סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה רביעיות פסנתר בגלריית מוזיאון תל אביב
 

 
 
ארנו זוסמן, שירה מיוני, קריסטינה רייקו קופר ואילן רכטמן ברביעיות מאת שומן ובטהובן


הקונצרט השני  בסדרה האקסקלוסיבית בגלריות מוזיאון תל אביב לאמנות  יארח את הסולנים הבאים: ארנו זוסמן – כינור, שירה מיוני – ויולה, קריסטינה רייקו קופר – צ׳לו, אילן רכטמן – פסנתר .
 
בקונרצט יבוצעו שתי רביעיות פסנתר:  לודויג ואן בטהובן - רביעיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 16, רוברט שומן - רביעיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 47.
 
על הסולנים:
 
ארנו זוסמן
 
זוכה פרס אברי פישר ב- 2009, ארנו זוסמן הופיע כסולן ברחבי ארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה ואסיה, באולמות חשובים כקרנגי, אולם אברי פישר, לינקולן סנטר, מוזיאון סמיסוניאן בוושינגטון, ומוזיאון לובר בפריז. זוסמן הופיע לאחרונה בהצלחה רבה כסולן עם הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית האמריקאית, תזמורת ניס בצרפת, התזמורת הקאמרית של מונקו, הסימפונית הלאומית של אל סלואדור והתזמורת של מרכז המוזיקה בטלגנווד. הופעותיו ברסיטלים כללו הופעות בערים כמו ניו יורק, ממפיס, שיקגו, פנמה, לונדון, פריז, סאן פטסבורג ורבות אחרות.
 
בנוסף לקריירה כסולן, מר זוסמן, הוא גם אוהד מושבע של מוזיקה קאמרית. מר זוסמן הוזמן להשתתף כחבר באגודת המוזיקה הקאמרית הידועה של מרכז לינקולן ואיתם מופיע בניו יורק וברחבי ארה"ב. המוזיקאים החשובים שאיתם הופיע זוסמן כוללים את יצחק פרלמן, מנחם פרסלר, יוסף קליפשטיין, מרים פריד, פול ניובאור, פרד שרי, וגארי הופמן. מר זוסמן הקליט את חמישיית דג השמך עם הפסנתרן מנחם פרסלר עבור חברת דויטצ'גרמופון החשובה. מר זוסמן סיים את לימודיו בביה"ס ג'וליארד בניו יורק, שם למד עם הכנר יצחק פרלמן שבחר בו להיות עוזרו במשך שנתיים.

ארנו-זוסמן-1.jpg
ארנו זוסמן, צילום: יח"צ
 
שירה מיוני
 
נולדה באיטליה. בשנת 2013 זכתה בפרס לויולה ע”ש רחל ודב גוטסמן ובפרס לביצוע מצטיין של יצירה ישראלית כלית, בתחרויות האביב של קרן התרבות אמריקה-ישראל. הופיעה ברסיטלים במגוון אולמות חשובים בארץ ובחו״ל כגון הנרי קראון בירושלים, מוזיאון תל אביב, אולם ג׳ורדן בבוסטון ואולם טברט באוטווה.
 
בשנת 2008 הצטרפה לתזמורת "דיוואן מזרח-מערב", איתה סיירה ברחבי העולם ותחת שרביטו של דניאל ברנבוים הקליטו את תשעת הסימפוניות של בטהובן לחברת דקה. שירתה בצבא כמוזיקאית מצטיינת ונגנה ברביעייה צבאית, השתתפה בפסטיבלים בגליל העליון ובירושלים ושיתפה פעולה עם אמנים כגון גיא בראונשטיין, ברונו ג׳ורנה, רביעיית בורומאו ונובוקו אימאי. בעלת תואר ראשון מביה”ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה תחת הדרכתו של מר חיים טאוב וכעת לומדת לתואר שני בניו אינגלנד קונסרבטורי בבוסטון, עם קים קשקשיאן. החל מ-2007 זכתה במלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל וכן מקרן בארנבוים-סעיד. שירה מנגנת על ויולה פרסנדה משנת 1833, המושאלת לה באדיבות מהאוסף של מר יהודה זיסאפל.

שירה-מיוני-אילן-סיפרא.jpg
שירה מיוני, צילום: אילן סיפרא
 
קריסטינה רייקו קופר
 
מרבה להופיע כסולנית עם תזמורות, בהן התזמורת הקאמרית של פראג והתזמורות של טורונטו, אוסקה ושנחאי. היא הופיעה ברסיטלים ובהרכבים קאמריים בארצות אמריקה, אירופה ואסיה. היא מרבה גם בביצוע יצירות של מלחינים בני זמננו ובכלל זה בביצועי בכורה של יצירותיהם. אחרי גמר לימודיה בבית הספר ג'וליארד בניו-יורק, זכתה בשנת 1998 בפרס נאומברג למוזיקה קאמרית, הופיעה בפסטיבלים חשובים והוציאה תקליטורים רבים. היא מלמדת צ'לו באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים.

כריסטינה-רייקו-קופר.jpg
קריסטינה רייקו קופר, צילום: יח"צ
 
אילן רכטמן
 
הופעת הבכורה של הפסנתרן והמלחין אילן רכטמן הייתה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כשהיה בן אחת־עשרה. מאז הופיע כמעט עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות מחוצה לה וכן ברסיטלים ובקונצרטים של מוזיקה קאמרית. הוא הופיע באולמות קונצרטים, דוגמת קרנגי הול (ניו יורק) סימפוני הול (שיקגו), סאל פלייל (פריז) וּויגמור הול (לונדון) ושיתף פעולה עם אמנים, כמו יו־יו מה, עברי גיטליס, אליסה וילרשטיין, הרביעייה הירושלמית והכוריאוגרף מארק מוריס.
 
רכטמן זכה בכמה פרסים, ביניהם פרס נורי מטעם קרן התרבות אמריקה־ישראל בניו יורק, פרסי קלרמונט ושפירא בישראל ומדליית כסף בתחרות הפסנתר הבין־לאומית הראשונה בסן אנטוניו.
 
רכטמן כותב מוזיקה מגיל 9. עם יצירותיו נמנות יצירות שהזמינו המנצחים זובין מאטה ולורין מאזל, ופסטיבל המוזיקה צ'אטאקווה לרגל חגיגות 125 שנים לפסטיבל. במשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008 השתמשה המתעמלת האמריקנית נסטיה ליוקין ביצירה פרי עטו בתרגיל התעמלות הקרקע שזיכה אותה במדליית זהב.
 
בזמן שהותו בברזיל ניגן עם תזמורות מקומיות ובקונצרטים קאמריים ושימש מנהל מוזיקלי של סדרת המוזיקה הקאמרית "אום סרטו אולהר" בסאו פאולו, כתב יצירות לסרטים וכן לטלנובלה "אספרנסה" ושימש מנהלה של תחרות הפסנתר הבין־לאומית ע"ש וילה לובוס. רכטמן הקליט בחברות, כמו נקסוס, סֶנְטוֹר, וֵל טמפרד פרודקשנס, מרידיאן, BIS, אומגה, ונגרד ו־MMC. הוא המייסד והמנהל המוזיקלי של כמה הרכבים וסדרות קונצרטים בניו יורק.

ב־2008 התמנה למנהלה המוזיקלי של מחלקת המוזיקה במוזיאון תל אביב לאמנות. \

אילן-רכטמן-01.jpg
אילן רכטמן, צילום: יח"צ
  
 
אורי יעקב על היצירות:
 
לודויג ואן בטהובן -רביעיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 16
  
הרביעיה אופוס 16 היא דוגמה המשקפת בצורה בולטת ומרתקת את הכבוד וההערכה שבטהובן רחש למורשת המוזיקלית וליצירות שהותירו אחריהם קודמיו. המודל שבטהובן התבסס עליו היה ככל הנראה החמישייה ק' 452 להרכב של פסנתר, אבוב, קלרנית, קרן-יער ובסון מאת מוצרט, שהולחנה כ-12 שנים קודם לכן. יצירה זו הוגדרה על ידי מוצרט במכתב לאביו כ"דבר הטוב ביותר שכתבתי עד כה בימי חיי".
 
יצירתו המקורית של בטהובן נכתבה להרכב זהה, ורק חמש שנים לאחר מכן הוא ערך לה גרסה נוספת, שבה מחליפים כינור, וויולה וצ'לו את ארבעת כלי הנשיפה, והיא הגרסה שתנוגן . ההשערה בדבר מקור ההשראה להלחנת היצירה של בטהובן לא מתבססת על עדות מילולית כלשהי שהמלחין הותיר אחריו, אלא על מספרם הרב של קווי הדמיון המשותפים לשתי היצירות.

כאמור, שתיהן מולחנות במקור לאותו הרכב קאמרי לא שכיח של פסנתר וכלי נשיפה. באותה תקופה כלי הנשיפה שימשו לרוב כחלק מאנסמבלים גדולים יותר שהנעימו את זמנם של האצילים לעת ערב וניגנו בעיקר סרנדות ודיוורטימנטים, או היוו תוספת לחטיבת כלי הקשת בתזמורת. בנוסף, שתי היצירות כתובות בסולם זהה (מי במול מז'ור), ושתיהן בשלושה פרקים בסדר של מהיר-איטי-מהיר, עם תוספת של מבוא איטי לפרק הראשון. עוד ראוי לציין, כי הכתיבה של בטהובן לכלי הנשיפה בהחלט מושפעת מהתזמור של מוצרט בסרנדות שמשלבות כלים מסוג זה. 
  
רוברט שומן- רביעיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 47
  
שנת 1842 הייתה השנה הפורה ביותר בקריירה של שומן ומן המוצלחות שבהן מן הבחינה היצירתית. בין השאר, פרסם במהלכה את יצירותיו הקאמריות הבוגרות הראשונות, שהידועות שבהן הן שלוש רביעיות כלי הקשת אופוס 41 וחמישיית הפסנתר אופוס 44.

רביעיית הפסנתר אופוס 47 אנרגטית באופייה (להוציא את הפרק האיטי) ולפרקים פתאומית ואפילו בוטה. זוהי יצירה בעלת זיקה מסורתית יותר, וידוע כי בעת הלחנתה שומן התעמק במספר יצירות מופת רב-קוליות פרי עטם של מלחיני עבר, ביניהן "אמנות הפוגה" מאת באך ורביעיות כלי הקשת המאוחרות מאת בטהובן. המודל המבני של היצירה מושפע באופן בולט מזה של רביעיית כלי הקשת אופוס 127, גם היא במי במול מז'ור, מאת בטהובן, וייתכן שזוהי אחת הסיבות לבחירה להשתמש שוב בסולם זה.  
 
 
הקונצרט יתקיים ביום חמישי, 18 בדצמבר 2014 ב-20:30 בגלריית מוזיאון תל אביב לאמנות.


למועדי מופעים >

08/12/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע