הקאמרטה הישראלית פותחת את העונה ה-31  בקונצרט חגיגי ומרומם נפש – "מגניפיקט" – בניצוחו של אבנר בירון.  

בקונצרט משתתפים זמרת הסופרן הישראלית עינת ארונשטיין, זמר הקונטרה טנור הישראלי צבי עמנואל-מריאל, זמר הטנור ההולנדי מרסל בקמן, והבריטון הישראלי גיא פלץ. לצד אלה יופיע האנסמבל הקולי הישראלי בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר.
 
במרכזו של הקונצרט ארבע יצירות מגניפיקט ששלוש מהן כמעט ולא הושמעו בארץ (אם בכלל) ועוד אחת שהוזמנה במיוחד על ידי התזמורת ותבוצע בבכורה עולמית.
 
בקונצרט יושמעו היצירות הבאות: תומאזו אלבינוני - מגניפיקט בסול מינור; יאן דיסמאס זלנקה  - קונצ'רטו לשמונה כלים בסול מז'ור; אנטוניו ויואלדי  - מגניפיקט לארבעה קולות, למקהלה מעורבת ולתזמורת בסול מינור, רי"ו 610 ; יוסף ברדנשוילי - הללו-יה (בכורה עולמית), יאן דיסמאס זלנקה - "היפוכונדריה" לשבעה כלים בלה מז'ור; גאורג פיליפ טלמן  - מגניפיקט גרמני בסול מז'ור.             

על הסולנים:                          
 
עינת ארונשטיין
 
זמרת הסופרן הישראלית  הייתה חברה במקהלת מורן ובאנסמבל זמרי מורן, שירתה בצה"ל כמוזיקאית מצטיינת וסיימה את לימודי התואר הראשון בזמרה בבית הספר למוזיקה ע"ש  בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, בכיתתה של הגב' אפרת בן-נון. כיום היא לומדת בברלין, בסדנאות של ג'ון נוריס ואֶבּי פוּרמנסקי. עינת שרה מאז גיל 12 כסולנית. היא זוכת פרסים רבים וחשובים בארץ ובעולם.
 
צבי עמנואל-מריאל
 
זמר הקונטרה-טנור החל את דרכו המוזיקלית בלימודי קרן יער בבית הספר התיכון לאמנויות בתל אביב ובתיכון תלמה ילין בגבעתיים. את המשך לימודי הקרן עשה בגרמניה, ושם התגלתה יכולתו בשירה והוא עבר הסבה. הקריירה המוזיקלית שלו  מבוססת היטב באירופה; הוא מופיע בפסטיבלים חשובים ביותר כגון פסטיבל זלצבורג ופסטיבל טורינו וכן בבתי האופרה המרכזיים של אירופה – באמסטרדם, ברלין ועוד. כזמר קונצרטים צבי עמנואל מריאל מרבה להופיע עם נגן האורגן מתיאס אייזנברג. הוא זכה במשך שנים רבות במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל ובמלגת פסטיבל ביירויט היוקרתית. 
 


עינת ארונשטיין (צילום: בר פאסי) וצבי עמנואל (צילום: Hdo Hesse)




מרסל בקמן (הולנד)
 
זמר הטנור מרסל בקמן הוא  סולן מבוקש, הן ביצירות בארוקיות וקלאסיות והן בהלחנות בנות ימינו. מרסל בקמן הופיע עם הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הקונצרטחבאו, תזמורת "המאה ה-18" ההולנדית, האנסמבל הצרפתי "האמנויות הפורחות" (Les Arts Florissants), האנסמבל למוזיקה עתיקה Musica Antiqua של קלן ועוד. בין המנצחים שהופיע עמם - סר סיימון ראטל, ויליאם כריסטי, איוואן פישר, פרנץ בריגן, ג'ון אדמס ועוד. בקמן מרבה להופיע בפסטיבלי מוזיקה: פסטיבל הפסחא של זלצבורג, הפסטיבל למוזיקה עתיקה באוטרכט, ימי המוזיקה ההולנדיים (באוטרכט גם כן), פסטיבל ברגנץ באוסטריה ועוד.
 
גיא פלץ
 
בוגר התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים, בוגר שירה וניצוח באקדמיה למוזיקה בירושלים, בכיתותיהם של מרינה לויט, עידו אריאל ורונן בורשבסקי. בעבר שירת כמוזיקאי מצטיין בחיל החינוך והנוער של צה"ל ושר במקהלת מורן. כיום הוא משמש גם כמנצח באנסמבל סולני מורן.
 
הופיע כסולן עם רבות מן התזמורות בארץ. הוא חבר ברביעיית "גלוריאנה", המבצעת מוזיקה מתקופת הרנסנס, והוא שר עם האנסמבלים בארוקדה, פניקס וסולני באך, Taverner Consort (בריטניה) ו- Capella Cracoviensis (פולין). קונצרטים ששר בהם גיא פלץ שודרו בקול המוזיקה, ב-BBC וברדיו פולין. הוא זכה בפרסים רבים בארץ. 



גיא פלץ  (צילום: דני פורגס) ומרסל בקמן (צילום: Marco Borggreve)



האנסמבל הקולי הישראלי
 
מאז נוסד ההרכב בידי יובל בן עוזר בשנת 1993, כבש את מקומו כגוף הקולי המקהלתי הקאמרי המוביל בישראל. האנסמבל מורכב מזמרות ומזמרים מקצועיים, הוא מופיע במיטב האולמות והפסטיבלים בארץ וזוכה להצלחה בקרב הקהל, המבקרים ואנשי המקצוע. רפרטואר האנסמבל משתרע ממוזיקת ימי הביניים ועד למוזיקה בת זמננו ובכלל זה יצירות אוונגרדיות והקלטות פס-קול לסרטים.
 
על היצירות
 
המגניפיקט של אלבינוני
 
על מגניפיקט זה  הדעות חלוקות: מילון גרוֹב מטיל ספק אם הוא אכן של אלבינוני, אך הוצאת התווים קונצלמן, מדפיסת הפרטיטורה, טוענת, כי מצאה העתק בכתב יד בספרייה הממלכתית בברלין, צרורה עם פרטיטורות של מלחינים שונים ושם הכותרת אומרת: "מאת ת' אלבינוני, קפלמייסטר בוונציה, 1720: מגניפיקט לארבעה קולות וכלי נגינה."
 
 המו"ל מציין עוד, כי בשנת 1968 השלים המוזיקולוג פליקס את פירוט הכלים האמורים ללוות את ארבעת קולות השרים ואת המקהלה, ואת ציוני הטמפו והדינמיקה שהיו חסרים בפרטיטורה. היצירה קצרה למדי, עם קטעי סולו נעימים המתארים את אסירות התודה העמוקה של מרים על החסד האלוהי, ופסקאות מקהלה מרשימים המעלים את המגניפיקט לגבהים, בעיקר במקומות בטקסט שמדובר בהם על "כל הדורות" ועל "הגדולות שעשה האל".
 
יאן דיסמאס זלנקה
 
מלחין בארוק צ'כי, שנולד לא רחוק מפראג. אביו היה מורה ונגן עוגב וכנראה ממנו קיבל יאן את ראשית חינוכו המוזיקלי. אחר כך למד בקולג' ישועי בפראג והתמחה בנגינת ויולונה, כלי ברגיסטר הקונטרבס. בסביבות 1710 עבר לדרזדן, היה לנגן ויולונה בתזמורת חצרו של פרידריך אוגוסט השני "החזק", ונשאר שם 35 שנה.
 
בין 1716 ל-1719 השתלם זלנקה בוונציה ובווינה, שם למד אצל תיאורטיקן המוזיקה יוהאן יוזף פוּקס, שמרעיונות הקונטרפונקט שלו הושפעו גם היידן, מוצרט ובטהובן. הוא חיבר בעיקר מוזיקה דתית: עשרים מיסות, שני מגניפיקטים ושלוש אורטוריות. ההערכה הרבה שעורר זלנקה בקרב בני זמנו באה הודות למבנים המקוריים של חיבוריו, המצאותיו ההרמוניות והריתמיות והקונטרפונקט המשוכלל שלו.
 
במהלך עבודתו רבת השנים בחצר דרזדן, ערך זלנקה ביקור חטוף בפראג בשנת 1723, והלחין בין היתר, למשך אותו ביקור מולדת, שישה קונצ'רטי לכבוד חגיגות ההכתרה של קרל השישי, קיסר האימפריה, גם למלך בוהמיה. רק ארבעה מהם נשמרו ושניים מהם יושמעו בקונצרט: קונצ'רטו לשמונה קולות (אבוב, בסון, שני כינורות, וויולה, צ'לו וקונטינואו) בסול מז'ור, "היפוכונדריה" לשבעה קולות(לשני אבובים, בסון, שני כינורות, ויולה וקונטינואו) בלה מז'ור.
 


האנסמבל הקולי הישראלי (צילום: ליאור שוסטוב)




מגניפיקט לארבעה קולות, למקהלה מעורבת ולתזמורת מאת ויואלדי
 
כנראה בשנת 1715, כתב ויואלדי את המגניפיקט למען המקהלה הנשית והתזמורת הנשית שב"אוספדלה". כעשור אחר כך התאימו לארבעה סולנים, למקהלה מעורבת, לשני אבובים, לכלי קשת ולקונטינואו. ייתכן כי נכתב למען מקהלתו של החשמן אוֹטוֹבּוֹני של רומא, מתומכי קורלי, אשר לו הקדיש גם אלבינוני את אופוס 1 שלו. בשנים אחר כך הוסיף ויואלדי גרסאות למגניפיקט, אחת מהן לשתי מקהלות ולשתי תזמורות. נוטים לחשוב שבימי חייו של ויואלדי היה המגניפיקט יצירתו הפופולארית ביותר. 
 
בכורה: יוסף ברדנשוילי - "הללו-יה" (מגניפיקט)
 
יצירה זו נכתבה במיוחד בעבור הקאמרטה הישראלית ירושלים והיא מוקדשת למאסטרו אבנר בירון. רוב הטקסטים של שמונת חלקי היצירה הם טקסטי מגניפיקט מסורתיים בלטינית, אולם מתוך רצון לשער כיצד היה עשוי להישמע מגניפיקט שהיהודים אינם מוּדרים ממנו, בחר ברדנשוילי לשלב גם פסוקים עבריים מקוריים מספר תהילים, אמרות של חז"ל מ"פרקי אבות" וטקסטים ביידיש ובהגיית "לשון קודש" שבפי יהודי אשכנז במשך דורות רבים.

היצירה בנויה כך, שלעיתים השפות השונות מושרות בו-זמנית, כפי שנשמע הדיבור הרב-לשוני בנמלים או בתחנות רכבת של הכפר הגלובאלי. למבנה המגניפיקט המסורתי צירף המלחין סוגות וסגנונות מוזיקליים שלא היו מוכרים למלחיני המאה ה-18.
 
גאורג פיליפ טלמן - מגניפיקט גרמני
 
טלמן נחשב בחייו לגדול מלחיני דורו ובוודאי לפורה ביותר.טלמן הלחין מוזיקה קאמרית, סוויטות תזמורתיות, קונצ'רטי, שירים, אופרות, פסיונים, אורטוריות ומאות קנטטות. הוא הלחין מגניפיקט לטיני בדו מז'ור ומגניפיקט גרמני* בסול מז'ור, ואותו נשמע היום. משתתפים בו ארבעה סולנים, מקהלה, שתי חליליות, שני אבובים, כלי קשת וקונטינואו. בין פרקי הסולנים, מסופרן ועד בס, מחברים (ומבדילים) פרקי מקהלה במגוון ליוויים. מבעי השירה רצופי מליסמות במילים הדורשות הדגשה, והסיום מרשים: כוראל נאה ופוגה חגיגית. 
  
  
   
קונצרטים יתקיימו בתאריכים הבאים: יום שלישי, 16 בספטמבר 2014 ב-20:00 באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים כרטיסים:  02-5605755; יום רביעי, 17 בספטמבר ב-20:00 באולם ויקס במכון ויצמן ברחובות, כרטיסים במשרד לוטוס -  08-9364979; שלושה קונצרטים במוזיאון תל אביב: יום שישי, 19 בספטמבר ב-13:00, מוצאי שבת, 20 בספטמבר ב-21:00, יום ראשון, 21 בספטמבר ב-20:00; מוצאי שבת, 20:30, אלמא מרכז אמנויות בזכרון יעקב. כרטיסים: 054-5899876. כרטיסים לכל האולמות (למעט זכרון יעקב) ניתן לרכוש גם במשרדי התזמורת:  1-700-55-2000. מחיר כרטיס: 180-150 ₪. לצעירים עד גיל 35 בערב הקונצרט (על בסיס מקום פנוי): 50 ₪.

לכל הקונצרטים של הקאמרטה הישראלית 14/15