סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן "תמר" – שובה של האשה הקטלנית
 

 
 
המנצח אביב רון: "זוהי אופרה שבה כל מלה מושרת מקדמת את העלילה [באופרות שנכתבו עד סוף המאה ה-19 היתה חלוקה ברורה בין מוזיקה שקידמה את העלילה לבין מוזיקה, יפה ככל שתהיה, שעצרה את מהלך העלילה]. לברי לא ממשיך את המסורת המוקדמת. מה שחשוב לו הוא שכל אריה, כל דואט, ויש דואט גדול של תמר ויהודה, וכל רצ'יטטיב מקדמים את העלילה"
"תמר", האופרה שהלחין מארק לברי לפני 54 שנה,תעלה לראשונה בפסטיבל התנ"ך בר"ג. שיחה


ביום רביעי, 3 באוקטובר 2012, במסגרת פסטיבל התנ"ך ברמת-גן, תתקיים בתיאטרון היהלום בעיר הופעת בכורה של האופרה התנ"כית "תמר", מאת המלחין מארק לברי, בביצוע התזמורת הקאמרית רמת-גן, בניצוחו של אביב רון, עם שורה של זמרים מהארץ ומחו"ל.

סיפורם של תמר ויהודה הצית את דמיונם של יוצרים רבים, ביניהם למשל הציירים טינטורטו ורמברנדט. מחזהו הראשון של יגאל מוסינזון עסק בסיפור המקראי והוצג בתיאטרון האוהל בשנת 1947. לפני כמה שנים עלתה הפרשה בספרה שלומית אברמסון, "מעשה תמר".
 
לברי, מחשובי המלחינים שפעלו בארץ, הלחין את היצירה ב-1958. המלחין היה אז מנהלו של קול ציון לגולה, ערוץ רדיו של קול-ישראל ששידר לתפוצות ישראל. באחד הימים פנה אליו רב אמריקאי, לואיס ניומן שמו, והזמין אותו לחבר אופרה לסיפור תמר ויהודה, שנכתב אנגלית ושמו היה "האשה בחומה".


אירוע חד-פעמי

חמישה שבועות נדרשו ללברי להשלמת מלאכת כתיבת המוזיקה, למלים שתירגם לעברית המשורר אהרן אשמן, מי שתירגם באותם ימים טקסטים מושרים רבים לטובת קהל הקונצרטים. למרות כל ההכנות, האופרה לא זכתה לעלות על הבמות.

הדבר הקרוב ביותר היתה הקלטה של כמה קטעים. "מטרת ההקלטה היתה להשמיע את הקטעים לאותו רבי לואיס ניומן", מספרת אפרת לברי, מוזיקאית, נבלאית ובעבר מנהלת תזמורת חיפה, בתו של המלחין ומנהלת העמותה לקידום מורשת מרק לברי. בהקלטה המקורית השתתפו הזמרים עליזה לבנדובסקה, לוסי ארנון, מרדכי בן-שחר, אפרים וגנר, מקהלת קול ציון לגולה ותזמורת קול-ישראל, שנקראת כיום התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור.

אותה הקלטה היתה אירוע חד-פעמי, שכאמור, לא הביא להעלאת האופרה על במות ישראל וגם לא בארצות-הברית. לברי רשם בתולדות המוזיקה הפקה אופראית אחרת שבאמצעותה קנה לעצמו חיי נצח, והיא "דן השומר", סיפור חומה-ומגדל בקולות וצלילים, שבעתיד הנראה לעין, כך הובטח, תבצע האופרה הישראלית.

אביב רון, שינצח על האופרה "תמר" בחול המועד סוכות, מופקד למעשה על השמעת הבכורה העולמית של האופרה. את התמליל האנגלי תירגמה מחדש המשוררת והמוזיקאית הילה להב.

לא בדיוק הגבר

"הטקסט אינו מחורז", מספר מנצח האופרה, אביב רון, "ועם זאת, זוהי אופרה שבה כל מלה מושרת מקדמת את העלילה [באופרות שנכתבו עד סוף המאה ה-19 היתה חלוקה ברורה בין מוזיקה שקידמה את העלילה לבין מוזיקה, יפה ככל שתהיה, שעצרה את מהלך העלילה]. לברי לא ממשיך את המסורת המוקדמת. מה שחשוב לו הוא שכל אריה, כל דואט, ויש דואט גדול של תמר ויהודה, וכל רצ'יטטיב מקדמים את העלילה. צריך להדגיש", מוסיף רון, "שלמרות שהאופרה נקראת 'תמר', את האריה הגדולה מקבל יהודה, אבי חתניה ואבי התאומים שהיא יולדת".


אביב רון (צילום: דניאל צ'צ'יק)

סיפורה של תמר (בראשית, ל"ח) הוא אחד הטעונים במקרא. תמר, המכונה "האשה הקטלנית", נישאת לער, בנו של יהודה, בכורו של יעקב. ער, שהיה רע בעיני ה', מוצא את מותו בתוך זמן קצר. לאחר מותו חייב אחיו, אונן, לייבם את גיסתו האלמנה, כדי לשמר את הזרע במשפחה, אולם כבר משמו עולה שהוא לא בדיוק הגבר שיעשה את המוטל עליו, והוא אכן משחית את זרעו ארצה ומוצא גם הוא, כמובן, את מותו.

אם הבנים, בת-שוּע, מתה משברון לב. למרות סדרת האסונות, החוק מחייב כעת את הבן השלישי, שֵלָה, לייבם את אלמנת שני אחיו. יהודה אביו מתייעץ עם חברו, חירָה, כך באופרה. הוא עצמו אינו יכול לשאת את מראה כלתו, שהביאה למות שני בניו, ומאשים את תמר בכישוף ובעבודת אלילים. עצתו של חירה היא לדחות את המועד הייבום. יהודה מודיע לאביה ולאחיה של תמר שבנו השלישי צעיר מדי.


חותם, פתיל ומטה

תמר, האלמנה הצעירה, חפצה בגבר ויהי מה. מאחר שמבוקשה לא ניתן לה על-פי המקובל, היא פועלת בשיטה אחרת: היא ממירה את בגדי האבלות שלה בבגדי נשף ובכיסוי פנים ומתיישבת בשער העיר כשפניה מכוסות. היא יודעת שיהודה, אביהם של בעליה המתים, עתיד לחלוף שם בדרכו לחגיגת גז.

יהודה מגיע, מעריך על-פי תפיסתו שהגברת היושבת בפתח שער העיר אינה אלא זונה מזונות המקום, דמו מתלהט והוא חושק בה בו במקום. הוא מבקש לשלם בתמורה לבילוי בגדי, אך כיוון שהעדר לא היה עימו באותו מעמד, דורשת ממנו תמר כעירבון שלושה חפצים: חותם, פתיל ומטה, חפצים אישיים שיש בהם כדי להעיד על בעליהם ובעיקר על מעמדו כמנהיג בכיר. כתוצאה מהמפגש הזה תמר מתעברת.

משמתגלה הריונה, מודיעים ליהודה כי "כלתך זנתה", ולכן ראויה למיתה. החוק היבש ותאוות הנקם של העם עומדים לרעתה של תמר. במעמד המשפטי שמתקיים לפני ההוצאה להורג דורש יהודה לדעת מי הגבר שלו הרתה. תמר מציגה לראווה את חפציו של הגבר שבילה איתה.

יהודה, האלמן והאב השכול, נאלץ לשאת אותה לאשה, בניגוד לקריאת ההמונים, התובעים את דמה של הכלה שזנתה. התערבותו של החבר הקרוב, הנוזף בהמון, מרגיעה את הרוחות, ותמר יולדת תאומים, פרץ וזרח. הפרס על התנהגותה המקורית הוא שמצאצאיה יקום מלך לישראל, המלך דוד.


מעט מן הפתוס


"הסיפור מאוד טעון", אומר רון. "זה סיפור שיכול היום לעורר כל מי שמעמד האשה חשוב לו, כל מי שמנהגים עתיקים הנובעים מהיותה של האשה נכס הנתון לחלוטין בידיו של הגבר מקוממים אותו. בסיפור יש מיניות גלויה ובוטה. החשש ההיולי מכוחה של האשה היה אולי זה ששלח את מרק לברי אל מקור מוזיקלי חושני לא פחות, האופרה 'שמשון ודלילה' של סן-סאנס, ולכן יש מקום בולט לנבל ולכלי הנשיפה. בייחוד בולטת במוזיקה תחושת הקונפליקט ההולך ומתעצם".

אתה יכול לנסות להגדיר את הסגנון או הסוגה של האופרה?

רון:"אני יכול לומר שהמוזיקה אינה מה שאנחנו המאזינים נוהגים לכנות מוזיקה מודרנית. זו גם אינה מוזיקה א-טונלית. לעומת זאת, המוזיקה נשמעת מאוד ישראלית, וקשה לי להניח את האצבע על הסיבה. יש בה מעט מן הפתוס של פעם".


יש הדגשים לקבוצות כלי נגינה בתזמורת. האם יכולת למשל להסתפק בתזמורת מיתרים, מערך הדומה לתזמורת רמת-גן?

"חד-משמעית לא. יש פה הרבה מאוד כלי נשיפה. צליל תזמורתי עשיר מאוד. אם לחזור לשאלה הקודמת, הרי שברור שהקו העיקרי, הקו המנצח את כל האחרים, הוא הקו הווקאלי, האריות, פרקי המקהלה, שיר יין, שירי שבח לשליט, ליהודה. אני יכול להצביע על כך שנוכחותו של הטקסט והיותו מקור השראה למוזיקה ניכרים מאוד".

מה היו היסודות החשובים לך?

"חשוב שהזמרים ובעקבותיהם הקהל יחוש שמדובר באופרה ולא באורטוריה, העוצמה הרגשית הניכרת בטקסט ובמוזיקה, הנוכחות הדרמטית של הדמויות ובעיקר ההבנה של הטקסט המושר בעברית. בה בעת מוקרנות כתוביות, כמקובל באופרה".
 
בהפקה משתתפים אלכסי קנוניקוב (יהודה), אורית גבריאל (תמר), יורי קיסין (חירה, חברו של יהודה), לירן קופל (שלה, בנו הצעיר של יהודה), קליר מגנאג'י (ברקה, אהובתו של שלה), נתנאל זלבסקי (חצרון, אחיה של תמר) ומקהלת מעיין, שמדריכה המנצחת ענת מורג.

האופרה תעלה
ביום רביעי, 3 באוקטובר 2012, ב-21:00, בתיאטרון היהלום שרמת-גן. כרטיס: 30 שקל. לפרטים: 03-6121050.


למועדי מופעים >

24/09/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע