סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן 40 שנה לסינפונייטה: התזמורת מהמדבר
 

 
 
בעונה הנוכחית מציינת הסינפונייטה הישראלית באר שבע מלאת לה 40 בסדרה של אירועים ובהם ביצוע כל תשע הסימפוניות של בטהובן, קונצרטים באולם הבית ובתל אביב, מסעות הופעות לחו"ל, הרחבת מסגרות הפעילות הקיימות. בין הקונצרטים שוחח יוסי שיפמן עם מי שהיו עם התזמורת ברגעיה הראשונים.


"תזמורת היא כמו אוויר לנשימה"

"רציתי שהם (הנגנים) העולים החדשים  יכירו את ישראל מקרוב. פניתי לפיקוד דרום, ביקשתי את אישור הפיקוד להופיע  עם התזמורת שזה עתה הוקמה, מעבר לתעלה. האישור ניתן, גם רכב ניתן וכך מצאנו את עצמנו עם נגני התזמורת הקאמרית  שזה עתה הוקמה בדרום," מספר נסים אלשיך, מנצח, ומנהל הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע במשך שנים רבות.

אלשיך, תושב באר שבע משנת 1958, היה בצוות ההיגוי להקמת תזמורת בעיר. למעשה הוא היא שכתב לראש העירייה ועמד על הצורך בהקמת גוף מוזיקלי תזמורתי בעיר.

המסגרת הפוליטית היתה נוחה לתרבות באותה עת. מרוסיה הגיע גל של עולים חדשים, רבים מהם נגנים. משרד הקליטה ומשרד החינוך והתרבות, היו מוכנים לסייע תקציבית. בעיר עצמה שימש כראש עירייה  אליהו נאווי ולידו כסגן ראש עירייה ומחזיק תיק התרבות בנץ כרמל.

 "האם אנחנו באמת צריכים תזמורת? שאל אותי נאווי, מעט לפני מעמד החתימה על מסמך ההקמה,"  מספר אלשיך. התשובה היחידה שהוא סיפק היתה לדבריו: "תזמורת היא כמו אוויר לנשימה!"

נאווי, שהיה קרוב יותר לאמנות המלים ולסיפורים (הוא היה מוכר למאזיני הרדיו באותן שנים כדאוד אל נאטור, מי שסיפר סיפורים ערביים עממיים בעברית) הרשה לעצמו לשאול, אבל בה בעת חתם על  מסמכי הקמה לתזמורת, לתיאטרון העירוני, שניהולו הופקד בידי גרי בילו והסטודיו למחול של בת דור שניהל עליזה וולף.

בשנה אחת הפכה באר שבע, מעיר בשולי המדבר שמתגוררים בה תושבים שבעיקר עובדים במפעלי תעשייה ובבית החולים החדש וביתר השירותים ההכרחיים, לעיר שיש לה גם אמירה אמנותית. שיש לה ועוד יהיה לה מה לתת לתושבי העיר ולערים אחרות.

 "אני," ממשיך אלשיך ומספר, חשבתי שהתזמורת תהיה תזמורת הדרום, כלומר תנוע דרך קבע מבאר שבע לערי הדרום, אשקלון, ערד, דימונה, נתיבות, שדרות, מצפה רמון, ירוחם, אילת והקיבוצי והמושבים. זה למרבה הצער לא קרה. התזמורת אמנם הופיעה בכל המקומות האלה  אבל באירועים חד פעמיים והיא נשארה מזוהה רק עם באר שבע".

סינפונייטה-יחצ.jpg
הסינפונייטה באר שבע, צילום: יח"צ

"מצאתי את עצמי מטפל גם בבעיות דיור"
 
הקונצרט הרשמי הראשון התקיים באולם הקונסרבטוריון ע"ש רובין.  "אולם של ממש עוד לא היה.  במה כן, מושבים לא, ואז פזרו כסאות באולם. התמונה הזאת חרוטה היטב בזכרונו של אלשיך כמו גם בזכרונה של ד"ר ויולה טרק, מנויה בתזמורת מן העונה הראשונה ועד היום ועד בכלל. "המנצח על אותו קונצרט היה אבי אוסטרובסקי," נזכרת טרק בחיוניות שלא נס ליחה.

"הייתי חבר קיבוץ להב באותם ימים," מספר המנצח אבי אוסטרובסקי. "לקיבוץ הגיע בנץ כרמל, סגן ראש עיריית באר שבע וסיפר על תזמורת שמקימים בעיר ובקש ממני להצטרף כמנצח ומנהל מוזיקלי. הוא מצא אותי במוסך של הקיבוץ. בקיבוץ הייתי בעיקר מכונאי. הייתי בוגר של בית הספר המקצועי 'שבח' בתל אביב וסיימתי לימודים כמכונאי. באופן טבעי הקיבוץ נדרש יותר לכישורי כמכונאי מאשר כמנצח".

אוסטרובסקי של שנת 1973, היה כבר מנצח עתיר ניסיון בנוסף לטיפול בכלי רכב בקיבוץ. את לימודיו המוזיקליים החל לאחר שהקים בנעוריו מקהלה שכל חבריה כולל הוא עצמו לא ידעו צורת תו.  היה מי ששמע, התרשם והפגיש את אוסטרובסקי הצעיר עם המנצח גארי ברתיני. מכאן ואילך למד בישראל בווינה ובסוף שנות השישים, שב לארץ לאחר שזכה בפרס יוקרתי בתחרות ניצוח בינלאומית.

הוא קיבל לידיו את ניהול התזמורת הסימפונית חיפה. בשנת 1970 הקים את התזמורת הקאמרית הקיבוצית ובשנת 1973 היה מנהלה המוזיקלי ומנצחה הראשון של התזמורת החדשה שקמה בבאר שבע.

"התחלנו בקיום מבחני כניסה. ראש העירייה נאווי היה משוכנע שמאחר והוא כבר אישר תקציב, התזמורת  תתחיל להופיע כעבור שבועיים ימים. בהרכבה הראשון היתה בתזמורת נגנית ישראלית אחת, כמה עולים מרומניה והרוב היו מברית המועצות. בין החזרות מצאתי את עצמי מטפל גם בבעיות דיור. העולים קיבלו דירות בעיר, היו ויכוחים למה אני קיבלתי דירה קטנה יותר מן האחרים.  גם בזה טיפלנו".

עבודת ההכנה נמשכה כמה חודשים. אחד השלבים בהכנה אליבא דה  נסים אלשיך היה ליצור צליל אחיד: "אמנם נכון שרוב הנגנים היו בעלי ניסיון  מחו"ל. אבל הם ניגנו בתזמורת סימפוניות גדולות וכאן הקמנו תזמורת קטנה, תזמורת כלי קשת שדרשה צורת נגינה אחרת. נגינה קאמרית".

אבי-אוסטרובסקי-וניסים-אלשייך-יחצ.jpg
מימין: ניסים אלשייך, משמאל: אבי אוסטרובסקי (יח"צ)

מירון שוורץ
, כנר המנגן בתזמורת מיומה הראשון מספר "כמה שבועות לאחר שהגעתי לישראל, הייתי בערד. מישהו אמר לי שמקימים תזמורת בבאר שבע. ברומניה ניגנתי בתזמורת סימפונית בעיר יאש (יאסי). נסעתי לבאר שבע. היתה ועדת קבלה. נבחנתי והתקבלתי. ההתחלה בשבילי היתה מביכה. אני בא עם ניסיון ופתאום מתבקשת לנגן סולמות כמו תלמיד בתחילת הדרך. אבל התגברנו. כשהופענו בפעם הראשונה באולם שנראה אז מצ'וקמק, אבל מלא קהל אוהד ונלהב כבר הרגשתי אחרת".

מתזמורת קאמרית קטנה לסינפונייטה

"קהל חם היה לתזמורת מן ההתחלה," מספרת ד"ר טרק. "צריך לזכור שלבאר שבע אמנם לא היתה תזמורת משלה, אבל התזמורת הפילהרמונית היתה מדי פעם יורדת דרומה ומנגנת באולם קולנוע "קרן" בעיר".

"היה עוד עניין. לא כל התושבים התלהבו מהקמת תזמורת בעיר. אני זוכרת שכאשר התגייסתי לסייע לתזמורת בימים הראשונים, שמרנו על חשאיות. לא דיברנו יותר מדי על התזמורת. אבל כבר מן ההתחלה פעלנו גם מחוץ לעיר. נסעתי יחד עם ירדנה, מי שתהיה בהמשך מזכירת התזמורת, לקיבוצים בסביבה כדי לציור גרעין ראשון של קהל. לאחר הקונצרט הראשון הקהל היה חם ומתלהב וברובו הגדול נשאר כזה  עד היום.

"מה שהיה נהוג במשך שנים רבות לאחר ההקמה ונעלם היום היה היחס האישי לאורחים. לאחר הקונצרט היה תמיד מישהו מארח בביתו לקבלת פנים את הסולן ואת המנצח וגם נגנים. אמנים רבים שמרו את האירוח הזה כזיכרון מיוחד מן הביקור בבאר שבע".
 
מירון שוורץ, ותיק הנגנים, ממשיך "מאז הקונצרט הראשון התזמורת עברה תהפוכות רבות. מי שעיצב אותה ובנה אותה לשנים רבות היה מנדי רודן. שהיה גם בוועדה הראשונה. אבל מיום שהוא קיבל את התזמורת לניהולו, הגיעו לבאר שבע מנצחים ואמנים מן השורה הראשונה בעולם. התזמורת יחד אתו החלה לצאת לסיורים בעולם. קראו לנו "התזמורת מן המדבר" והופענו באירופה במקומות שונים וגם באולם 'קרנגי' בניו יורק, אולם שכל מוזיקאי בעולם חולם להופיע בו. הרמה היתה גבוהה והצדיקה הופעות כאלה".

"מנדי רודן," מוסיף נסים אלשיך גם קבע את דמותה של התזמורת מתזמורת קאמרית קטנה, הפכה התזמורת של באר שבע לסינפונייטה, תזמורת של כ-36 נגנים קבועים".

"שני כיווני התפתחות היו כמעט מן ההתחלה," מציין מירון שוורץ, "האחד היה השילוב של עולים חדשים ממזרח אירופה, ישראלים ותיקים ובהמשך גם עולים חדשים ממערב אירופה ומאמריקה.

"הדבר השני היה הקשר הבלתי אמצעי עם הדור החדש. נסים אלשיך, ניהל את הקונסרבטוריון במשך שנים קלט לצוות המורים את נגני התזמורת, אני מלמד שם עד היום. החיבור המיידי בין נגנים שהם גם מורים לבין תלמידים שרואים את המורים מופיעים על הבמה, יוצר רצף שכמותו יש בתזמורות מפורסמות וחשובות בעולם".

1,200 סטודנטים לומדים מוזיקה

מאז ימיו של אבי אוסטרובסקי שימשו בתפקיד המנהל המוזיקלי מנדי רודן, אורי מאיר, ירון טראוב מישראל וארי קלאס מאסטוניה. כיום עומדים בראש התזמורת דורון סלומון כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי ועופר סלע המשמש כמנכ"ל. צוות ניהול זה, העביר את התזמורת מאולם הקונסרבטוריון למשכן אמנויות הבמה העירוני החדש על מורכבותו. 

"היו ייסורי קליטה באולם החדש" הוא משפט שרבים חוזרים ואומרים. גם הדאגה לקהל חדש עמדה בראש מעייניהם של  המנהלים.
 
לדברי עופר סלע המנכ"ל "היום יש לתזמורת 3,000 מנויים בסדרות  הרגילות. לצד שמירה על קהל המנויים אנחנו פונים לדורות הבאים. בסיוע תכנית המרכז למצוינות של העירייה, יגיעו בכל שנה לא פחות מ-12,000 ילדים לקונצרטי התזמורת שייוחדו לצעירים. הילדים ישמעו את היצירות קודם בכיתות בבתי הספר, ייפגשו בבתי הספר עם נגני התזמורת ובסוף יגיעו למשכן".  

עופר-סלע-דורון-סולומון-יחצ.jpg
מימין: דורון סלומון, משמאל: עופר סלע (יח"צ)

עיקר גאוות התזמורת היא על המיזם של דורון סלומון בפעילות בקרב הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "יחד עם האוניברסיטה, ייסדנו תכנית לימודים שבמסגרתה סטודנטים לומדים מוזיקה בשיעור וגם נוכחים בקונצרט" מספר סלע ומפרט: "המיזם הזה ממלא את 600 המושבים באולם שלנו. כלומר בשנת לימודים אחת  1,200 סטודנטים לומדים מוזיקה ובסוף השנה הם מקבלים שתי נקודות זיכוי  במסגרת הציון הכולל שלהם באוניברסיטה.

"סיפור ההצלחה בא לידי ביטוי בכך שבשנה שלאחריה, כאשר כבר אין תלות בין הנוכחות בשיעורים, הציון והניקוד, הסטודנטים בכל זאת רוכשים כרטיסים ומגיעים לקונצרטים.

עוד מוסיף סלע כי "התזמורת ממשיכה להופיע בחו"ל, השנה היינו פעמיים בסין ובשנה הקרובה נגיע להופעות גם באירופה.  אנחנו מטפחים את הקשר עם מנויי התזמורת ובעונה הנוכחית עונת הארבעים,  אנחנו חוזרים להופיע בתל אביב, מסורת שהיתה קיימת בשנותיה הראשונות של התזמורת. ההיענות נכון לרגע זה מצדיקה את המאמץ. אני מקווה שארבעים השנים הבאות תהיינה טובות לפחות כמו ארבעים הראשונות".
 

הקונצרט הקרוב של הסינפונייטה באר שבע יתקיים ביום שני, ה-21 בינואר 2013 ב-20:30 במשכן לאמנויות הבמה באר שבע. מנצח: שלו עד-אל, סולנים: נימה בר דוד- ויולה דה גמבה, רפי לנזדבאום- חלילית, אביטל דרעי - שירה. יצירות מאת באך, טלמן, ווריצ'ק.     


למועדי מופעים >

20/01/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע