משרד התרבות הכריז על הזוכים בפרסי יצירה מטעם ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2010 בשווי כולל של 402,000 ₪
משרד התרבות הוא המבצע והמממן של הפרס המוענק, מדי שנה, לקומפוזיטורים בתחום המוזיקה. לכל זוכה יוענק פרס בשווי 67,000 ₪ .
יו"ר חבר הנאמנים, מר אהרון ידלין בישר לששת הזוכים על זכייתם בפרס בתחומי המוזיקה הקונצרטנטית והג'אז והפרסים יוענקו בטקס מיוחד עם נעילת חג המוזיקה הישראלית בחודש אוקטובר.
רשימת הזוכים בפרס:
אבנר חנני
מנימוקי השופטים: "אבנר חנני כותב מוזיקה יפהפייה פשוטו כמשמעו. סגנונו המזכיר משהו את בנג'מין בריטן הינו קליט וקולח ובאותה עת מלא בחיות ריתמית והרמונית. בארבע היצירות ששמענו מדגים חנני את שליטתו המלאה בכתיבה לתזמורת כמו למקהלה א-קפלה, למקהלה עם ליווי וכן לקול ופסנתר. מלהיב במיוחד הוא מחזור השירים "איש ירושלים אני" לבריטון ופסנתר על פי פואמות של יהודה עמיחי בו עושה חנני שימוש מאלף במיזוג שבין המקור בעברית של הטקסט לבין תרגומו לגרמנית, המושרים לסירוגין למוזיקה שובת לב, מלאת הבעה ונפלאה בבהירות המחשתה".
אבנר חנני (יח"צ)
דגנית אלייקים
מנימוקי השופטים: "דגנית אלייקים כותבת מוזיקה אלקטרו-אקוסטית וניסויית. בעשור האחרון ניתן לראות אצלה כיוון התפתחות ברור מכתיבה יותר מסורתית לכתיבה ניסויית. ביצירותיה המוקדמות יותר ניתן להבחין בשילוב של כלים אלקטרוניים ואקוסטיים, למשל ביצירה "אבקה" לפסנתר סולו ומידי, או ביצירה "רעפים" – אימפרוביזציה לקלרנית באס וכלים אלקטרוניים. עבודתה "עדשים" לקול אלט, דיבור, פסנתר אקוסטי וכלים אלקטרוניים היא יצירה מעניינת במיוחד. היצירה כוללת מרקם עשיר מאוד עם אלמנטים קצביים משולבים בתוך השירה והטקסט המדובר.
"הפרויקט האחרון של אלייקים המכונה 'אופרת רשת' מהווה התפתחות מרגשת ויוצאת דופן. אופרת הרשת היא יצירה המשקפת נאמנה את רוח זמננו. היא משלבת מגוון צורות מדיה כמו וידאו, טקסט וכלים אלקטרוניים, והיא מוצגת באופן בלעדי ברשת האינטרנט, ובכך עושה שימוש לא טיפוסי במדיה הדומיננטית של זמננו. באמצעות שימוש חי ברשת האינטרנט – אופרת הרשת הופכת מוזיקה מודרנית לזמינה לכל המעוניין, ללא תלות באמצעים כספיים או העדפות מוזיקאליות. אנו רואים כאן שילוב של מוזיקה פורצת דרך עם אמצעי שיווק פורצי דרך".
עמוס אלקנה
מנימוקי השופטים: "עמוס אלקנה כותב מוזיקה מקורית מאוד, בלתי תלויה באופנה רווחת, ומודרכת על ידי טעם עדין ויוצא דופן למבנה המוזיקה (שימוש מתוחכם ומעודן בקונטרפונקט) וכן להרכב הצליל. ביצירתו 'קזינו אומברו' (Casino Umbro) אלקנה משלב קבוצה בלתי שגרתית של כלי נגינה – שתי ויולות באס, צ'מבלו, כינור, חליל ופסנתר – ומצליח בעזרת שילוב מקורי זה ליצור צליל עם מרקם כמעט אלקטרוני. יצירה זו חיה מחד גיסא ממקצבים מכניים ומאידך גיסא מצליל עשיר ובארוקי.
"שילוב דומה של מבנה קצבי מכני וקונטרפונקטי עם מצלולי קלסטר מוצאים גם ביצירתו Hommage ? Gy?rgy Ligeti . גם היצירה 'שמונה פרחים' מרשימה ביותר. היא כוללת שמונה מיניאטורות לפסנתר סולו, ומאפשרת למבצע חופש מוחלט בבחירת סדר המיניאטורות ומספר החזרות של כל אחת, וכך הופכת את המבצע לשותף ביצירה. האזנה למוזיקה של עמוס אלקנה היא חוויה מעשירה ומעניינת, עם תחושה חזקה של כנות העוברת כחוט השני בכל יצירותיו".
שי כהן (יח"צ)
שי כהן
מנימוקי השופטים: "שי כהן מתגלה ביצירותיו שהוגשו לעיוננו כמלחין בעל השראה הניחן ביכולת מרשימה להעביר למאזין את תחושותיו והגיגיו המוזיקליים באופן כן, עוצמתי ומשכנע. זאת הוא עושה בראש וראשונה בעזרת שליטתו מלאת הדמיון בתזמור ובהבחנתו הדקה באשר לאופיים הייחודי של כלי הנגינה להם הוא כותב. חשוב לציין עם זאת, שהתזמור אינו תכלית בפני עצמה עבור שי כהן, אלא נועד לשרת רעיונות ותחושות מוזיקאליות ולביטוי אהבתו הגדולה למלודיה, אהבה שמתבטאת בין השאר בערגה למקורות.
"ביצירתו Echoes of Eternity – Fantasia for Violin solo and Orchestra מביע כהן געגוע אמיתי ועמוק למקורות הקלאסיים שמהם שואבת יצירתו. הכינור כפרסונה מתקרב ומתרחק בתנועה גלית של התלבטות כואבת בין עברו ההיסטורי המיוצג על ידי ציטוטים ממלחינים מבאך עד שופן, לבין יעודו העכשווי, כשבין שני קצוות אלו מקשרת תמיד המלודיה.
"היצירה כתובה בטכניקה אלאטורית מבוקרת המאפשרת למלחין חופש ריתמי ובכך מסייעת לעיצובה כ'פנטסיה'. ביצירתו DSCH (ראשי התיבות של דימיטרי שוסטקוביץ בכתיב הגרמני), ישנה אמירה נוגעת ללב על ערגתו של כהן וכמו כן של שוסטקוביץ' (שלא היה יהודי!) עצמו, למוזיקה היהודית של מזרח אירופה. מלודיות המזכירות חזנות מנוגנות כאן על ידי הצ'לו בעוד רחשי בית הכנסת מיושמים בעזרת מוזיקה אלקטרונית המתמזגת יפה עם המוזיקה הכלית".
יוסף ברנדשווילי (יח"צ)
יוסף ברדנשווילי
מנימוקי השופטים: "יוסף ברדנשווילי הוא, ללא ספק, אמן משכמו ומעלה. יצירותיו מצטיינות ברוחב יריעה תרבותית המשלבת בתוכה מגוון רב של סגנונות – מפולקלור ועד ג'אז, מציטוטים מהיצירות האיקוניות של הקלאסיקה המוזיקלית ועד לשימוש במדיום האלקטרוני. כל אלה מתמזגים אצלו לשפה מוזיקלית אורגנית ומאוד אישית, בעלת הבעתיות עצומה, כאב ויופי.
ביצירתו 'פוסטלודיום' ברדנשווילי כאילו בוחן את העבר בנימה נוסטלגית משהו, ומעמיד כנגדו את התקופה שבה הוא עצמו חי. הוא סוקר אותה, על כל המתח ואפילו העיוות שבה, בביקורתיות, אך עם זאת אף לא מסתיר את הזדהותו איתה ואת מעורבותו הרגשית והמאוד אמפטית, בה. גם היצירות האחרות שהציג לועדת הפרס: Couple לקלרינת, צ'לו ומיתרים, וסימפוניה מס' 3 פותחות בפני המאזין מעין תמונות רחבות מימדים המצוירות בצבעים תזמורתיים עזים. זהו עולם קסום, מורכב ומרתק, בעל עושר צלילי רב שמי שנחשף לו פעם אחת ירצה לחזור אליו שוב ושוב.
צוות השופטים בתחום המוזיקה הקונצרטנטית מנה את המנצח אורי סגל, נגנית האבוב גבי בוקובסקי והמוזיקולוג, המחנך והצ'מבלן דוד שמר.
הפרס בתחום הג'אז יוענק לחלילן, המלחין והמורה- אילן סאלם
אילן סאלם
מנימוקי השופטים: "ההלחנה בתחום הג'אז מאגדת בתוכה את מימד האלתור כרכיב בלתי נפרד. כמייצג בולט של אבחנה זו, המלחין אילן סאלם זוהר בנוף הג'אז הישראלי כיוצר מובחר ובעל אמירה ייחודית במישור הקומפוזיטורי והאימפרוביזטורי כאחד. מחד גיסא נטועה יצירתו של סאלם עמוק בשורשי הג'אז ויונקת מרבדיה המסורתיים של שפה זו, ומאידך גיסא היא שופעת השפעות של 'כאן ועכשיו'.
"המוזיקה שלו ממזגת בין ההיבט הג'אזי-קוסמופוליטי לבין זה האותנטי-מקומי והוא מצליח ליצור מהם מארג חדש ומרתק. בכך הוא חושף נדבך נוסף בניסיון לפיצוח 'הקוד הגנטי' של מיזוג נכסף זה. הזהות המוזיקלית הישראלית שהוא כה מיטיב להביע במדיום הג'אז בעזרת רכיבים קצביים, מלודיים, ומרקמיים באמצעות צלילי החליל והאנסמבל שלו, היא זו המבטאת את אמירתו האמנותית הייחודית של אילן סאלם.
אילן סלם (יח"צ)
צוות השופטים בתחום הג'אז מנה את ד"ר אלונה שגיא, מר גורי אגמון ומר אלברט בגר.
חברי ועד הנאמנים לפרס היצירה הם: מר אהרון ידלין - יו"ר, פרופ' ארי בן שבתאי, פרופ' ינעם ליף, ד"ר איתן שטיינברג, ד"ר הגר קדימה, גב' דבורה בן דוד ד"ר חיים פרלוק ועו"ד אורון שוורץ.
טקס הענקת הפרסים יתקיים בסיום חג המוזיקה הישראלית, ביום רביעי ה-5 באוקטובר 2011 באולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים בשעה 18:30.