סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן שפת הסימנים של עומר ולבר
 

 
 
אני מאוד בעניין של קריאה בתנ"ך בפרשנויות לאורך הדורות. הדברים אינם רחוקים ממני. אמא ואבא שניהם גדלו בשכונה חרדית בירושלים ופנו לימים לכיוונים אחרים. אבל הגרעין היהודי ישנו. בדרכי אני שומר על חלק מן המנהגים והמצוות. אבל בנוסף לאלה ובכלל מכיוון אחר אני קורא את התנ"ך אחרת. למשל, כשיצחק מברך את בניו הוא כבר בא בימים והוא בעיקר שומע ואינו רואה. במי משני הבנים הוא שם מבטחו? יש כאן פרשנות שקשורה לצליל"

רגע לפני "אותלו" באופרה הישראלית הוא מנגן בטהובן וקופיטמן עם סימפונט רעננה וקורא בתנ"ך. שיחה



כימיה מיוחדת

בסוף הקונצרט אמש, ניגשו נגנים אל המנצח עומר מאיר ולבר, במשפטים מחמיאים מן הסוג "אני מוכן להתיישב עכשיו לנגן את כל הקונצרט מראשיתו".

אחד מפורשי הפילהרמונית שמאיישים עכשיו את "סימפונט רעננה", נגן שמנגן כבר כמה שנים ברעננה אמר "אני משוכנע שמאז שאני פה לא היה לי קונצרט כה משובח".  שלישי הסתפק במלים מעטות אבל שפת הגוף דיברה במקומו.

התכנית (תנוגן עוד הערב ובמוצ"ש) אינה תכנית בידורית במובן הקליל של המילה. היא כוללת את הפתיחה "ליאונורה" מס' 3 של בטהובן ובסוף הקונצרט שוב בטהובן - הסימפוניה השביעית. ביניהם, קונצ'רטו לפסנתר מס' 12 ק' 414 של מוצרט, כשעומר ולבר מנגן ומנצח, (תמיד זה נראה פשוט אבל כלל וכלל לא, האחריות כפולה ומורכבת).

לצד שלוש הקלאסיקות האלה מבוצעת יצירה של מרק קופיטמן הישראלי "קנטוס 4 – קונצ'רטו לכינור ולתזמורת. זו יצירה מרתקת שביצועה כאן מזמין את הקהל להכיר יצירה חשוב של מלחין ישראלי שמנחיל באמצעותה לקהל את המסורות המוזיקליות עליהן גדול שילוב של מוזיקה עממית מולדובית- רומנית ומוזיקה עכשווית יותר.

הכנר ניתאי צרי עבד על היצירה באופן יסודי והתוצאה של עבודתו עם ולבר, מרתקת. בסך הכל זוהי תכנית טובה לכל תזמורת, כשהיא מצליחה ב"סימפונט" התמורה גדולה עוד יותר.

הדברים אינם מובנים מאליהם. המחמאות וההתרגשויות. יש משהו באווירה או באאוּרה שבין המנצח הצעיר ולבר לבין נגני התזמורת. איתם לא דיברתי על זה. הוא לעומת זאת מודע לכימיה המיוחדת שנוצרת במהלך העבודה . "זה לא ענין של מספר שעות. זה משהו שייך למקצוע המוזר הזה שנקרא ניצוח. אתה מסמן. מישהו מבין את שפת הסימנים ומשפר את איכות הנגינה".

ניתאי-צרי-יחצ.jpg
ניתאי צרי, צילום: יח"צ

 אבל ולבר אינו איש של צלילים בלבד. הוא במקביל איש של מלים. "בזמן האחרון אני מעלה מחשבות שיש לי על יצירה שאני עובד עליה על הנייר, או מפרסם טקסט באתר שלי ומפנה את הנגנים להערות. ההערות שהם מעירים לי מלמדות שיש כאן עומק מחשבה".

עשית את זה בישראל?

"כאן עוד לא. אבל בתזמורת בברלין ובאיטליה. התגובות היו טובות. הרי בסך הכל תפקידו של מנצח, התפקיד שלי, הוא להביא את גוף הנגנים הגדול הזה שנקרא תזמורת, להבין מה אני רוצה, מה אני רוצה לומר, הם ידעו ראשונים עם וכאשר יש לי מה לומר. אם השיטה הזאת של הכתיבה תעבוד...אולי עשינו משהו".

אתה מפריד בין התגובות בישראל ובחו"ל?

"כן משני טעמים. התגובות בחו"ל גם אם אתה מצליח, והיו לי כבר כמה הצלחות גדולות, נשארות מאופקות. כאן הכל בא מהלב ואני מרגיש את זה. ולעצם העניין, נקודות ההתחלה של נגנים בתזמורות שעליהן אני מנצח בחו"ל הרבה יותר גבוהות. אם נאמר ששם כשנגן בא אלי יש לו מהבית כבר שבעים אחוזי הצלחה ואני עוזר לו בשלושים הנוספים. כאן הפרופורציה היא בדיוק הפוכה. ולכן זה מאוד מרגש".

אתה טוען שהכימיה הזאת אינה מתרחשת בין כל מנצח לתזמורת הזאת?

"כן, אני מרגיש שכאן הדברים קורים ואני יודע, מדיווחים שאחרי סדרת הופעות שלי עם הנגנים, מנצחים אחרים עדיין נהנים מאותה אווירה, מאותה הצלחה שהיתה בסדרה".

סוחב שרביטים מזובין מהטה
 
עומר ולבר, בן 31, מתגורר במילנו, עם חברה שעוסקת בפסיכואנליזה, "בעיקר של מתבגרים, והסיפורים שהיא מביאה הביתה רחוקים מלהיות פשוטים", הוא אומר. "אתה מבקש לדעת אם היא אוהבת מוזיקה?  אז כללית האינטליגנציה באיטליה צורכת קונצרטים ואופרות, כמו גם תערוכות והצגות תיאטרון. לא במינון גבוה, אבל צורכים. מי שחיה אתי, באופן טבעי סופגת יותר".

עומר מנהל מוזיקלי של בית האופרה בוולנסיה, ספרד, "אני מעלה שם כל עונה שלוש הפקות חדשות כלומר אני נמצא שם יותר ממאה ימים בעונה. יש לי עוד בית בעיר לוקה שבו אני כרגע לא מתגורר.

במהלך חול המועד הוא יתחיל לעבוד באופרה הישראלית על "אותלו". שש שנים כבר לא הייתי שם. שש שנים שלא ניצחתי על התזמורת הסימפונית הישראלית" (בינתיים הוא הספיק לנצח על הפילהרמונית הישראלית והוא מודה בחיוך שהוא משתמש בשרביטי ניצוח של זובין מהטה. "יש לו מישהו שמייצר לו שרביטי ניצוח נוחים מאד. אז מדי פעם אני 'סוחב' לו שרביט ומשאיר פתק שזה אני".

איך יהיו הזמרים?

"אני יכול לדבר על אלה שאני הבאתי : זמרים מרתקים בשני הצוותים. אחד משני הזמרים  שישירו את אותלו ישיר אותו קודם בניו יורק במטרופולין אופרה. יאגו אחד הוא משכמו ומעלה וישנה זמרת צעירה מגיאורגיה ששרה באופרה סטודיו שלי בוולנסיה. אופרה נפלאה. אהיה כאן מייד בסוף הפסח ניכנס לעבודה לקראת ההפקה החדשה".
זו הפעם הראשונה שתנצח על "אותלו"?

"כן. אבל בתוך שנת ורדי (השנה העולם מציין מאתיים להולדתו) ובכלל בשנים האחרונות ניצחתי בבתי אופרה שונים על יותר משני שלישים מכלל 28 האופרות שלו ונותרו לי עוד כמה מהאופרות המוקדמות. חלק מן האופרות הועלו בוולנסיה, חלק בווינה וחלק בבתי אופרה אחרים שבהם יש לי חוזי עבודה כמו בתי האופרה של דרזדן ושל ונציה".

עומר-ולבר-ענק-יחצ.jpg
עומר ולבר, צילום: יח"צ

קורא בתנ"ך כמוזיקאי

כמה פעמים בשנה אתה על הבמה?

"היום כמאה ערבים בשנה. זאת אומרת שאין לי הרבה זמן חפשי. כי יתר הימים למעט כמה שבועות של חופש בדרך כלל באוגוסט, צריך להכין. חלו שינוים בסוג הניצוח. אם עד לפני זמן הייתי מזוהה בעיקר עם ניצוח על אופרות, חוץ מאשר בארץ, כאן אני מזוהה עם סימפונט רעננה, אבל בחו"ל הניצוח על תזמורות היה מצומצם. היום המזל השתנה ואני מנצח בברלין ובדרזדן על תזמורות סימפוניות".

נחזור לוורדי.

"כן בהחלט אני קורא את ורדי היום אחרת מבעבר. בבוקר אני מקווה שאצליח להגיע, אני אמור להרצות באקדמיה למוזיקה בירושלים. והנושא שלי יהיה ורדי. יותר מדויק איך מתייחסים לרצ'יטטיבים של ורדי. לאותם קטעים שנמצאים על הגבול בבין הדיבור לשירה. כל מה שאני אעסוק זו בו הוא קטע אחד. קטע ב'לה טרוויאטה' שבו נכנס ג'רמונט האב, ומשוחח או בעצם משכנע באיומים את ויולטה להיפרד מבנו. בתוך משפט מוזיקלי אחד תוך בחירת סולמות מוקפדת, ורדי מקפל במוזיקה את תמצית העלילה.

"בין שני צלילים שמייצגים את האב נחנק הסולם שמאפיין את ויולטה. קריאה מאוד מוקפדת מגלה דברים שמשמשים אותך כמוזיקאי ככלים לעבודה. הדברים האלה גם ייראו אור בספר שאני עסוק בכתיבתו כעת".

ספר על ורדי?

"לא בדיוק. בעקבות העבודה על האופרות של ורדי פנה אלי מו"ל איטלקי לכתוב ספר. והתשובה שלי המיידית היתה מה ספר? אפשר לכתוב כתבה בעיתון. אבל בינתיים הרעיון של הכתיבה משך אותי מכיוונים אחרים והגיע לפיתוח של רעיון אחר לגמרי:  איך לקרוא את התנ"ך באוזניים של מוזיקאי.

"זה נוגע בהרבה תחומים שמעסיקים אותי. מצד אחד אני מאד בעניין של קריאה בתנ"ך בפרשנויות לאורך הדורות. הדברים אינם רחוקים ממני. אמא ואבא שניהם גדלו בשכונה חרדית בירושלים ופנו לימים לכיוונים אחרים. אבל הגרעין היהודי ישנו. בדרכי אני שומר על חלק מן המנהגים והמצוות. אבל בנוסף לאלה ובכלל מכיוון אחר אני קורא את התנ"ך אחרת".

למשל?

"למשל כשיצחק מברך את בניו הוא כבר בא בימים והוא בעיקר שומע ואינו רואה. במי משני הבנים הוא שם מבטחו? יש כאן פרשנות שקשורה לצליל. הספר הוא אוטוביוגרפי בדרכו ומוביל דרך השיח אל הפסוק במעמד הר סיני 'והעם רואים את הקולות' זה צירוף שמדבר אלי, מעורר דימיון. הספר נכתב בשתי שפות במקביל: בעברית, כאן אני עובד עם עורך ובמקביל הוא נכתב באיטלקית, לטובת המו"ל".

 

קונצרט הסימפונט רעננה  יתקיים בימים רביעי, חמישי ומוצ"ש, 20–23 במרץ 2013, ב-20:30, במשכן העירוני למוזיקה ואמנויות, רעננה. לפרטים: 09-7457773.


למועדי מופעים >

21/03/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע