סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2020 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן לקראת הפסטיבל למוזיקה קאמרית
 

 
 
בשנתו ה-11 הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בניהולה של אלנה בשקירובה מעז להביא לקהל הירושלמי השמרני טעימות של יצירות חדשות


שמות בעלי שם
 
באחד הימים אי שם בעתיד, מישהו יציץ ברישומי תיעוד הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים 2008 ולקבוע בנחרצות שהשמעת הבכורה העולמית של הקונצ`רטו לחליל של אליוט קרטר, עם הסולן עמנואל פאיו והמנצח דניאל ברנבוים בירושלים התקבלה בהתלהבות באולם מלא מפה לפה, ועוד שלא נמצא ולו מקום אחד פנוי באולם.  האמנם? ישאל את עצמו אותו מישהו, יצירתו של קרטר האמריקני בן ה-100 שהוזמנה במיוחד לביצוע בכורה כאן בירושלים  - כשלהזמנה חוברים לפסטיבל התזמורת הפילהרמונית ברלין והסימפונית שיקגו  -  הצליחה לסחוף את כל האולם הירושלמי? התשובה תהיה לאחר חקירה ודרישה "כמעט".  
 
סביר להניח שאילו עמדה יצירה זו בפני עצמה בתכנית הפסטיבל כי אז לא היה הקהל הישראלי, והירושלמי לא שכל שכן, אץ לשומעה. הקהל יגיע לקונצרט בזכותו של זמר הטנור המקסיקני רונלדו וילַאזוֹן בהופעה ראשונה בישראל. וילאזון, אחד הטנורים המבוקשים ביותר בעולם כיום, שר שני מחזורים של שירי שומן בלווי דניאל ברנבוים לפני יצירתו של קרטר ואחריה, וחלק זה בתכנית "מכר" את האולם ואת הבכורה למלחין שרק לפני שבועות בודדים "עִצבּן" קהל זועף באולם קרוב לימק"א, בפסטיבל ישראל.
 
עם תחילתו של העשור השני של הפסטיבל, ניתן לדבר על גרעין קבוע של משתתפים, על דפוס קבוע של תכניות וגם על גרעין קבוע של קהל. בין המשתתפים בעלי השם שיגיעו לפסטיבל זמר הבס בריטון רוברט הול, זמרת המצו סופרן סטלה דופקסיס, המנצח והקלרניתן קרל היינץ שטפנס, הצ`לן פרנס הלמרסון ועוד. אין זה סוד שהמוזיקאים כולם, עושים את מלאכתם כאן ללא תמורה, מלבד מימון  הוצאות הנסיעה והאירוח. רובם של האמנים מגיעים מברלין רבתי, מקום מגוריהם הקבוע של המנהלת האמנותית אלנה בשקירובה ובעלה הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים. לכן רובם הגדול של הנגנים ששנים עשר הימים הראשונים של ספטמבר בכל שנה מסומנים אצלם כימי "ירוּזַאלֶם", מגיעים מן התזמורות הברלינאיות ומן האקדמיות הסמוכות או מי שהיו בעבר קשורים למאסטרו;  בכלל הנגנים, גם בנם של הברנבוימים, מיכאל, שזכה בעבר לחשיפה גדולה (וזו מותנה מעט השנה).
 
שלושה דגשים, לא מעט העזה
 
האמת  צריכה להיאמר: בשנתו האחת-עשרה מעז פסטיבל המוזיקה של אלנה בשקירובה להביא לקהל הירושלמי השמרני (שמרני רק בכל הקשור למוזיקה) טעימות של יצירות חדשות באמת, וחדשות לכאורה (לחיכם הקולקטיבי של מאזיני עיר הקודש). אפילו בתכנית קונצרטנטית "רגילה" כמו זו הפותחת את הפסטיבל בין היצירה הראשונה,  שנשמעת כלחן שנשאב מבית כנסת סמוך לחדר העבודה של פרוקופייב, והיצירה האחרונה, שלישיית הפסנתר הנודעת של צ`ייקובסקי, יש שלוש יצירות של סטרווינסקי ועוד יצירה של פרוקופייב כאשר כל הארבע אינן "קלות לעיכול".
 
בתוך ים היצירות החדשות (ועוד נרחיב על כך) מתבלטת היצירה הגדולה של הפסטיבל היא "פליאס ומליזאנד" של ארנולד שנברג. זוהי יצירה אינסטרומנטלית גדולה על-פי יצירתו של מוריס מטרלינק (אותו טקסט הולחן גם על ידי דביסי באופרה החשובה שלו, הנושאת אותו שם). כשחיבר את "פליאס" היה שנברג עדיין בתחילת דרכו, נאמן לרומנטיקה מאוחרת וביצירתו ניכרות השפעות וגנריות. המנצח קרל-היינץ סטפנס ינצח על עיבוד להרכב מצומצם יחסית ליצירה -  ארבעים ושלושה נגנים. בפסטיבל קאמרי זהו ההרכב הגדול. (אגב-  לקונצרט זה, עוד נותר כרטיסים, בזמן כתיבת שורות אלו).  
 
התכנית מחפשת בכל שנה דגשים, וזו מלאכתה של המנהלת האמנותית אלנה בשקירובה, שמלבד הקונצר`רטו שהזמינה מקרטר בן המאה נותנת השנה במה גם ליצירות אחרות שלו. "יתר היצירות של קרטר הן קצרות ומתאפיינות בצרופי כלים יוצאי דופן", אומרת חנה מנש, מנהלת ההפקה של הפסטיבל ומדגימה למשל ביצירה לארבעה טימפני שינגן דן מושייב, המתופף הצעיר של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
 
דגש שני שמאפיין את התכנית השנה הוא דגש גיאוגרפי, על פי מדינות. היום הראשון מוקדש לרוסיה: מלחין אחד שעשה את עיקר ימיו ברוסיה, צ`ייקובסקי; שני, שהיגר ממנה כאיש צעיר, סטרווינסקי והשלישי, פרוקופייב, שב אל התופת הסטלינסטית מרצון לאחר גלות של תשע שנים במערב. יש גם קונצרטים דו לאומיים איטליה וספרד, הונגריה ורומניה, אוסטריה ונורבגיה, צרפת, צ`כיה, גרמניה, כשבחלק מן הקונצרטים מצטרפת ארצות הברית (קרטר). קונצרט האחרון תושמע גם רביעייה שחיבר להזמנת הפסטיבל, הישראלי מיכה לבינסון המוקדשת לסופר-צייר היהודי-פולני ברונו שולץ, שנהרג בהיותו בן חמישים, על-ידי קצין גסטאפו. כמיטב המסורת של הפסטיבל היצירה שתחתום את הפסטיבל  היא השמינייה של מנדלסון.
 
דגש שלישי בפסטיבל הוא השיר האמנותי ה"ליד". בעשרה מתוך שלושה עשר הקונצרטים כלולים שירים או מחזורי שירים ואחד מהם מוקדש כולו להשמעת "מסע החורף" המחזור בן 21 השירים של שוברט.
 
צייגר ועבוד אשכר – הדור הבא

 
"אחד הנושאים המורכבים במערך הפסטיבל הוא לוח החזרות." מספרת מנש, "החזרות מתקיימות בחלקן עוד בחו"ל. האמנים שמנגנים בפסטיבל נפגשים גם לאורך השנה, אם להופעה משותפת בקונצרטים המזוהים עם הפסטיבל הירושלמי, או משום שהם ממילא עובדים בצוותא, כהרכב קבוע. התשבץ המסובך הוא כאן בירושלים. יש לנו בסך הכל כעשרה אולמות או חדרים גדולים וקטנים בקרבת מקום לימק"א... אחד המופעים המורכבים הוא של הסונטה לשני פסנתרנים ולשני נגני כלי הקשה של ברטוק. חילקנו את הזמנים כך שקודם הפסנתרנים יתאמנו לבד ובמקביל הנקשנים לבדם והחזרות האחרונות משותפות. זו יצירה שתובעת מקום פיזי גדול שני פסנתרי כנף והרבה כלי הקשה כולל ארבעה טימפני. כשכל זה לא מספיק בצוק העתים, אנחנו משתמשים גם בבית של משפחת ברנבוים בימין משה בירושלים".
 
שתי יצירות גדולות ומורכבות במיוחד התובעות חזרות רבות הן הקונצ`רטו של קרטר, יצירה שעל הכנתה עובדים שני מנצחים, אשר פיש בחזרות הראשונות ובהמשך דניאל ברנבוים שכאמור ינצח על הביצוע עצמו. היצירה התובענית ביותר מבחינה לוגיסטית היא "פליאס ומליזנד" שבה משתתפים כאמור 43 נגנים.
 
בכל שנה מצטרפים לרשימת הנגנים שמות חדשים, איך הם נבחרים?
 
"זהו גם מרכיב באחריות שלי, שכן בשקירובה מכירה את האנשים בחו"ל וכאן מתוך היכרות שלי עם ישראלים רבים, חלקם בסוף הלימודים בבית ספר התיכון, חלקם מוזיקאים מצטיינים בצה"ל, ואחרים שמגיעים לתקופת הקיץ מחו"ל נוצר מאגר של נגנים. מפעם לפעם צץ גם אח צעיר של מוזיקאי שאנחנו מכירים השנה ינגנו בפסטיבל אלירון צייגר כנר, אחיו טיבי צייגר הקלרניתן כבר מוכר לנו כמו גם הכנר נביל עבוד אשכר, אחיו הצעיר של סלים הפסנתרן שכבר מזמן מנהל קריירה בינלאומית עשירה.  כמובן שהם שמחים לנגן בצוותא עם מוזיקאים מפורסמים מן הטובים בעולם. זה אולי המאפיין הייחודי והחשוב ביותר שלנו - הופעתם של כמה ממוזיקאי הצמרת העולמית בפסטיבל אחד.
 
"מאפיין בולט נוסף הוא שיתופם של מלחינים צעירים ממש. תלמידי בית הספר למדעים ולאמנויות בירושלים. הרעיון שאמנים מפורסמים ינגנו את יצירותיהם התקבל מצוין בשנה שעברה ואנחנו חוזרים עליו השנה הפעם הם תזמרו שירים של גריג, סטלה דופקסיס תשיר, אשר פיש ינצח עליה ועל עוד אחד-עשר נגנים".
 
מהו לדידך "הַדָבר" העיקרי  בפסטיבל?
 
"לצד המוזיקה שהיא בהחלט נועזת ויודעת לחבר בין `להיטים` קלאסיים לבין יצירות חדשות וכולן בביצועים ברמה עולמית, ישנה האווירה המיוחדת של ירושלים, של ימק"א של הקרבה והחיכוך בין הנגנים ובין הקהל. לאווירה יש חלק חשוב ביותר בכוח המשיכה של הפסטיבל של האמנים שמופיעים כאן ומעוניינים לשוב ולנגן כאן, וכל זאת כשהתמורה היחידה היא הוצאות הטיסה והאירוח. עבור מעורבותם המקצועית הם אינם מקבלים כל תמורה". 

 

הפסטיבל הבינלאומי ה-11 למוזיקה קאמרית ייערך בין התאריכים 30 באוגוסט - 12 בספטמבר  באולם י.מ.ק.א בירושלים.



25/08/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. שמרנות ירושלמית
ירושלמי , מבשרת (29/08/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע