אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2017 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן תזמורת בהשמדה עצמית
 

 
 
הקולטורבונד הוא מעין 'אבטיפוס' או מתווה ל'יודנראט' (מועצת היהודים) שפעלה תחת השלטון הנאצי, בהנחייתו, לכאורה ההתארגנות הציעה מענה לצרכים התרבותיים של קהילה מנודה, למעשה היא עבדה בשירות המשטר הנאצי. סיפקה לו מידע עדכני ורישום של כל חברי ההתארגנות. אני רואה בהתארגנות מעין תכנית על של מנגנון להשמדה עצמית הנעשה בבלי דעת"
הלל צרי על תזמורת הקולטורבנד שפעלה תחת השלטון הנאצי לרגל קונצרט של הסימפונט רעננה


תזמורת סימפונט רעננה, בניצוחו של נעם שריף, תקיים שלושה קונצרטים  (קונצרט קאמרי, קונצרט סימפוני ותכנית מורחבת של הקאמרי והסימפוני   שיוקדשו לתזמורת הקולטורבנד שפעלה בגרמניה בין השנים 1945-1933.
 
יזם הקונצרטים  הוא הצ'לן הלל צרי, שגילה את הסיפור מאחורי תזמורת הקולטורבנד דרך ספרו של מרטין גולדשמידט The Inextingishablle Symphony (הסימפוניה הבלתי מאוכלת, או הסימפוניה שלא ניתן לכבותה). "ככל שהעמקתי בקריאת הספר, גיליתי את אחד האירועים התרבותיים הדרמטיים ביותר שפקדו את העם היהודי בעת החדשה", אומר צרי.
 
צרי פנה למנהלת הסימפונט רעננה, אורית פוגל-שפרן, שכבר קנתה לעצמה מוניטין כחלוצה לפני מחנה המוזיקאים כאשר מדובר באירוע מוזיקלי התורם לאזכור פרקים תרבותיים-מוזיקליים בתולדות העם היהודי, וכך נולד הקונצרט.
 
נאיביות או עיוורון מדיני
 
אז מה עומד בעצם מאחורי המושג קולטורבנד? בין השנים 1933 ו-1941 פעלה בגרמניה הנאצית מסגרת לפעילות תרבותית של יהודים שכללה את כל אמנויות הבמה. אמני במה, מורים, מנצחים, שחקנים, במאים, זמרים, נגנים, שסולקו בבת אחת מן המוסדות הרבים שבהם עבדו, בעקבות החלת חוקי הגזע.  
 
הנאצים אפשרו ליהודים להקים אגודות אמנים שבהן מותר להפר את חוקי הגזע, לנגן יצירות של מלחינים יהודים או יצירות של מלחינים שהמשטר הנאצי אסר להשמיע, כי הן עשויות לטמא את נשמותיהם של בני הגזע הארי. ליהודים, שממילא מוקעים מחוץ לחברה הותר לנגן ולשיר מה שהם רוצים, ממילא הקהל שלהם מורכב מיהודים בלבד.
 
עבור אמנים יהודים רבים, שחשו שגם אם יצאו את גרמניה לא יוכלו לתפקד בארץ שאינה דוברת גרמנית, הפתרון הזה היה בגדר הקלה. הם גם קיבלו שכר. ובכל זאת קשה שלא לדבר על נאיביות. בתכניית הקונצרט הראשון  נכתבה הצהרת כוונות: "בקונצרט זה אנו רוצים למסד את ברית התרבות היהודית (קולטורבונד) ולהמשיך ולקחת חלק בחיי המוזיקה של ברלין". 
  
נאיביות או עיוורון מדיני מוחלט, ברית התרבות היהודית, ה'דויטשר יודן קולטורבונד', משכה רבים. פחות משנתיים אחרי שקמה, בשנת 1935 פעלו במסגרתה 92 ארגונים, שבהם היו כ-60,000 חברים. כעבור שלוש שנים נוספות לאחר "ליל הבדולח" החלה הפעילות להתמוסס.
 
באיזור שבין הנהרות ריין ומיין פעלה תזמורת שמנצחה היה (הנס) וילהלם שטיינברג והופיע עמה כסולן החלילן אריך טפליץ. שטיינברג, לימים מנצח הבית הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וטפליץ היה לאורי טפליץ, החלילן הראשון של אותה תזמורת וחבר הנהלתה במשך שנים רבות. תזמורות סימפוניות, תזמורות קאמריות והרכבים קטנים יותר פעלו בברסלאו (כיום ורוצלב, בפולין), במינכן, בשטוטגרט. בברלין פעלה התזמורת הגדולה ביותר. 


הקולטורבונד-באולם-הפילהרמוני-1934.jpg
חזרה של ה'קולטורבונד' באולם ה"פילהרמוני" בברלין בשנת 1934 קורט זינגר, מייסד הארגון, מנצח על "יהודה המכבי" של הנדל (צילום: יחסי ציבור)

מפעל אמנותי שנגרס במכונת ההשמדה הנאצית
 
מה ניגנו באותן תזמורות? כל מה שנאסר על תזמורות אריות -  יצירות של מלחינים יהודים, של מלחינים בעלי דיעות אנטי נאציות כמו הינדמית למשל, מוזיקה אמריקנית לרבות ג'אז. 
 
עם החמרת חוקי הגזע, כשנאסר על היהודים לנגן מוזיקה של מלחינים אריים,  פנו הנגנים היהודים לנגן בעיקר רפרטואר צרפתי, רוסי, צ'כי והונגרי. הופעותיה של התזמורת התקבלו בהתלהבות והתפעלות מן הרמה הגבוהה שהושגה בזמן כה קצר.
 
למרות ההצלחות וההתלהבות, מי שהצליח, הסתלק כמובן מגרמניה. הסתלקות החברים התחילה להדאיג את ראשי הארגון, עד כדי כך שאותו וילהלם שטיינברג, שכבר הגיע לתל אביב ועבד בתזמורת הארצישראלית, קיבל בסתיו 1937 (חצי שנה לאחר הקמת התזמורת בתל אביב) מכתב מקורט זינגר, רופא, מנצח תזמורת ומי שעמד בראש ה'קולטורבונד' בברלין בזו הלשון: "התזמורת שלנו התייצבה ומסגרתה התגבשה. לכן אני מבקש ממך ידידי הטוב, שלא לגייס יותר חברים מן התזמורת שלנו לתזמורת החדשה בארץ ישראל (לימים הפילהרמונית). כל גיוס כזה יפגע לא רק בתזמורת הפועלת כאן אלא גם בדור ההמשך של המוזיקאים בגרמניה".
 
על איזה דור המשך הוא חלם? הוא עצמו נשלח בסופו של דבר לטרזיינשטאדט ולא חזר משם. אפילו נרשמו הצלחות  - התזמורת של ברלין ניגנה את הסימפוניה השמינית של מאהלר, את האופרה "לה טרוויאטה" ונרשמו אפילו 25 הצגות של האופרטה "הרוזנת מָריצה". היו עוד תזמורות והרכבים קאמריים.

למרות שהמסגרת האמנותית היתה לכאורה מוגנת, אמנותית, הרי שהנאצים ציוו יום אחד על כך שהיהודים יפסיקו  לנגן יצירות של מלחינים גרמניים מובהקים כמו בטהובן, באך, שוברט, מוצרט ואחרים. היהודים מצדם לא ניגנו את המוזיקה של ריכרד וגנר, כי הוא היה מלחין נערץ על הנאצים ושל ריכרד שטראוס ששימש במשך שנה אחת יושב ראש לשכת המלחינים של הרייך השלישי. כשחל האיסור לנגן מוזיקה ארית, ניגנו חברי ה"קולטורבונד" מוזיקה של  מלחינים רוסיים, הונגריים, ספרדיים וצרפתים.   
 
לאחר "ליל הבדולח" היתה כאמור נסיגה בפעילות, שנמשכה עוד כשלוש שנים. ביולי 1941 ניגנה תזמורת הקולטורבונד היהודית בברלין את הקונצרט האחרון שלה. הוא כלל סוויטה של ג'יימס רוטשטיין, "חלום ליל קיץ" של מנדלסון, "שווונדה המנגן בחמת חלילים" של ירומיר קויינברגר ופואמה סימפונית של סיבליוס. כשבוע לאחר אותו קונצרט כתב המנצח רודולף שוורץ לחבר: "אני שמח שהיתה לנו תזמורת והצלחנו לבטא את עצמנו. כעת התנאים יהיו קשים הרבה יותר, בייחוד כי רבים מהגרים לארה"ב. אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא המרץ, אבל אני חושש שהסוף קרב".
 
שוורץ צדק. במקביל החל השילוח ההמוני של יהודים אל מחנות הריכוז ומחנות המוות. בראייה רטרוספקטיבית אנחנו יכולים להתבונן בכל המפעל הזה כאל מפעל אמנותי ההולך ונגרס בתוך מכונת ההשמדה הנאצית. האם הם היו כה נאיביים ולא הבינו שאם הנאצים מאפשרים  את קיומם של חיי תרבות יהודים זמנם קצוב. 


הלל-צרי-יוגין-דרוקר.jpg
הלל צרי, יוג'ין דרוקר (צילום: יחסי ציבור)

מתווה ליודנראט
 
"לדידי," אומר הלל צרי " הקולטורבונד הוא מעין 'אבטיפוס' או מתווה ל'יודנראט' (מועצת היהודים) שפעלה תחת השלטון הנאצי, בהנחייתו, לכאורה ההתארגנות הציעה מענה לצרכים התרבותיים של קהילה מנודה, למעשה היא עבדה בשירות המשטר הנאצי. סיפקה לו מידע עדכני ורישום של כל חברי ההתארגנות. אני רואה  בהתארגנות מעין תכנית על של מנגנון להשמדה עצמית הנעשה בבלי דעת.
 
"בדיעבד תרומתם לתרבות היהודית ולתרבות העולמית היתה גדולה. כמה מהם תרמו לעיצוב חיי המוזיקה בישראל, ביניהם טפליץ ושטיינברג שהוזכרו. נגן הקרן הורסט סלומון, מי שהיה חבר התזמורת הפילהרמונית אביו של המנצח דורון סלומון, שהעמיד דורות של נגני קרן מעולים בישראל. עוד בוגרי 'קולטורבונד' שנקלטו בפילהרמונית היו בסיה פולישוק, היינריך צימרמן, היינריך שייפר וקורט זומרפלד. שבתאי פטרושקה, מלחין ומעבד שתרם לעיצוב דרכה של תזמורת הסימפונית של הרדיו, לימים תזמורת ירושלים".
 
ייתכן שאחת התשובות לכל התופעה מצויה בדבריה של מרגוט זינגר, בתו של קורט זינגר, יו"ר ה'קולטורבונד': "אבי אהב כל כך את ה'קולטורבונד', את חייו בברלין, את התרבות הגרמנית. היהודים הגרמנים של רפובליקת וויימר היו יותר גרמנים מאשר יהודים, מחוברים לתרבות הגרמנית, יותר גרמני מן הגרמנים עצמם. שום כוח שבעולם לא יכול היה להפריד אותם ממנה, אפילו לא הנאצים". 

נעם-שריף-02.jpg
נעם שריף (צילום: נריטן טופצ'יו)

התכנית משקפת את הרפרטואר של הקולטורבנד
  
  
 איך בחרת את היצירות לשני הקונצרטים?
 
"ראשית כל, רציתי קונצרט שלא יורכב מיצירות אזוטריות, אלא קונצרט שישקף את מה שתזמורת ה'קולטורבונד' היתה מנגנת.  כזכור בתחילת הדרך הם ניגנו הכל. לכן הלכתי על קו מוזיקלי מאוד ברור, יצירות שנוגנו על ידי התזמורת כקבוצה או על ידי הרכב מתוך התזמורת.
 
" כך ננגן עיבודים של ההמנון הלאומי של ישראל, שלישייה של ארנסט טוך היהודי, חמישיית 'הטרוטה' של שוברט, שלא צריכה הסברים, שלישיית ארכידוכס והסימפוניה השביעית של בטהובן.
 
"מאחורי הקונצ'רטו לכינור של ברהמס יש סיפור מאוד מרגש. הכנר ארנסט דרוקר, היה משובץ לנגינת הקונצ'רטו עם תזמורת בית הספר הגבוה למוזיקה בקלן בשנת 1933. שבועות ספורים לפני ההופעה הוא גילה ששמו נמחק מרשימת המופיעים, בעקבות צו הקומיסר הנאצי של בית הספר. כאן נכנס לתמונה בראם אלדרינג, המורה של דרוקר. הוא איים שיתפטר אם דרוקר לא יופיע. הממונה הנאצי הסכים חלקית לשילובו של דרוקר בנגינה, הוא ניגן רק את הפרק הראשון ביצירה. את שני הפרקים האחרים ניגן כנר לא יהודי. אותו כנר הצטרף אחר כך לתזמורת ה'קולטורבונד' וניגן את הקונצ'רטו הזה ואת הקונצ'רטו של בטהובן  בניצוח וילהלם שטיינברג.
 
בנו של ארנסט, יוג'ין דרוקר, כנר  גם הוא ואחד החברים ברביעיית 'אמרסון' האמריקנית יהיה הסולן בקונצ'רטו של ברהמס".
 
"עוד הפתעה ציפתה לי בהכנת התכנית," מציין צרי, גליתי שהמוזיקולוג והחוקר יעקב שנברג שעיבד ותזמר שירים למקהלות ולהרכבים תזמורתיים בברלין של אותן שנים, תזמר שירים שהגיעו מישראל, ברוח המוזיקה של ארנולד שנברג, שכמובן נאסרה להשמעה בגרמניה.
 
"סיפור הרקע של השירים הוא שהזמר יוסף גולנד, חבר תיאטרון 'המטאטא', הוזמן בשנת 1934 על ידי חברת תקליטים מקומית להקלטה של 30 שירי חלוצים. אולפן להקלטות לא נמצא בכל ארץ ישראל. גולנד נסע לברלין ושם התזמורת ששובצה להקלטה היתה תזמורת ה'קולטורבונד', שעליה ניצח  שבתאי פטרושקה. העיבודים מרשימים ומתוכם תשיר בקונצרט דניאלה סקורקה את השירים: 'ואולי', 'יה חלילי', 'תפוח זהב'". 
 

הקונצרט הקאמרי יתקיים ב-27 במאי 2015 בשעה 20:30, הקונצרט הסימפוני יתקיים ב-28 במאי בשעה 20:30 (פאנל מקדים ב-19:30) במשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה. המרתון (קאמרי + סימפוני + פאנל מקדים) יתקיים ב-31 במאי בשעה 20:00 (פאנל מקדים ב-19:00), מוזיאון תל אביב לאמנויות. להזמנת כרטיסים: 09-7457773. 


למועדי מופעים >

26/05/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע