סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן הצד השני של ירושלים
 

 
 
דברים נשמעים אחרת בירושלים. אנחנו האמנים באים לכאן עם המוזיקה שאנחנו מכירים היטב, מוזיקה של מלחינים מערביים.. מנגנים כאן באולמות, בכנסיות וגם בסמטאות העיר, על גגות בתים ומה שנשמע הוא הצליל המיוחד של הפסטיבל הזה, הצליל שנוצר כאן" (אריך היטר)
הודות להתגייסות של אמנים בינלאומיים גם בירושלים המזרחית מתקיימת התרחשות מוזיקלית. היום ייפתח שם  פסטיבל קאמרי בשם "להישמע ירושלים"


50 אמנים ב- 25 קונצרטים
 
בשנים האחרונות קורה מדי פעם שנתקלים בשמו של אמן או בשמה של להקה מחו"ל וכאשר מתעניינים היכן הופיעו אותם אמנים בעבר, מגלים שהם הופיעו ב"פסטיבל ירושלים" או במשהו דומה לזה. הנטיה הראשונה היא לחשוב שמדובר בפסטיבל ישראל,  אך אז מתברר שהם מעולם לא הופיעו בפסטיבל ישראל. ממשיכים לבדוק את שמות הפסטיבלים האחרים שמתקיימים בירושלים. לא זה גם לא זה. בירור מעמיק יותר יגלה שיש עוד ירושלים, ירושלים המזרחית. בעבר, בימי השקט היחסי כשספרו לנו על פסטיבלים ברמאללה ובבית לחם, דיברנו על נורמליות  וכשהזדמן גם נסענו לשם לראות מה ומיהם האמנים שמגיעים להופעות. ההתרחשות המוזיקלית  בירושלים המזרחית לא נפסקה, והשנה ייערך שם בפעם השנייה פסטיבל קאמרי בינלאומי.
 
מי שעומד מאחורי הפסטיבל הוא אריך היטר -  צ`לן אוסטרי מצליח, מורה לצ`לו, המכיר היטב את הסביבה שלנו, מכיוונים שונים. הוא לימד בבית הספר למוזיקה ברמאללה, אותו בית-ספר למוזיקה שפטרונו הוא דניאל ברנבוים. הוא הופיע בתל-אביב ובירושלים עם אמנים ישראלים. לפני שנה הוא החל בפעילות חדשה. בחסות ה"הוספיס האוסטרי" (האכסניה האוסטרית) בירושלים (שהיא למעשה מלון, מרכז קהילתי וגם מרכז תרבות), כנסיות שונות ונציגויות דיפלומטיות בירושלים ובערים אחרות (רמאללה, בית לחם, ג`נין, סבסטיה ועוד)  הוא הקים פסטיבל מוזיקה חדש ששמו  Sounding Jerusalem  - "להישמע ירושלים".
 
המוזיקה היא מוזיקה קאמרית, והקהל הוא מי שמגיע והמופעים בחינם. איכות האמנים מרשימה ופסטיבלים בישראל היו גאים לארח את האמנים, חלק מהאמנים מופיעים בישראל במסגרות שונות. כך מופיעה ברשימתה אמנים השנה ליזה פרשטמן, כנרית מהולנד עם רשימת הישגים מפוארת, היא הופיע בשנה שעברה בסדרת קונצרטים עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ולדימיר מנדלסון, נגן ויולה מהולנד גם הוא שכבר הופיע בפסטיבלים ישראלים. יש גם ישראלים ברשימה אליהם עוד נגיע. הפסטיבל מתקיים זו הפעם השנייה ומשתתפים בו 50  אמנים המופיעים ב-25 קונצרטים.
 
מנין השם יוצא הדופן?
 
"דברים נשמעים אחרת בירושלים. אנחנו האמנים באים לכאן עם המוזיקה שאנחנו מכירים היטב, מוזיקה של מלחינים מערביים, לא רק, אבל בעיקר. מנגנים כאן באולמות, בכנסיות וגם בסמטאות העיר, על גגות בתים ומה שנשמע הוא הצליל המיוחד של הפסטיבל הזה, הצליל שנוצר כאן".
 
קורה בתוך מערבולת הצלילים הזו שבאמצע קונצרט מתערב קול המואזין או צליל פעמון של כנסיה סמוכה. מה אתם עושים?
 
"זה כבר קרה ויותר מפעם. מה שאולי היה מעורר פעם חיוכי מבוכה  מתקבל היום כחלק מובן מאליו של  
 המקום. עוצרים כאשר הצלילים מתנגשים, ושבים למוזיקה המנוגנת בהמשך."
 
בפרסומי הפסטיבל מצוינים שמות המלחינים ולא שמות היצירות זה נראה מוזר אם קהל היעד שלך הוא קהל קונצרטים רגיל?
 
"זו בדיוק הסיבה שמידע זה מפורסם בצורה כזאת. רבים מן המאזינים שמגיעים להופעות, שומעים קונצרט בביצוע חי בפעם הראשונה בחייהם. אם יהיה כתוב, נאמר, לא רק מוצרט אלא מספר היצירה זה יהיה חסר משמעות עבורם. אני אפילו חושב שיהיה בפרסום הדקדקני משהו מרתיע, מרחיק.  נכון לרגע זה המטרה היא לקרב קהל. לפני יומיים באו אלי שתי נשים בלבוש מוסלמי, שבו רב הנסתר על הנגלה ואמרו לי שהופתעו שהמוזיקה נמשכה יותר משעה. כשתהיתי על האבחנה המוזרה, הם אמרו לי ששמעו קונצרטים ברדיו שנמשכו שעה בדיוק ונראה היה להן שזה משך הזמן. ויש סיפורים דומים. החשוב ביותר שיש הרבה הצלחות אנחנו מזהים אנשים שבאו בשנה שעברה וגם כאלה שבאים ליותר מקונצרט אחד".
 
ניתן לדבר על גיל המאזינים?
 
"גם כאן יש בעלי שיער שיבה, אם לכאן אתה חותר. אבל בשונה מאולמי הקונצרטים המוכרים שבהם רב מספרם של בעלי שיער השיבה, כאן יש הרבה צעירים. חלקם תלמידים בקונסרבטוריונים שנהנים גם מכיתות האמן שאנחנו מנהלים במהלך ימי הפסטיבל ועוד קודם".
 
התכנית מורכבת מיצירות קלאסיות בלבד?
 
"לא. יש כאן מגוון הרבה יותר גדול. יש מופעים שרב בהם האלתור, יש מופעי ג`אז. יש גם מוזיקה חדישה שנכתבת במיוחד עבורנו ובה שילובים יסודות של המוזיקה המערבית והמוזיקה המזרח תיכונית, כך למשל המלחין הישראלי מנחם ויזנברג חיבר יצירה שבה מככב העוּד. מאוסטריה מגיע סטפן הֶקֶל,  מלחין, פסנתרן ומעבד רב השראה שנוגע בכל התחומים ".
 
העובדה שהקמת דווקא באזור המסוכסך הזה פסטיבל וגייסת סכומים נכבדים מארצות אירופה, על מנת שהאמנים יגיעו לכאן, יגורו כאן יקיימו כאן חזרות וגם יקבלו תמורה ואילו הקהל מקבל הכל בחינם מלמדת על נאיביות, על אמונה שמוזיקה תביא מרפא לאזור המצוקה הזה?
 
"יש גם נאיביות. אני עצמי מכיר היטב את הסביבה. אבל גם באמצעות מוזיקה אני יודע שלא הכל ניתן לעשות. יש לנו ילדים שלומדים מוזיקה ברמאללה, חלקם למשל לא מוכנים להופיע עם ישראלים על אותה במה. רצון שאנחנו מכבדים. מנחם ויזנברג והמרכז למוזיקה בירושלים משתפים פעולה ומוכנים לארח את כל האמנים, ואני עצמי מנגן בהרכבים עם הכנר חגי שחם ועם הוויולנית מאיה רסולי שניהם ישראלים. אני מקווה שגשרים שאנחנו מתחילים להקים, יעבדו לפחות בכל הקשור למוזיקה, אבל הדברים אינם פשוטים".
 
 
הפסטיבל מציע כמה וכמה אירועים מיוחדים, קונצרטים בכניסה הארמנית בירושלים (ביום שלישי), קונצרט זריחה בשעה 5 לפנות בוקר בקצה העליון של הרכבל בהר הפיתוי (הקרנטל) ינגנו אמני הפסטיבל מוזיקה של מוצרט וילה לובוס ואחרים. בהמשך מוזמן הקהל שיגיע לאורחת בוקר משותפת עם האמנים במסעדת "סולטן" שבמקום. מי שההרפתקה זאת נראית לו מורכבת מוזמן למספר קונצרטים באכסניה האוסטרית (היום יום א`) לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה (מחר יום ב`) לקונצרט בימקא בירושלים, ביום חמישי ולקונצרט הסיום שוב באכסניה האוסטרית במוצ"ש.          
 


01/07/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע