סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן ניצול השואה והנין של ואגנר
 

 
 
כשהתחלנו לעסוק באופרה הזאת. על המדף היו פחות ספרי זיכרונות אישיים של ניצולי שואה, היו שני סרטים `שואה` ו`רשימת שינדלר`, אנשים גם עוד לא דיברו. מה שמשך אותי היה המפגש הזה בין יהודה ניר ניצול השואה ומנפרד ואגנר, נינו של ואגנר"
האופרה של המלחינה האמריקנית ג`ניס היימר "ילדות אבודה" מפגישה בין שני פסיכיאטרים - ניצול שואה יהודי לנינו של ריכרד ואגנר. שיחה עם המלחינה לקראת העלאת האופרה במסגרת סדנת האופרה הבינלאומית


לא בכורה עולמית
 
את הערב הראשון שלה בארץ הקדישה המלחינה האמריקנית ג`ניס היימר לביקור אצל חברים. "בתחילת שנות השמונים, גרתי בישראל ושימשתי עוזרת מנצח במקהלת `זמרי קאמרן`", היא מספרת לי בשמחה גלויה ומוסיפה שפגשה את המנצח אבנר איתי.
 
 ג`ניס היימר בוגרת הרווארד, אוניברסיטת ניו יורק, מלחינה הרבה מוזיקה קולית ושהתה מספר שנים באנגליה. היא מנצחת על מקהלות, בהן מקהלות בתי כנסת בארצות הברית ועוד. רוב היצירות שחיברה הן לקולות ולהרכבים קאמריים. רובן בוצעו בארצות הברית ובמדינות שונות באירופה. אופרה היא עבורה עניין חדש.  
 
בנקודה מסוימת בשיחה היא מבהירה: "זו לא הצגת בכורה עולמית, כפי שנוטים להבין מן הפרסומים. למעשה האופרה נמצאת עדיין בשלבי כתיבה אחרונים. כאן ביפו, מוצג נוסח בנגינת פסנתר והאופרה כתובה לתזמורת בת כ-36 נגנים. ובנוסף לכך נערכו גם מספר קיצורים, כך שההפקה כאן היא עוד תחנה חשובה בתהליך לקראת הצגת הבכורה".
 
מהאתר של AOP (פרויקט האופרה האמריקנית) אני למד שהיצירה הזאת מצויה בתהליך ממושך ולמעשה היא נחשפה לקהל כבר יותר משש שנים, זה לא דומה למה שאנחנו מכירים ככתיבת אופרה עם תאריך יעד והתחייבויות הפקתיות?
 
"נכון. זה טיבו של הפרויקט. למען האמת זה גם נוח לי. זו האופרה הראשונה שחיברתי, ייתכן שזו גם תהייה האחרונה," מוסיפה היימר, מעין הרהור בינה לבינה. "את הטקסט קבלתי ממחברת הליברית מארי עזראל, שהיא גם בת דודה שלי. בעבר כבר היינו שותפות לחיבור יצירה למקהלה "על גשרי נייר" (שהתבססה על האגדה העממית היידית שמספרת שלעתיד לבוא יבנה אלוהים שני גשרים -  אחד של נייר ואחד של ברזל. הצדיקים יעברו על גשר הנייר ללא כל פגע והרשעים יעברו על גשר הברזל שיתבקע ויפילם לתהומות. הסיפור הזה מופיע גם בצורה משעשעת במקורות אידיים שונים. י.ש.). היצירה זכתה בפרס ומשנקרתה לנו ההזדמנות לשוב ולעבוד יחד, עשינו זאת בשמחה. במסגרת  AOP, מלווים אותך בשלבי פיתח הרעיונות, ונותנים לך לגדול בתוך היצירה. זה תהליך למידה חשוב. קטעים שונים מהיצירה הושמעו לקהלים שונים והיצירה עברה שינויים רבים בעקבות התגובות השונות".
 
יש לך כבר תאריך לבכורה של הנוסח המלא עם התזמורת המלאה?
 
"לא, אבל לאחרונה יש פניות של בתי אופרה שונים באמריקה ששוקלים את הרעיון".
 
למה דווקא עכשיו, הרי קטעים מהיצירה כבר הושמעו בפומבי?
 
"כי מתברר שג`ואן דורנמן, (מנהלת סדנת האופרה) היא דמות חשובה ומשמעותית ומספר בתי אופרה בארצות הברית,  רואים בקשר איתה אמצעי שייטיב איתם".
 
זה נשמע כמו המדינות שקושרות קשרים עם ישראל כדי לשאת חן בעיני ארצות הברית?
 
"נכון, זה די דומה", היא אומרת משועשעת.
 
הכבשה השחורה במשפחת ואגנר
 
הרעיון לאופרה נולד בעקבות ספרו האוטוביוגרפי של יהודה ניר, ניצול שואה.  עלילת האופרה מבוססת על פגישות בין יהודה ניר למנפרד ואגנר, נינו של ריכרד ואגנר. הגיבורים הם  שני פסיכיאטרים, האחד יהודי ניצול שואה והאחר גרמני, שנולד לאחר 1945, נצר למשפחה של תומכי המשטר הנאצי. בדו שיח ביניהם נחשף אט אט סיפור משפחתו של היהודי, שנפתח בִּלבוֹב שבמזרח פולין, ערב המלחמה ומגולל את סיפור הצלחתו של הגיבור לשרוד את השואה בפולין באמצעות זהות שאולה ומסמכים מזויפים. הוא, אמו ואחותו שורדים. הליברית מתארת סצנות למן הרגע שהרדיו שידר את חדשות ה-BBC, והזהיר מפני מלחמה, דרך הניסיונות הקשים שהחיים מעמידים בהם את היהודים. בסוף הסיפור, הקשר בין היהודי לגרמני מסתמן כקשר אמיץ, כמעט בל-יינתק של שני הגיבורים. צללי העבר של שניהם אינם מעיבים על גורלם כיום, אלא משמשים אותם כמקור כוח להמשך ההתמודדות ולהעמקת הקשר ביניהם.
 
השואה כנושא ליצירה אמנותית, אינה נושא קל וגם כאן בארץ רבים ניסו להתמודד והרימו ידיים תוך כדי. לרבים עיסוק בשואה נראה גדול מדי. תחום שקשה מאד להתמודד אתו. למה פנית דווקא אליו?
 
"אני לא משוכנעת שהגירוי הראשוני היה דווקא השואה. כשהתחלנו לעסוק באופרה הזאת. על המדף היו פחות ספרי זיכרונות אישיים, היו שני סרטים `שואה` (של קלוד לנדסמן) ו`רשימת שינדלר` (של ספילברג), אנשים גם עוד לא דיברו. מה שמשך אותי היה המפגש הזה בין יהודה ניר ניצול השואה ומנפרד ואגנר, נינו של ואגנר. (מנפרד ואגנר ביקר בישראל מספר פעמים, הרצה כאן לפני אולמות מלאים. למרות היותו בן משפחת המלחין המשוקץ, הוא נחשב ל"כבשה השחורה" במשפחתו ומתגורר מחוץ לגרמניה ומביע את דעותיו העצמאיות מעל במות רבות בישראל, ארה"ב ואירופה.. י.ש.)
 
"הדיאלוג בין השניים שבעקבותיו נחשף לראשונה סיפור משפחתו של ניר, היה החומר המרתק, החומר המושך. כשעלה הרעיון, שוחחתי עליו עם ד"ר יהודה ניר והתברר שהוא אוהב אופרות מודרניות ונתן את ברכתו ליצירת אופרה מן החומר הביוגרפי שהוא חיבר".
 
מה שעשתה, עם כן, מארי עזראל, היה להפוך את ספרו האוטוביוגרפי של ניר לליברית?
 
"לא בדיוק, הספר של ניר, הוא אפוס של ממש, ושימש יותר כנקודת מוצא. ממנו יצאנו ליצירה עצמאית. חלקה הוא שחזור של חייו של ניר באירופה, ובחלקה יש יסודות בדיוניים. בעקבות העבודה המשותפת התחלתי בעצמי לפתוח, לראשונה בחיי, דלתות לפרקים בעברה של משפחתי, לבני משפחה שנספו בשואה. תוך כדי העיסוק בשואה נהייתי יותר ויותר אובססיבית. הדיאלוג, נראה לי כדבר חשוב. אני עצמי הייתי שותפה גם לדיאלוגים אחרים, בחלקם קשורים גם למצבה של ישראל, לסכסוך הישראלי (יהודי)- ערבי והסיפור האופראי הזה, עם רגעי טראומטיים רבים בין שני הגברים בתפקידים הראשיים, השלים את התמונה".
 
שומרת על יפי הקול

 
לדעתך צריך להשמיע את ואגנר באולמי הקונצרטים בישראל, או להמשיך בהימנעות?
 
"למען האמת,אינני רואה את עצמי כבעלת זכות להביע דעה בנושא מוזיקלי במדינה שאני לא חיה בה. מאחר ונשאלתי, לדעתי צריך להשמיע אבל באופן נבון ובאופן גלוי ולתת לקהל לשפוט. לא להגניב את המוזיקה של ואגנר בתעלולים של קטע `הדרן` כפוי. בעדינות, לא באילוץ, במתכונות סמינריות או בדומה להן".
 
בליברית של האופרה יש שימוש בכמה לשונות, אנגלית שפת הסיפור ולתוכה משתרבבים לפי העניין מעט גרמנית, יידיש, פולנית. האם המוזיקה מתאימה את עצמה לשפה?
 
"מעניין שאתה מעלה דווקא את הנושא הזה. כי לעצמי היו כמה גילויים תוך כדי חיבור היצירה. חיפשתי מוזיקה שתהיה ציטוט, או מוזיקה בעלת סימוכין לתרבות שממנה נובע המשפט בשפה אחת או בשפה שנייה. באופרה, מנפרד הגרמני, שאינו חפץ בזיהויו עם משפחתו, אומר ליהודה, שלא ישאל אותו על משפחתו. תוך כדי כתיבה שמעתי שאני מצטטת מוזיקה מתוך האופרה `לוֹהֶנגרין`, גיבורו של ואגנר ששר לארוסתו אלזה את המשפט `לעולם אל תשאליני`. במקום אחר הייתי צריכה לשלב מוזיקת טנגו. לא טנגו ארגנטינאי, אלא טנגו שנרקד באירופה של לפני המלחמה. יהודה נזכר בהוריו הרוקדים. נברתי בתקליטים רבים ולבסוף עליתי על טנגו שיהודה ניר היה משוכנע שזה הטנגו שלצליליו הוריו רקדו בפולין. הוא שר את המנגינה בשמחה ואפילו רקד אותו. הטנגו מצוטט כלשונו באופרה... בהמשך גליתי שבחיבור הטנגו, שילב המלחין הבלתי מוכר, שתי מנגינות של ואגנר".
 
למעשה עד היום בכל המקומות שבהם נוגנו והושרו קטעים מהאופרה, היה סיכוי שמישהו מהמאזינים אולי שמע את היצירה יותר מפעם אחת. איך יהיה להקשיב דווקא כאן ביפו, ליצירה עם קהל שהוא זר לחלוטין?
 
"מצד אחד הוא זר לקהל ומצד שני המנצח סטיוון אוזגוד, מלווה את האופרה מן הביצוע הפומבי הראשון של חלקים ממנה. הוא עצמו איש `פרויקט האופרה האמריקנית` ולכן ישנו קשר והאופרה כאן היא חלק מהתהליך. שהחל באמריקה וככל הנראה גם יימשך שם. וכן מכיוון שאני קרובה לתחום המוזיקה הקולית, אני שומרת גם באופרה `מודרנית` על יפי הקול, באמצעות נעימות שיש בהן הרבה מן הפיוט. בכך אני משוכנעת".
 
מתוך ניסיון אני יכול להעיד שהקהל שמגיע לסדנת האופרה הוא קהל שבוי, מאולף באדיבותה של ג`ואן דורנמן לקבל בחום גם אופרות חדישות ולתת לאמנים את התגובה העידוד וההערכה, להם הם ראויים.
 
"טוב שאתה אומר את זאת. אני בטוחה שיהיה לי כאן גם הרבה יותר קהל. כי ברור גם לך שכמלחינה של מוזיקה קאמרית, מחזורי שירה, אני מכירה אולמות שמספר הנוכחים ביצירותיי הוא מצומצם ביותר". 
  
    
 
האופרה "ילדות אבודה" תועלה בסדנת האופרה ביום ראשון, 29 ביולי בניצוחו של סטיוון אוזגוד.
בהפקה משתתפים 23 זמרים  בתפקידים הראשיים: גיא מנהיים ודן קליין. תרגום: חמדי כפיר. תלבושות: אריאל דר.  ספרו של ד"ר יהודה ניר "הילדות האבודה" רואה אור בימים אלו בישראל בהוצאת "מקור תקשורת" בעריכתו של ירח טל.
 
היום, יום רביעי, בשעה 17:30 תתקיים בסדנה שיחה בין המלחינה, ג`ניס היימר וד"ר גוטפריד ואגנר, שדמותו שימשה מקור השראה לדמות הפסיכיאטר הגרמני. כותרת השיחה "אופרה של בני הדור השני- ילדות אבודה גשר מוזיקלי לגרמנים וליהודים כיום". במפגש ישתתף גם ד"ר יהודה ניר. הכניסה חופשית.
 

למועדי מופעים >

25/07/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. כל הכבוד !2
מאיר , באר יעקב (31/07/2007)
1. כל הכבוד!
זמרת , (30/07/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע