סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הגרסה העברית לשתיקתו של ברוך
 

 
 
'שתיקתו של ברוך' היתה בברונשוויג בגרמניה אופרה לכל דבר וכאן בתל אביב זו תהיה אופרת פרינג' לכל דבר. אמירה חסכונית. יתכן שהמסר הבוטה של הסיפור הוא קשה יותר דווקא בנוסח המצומצם"
אופרה של אלה מילך שריף על פי זכרונות אביה עולה בחג המוזיקה לראשונה בגרסה עברית


בחג המוזיקה הישראלית הקרוב  תעלה בבכורה האופרה "שתיקתו של ברוך" יצירתה של אלה מילך-שריף, למלים של יעל רונן.

"שתיקתו של ברוך" הועלתה לראשונה בעיר בראונשוויג בגרמניה לפני כחמש שנים והתקבלה היטב. מאז שבה ועלתה באותו בית אופרה. אלא שההצגות ההן היו בגרמנית. כאן בתל אביב, באולם "אסיה" במוזיאון תל אביב לאמנות, תועלה האופרה לראשונה בעברית.

אופרה שמדברת היטב בשתי שפות

"לפני חמש שנים, כששוחחנו אמרתי לך שאני אשמח מאד אם ישמרו על השפה הגרמנית ויקרינו את התרגום לעברית בכתוביות" אומרת אלה מילך-שריף, "אבל אני שלמה עם הדיבור העברי. השינוי  הזה הוא שינוי מהותי. במובנים רבים זו יצירה חדשה.

"אלו שתי שפות כה שונות זו מזו שלא מדובר רק בתרגום, אלא במשקלים הפוכים, הטעמות שונות הדגשים, מיקומים של חלקי הלשון השונים הפעלים ושמות העצם, במבנה המשפט וכדומה.
 
"נרגעתי כששמעתי את הזמרים הישראלים שרים את הטקסטים בטבעיות מוחלטת. זו היתה אבן הבוחן שלי. יתרה מזאת אחת הזמרות, מורן אבולוף, השתתפה גם בהפקה המקורית בבראונשוויג ושרה גם כאן (בתפקיד אחר). היא היתה ההוכחה שהאופרה מדברת היטב בשפות שונות".

 אלה-מילך-דן-פורגס1.jpg
 אלה מילך-שריף, צילום: דן פורגס


"הסוף של חיי האמיתיים"

"שתיקתו של ברוך" היא תחנה נוספת במסלול יצירה שהחל כאשר אביה של אלה מילך-שריף, ד"ר ברוך מילך, החליט להעלות על הכתב את קורותיו מיום פלישת הגרמנים לפולין ב-1 בספטמבר 1939. "באותו יום," כתב ברוך מילך "החל הסוף של חיי האמיתיים".

במהלך המלחמה אשתו ובנו נרצחו. הוא הסתתר יחד עם גיסו ואחיינו בבית איכרים באוקראינה. גורלו של אחיינו הילד, שלא הצליח לשמור על שקט, נגזר כאשר אביו חנק אותו כדי להשתיקו וזאת לעיני ברוך מילך. במהלך אותן שנים הכיר ברוך את לוסיה ונשא אותה לאישה. סיפורן של לוסיה, (אמה של אלה), ושל שתי אחיותיה הוא סיפור של בריחה מזרחה בחסות ובעזרה של חיילי הצבא האדום. בדרך מזרחה קצין סובייטי אונס את לוסיה. גם סיפור זה מופיע בכתביו של ברוך מילך. 
 
לוסיה וברוך נפגשו לראשונה בשנת 1945. יחד הם מגיעים למערב פולין, עוזבים את המקום לאחר שפולנים מאיימים על חייהם ועוברים לגרמניה. שם מנהל ברוך מילך בית חולים. שם גם נולדת בתם הבכורה שוש (מבקרת התיאטרון שוש אביגל ז"ל) והשלושה עולים ארצה.

ברוך מילך רושם את קורות חייו על הנייר. מפקיד  את המסמך למשמרת בפולין וכעבור שנים הוא מבקש לקבל את המסמך ונתקל בסירוב. הוא מתיישב כאן בארץ ורושם את קורותיו מחדש. קורותיו של ברוך מילך היו לספר שערכה בתו שוש  וכותרתו "ואולי השמים ריקים". ספר זה שימש את אלה מילך שריף ביצירה שלה, קנטטה, באותו שם, לקריין, לזמרת ולתזמורת.

התחנה הבאה היתה הפיכת סיפורו של אביה לאופרה. היוזמה לא היתה של שריף, אלא של בית אופרה  בגרמניה. מכאן ואילך החל תהליך היצירה. את התמליל כתבה הבמאית יעל רונן על פי "שתיקתו של ברוך" וסיפורים נוספים. אבישי מילשטיין תרגם את התמליל לגרמנית והבמאי היה עידו ריקלין. בדרך לבמה היו עוד תיקונים ושינויים המתבקשים מן המעבר של התמליל ולטקסט שצריך לשיר. 

שתיקתו-של-ענקית.jpg
"שתיקתו של ברוך" , הפקה בבית האופרה בראונשוייג , צילום: באדיבות אלה מילך-שריף 
 
סיפור האופרה בקיצור סובב סביב דמותה של הבת השבה אל הבית בו גדלה. רוחות העבר וזכרונות מציפים אותה, בכללן רוחו של ילד לא מוכר. באותו בית מגלה הבת שאביה העלה על הכתב את הקורות אותו בזמן המלחמה. (לדמויות באופרה אין שמות אלא זהויות בלבד)  ובכתב היד הוראה מפורשת שאין לקרוא בכתוב אלא רק לאחר מותו.
 
מהקריאה ביומן לומדת הבת שלאביה היתה אישה קודמת ובן מאותה אישה ושניהם מתו במלחמה. דמויות שמעולם לא הוזכרו בימי חייו. מכתב היד היא לומדת על הבריחה מן הגרמנים, הנדודים, המקלט הארעי בבית איכרים והמוות האכזרי של אחיינו של אביה, בן דודהּ.

בספר היא מגלה איך נישאו הוריה זה לזה. היא ניצבת מול אב ששתק, מול אב שהתהלך כמת בארץ החיים ואת חייו השאיר באירופה של ערב המלחמה. היא לומדת את חייה של אמה בטרם נישאה לאביה. בסוף האופרה  הבת מתחילה להבין את המציאות בה גדלה, להבין את אביה ולמעשה לסלוח על התנהגויות שונות ומשונות שהיו מקובלות בבית הוריה.

   


גילויים מוזיקליים מסעירים
 
בהפקה הראשונה ישבת בבית האופרה בגרמניה וליווית את התהליך כולו מן החזרה הראשונה ועד להצגת הבכורה, האם גם כאן בתל אביב את צמודה לעבודה בחדרי החזרות?

"מאחר וכאן, כמו שם, הבמאי הוא עידו ריקלין אני לא נוכחת בכל החזרות. כמובן ישנו צוות זמרים חדש שעבדתי איתם והתרגשתי לדרך שבה הם מקבלים את התפקידים ומגיבים. ובעיקר מאז שהמנצח נעם צור נכנס במרץ לעבודה, אני מרגישה שהכל מנוהל היטב.

"הגילויים העיקריים והמתגמלים מאד שלי הם בעבודה עם הזמרים ועם הדברים שהם לוקחים איתם מן ההכנות לאופרה. כך למשל יפעת וייסקופף, בתפקיד הראשי של הבת, סיפרה לי שבביתה יש דפוס מקובל. יפעת שואלת את בתה הקטנה מדי יום בשיר 'מה למדת היום  בגן?' ונענית בתשובה מזומרת. בלהט העבודה שכחה יפעת לשאול את ילדתה  את השאלה היומית. ערב אחד פנתה הילדה ליפעת ושאלה 'מה למדת בעבודה היום?'  ויפעת סיפרה לה על היחסים הקשים בין הגיבורה להוריה, יחסים השונים תכלית שינוי ממה שקורה בבית וייסקופף. סיפרה ובכתה ובכינו שתינו.

"גם עודד רייך, שמוכר בעיקר מתפקידי משנה באופרה הישראלית, מקבל כאן תפקיד ראשי הוא האב ולמרות שהוא עדיין איש צעיר מאוד הדמות שהוא מגלם הבגרות והרגישות שלו מעוררות הערכה והתרגשות.

היו לי גם גילויים מוזיקליים מסעירים, כמו למשל זמר הטנור הצעיר רון זילברשטיין. אני משוכנעת שעוד ישמעו עליו רבות. בכלל הצוות כאן צעיר בהרבה מן הצוות הגרמני ובוודאי שאני מגיבה אחרת. באופרה יש תפקידים לשני ילדים. על שני הילדים הישראלים מיה פרנקל-קציר בת ה-11 ועמרי איינבוד בן ה-13, אני יכולה לומר את הדבר הבא, הלוואי והיו לי ילדים כה מוצלחים בהפקה המקורית בגרמניה. שניהם רציניים, פרפקציוניסטיים בכל צליל"

מהו ההבדל העיקרי בין הנוסח שעלה בגרמניה לבין מה שיראו הצופים במוזיאון תל-אביב?

"זו יצירה שונה לחלוטין. התנאים שונים. ההבדל הניכר לעין הוא שבבית האופרה דות (הבור שבו יושבת התזמורת בקדמת הבמה) באולם "אסיה" במה רגילה שהזמרים, שחקנים חולקים עם התזמורת. ההבדל העיקרי הוא גודל התקציב. 'שתיקתו של ברוך' היתה בברונשוויג אופרה לכל דבר וכאן בתל אביב זו תהיה אופרת פרינג' לכל דבר. אמירה חסכונית.
 
"ייתכן שהמסר הבוטה של הסיפור הוא קשה יותר דווקא בנוסח המצומצם. בשנה האחרונה  קבלתי פניה מבית אופרה נוסף, בעיר פירת' הקרובה לנירנברג וכבר הייתי שם למבחנים לזמרים. הבמאי, המנהל את בית האופרה החדשה בווינה, שלח לי שתי הצעות לדרך שבה הוא מתכוון להעמיד את 'שתיקתו של ברוך', שהן שונות לחלוטין זו מזו ושונות ממה שהוצג עד היום. יש גם מועד באמצע יוני 2015".

  צילום: באדיבות אלה מילך-שריף גרמני-ישראלי-ענק-2.jpg
"שתיקתו של ברוך" , הפקה בבית האופרה בראונשוייגצילום: באדיבות אלה מילך-שריף

"את הליברית קראתי בשבע בבוקר ובעשר כבר אמרתי 'כן'"
 
הבמאי עידו ריקלין החל את דרכו כאדם נחוש מאד בדעתו שלא לביים אופרה. "הוזמנתי לביים בבית האופרה בבראונשווייג כי ביימתי בעבר בתיאטרון בגרמניה. נקבעה לי פגישה עם אלה וכל שרציתי להגיד הוא שאין לי כל עניין לביים אופרות. זה לא התחום שלי. שעה וחצי אחר כך תוך כדי השיחה עם אלה התהפכה דעתי. את הליברית קראתי בשבע בבוקר ובעשר כבר אמרתי 'כן'".
 
"השינויים העיקריים הם בכך שההפקה המקורית התנהלה בבית האופרה מסודר המאפשר הכל: בניית תפאורה, תלבושות, מקום מקבול לתזמורת וכו'. כאן אין את כל זה. הבמה צנועה וכוללת הכל זמרים, תזמורת ואביזרים. אין לנו צוגים, אי אפשר למשוך פרטי תפאורה כלפי מעלה, כמקובל. 
 
"חשבתי לעבוד עם המעצבת המקורית אבל היא לא היתה פנויה. פניתי לסבטלנה ברגר ונוצר דימוי  ויזואלי אחד. העבודה העיקרית תהיה עבודה פיזית של הזמרים-שחקנים. גליתי משהו על זמרי אופרה. בדרך כלל מבקשים מהם לעמוד ולשיר  והם דווקא שמחים לנוע, לפעול תוך כדי זמרה. לצורך העבודה הפיזית גייסתי את גיא אלון מעצב תנועה. עלילת האופרה היא מעין story telling, סיפור בתוך סיפור. טקסט שמצריך עבודת פיענוח של הזמרים וכמובן של הקהל. הזמרים באו עם רצון טוב ועניין".

עידו-ריקלין01.jpg
עידו ריקלין (צילום: יח"צ)

במאי באופרה הוא לא עצמאי, הוא שותף למנצח שבעצם מנהל אחרי שהבמאי פורש את המופע מדי ערב?
 
"כן, אבל עם נעם צור היה קליק מתחילת העבודה. היתה תחושה ברורה של מה נכון ומה לא נכון, מה ילך ומה יישאר ולכן  שיתוף הפעולה האמנותי היה קל ופשוט"


  
 "שתיקתו של ברוך" תעלה ביום רביעי, 1 באוקטובר 2014 ב-20:00 וביום חמישי, 2 באוקטובר ב-12:00 באולם אסיה במוזיאון תל אביב לאמנות במסגרת חג המוזיקה הישראלית (29 בספטמבר - 2 באוקטובר 2014).  הכניסה חופשית. להזמנת כרטיסים: 03-6077020 (ורד).

 


למועדי מופעים >

22/09/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע