סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
קלאסי
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הקאמרטה למען חופש היצירה
 

 
 
העימותים שלי עם הצנזור, או עם מי שלא חיבבו את דעותיי או את אמירותיי, הגיעו לשיאן כשהעלו באש את מכוניתי כאן ליד הבית שבו אנחנו משוחחים כעת, וזאת אחרי שזכיתי להיקרא בוגד על גבי נייר רשמי של משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה היה יצחק שמיר והמכתב הגיע בעקבות דברים שכתבתי על הריגת פלסטינאים על ידי חיילי צה"ל. שירים שכתבתי הביאו לכך שבעקבות שיר מסוים הודרתי מהגשת תכניות בטלוויזיה."
התזמורת מארחת את דן אלמגור, שועל ותיק ושְבע צנזורות, בקונצרט המוקדש לחופש הביטוי


"חופש היצירה" היא כותרתו של הקונצרט הראשון בסדרת "חושבים מוזיקה" של הקאמרטה הישראלית. בסדרה מתארח מרצה המדבר על נושא והתכנית כמובן כוללת יצירות שקשורות לאותו נושא. "הפעם," אומר בנצי שירה, מנכ"ל התזמורת, "הנושא הוא יצירות לרבות שירים שהוחרמו".
 
נשף המסכות הוגלה לארה"ב

גילן של החרמות יצירות אמנות כמעט כגיל האמנות עצמה. מאז ומתמיד היו אמנים ויוצרים ותמיד היו מי שהעריכו ומי שלעומתם נפגעו, או גרוע יותר מי ש"דאגו" שיצירה כזו או אחרת לא תגיע לידי נמענים מסוימים מסיבות כאלה ואחרות. לאורך ההיסטוריה נאלצו יוצרים בתחום המוזיקה להתמודד עם דרישות השלטונות. מוסורגסקי, למשל, נדרש לשנות את האופרה "בוריס גודונוב" מספר פעמים. הוא הוסיף מערכה שלמה רק כדי לרצות את הוועדה הקיסרית. 

ג'וזפה ורדי התמודד עם הצנזורים של בית הבסבורג ועם צנזורים של  שליטי צרפת שלא רצו שהקהל יזהה את הדמויות שהיו דמויות היסטוריות מוכרות. זו היתה מנת חלקן של אופרות נודעות כמו "ריגולטו" ו"לה טרוויאטה", שבהן העתיק ורדי את מקום התרחשות העלילה ואת זמנה לתקופות רחוקות. 

ב"נשף המסכות" הורחקה העלילה מספר פעמים, והסיפור המתרחש בשוודיה קיבל את אישור השלטונות רק אחרי שהעלילה מוקמה בשיקגו שבצפון אמריקה. 
השלטון הנאצי בגרמניה היה מגדולי המחרימים והאוסרים. כל המוזיקה שחוברה על ידי יהודים, צוענים, קומוניסטים ושחורים נאסרה, ונאסרה גם מוזיקת הג'אז שהיתה מזוהה עם השחורים באמריקה. 

כשיצירה מסוימת הייתה מאד פופולרית, כמו "מארש החתונה" מתוך "חלום ליל קיץ" של מנדלסון, פנו השלטונות לקרל אורף, מלחין מזוהה עם הנאצים, וביקשו שיחבר מוזיקה חדשה למחזה השקספירי הנודע. למותר לציין שהמוזיקה של מנדלסון מלווה עד היום טקסי נישואין בכל העולם ואת המוזיקה של אורף לאותו מחזה לא מנגנים כלל.

את גוף היצירות הענק הזה מייצג בתכנית ה"אדג'טו" מתוך הסימפוניה החמישית של גוסטב מאהלר, שכל יצירותיו נאסרו לביצוע ולהשמעה. מלחין מוחרם אחר הוא ריכרד שטראוס שתזמורות ישראל החרימו במשך עשרות שנים, משום ששטראוס נחשב למשת"פ עם השלטונות הנאציים. מי שהרים את נס המרד כנגד החרמתו היה בשעתו נעם שריף שניצח על תזמורת סימפונית ראשון לציון ביצירה משלו. אחרי אותו ביצוע הוסר החרם ומאז השירים, המוזיקה הסימפונית והאופרות של המלחין מוצגות על כל במה בישראל.

מכלל יצירותיו של ריכרד שטראוס ינגן אבובן התזמורת מוקי זוהר, את הקונצ'רטו לאבוב. עוד מלחין שהוחרם בשעתו על ידי סטאלין ועושי דברו הוא מייצ'יסלב (משה) ויינברג, שחיבר עשרות יצירות מרשימות  שלמרבה הצער עדיין אינן מוכרות בישראל. הקאמרטה תנגן קטעים מן הסינפונייטה השנייה שלו.

אורח הקונצרט הוא דן אלמגור ששמו אינו מתקשר אוטומטית לעולם המוזיקה הקלאסית.  



דן אלמגור (צילום: מירי שמיר)




"ההצעה שלי נדחתה"
 
"הקשר שלי לעולם המוזיקה הקלאסית הוא אכן מצומצם", מודה אלמגור. "כילד למדתי לנגן באקורדיון אצל המלחין גיורא שוסטר, אבל זה היה לזמן קצר ביותר. את הכלי העברתי לחבר בעיר הולדתי, רחובות, ופניתי בעיקר לכתיבה בעיתוני ילדים - כתבתי כמעט בכל עיתוני הילדים של שנות המדינה הראשונות.

"היתה לי גם תעודת עיתונאי צעיר. פעם המוזיקה כמעט עזרה לי להיכנס למופע מוזיקלי בעיר. יפה ירקוני, כוכבת להקת חישטרון עמדה להופיע בעיר באירוע לחיילי חטיבת גבעתי.  מי לא רצה לשמוע אז את יפה ירקוני. הגעתי למתחם שבו היתה אמורה להתקיים ההופעה, אבל הסדרן סירב להכניס אותי כי זה רק למבוגרים. שלפתי תעודת עיתונאי אבל גם זה לא עזר. 

"נזכרתי באקורדיון שבינתיים כבר לא היה ברשותי. רצתי לביתו של החבר  והעמסתי את האקורדיון על כתפי, הסתתרתי מאחוריו ונכנסתי. ניגש אלי אחד המארגנים ואמר 'יופי שבאת, האקורדיוניסט לא הגיע.' אני שידעתי לנגן שני שירים. מה יכולתי לעשות? אמרתי 'טוב למות בעד ארצנו' ויהיה מה שיהיה. מה שהיה שהגיע בחור גבוה אקורדיוניסט שאמר לי אני אנגן..." 

ובכל זאת היו לך כמה קשרים עם עולם המוזיקה הקלאסית.

"נכון, אבל איכשהו תמיד בצד המילולי יותר. לבקשתו של גארי ברתיני, למשל, כתבתי טקסטים בעברית לשתי אופרות – 'אבו חסאן' של ובר, ו'הכליף המרומה' של גלוק. עבדתי יחד עם יונתן זק אבל גארי עזב את הארץ והטקסטים נשארו. ניסיתי להציע אותם  לאחרים, אבל הטקסטים עדיין מחכים אצלי בבית לגוף שירצה להפיק אותם.

"ניסיון אחר היה כשמנדי רודן ניצח על האופרטה 'נסיכת הצ'רדש' של קלמן. הנוסח העברי היה של שלונסקי והוא נשמע מיושן. פנו לשלונסקי והוא, שלא רצה לשוב ולעסק בתרגום הישן שלו, שלח אותם אל 'הבחור הצעיר הזה'. היו היצירות המשעשעות שחיברתי – 'אדם וחווה' למוזיקה של מל קלר בתכנית הרדיו 'שלושה בסירה אחת' ששרו רמה סמסונוב ושמעון ישראלי. עם מארק לברי כתבתי ליברית לאופרטה שנקראה 'שערורייה בגימנסיה' (לפי סיפור של אמיל פויירשטיין), ועם פרנק פלג כתבתי אופרה שנקראה 'מחבוא הרוח' - הפקה מיוחדת שהשתתפו בה בין היתר גדעון זינגר ורמה סמסונוב, כחלק ממופע מיוחד לציון עשור לתכנית הרדיו 'החידון המוזיקלי'.

"היצירה כללה המון רמזים ליצירות מוזיקה מפורסמות שאותן המתחרים היו צריכים לזהות. היה גם ניסיון רציני לחבר אופרה לכבוד חגיגות המאה של תל אביב. הגענו למשרדי האופרה, המלחין יחזקאל בראון ואני, עם רעיון לחבר אופרה על פי מחזהו של שלמה שבא "ימים של זהב". ההצעה נדחתה."




הקאמרטה הישראלית (צילום: גלית דויטש)




"הודרתי מהגשת תכניות טלוויזיה"
 
ענין ההחרמות וההתנכלות לחופש אמנותי אינו חדש בארץ?

"הוא מתחיל עוד בימי הבריטים, שאסרו על חיילי הבריגדה לענוד תג שבו מופיעות המלים 'פלסטינה א"י', כפי שנקרא המקום הזה לפני קום מדינת ישראל. אז התחכמו. נתן אלתרמן כתב את השיר 'איה' לכאורה על צעירה ששמה איה. אבל המילים 'איה א"י' שמופיעות בשיר הן קיצור השם ארץ ישראל. יש לא מעט נשים שנולדו באותו זמן ונושאות את השם איה בדיוק מאותה סיבה.

"גם שיר של שושנה דמארי, 'בת שבע', הוא למעשה כיסוי לאזכור המילה 'פלמ"ח' שהבריטים לא אישרו לשדר. אפילו השיר של אלתרמן 'שולמית', עם שתי השורות 'שולמית, הראיני את מראייך, כי מראייך ארץ-ישראל', היה דרך לעקוף את הצנזורה של הבריטים."

מתי אתה מתחיל להיות מצונזר?

"העימותים שלי עם הצנזור, או עם מי שלא חיבבו את דעותיי או את אמירותיי, הגיעו לשיאן כשהעלו באש את מכוניתי כאן ליד הבית שבו אנחנו משוחחים כעת, וזאת לאחר שזכיתי להיקרא בוגד על גבי נייר רשמי של משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה היה יצחק שמיר והמכתב הגיע בעקבות דברים שכתבתי על הריגת פלסטינאים על ידי חיילי צה"ל. שירים שכתבתי הביאו לכך שבעקבות שיר מסוים הודרתי מהגשת תכניות בטלוויזיה, וזה כבר היה אחרי 'שרתי לך ארצי' ועוד תכניות. היו גם צנזורות מפתיעות אחרות.

"דליה הלר, עורכת תכניות ברדיו, התקשרה יום אחד ואמרה לי שגילתה בתקליטיה ארגז שלם של שירים שאסורים בהשמעה. 'יש כאן בסך הכל 30 שירים ומתוכם 25 הם שלך'. הגעתי לרדיו וראיתי למשל שיר שחיברתי לפי המנגינה של השיר הילדים הקנדי-צרפתי הידוע  alouette ('העפרוני'). השיר דיבר על המשכורת שאחרי שמורטים ממנה (כמו בשיר הילדים) חלקים למיסים שונים לא נשאר אפילו מיל. סיבת הצנזורה: 'השיר מעודד השתמטות מתשלום מיסים'.

"שיר אחר שחיברתי למועדון התיאטרון בחיפה, גם הוא על פי לחן מאד מוכר, נקרא 'איפה כל החבר'ה?' והתשובה: גיל בברזיל, דליה באוסטרליה ועוד.  סיבת ההחרמה – 'השיר מעודד ירידה מהארץ'. והיו כמובן אירועים שלא ניתן היה לעבור עליהם לסדר היום, כמו הטבח בכפר קאסם שהתרחש בדיוק לפני 60 שנה. הסתובבתי אז בכסית והיו שם חברי להקת סמבטיון, תיאטרון סאטירי שניהלו זאב ברלינסקי ומרדכי בן זאב, אבא של דורי. בלהקה היו חברים אריק איינשטיין, רחל אטאס והבמאי היה גדעון שמר. הוא רצה שיר על מה שקרה שם.

"התגייסתי וכתבתי על הכומתה האדומה שנולדה אי שם באיים הבריטיים, כשהכוונה הייתה לצנחנים הבריטיים שבארץ קראו להם 'כלניות'. אנחנו, כתבתי בשיר, אימצנו את הכומתה והחלפנו את צבעה לירוק של משמר הגבול, ועכשיו בכפר קאסם הצבע האדום חזר אליה. בן זאב וברלינסקי בעצמם החליטו שלא להסתכן ולא העלו את השיר.




דן אלמגור (צילום: מירי שמיר)





דגל פלסטין מוכתם בדם
 
"אפילו בתכנית הבידור הנודעת 'שלושה בסירה אחת' צנזרו שירים שלי. אחד מהם עסק בשמעון פרס שהתבטא בעניין עליית יהודים מרומניה, ומייד לאחר מכן העלייה הופסקה. היה גם שיר על משה דיין שנפסל. הדרמות הגדולות היו שיר ששובץ בתכנית 'גלגל המזלות' לתכנית ערב ראש השנה ברוח השיר האמריקני We are the World, שנכתב בעקבות ביקור שלי בשטחים ביזמת עמרם מצנע, אלוף הפיקוד.

"במהלך הסיור הציג לי אחד המפקדים את מוזיאון כלי הנשק של האויב, אבנים, רוגטקות וכולי, ושם נתקלתי גם בדגל פלסטין עם כתם דם עליו. לאחר שיחות התברר שהדם הוא דמו של ילד פלסטיני שנשלח על ידי חיילי צהל להוריד את הדגל מחוטי החשמל, התחשמל ומת. בהשראת הפרשה הזו חיברתי את השיר 'צלם האדם': 'יברא אלוהים את האדם בצלמו ובדמותו, בצלם אלוהים ברא אותו וכל בני האדם ברואים בצלם אלוהים, ואין טובים יותר, כי כל בני האדם ברואים בצלם אלוהים, בצלם האדם. תן לנו כוח שלא לאבד את הצלם, צלם אדם. תן לנו כוח דווקא בימים האלה, שלא לאבד את הצלם, צלם אדם...'  

"את השיר הלחין רפי קדישזון, והוא לא רק שובץ לשידור אלא שעמרם מצנע ביקש להקליט אותו, להדפיס אלף עותקים ולחלק לקצינים בפיקוד. אבל המציאות היתה שונה. בסופו של דבר קבלתי הביתה עותק אחד של התקליט כל היתר נופצו לרסיסים."


   
 

"ניפוץ התקליטים מזכיר לי," אומר אלמגור, "את השיר 'על זאת' שכתב נתן אלתרמן ויצא כנגד הרג שבצעו חיילי צה"ל של אז בתושבי כפר ערבי. אלתרמן תיאר את ההרג ודרש שהחיילים יועמדו לדין וש'אַל יֻגַּד רַק פְּרָטִים הֵם בְּפֶרֶק הַפְּאֵר'. בן גוריון הורה להדפיס מאה אלף עותקים של השיר במשרד הביטחון ולחלקו לכל לובשי המדים. מכל מקום, בעקבות אותו שיר ניתנה הוראה שלא להפקיד בידי עריכת תכניות ברדיו ובטלוויזיה. 

"שיר נוסף ללא מילים שהקראתי בעצרת במלאת שנה לאינתיפאדה הראשונה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, 'אנחנו יורים גם בילדים', הניב שאילתא בכנסת  לשר הביטחון יצחק רבין - איך יתכן שאיש שנמנה עם מערך המילואים מתבטא כך. הייתי אז בן 54 וכבר לא בכוחות המילואים, ובכל זאת הודיע רבין שאני מוצא מכוחות המילואים."
 
"מילה של צנזור מספיקה לגרום נזק"
 
"כלי הנשק של הנאבקים בחופש הביטוי הם שונים. כך למשל בשעתו התפרסם סיפור על מעשה שהיה ברחובות, עיר הולדתי, בשנת 1911. אחד מאיכרי העיר, בן למשפחת מקוב המפורסמת, גילה שתי נשים תימניות מלקטות זמורות יבשות שהיו מונחות על האדמה באחד מכרמיו, והן רצו להעלות בהן אש לבישול. הוא האשים את השתיים בגניבה, קשר אותן לזנב חמור וגרר אותן ברחוב הראשי של המושבה ודאג שפעמון המושבה יצלצל על מנת שכל תושבי המושבה יצאו ויראו מה קורה למי שמעז לגנוב. 

"על סמך אותו מאמר כתבתי שיר ורציתי לשבץ אותו בהצגה 'ילדי הכרך' שעסקה בתימנים. ההצגה עלתה בתיאטרון בית ליסין בניהולו של יעקב אגמון. התיאטרון היה שייך להסתדרות, ויו"ר ההסתדרות באותו זמן היה ישראל קיסר, גם הוא כידוע תימני. הוא בא לחזרה והורה שלא לכלול את הישר בהצגה. 

"את הסיפור ואת השיר שמע יזהר כהן, שהחליט שהוא מחבר לו מוזיקה לקראת מופע בטלוויזיה. השיר שובץ לאחד החגים, כאשר בכל שעה עגולה היה מופע של שירים של אחד מעדות ישראל. התכנית על יוצאי תימן יועדה לשעה שבע בערב והשמועה עברה מפה לאוזן. הגיעה השעה שבע, והנה מתברר שהנהלת הרשות הורתה להחליף את שעת השידור של התכנית על יוצאי תימן לאחת אחר חצות, כאשר ברור שכל אותם קשישים שאולי עוד זוכרים את היחס לא יצפו."

נחזור לקונצרט הקרוב. מה עוד כלול בו?

"כלול השיר 'חייל של שוקולד' של חנוך לוין למוזיקה של שמוליק קראוס, שנכתב על פי 'בוא אלי פרפר נחמד' ונאסר להשמעה ברדיו מחשש לדמורליזציה. כלולים גם שירים של ברכט שברח מגרמניה הנאצית, שם נאסרו להצגה ולהשמעה כל יצירותיו, לארצות הברית. בתחילת שנות ה-50 הוזמן ברכט לתשאול על ידי ועדת המשנה לחקירות של הסנט האמריקני בראשות הסנטור ג'וזף מקארתי, שבפעילותה היה מעורב גם עורך הדין ריצ'רד ניקסון. ברכט, שהבין מהר מאד לאן חותרת ועדת המשנה, עזב את ארצות הברית לפני שהספיקו לנקוט בצעדים נגדו. בתכנית תשיר קרן הדר שלושה משיריו שאת אחד מהם, 'סורבאייה ג'וני', אני תרגמתי." 

היו גם צדדים חיוביים לאיסורים ולחרמות?

"בדיעבד כן. פעם, כשהייתי חבר בוועד המחזאים, עלה מחזה לילדים בשם 'הבית ברחוב אהלן' המתאר חיים בצוותא של יהודים וערבים, שנפסל להצגה. יצאנו חברי הוועד לראות את ההצגה והיא נראתה תמימה למדי. בעקבות הצפייה נפגשנו עם יצחק נבון, אז שר החינוך ובעצמו איש תיאטרון שהכיר היטב את התרבות הערבית.

"בשיחת הבירור אמר לי נבון: 'הילד שמגלם את הערבי הוא נחמד מדי.' אמרתי לו: 'שאתה יצחק תאמר משפט כזה...'. ואז נזכרתי במשפט בהקשר אחר שאמר נציג עיריית תל אביב על זיהום הים התיכון בצואה ובחיידקים. אותו מהנדס אמר שהים מזוהם בשני פרומילים. על מנת שהאחוז יקבל משמעות הסביר אותו מהנדס ששני פרומיל שווים לכפית אחת של צואה באמבט ביתי מלא מים. האם תרצה להיכנס לאמבט? מספיקה מילה אחת של צנזור לגרום לנזק. השיחה עשתה את שלה למחרת הורה השר נבון על פיזורה של המועצה לביקורת על מחזות ועל סרטים בישראל."  
  
 
הקונצרט יתקיים ביום שישי, 18 בנובמבר 2016 ב-11:00, במוזיאון תל אביב. להזמנת כרטיסים: 054-8028095 ובמייל info@jcamerata.com, או באתר   


למועדי מופעים >

13/11/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע