סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה מזרח ומערב בסימפונט רעננה
 

 
 
שמואל אלבז ינצח וינגן בקונצרט יצירות קלאסיות עם ניחוח אנדלוסי 


תזמורת סימפונט רעננה משלבת צלילים בקונצרט הייחודי "מזרח ומערב" שיתקיים במשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה.

שמואל אלבז ינצח וינגן בקונצרט יצירות קלאסיות עם ניחוח אנדלוסי בעיבודים מפתיעים למנדולינה ועל יצירה ישראלית מאת עודד זהבי.

בחציו השני של הקונצרט יתארח הפסנתרן רן צמח, המולטי-דיספלינרי, בעל תארים מתקדמים במדעי המחשב, וגם כאן נפגשים שני עולמות, כאשר רעיונות אבסטרקטיים באים לידי ביטוי בדרך האלגוריתמים וגם בדרך הצלילים.

בין היצירות שיבוצעו: "הכליף מבגדד", "מארש טורקי", "בשוק פרסי" ועוד, בערב מגוון של יצירות מרתקות המשלבות בין תרבויות, פרי יצירתם של מיטב המלחינים.

בתכנית: בואלדייה: "הכליף מבגדד", פתיחה, בטהובן: "על חורבות אתונה", אופ. 113, "מארש טורקי", עודד זהבי: "פיוט" קונצ'רטו למנדולינה, קאוות'אר האנם: "לונגה נהוואנד", סנטורי את'הם ביי אפנדי ויורגו בכנוס: "לונגה שהנז", קטלבי: "בשוק פרסי"

ברהמס: קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 בסי במול מז'ור, אופ. 83, מוצרט: סונטה לפסנתר מס' 11 בלה מז'ור ק.331 פרק שלישי Allegretto ("מארש טורקי") בעיבוד למנדולינה ותזמורת (עיבוד: שמואל אלבז).

שמואל אלבז, מנצח וסולן (מנדולינה)
 
שמואל אלבז, יליד באר שבע, בוגר הקונסרבטוריון בבאר שבע, האקדמיה למוזיקה בירושלים בפקולטות לביצוע וניצוח, והאקדמיה למוזיקה באמסטרדם. השתלם אצל המנצחים פרופ' מנדי רודן, סטנלי ספרבר, פטר אטווש, דויד פורסליין, רולנד קיפט וליאור שמבדל. דוקטורנט המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

משנת 2002 -2014 כיהן כמנהל מוזיקלי מעבד ומנצח ראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. ב-2006, בתקופת ניהולו המוזיקלי זכתה התזמורת בפרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה. זוכה בפרס באר שבע למצוינות לשנת 2007. מופיע כמנצח אורח בתזמורות רבות ונחשבות בישראל. בנוסף הינו סולן ואמן מנדולינה. הבוגר הראשון באקדמיה למוזיקה בירושלים בכלי זה.  

הקים וניהל מוזיקלית את רביעיית המנדולינות הישראלית (Kerman) אשר קצרה שבחים והצלחות רבות בארץ ובחו"ל. הקליט בהקלטת בכורה עולמית את הסונטות והפרטיטות לכינור סולו מאת באך בביצוע במנדולינה. התקליטור זכה להשמעות רבות בתחנות רדיו ברחבי העולם. 
  

שמואל-אלבז-רפי-דלויה.jpg
שמואל אלבז (צילום: רפי דלויה)


רן צמח, פסנתרן

רן צמח, זוכה הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית לפסנתרנים בטוקיו, נולד במאי 1969 באשדוד, והחל את לימודי הפסנתר בגיל 6 בהדרכת אמו ואביו. לאחר כשנתיים וחצי התקבל לכיתתו של הפרופסור אריה ורדי, שעמו עבד באינטנסיביות משך 14 שנים.

מגיל 11 עד 17 זכה שנה אחר שנה בפרסים הראשונים בתחרויות קלרמונט, מהחשובות ביותר בישראל. בגיל 12 הופיע לראשונה כסולן עם התזמורת הסימפונית ירושלים וגארי ברתיני. בהיותו בן 13 בלבד, ביצע עם הפילהרמונית את הקונצ'רטו הראשון של רחמנינוב בקונצרט חגיגי ששודר בטלוויזיה וברדיו הישראלי.  

בנובמבר 1986, בהיותו הצעיר מבין 84 מתמודדים מכל רחבי העולם, זכה בפרס הראשון, במדליית הזהב ובפרסים המיוחדים הנוספים בתחרות הבינלאומית לפסנתר של יפן בטוקיו, תחרות שנחשבת כאחת מהגדולות, היוקרתיות והחשובות ביותר בעולם. זו הייתה הזכייה הגדולה והחשובה ביותר של פסנתרן ישראלי בזירת התחרויות הבינלאומיות עד אז, ואחת מהגדולות והמשמעותיות ביותר עד היום. נודע עוד בצעירותו כפסנתרן וירטואוז בעל יכולות טכניות מבריקות ומרשימות במיוחד וסגנון נגינתו נחשב מאופק אך בעל עושר פנימי רב. בנוסף, צמח הינו בוגר תארים ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון בחיפה. 
 
הפתיחה לאופרה "הכליף מבגדד" - בואלדייה

פרנסואה אדריאן בואלדייה (1834-1775) נולד ברואן (צרפת) ומורו הראשון למוזיקה היה אורבן קורדונייה, מנצח המקהלה בקתדראלה של רואן. נאמר עליו שעוד בטרם למד לקרוא, בואלדייה כבר השתתף בהופעות המוזקליות של הכנסייה. הוא פשוט למד את התפקידים בעל-פה. מאוחר יותר למד לנגן בעוגב ובפסנתר ובשנת 1791 (שנת מותו של מוצרט) התמנה לנגן העוגב של כנסיית סנט אנדרה ברואן ואף החל להופיע כפסנתרן, תוך שנהג לכלול גם יצירות מפרי עטו בהופעותיו אלה.

היה זה בשנת 1800 שבואלדייה זכה לאחד הניצחונות הגדולים, המשמעותיים שלו עם האופרה הקומית "הכליף של בגדד" ומיד הפך למלחין פופולארי ביותר ברחבי אירופה. אופרה זו היוותה חלק בלתי נפרד מן האופנה ששררה, אז, לאופרות שעסקו בנושאים מזרחיים והמוזיקה של בואלדייה אכן מנצלת את הגוונים האקזוטיים, בפתיחה ל-"הכליף של בגדד", עם כלי הנקישה ה"מזרחיים" האופייניים.
  
מארש טורקי מתוך "חורבות אתונה" - בטהובן

בשנת 1811 קיבל לודוויג ון בטהובן (1827-1770) הזמנה לכתוב מוזיקה לכבוד חנוכתו של אולם תיאטרון מפואר חדש בעיר פשט שבהונגריה. המחזאי אוגוסט פון קוטזבו כתב טרילוגיה של מחזות קצרים המושתתים על נושאים הונגריים (המחזה האמצעי צונזר מטעמים פוליטיים והוחלף), ובטהובן קיבל את התמלילים לשניים מתוכם: "המלך סטפן" ו-"חורבות אתונה". הנושאים של שני המחזות שיקפו לאומניות מוצהרת ונועדו להחמיא לקיסר.

המוזיקה המוכרת והמפורסמת ביותר מתוך "חורבות אתונה" הוא ללא ספק "המארש הטורקי". בטהובן מוסיף לתזמורת: פיקולו, משולש, מצלתיים ותוף באס, וכן עיטורים מעודנים, כל זאת על מנת להפיק סגנון טורקי אקזוטי, שהיה מאד פופולארי באותה התקופה. נהוג לבצע את הפתיחה ואת המארש הטורקי בקונצרטים בעוד ששאר החלקים, מתוך היצירה כולה, אינם זוכים לביצועים רבים. 
  
"פיוט" - עודד זהבי
  
מספר עודד זהבי: "'פיוט', קונצ'רטו למנדולינה ותזמורת, החל דרכו כהבטחה אידיאולוגית. בגילי המתקדם הייתי צריך לדעת שדרכה של אידיאולוגיה 'מוצנחת' להביא לצרות גדולות. היצירה נכתבה עבור ידידי המוערך שמוליק אלבז בתקופה שכיהן כמנהלה המוזיקלי של התזמורת האנדלוסית. הרעיון היה לשלב מחשבה וטכניקות כתיבה מערביות עם חומרים שבסיסם עממי מרוקאי. המעבר משלב האידיאולוגיה לשלב הכתיבה היה לי קשה מששיערתי. הייתה תחושה של רצון לשמר ניב שבבסיסו היה מוכר לי כמאזין נלהב ופחות כמלחין פעיל.

"התזמורת האנדלוסית הייתה הכלאה מוזרה בין נגנים קוראי תווים לבין מאלתרים בחסד. הכתיבה, סוג כתיבה ומצלול מסוימים שאבדו עם התפרקותה. הפרק הראשון מהיצירה בגרסתו ה'אנדלוסית' זכה לביצוע תודות למאמצים בלתי נלאים של שמואל אלבז ושל מיכאל וולפה ואת ההקלטה מהקונצרט בסדרת 'צלילים במדבר' אני מוקיר ואוהב.

"בדיעבד, היה זה אחד הקונצרטים האחרונים של התזמורת הזו וההקלטה משמשת לי סוג של הוכחה לשבירותו של החלום. לקראת הביצוע היום ערכתי מחדש את היצירה. אני מבקש להקדיש אותה לשני אנשים יקרים: לשמוליק אלבז, מוזיקאי בחסד וומן בעל חזון שלוקח אותו למחוזות שהם מעל לכאן ולעכשיו שלנו, וליואל רקם, מי שהיה ראש מדור הפולקלור בקול ישראל ושנתן לי את ההזדמנות הראשונה כמוזיקאי מקצועי כשהייתי בן 17.
 
עודד זהבי נולד בירושלים בשנת 1961. סיים את לימודי המוסמך במוזיקה באוניברסיטת פנסילבניה אצל המלחין ג'ורג' קראמב  ואת לימודי הדוקטורט עם המלחינה שילה סילבר.
יצירותיו בוצעו על ידי מיטב התזמורות והמנצחים בארץ ובחו"ל, ביניהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה, ואלרי גרגייב, אנטוניו פפאנו, ועוד.

זהבי הוא זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיציה, פרס ברלאו היוקרתי בארה"ב, פרס אנגל, פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה, פרס לנדאו של מפעל הפיס ושני פרסי נוצת הזהב של אקו"ם. הוא זכה גם בתחרויות בין לאומיות להלחנה בספרד ובארה"ב. זהבי כתב פסי קול לסרטים, מוזיקה להצגות, מופעי מחול ובמה וכן שיתף פעולה כמעבד עם דיוויד ברוזה, נורית גלרון, יוסי בנאי, אריק לביא, יואב יצחק, אלי לוזון ואחרים. 
 

סימפונט-רעננה01.jpg
סימפונט רעננה (צילום: יחסי ציבור)


 
על המוזיקה התורכית - שמואל אלבז

קאוות'אר האנם: "לונגה נהוואנד", סנטורי את'הם ביי אפנדי ויורגו בכנוס:"לונגה שהנז" -  
 המוזיקה הקלאסית העות'מאנית פותחה באיסטנבול ובערים העות'מאנית הגדולות מסקופיה לקהיר, מתבריז למרוקו. בארמונות, במסגדים, והלשכות הסופיים של האימפריה העותמאנית בין המאה ה-13 למאה ה-20. המוזיקה העות'מאנית המסורתית ברובה היא ווקאלית המלווה זמר/ת סולו עם אנסמבל כלי קטן.

הכלים עשויים לכלול טנבור, לאוטה, תוף מרים, חליל ניי, כינור קמנג'ה, קאנון, או כלים אחרים. סגנון המזסיקה בעיקרו מוגדר כמונופוני עם מגוון רחב של קישוטים ושינויים במצלולים אשר יוצרים אפקט הטרופוני כלומר רב קוליות על קו מלודי אחד במוסיקה התורכית ניקרת השפעה ביזנטית כתוצאה מ 600  שנים של שליטה  על שטחים נרחבים במזרח אירופה.

שתי היצירות שתנוגנה בקונצרט מייצגות את הסגנון התורכי האינסטרומנטלי הקלאסי בצורת הלונגה כלומר הרונדו. חלקים משתנים המנוגנים בין פזמון חוזר. ההשפעה המערבית על המוזיקה מאפשרת יצירת פרשנות הרמונית במינונים שונים וחיבור טבעי בין המזרח והמערב. 
  
 
"בשוק פרסי"- קטלבי  

אלברט ויליאם קטלבי (1875 – 1959), בנו של מורה, היה סולן ראשי במקהלת הילדים של הכנסייה וכבר בגיל 11 כתב סונטה לפסנתר אותה ניגן בפני המלחין האנגלי אדוארד אלגר, שהאזין לה בהתלהבות גלויה. כשנתיים מאוחר יותר זכה במלגת לימודים במכללת טריניטי, שבלונדון, שם הצטיין במגוון תחומים ובמיוחד בקומפוזיציה. וכן זכה בפרסים רבים.

הוא למד לנגן על מגוון כלים ובתוכם פסנתר, עוגב, צ'לו (הכלי המועדף עליו), קלרינט, אבוב וקרן צרפתית. כבר במכללה הצליח להרשים את מוריו ואת עמיתיו ללימודים בכישרונו לנגן בכלי נגינה רבים ויותר מכל בתזמוריו הצבעוניים – במיוחד בתזמורים המקרינים השראה האפופה ניחוחות מזרחיים – אשר הפכו למותג הייחודי שלו.

את "בשוק פרסי" קטלבי כתב, במקור, לתזמורת. עד היום, האוצר המלודי בו ניחן קטלבי וכושרו המקצועי בתחום התזמור, מוערכים על ידי מוזקאים רבים ואין ספק שהשכיל לכבוש את ליבם של מיליונים ברחבי העולם, גם בימינו אלה, כשסגנונות הפופ משתלטים על התקשורת.  
  
 
קונצ'רטו מס' 2 לפסנתר ותזמורת - ברהמס

יוהנס ברהמס (1833 - 1897) ניחן בהערכה וכבוד מיוחדים לצורות ולמרקמים של המאה ה-18, אולם האמת היא שלמרות שהצורות בהן כתב היו קלאסיות הרי שסגנונו היה רומנטי טהור. ביצירותיו אנו עדים למיזוג הרמוני מופלא בין שתי התקופות.

זהו, ללא ספק, אחד הקונצ'רטי הקלאסיים הארוך ביותר, הכולל ארבעה פרקים במקום השלושה המקובלים במסורת הקונצ'רטו הקלאסי. יש שכינו את הקונצ'רטו הזה "סימפוניה לפסנתר ולתזמורת". מיד לאחר הפרק הראשון מביא ברהמס פרק אלגרו סוחף ונמרץ העטוף בהילה טראגית כלשהי ואשר למרות שאינה משרה אוירה היתולית, ממלאת את המקום של סקארצו סימפוני. (המשמעות המילולית של המונח סקארצו היא "מהתלה"). הפרק האיטי נחשב לאחד הפרקים האיטיים הארוכים ביותר שנכתבו אי פעם בעוד פרק הסיום מושתת על מבנה הרונדו האפוף כאן בהלה של קלילות ורעננות. 
  
 
סונטה לפסנתר מס' 11 - מוצרט


הסונטה לפסנתר, ב-לה מז'ור, היא השנייה מתוך שלוש סונטות שמוצרט (1791-1756) כתב בשנת 1783, בעת ששהה בזלצבורג עם אשתו קונסטנצה. הסונטה ב-לה מז'ור נחשבת לייחודית מבין כלל הסונטות לפסנתר של מוצרט: אין בה אף פרק המושתת על המבנה הקלאסי המסורתי של האלגרו-סונטה והפרק הראשון מצטיין בנושא חביב ומעודן המשמש בסיס לשש וריאציות חינניות בסולמות לה מינור ו-לה מז'ור. הפרק השני הוא מנואט ב-לה מז'ור עם חטיבה אמצעית בסולם רה מז'ור שנהוג לכנותה "טריו".

הפרק האחרון הוא ה-"רונדו אלא טורקה", שמשום מה מוכר בתור "מארש טורקי". הוא מבוצע, לרוב, כיצירה עצמאית בפני שהפכה לאחת היצירות המוכרות ביותר של מוצרט. היה זה מוצרט עצמו שרשם בראש היצירה את הכותרת "אלא טורקה". נראה שהרונדו הזה שאב את השראתו מתוך המוזיקה ה"כאילו-טורקית" שהייתה מאד פופולארית בווינה. כבר שנה לפני כן מוצרט ניצל סגנון פופולארי זה באופרה שלו "החטיפה מן ההרמון".

ב-"רונדו אלא טורקה" האקורדים הפועמים בבאס מרמזים על צליליהן של התזמורות הצבאיות הטורקיות ומהווים את אחת הדוגמאות הבולטות למוזיקה טורקית בווינה שנכתבה בסוף המאה השמונה עשרה. יצירה זו גם נמנית עם אחת הדוגמאות הבולטות הראשונות המשקפות השפעה חוץ-אירופית .פנינה מוזיקלית זו זכתה לאין ספור עיבודים עבור מרבית כלי הנגינה ברחבי העולם.
 
 
הקונצרט ייערך ב-21 וב-22 בינואר 2015 בשעה 20:30, המשכן העירוני למוזיקה ואמנויות ברעננה. להזמנת כרטיסים: 09-7464036.
 


למועדי מופעים >

14/01/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע