אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן יעקב ביסטריצקי 2008-1920
 

 
 
הלך לעולמו יעקב ביסטריצקי, מייסד תחרות הפסנתרנים הבינ"ל ע"ש ארתור רובינשטיין


האבא של תחרות רובינשטיין
 
כשתתפרסמנה  מודעות האבל, שעות ארוכות לאחר שרשימה זו נכתבה, ילמד הקורא שהלך לעולמו יעקב (יאן, יאשה) ביסטריצקי, שנולד בפולין לפני שמונים ושמונה שנים, הגיע כאן לגבורות ואף יותר מזה ונפטר לאחר מחלה קשה. ביסטריצקי עלה לישראל לפני שלושים ושבע שנים, והביא עמו נכסים אחדים שאולי באותם ימים לא נחשבו דיים. הוא הביא עמו ניסיון בניהול תחרות מוזיקה בינלאומית- תחרות "שופן" בוורשה; ניסיון דיפלומטי של נספח תרבות של פולין בארצות אחרות; ניסיון ניהול מחלקה לקשרים בינלאומיים במיניסטריון החוץ הפולני; ניסיון בניהול מכון "שופן" בוורשה ואולי הנכס החשוב ביותר - ידידות עמוקה עם ארתור רובינשטיין. ארתור רובינשטיין, מגדולי פסנתרני המאה העשרים, מגדולי הפסנתרנים היהודים בכל הזמנים ולבטח בדורו, הענק שבפסנתרנים שבנוסף לעשיית מוזיקה, ראה בתקומת ישראל, בהקמת מדינה יהודית, את אחד המעשים הגדולים של המאה והוא רצה ליטול חלק במעשה זה.
 
ביסטריצקי שאת הקשר עם רובינשטיין יצר קודם לעלייתו ארצה, העמיק את הקשר בניסיון להקים בישראל תחרות פסנתרנים בינלאומית על שמו של רובינשטיין. המלאכה לא הייתה פשוטה. רובינשטיין, שכפסנתרן צעיר לא זכה בתחרויות, לא אהב את מוסד התחרות, אבל בסופו של דבר התרצה. שלוש שנים אחרי שביסטריצקי עלה לישראל התקיימה התחרות הראשונה. בתחרות זו ובשתיים שאחריה, רובינשטיין עצמו נכח באולם וגם העניק פרסים כשראה לנכון להבליט את הצלחתו של פסנתרן זה או אחר בנגינת יצירה תובענית במיוחד.
 
ביסטריצקי, הביא עמו גם קשרים שדאג לשמור ולטפח עם פסנתרנים שהיו בעבר זוכי תחרות שופן מאוריציו פוליני, מרתה ארחריץ`, מיצוקו אושידה, ולדימיר אשכנזי. "מי עוד יכול היה להרים טלפון ולקבל הופעה בהתנדבות של כל הפסנתרנים האלה של אנדראס שיף ועוד רבים אחרים?" אמר לי פעם עמנואל קרסובסקי, פסנתרן ופרופ` באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב, מי שהיה פעם מתחרה בתחרות ולימים שופט בה.
 
הקשרים לא הסתיימו בעולם הפסנתר, ביסטריצקי הגיע  ליורשי אצולה אירופיים, ולמקורות עתירי ממון שיכלו וגם עשו למען מפעליו בכספם. הוא הביא לישראל נבחרת של שופטים בינלאומיים שבנוכחותם כאן הקנו לתחרות המקומית מעמד צמרת בעולם המוזיקה הבינלאומי. בשעתו, כשהחל במפעלותיו בישראל, הפתיע כאשר למרות שהגיע ממדינה קומוניסטית שבה השלטון מעניק כספים למפעלים עתירי יוקרה כמו תחרויות מוזיקה בינלאומיות ידע להתגייס לרוח חשיבה על מקורות מימון, החל במפעל הטבעת המטבעות והמדליות שעליהן התנוסס דמותו של רובינשטיין כפי שצוירה על-ידי פיקאסו (רישום זה מהווה לוגו של אגודת רובינשטיין עד היום), אלא שרעיונותיו שבחלקם רק הובאו לכלל מימוש, יצרו גם אנטגוניזם. לצד צלילי המוזיקה נשמעו גם צלילי פוליטיקה והללו צורמים בדרך כלל.   
 
את הנכסים האלה הטמיע והשקיע בסופו של דבר בשני מפעליו הגדולים: התחרות ואגודת ארתור רובינשטיין. הוא ליווה את רובינשטיין בימי חייו ודאג לשימור זכרו אחר לכתו. באחת השיחות שניהלנו לפני שנים דיבר ביסטריצקי על כך שלא צריך להסתפק בתחרות פסנתרנים. "נוכל להקים בישראל מרכז עולמי שבו תהיינה במחזורים של אחת לשלוש שנים: תחרויות פסנתר שכבר קיימת, תחרות כנרים על שמו של ברוניסלב הוברמן ותחרות מנצחים על שמו של טוסקניני (הכנר שייסד את הפילהרמונית והמנצח שניצח על הקונצרט הראשון שלה)".  כידוע רעיונות אלו לא יצאו לפועל. ביסטריצקי, באותם ימים הניח שלא מחסור במשאבים מנע את מימוש החזון, אלא גם קנאות ומאבקי כבוד באשר לשם שהתחרות תישא. היסטורית תחרות רובינשטיין היא התחרות היחידה החיה. היה ניסיון להקים כאן שלוש תחרויות בניצוח, בזמרה ובהלחנה, כולן על שמו של המלחים היהודי הנודע, לנארד ברנשטיין, אבל תחרויות אלו נגזרו ל"מוות בעריסה", היה להן הבהוב  אחד ואחר כבו.
 
ביסטריצקי ניהל בשעתו גם את פסטיבל ישראל והטביע בו חותם איכות בשנות השבעים. בין השאר הוא העניק גוון מיוחד לפסטיבל של שנת 1979, שנת חתימת הסכם השלום עם מצרים.
 
עשייתו העיקרית וזו שתמשיך אחריו היא במפעלי ארתור רובינשטיין. במערך קשרים מסועף מוטבע שמו של רובינשטיין לא רק בתחרות ובאגודה, אלא במפעלי הנצחה רבים בעולם. בישראל עוצבה התחרות כתופעה יחידה במינה. אין בישראל עוד תחרות מוזיקלית שמצליחה להביא קהל רב כל כך, מעורב ואיכפתי כל כך. אין עוד תחרות שהצליחה להלהיט את רוחם של המאזינים לה ולהביא מדי פעם לעימותים בין הקהל לשופטים, שהביאו בסופו של דבר ליצירות פרס "חביב הקהל".
 
ביסטריצקי האיש, ניסה בדרכו להביא "אירופיות" לפינה הזאת של הים התיכון. מלומן (אוהב אמנות) בעל נוכחות שונה ובעל סגנון ניהול ודיבור שלא בקלות התקבל כאן. מצד אחד דמות חובקת עולם מצד שני מנהל שמרן שמעדיף לעשות הכל בעצמו. האם יכול היה להמשיך ולעשות עוד, בשנים האחרונות לחייו? או אולי הייתה זו הפוליטיקה שניצחה את החזון? את התשובה לשאלה לקח ביסטריצקי עמו לעולם אחר.

 

הלוויתו של יאשה ביסטריצקי תצא היום, יום ראשון, 24 באוגוסט, ב-12:00 משער גאולה בבית העלמין הירקון.



24/08/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע