של המנצחים יואל לוי ולורין מאזל, הגיעה לאילת גם נבחרת של מוזיקאי צמרת שהופיעו בהרכבים מזדמנים וגם עבדו עם נגני קבוצות הכלים השונות בתזמורת. הלמרסון היה ביניהם.

אחד הרגעים המשעשעים באותו פסטיבל, התרחש בעיצומו של קונצרט שבו השתתפו שמונה מן המוזיקאים המפורסמים. לפתע כבה האור באוהל הגדול (האוהל המפורסם באילת, שכבר אינו קיים). תוך דקות מישהו מן המארגנים התעשת ועל הבמה החשוכה התייצבו שמונה אנשים שאחזו פנסים והאירו את התווים לפני כל נגן. הקונצרט נמשך באפלולית נעימה עד שהאור שב. הלמרסון זוכר היטב את האירוע. הוא פרץ בצחוק לאזכור. מאז היה פעמים נוספות בישראל, אך בפסטיבל הירושלמי למוזיקה קאמרית הוא ישתתף לראשונה.

דווקא הצירופים הפחות צפויים יוצרים רגעים מרגשים"

הלמרסון עצמו ניהל פסטיבל למוזיקה בסקנדינביה במשך שמונה שנים ואני שואל אותו מהו לדידו פסטיבל "טוב", כשמדובר במוזיקה קאמרית.

"פסטיבל טוב עומד ביחס ישר לאיכות המנהל המוזיקלי או האמנותי שלו. מנהל טוב הוא מי שיש לו רעיונות מצוינים לתכנים וקשרים עם עמיתים למקצוע, כך שהוא מסוגל לממש את אותם רעיונות. מניסיוני אני יכול לומר שכמנהל ניסיתי לחשוב מי הנגן הטוב ביותר ליצירה מסוימת ומי יתפקד היטב בהרכב קאמרי זה או אחר, ולאחר זמן לא רב גיליתי שלפעמים דווקא הצירופים הפחות צפויים, יוצרים רגעים מוזיקליים מרגשים".

- מה עדיף לדעתך, לצרף אמנים שאינם מופיעים יחד או להביא לפסטיבל הרכב קבוע, שלישיית פסנתר או רביעיית מיתרים?

"ישנו הבדל עצום בין רביעיית כלי קשת, להרכבים אחרים. לא נראה לי שמנהל פסטיבל, יצמיד ארבעה נגנים מרביעיות שונות לצורך התמודדות עם רביעייה של בטהובן. בעיני, לרביעיות יש מקום מיוחד משלהן ואין סיבה אמנותית לְצַוות הרכבי אד-הוק, לביצוע רביעייה בפסטיבל. לא כך ליצירות קאמריות אחרות, שם זה יכול להיות מאתגר ומרתק".

- כנגן וכמנהל פסטיבלים בעבר, אתה יכול להסביר את תופעת קהל הפסטיבלים?

"להסביר אולי לא כל כך אבל להתפעל, כן ומאוד. העניין הזה שבערים קטנות וישובים כפריים בכל מיני מקומות, שמספר התושבים שלהם בקושי יאכלס אולם אחד, מתכנסים בפסטיבלים מאות ולעתים גם אלפי אנשים ומחיים את המקום הזנוח כל ימות השנה מפתיעה אותי מחדש. הקהל הזה גם הרבה יותר פתוח מקהל של קונצרטי סדרות באולמות המוכרים".

- ומה על תכנים, עד כמה יש לכלול מוזיקה חדישה בתכניות פסטיבלים?

"צריך לעשות זאת באופן מסודר. אישית, לא ארצה לשבת בקונצרט פסטיבלי שכולו מוזיקה חדישה כמו שלא ארצה לשבת בקונצרט שכולו יצירות של שומן, אבל הפתיחות של הקהל והאווירה הפסטיבלית מאפשרות גיוון וחשוב לתת ביטוי למרב הסגנונות".

"אני אוהב מאוד פופ ורוק"

הלמרסון מלמד זה ארבע עשרה שנה בבית הספר הגבוה למוזיקה בקלן, שם מלמדת גם אשתו הכנרית מיכאלה מרטין. בשנים האחרונות הם צרפו אליהם את הכנר סטפן טיקל ואת הוויולנית נבוקו אימאי והקימו רביעייה קאמרית ושמה "מיכאלאנג`לו". "הרביעייה", אומר הלמרסון בהתרגשות, "היא חלום שהתגשם וכרגע אנחנו מופיעים בתכניות של רבעיות בטהובן ושוסטקוביץ`. התקליטור הראשון בדרך". את רעייתו הוא הכיר כשהשניים צומדו יחד לנגן כסולנים את הקונצ`רטו הכפול של ברהמס לכינור ולצ`לו, המנצח האסטוני הנודע נֶמֶה יֶרווי, היה למנצח ובדיעבד לשושבין.

- כמורה, עד כמה אתה רואה מקרוב את הגידול במספרם של סטודנטים מדרום-מזרח אסיה?

"התנועה קיימת באופן קבוע, בהתחלה היו אלו בעיקר יפנים, אחר כך הצטרפו אליהם הקוריאנים וכעת יש גם סינים לא מעטים. האם הם ישתלטו על התחום ויעלו במספרם על האירופים והצפון אמריקנים, קשה לדעת. אבל ברור שהזרימה מהארצות האלה מלמדת גם על צריכת המוזיקה הזאת באותן ארצות וזה חשוב".

- אם נגעת בעניין הצריכה, האם אתה חש שיש גסיסה או צריכה מועטת של המוזיקה הקלאסית?

"אני אוהב מאוד מוזיקת פופ ורוק, ושם אני מבחין בתופעות של גאות ושפל. זרמים מסוימים במוזיקה עולים ואחר כך שוקעים ונשכחים גם בפופ וגם ברוק. לעומתם הבסיס של המוזיקה הקלאסית, הוא יציב ואני כאופטימיסט ללא תקנה מאמין שהמוזיקה הזאת תשרוד".

"ההוראה והנגינה משלימות זו את זו"

- אתה מחלק את הזמן בין הוראה להופעות. האם משהו משני התחומים אהוב עליך יותר?

"למעשה אין לי תשובה טובה של זה או זה. אני מאוד אוהב להופיע. בשנים האחרונות, ברביעייה שאני ורעייתי משתתפים בה, הבית הופך למקום שבו המוזיקה ממשיכה לחיות ולהוות נושא לדיונים וזה מצוין. בחדשים האחרונים יש לי גם צ`לו חדש וזה עוד אתגר כשאני על הבמה (לאחרונה החזיר הלמרסון צ`לו מונטיאנה שהשאילה לו קרן שוודית למשך עשרים וחמש שנה וכעת הוא מנגן על צ`לו חדש בן שמונה חודשים מעשה ידיו של בונה הכלים פטר גריינר, מגרמניה. י. ש.)

"במקביל ישנה ההוראה. אחד משיאי ההוראה שלי הן כיתות אמן שאני מקיים בשוודיה בפיטיה, עיר קטנה על החוף הצפוני של הים הבלטי. ארבע פעמים בשנה מתכנסים שם שמונה צ`לנים מעולים. אותם שמונה. הם באים למקום ואנחנו מנהלים מעין כיתות אמן מתמשכות. אז אתה מבין שאני חש שההוראה והנגינה משלימות זו את זו ואני זקוק לשתיהן".


הפסטיבל למוזיקה קאמרית בירושלים ייפתח בספטמבר
תכניית הפסטיבל


22/08/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. רמת כתיבה של כיתה ג'
רינת , (23/08/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע